1

It is a positive commandment to burn all the sacrifices that have become impure,1 as [Leviticus 7:19] states: "And the meat that will touch anything that [imparts] impurity may not be eaten. It must be burnt with fire."

Similarly, it is a mitzvah to burn notar,2 as [ibid.:17] states: "What remains from the meat of the sacrifice on the third day3 shall be burnt with fire." Included in [the category of] notar is piggul and all other sacrifices that were disqualified. They must all be burnt.

א

מצות עשה לשרוף כל הקדשים שנטמאו שנאמר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף וכן הנותר מצות עשה לשרפו שנאמר והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף ובכלל הנותר הפגול וכל פסולי המוקדשין הכל נשרפין:

2

When a sacrifice becomes piggul or is [otherwise] disqualified, it should be burnt in the Temple4 immediately. Whenever there is a doubt whether a sacrifice has been disqualified, it should be left until the next day5 and then burnt in the Temple.

ב

קרבן שנתפגל או נפסל ישרף במקדש מיד וכל שפיסולו מספק תעובר צורתו ואחר כך ישרף במקדש:

3

There is an unresolved doubt with regard to the bulls and the goats which are to be burnt6 whether leaving them overnight or taking them outside [the Temple Courtyard] before the time to take them out7 disqualifies their meat as it would their fats and organs or not.8 Therefore, as a stringency, it is considered as if they were disqualified and they should be burnt in the Temple Courtyard.9

Similarly, there is an unresolved doubt if half [such] an animal was taken out [including] the majority of one limb.10 Therefore, as a stringency, it is considered as if it was disqualified and it should be burnt in the Temple Courtyard.

Similarly, if five people carried [such] an animal to take it outside the Temple Courtyard and three departed from [the Courtyard] and two remained, but the three removed half of the animal, [such animals] are disqualified because of the doubt and they should be burnt in the Temple Courtyard.11 It appears to me that in such instances,12 it is not necessary to wait until the following day. [The rationale is that] regardless [such animals] will be burnt,13 even if they are not disqualified.

ג

פרים ושעירים הנשרפים יש בהם ספק אם הלינה והיציאה קודם שיגיע זמנם לצאת פוסלת בשרם כאימוריהן או אינה פוסלת בשרן לפיכך פוסלין אותן להחמיר וישרפו בעזרה וכן אם יצא חצי הבהמה ברוב האבר אם מחזיקין אותן כיוצא הואיל ויצא רוב האבר או עדיין אינן יוצאין שהרי לא יצא רוב הבהמה לפיכך נפסלו מספק וישרפו בעזרה וכן אם נשאום חמשה להוציאן ויצאו שלשה ונשארו שנים והוציאו השלשה חצי הבהמה הרי אלו נפסלו מספק וישרפו בעזרה ויראה לי שאין אלו צריכין להמתין עד שתעובר צורתן הואיל והן עומדין לשריפה לעולם אפילו לא נפסלו:

4

[The following laws apply when] meat is found in the Temple Courtyard: [Whole] limbs are [considered as parts of] burnt-offerings. Pieces [of meat] are considered as parts of sin-offerings.14 Pieces which are found in Jerusalem are considered as parts of peace-offerings.15 Everything should be left until the following day and then taken out to the place where sacrifices are burnt lest it be notar.16

[One might ask: If so,] of what benefit will it be that it be considered as [part of] a burnt-offering, a sin-offering, or a peace-offering? [To define the law for one] who transgressed and partook of it.17

Notar is burnt only during the day, as stated: "On the third day,18 [it] shall be burnt with fire."

ד

בשר הנמצא בעזרה איברים עולות וחתיכות חטאות והנמצא בירושלים שלמים הכל תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה שמא נותר הוא אם כן מה הועיל שתהיה חזקתו עולה או חטאת או שלמים למי שעבר ואכל אין שורפין את הנותר אלא ביום שנאמר ביום השלישי באש ישרף:

5

Although peace-offerings are forbidden to be eating from the beginning of the night of the third day,19 [the remainder] is only burnt during the day, whether [it is burnt] at the appropriate time or not at the appropriate time.20 Similarly, piggul is burnt only during the day.21

Burning [sacrificial meat] that is impure, notar, or piggul does not supersede [the prohibitions against forbidden labor on] festivals.22 Needless to say, it does not supersede [the prohibition against work on] the Sabbath.

It is permitted to burn [sacrificial meat] that is impure, notar, and piggul together.23

ה

אע"פ שהשלמים אסורין באכילה מתחילת ליל שלישי אין שורפין אותן אלא ביום בין בזמנו בין שלא בזמנו וכן הפגול אינו נשרף אלא ביום ואין שריפת טמא ונותר ופגול דוחה את יום טוב ואין צריך לומר את השבת ומותר לשרוף טמא ונותר ופגול כאחד:

6

When the meat of a sacrifice of the most sacred order became impure in [the Temple Courtyard], it should be burnt in [the Temple Courtyard]. When it became impure outside [the Temple Courtyard], it should be burnt outside [the Temple Courtyard].24 [This applies] whether it became impure because of a primary source of ritual impurity or a derivative of ritual impurity.25

The priests never refrained from burning meat that contracted impurity from a primary source of impurity - and thus it is defined as impure to the first degree - with meat that contracted impurity from a derivative of impurity,26 even though this would increase the level of its impurity.27 For [an entity that is] of third degree impurity that touches an entity of first degree impurity is considered as of secondary impurity, as explained in [the appropriate] place.28 Moreover, even oil that became impure because it touched a person who immersed on that day,29 which is of third degree impurity is permitted to be burnt in a metal lamp30 that was touched by a person who is impure because of contact with a human corpse, in which instance, the lamp is a primary source of impurity.31 Although the oil becomes impure to the first degree when it touches the lamp, since it was already deemed impure, we are not concerned with the increase of the impurity. We are only careful that an entity that is pure will not become disqualified.

ו

בשר קדשי קדשים שנטמא בפנים שורפין אותו בפנים ואם נטמא בחוץ שורפין אותו בחוץ בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה ומימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא באב הטומאה שהרי הוא ראשון לטומאה עם הבשר שנטמא בולד הטומאה שהרי הוא שלישי אף על פי שמוסיפין לו טומאה על טומאתו שהשלישי שנגע בראשון יחזור שני כמו שיתבאר במקומו ולא עוד אלא אפילו שמן שנפסל בטבול יום שהוא שלישי מותר להדליקו בנר של מתכת שנגע בה טמא מת שהנר אב הטומאה אע"פ שזה השמן נעשה ראשון כשיגע בנר הואיל ויש שם שום טומאה אין מקפידין על תוספתה ואין נזהרין אלא מן הטהור שלא יפסל:

7

Notar left over from sacrifices of a lesser degree of holiness32 should be burnt by the persons bringing the sacrifice in their homes.33

ז

נותר של קדשים קלים שורפין אותו בעליו בבתיהן:

8

[The following rules apply when a person] left Jerusalem and remembered that he had sacrificial meat34 in his possession. If he already passed Mt. Scopus,35 he should burn it where he is. If not36 and it is the size of an olive-sized portion, he should return and burn it in Jerusalem.37 If he is a guest who does not have a home, he should burn it before the Temple38 with wood designated for the arrangement of wood [of the altar].39

ח

מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר הצופין שורפו במקומו ואם לאו אם יש בו כזית או יתר חוזר ושורפו בירושלים ואם הוא אורח שאין לו בית שורפו לפני הבירה מעצי המערכה:

9

All of the bones of the sacrifices that do not have marrow need not be burnt40 with the exception of the bones of the Paschal sacrifice.41 We already explained42 that when a sacrifice was disqualified after it was skinned, its hide should be given to the priests43 or to the owners, in the instance of sacrifices of a lesser degree of holiness. If, however, [a sacrifice] was disqualified before it was skinned, the hide is considered as the meat and it should be burnt in its entirety.44

Similarly, if a sacrifice was skinned and then it was discovered to be tereifah or it was disqualified because of an improper thought concerning time or place, since the sacrifice was not accepted, the hide should be burnt. [This applies] both to sacrifices of the highest degree of sanctity and to sacrifices of a lesser degree of sanctity. If, however, a sacrifice was offered for the sake of a different intent, even though the obligation of the owners was not fulfilled, since it is acceptable,45 the hide is given to the priests or the owners, as explained [above]. When a sacrifice was skinned before the blood was cast [on the altar46 and the sacrifice was disqualified afterwards, the hide] is not disqualified.

ט

כל עצמות הקדשים שאין בהן מוח אינן טעונין שריפה חוץ מעצמות הפסח כבר ביארנו שהקרבן שנפסל אחר שהופשט העור לכהנים או לבעליו כקדשים קלים אבל אם נפסל קודם הפשט הרי העור כבשר וישרף הכל וכן זבח שהופשט ונמצא טריפה או שנפסל במחשבת הזמן או במחשבת המקום הואיל ולא נרצה הזבח ישרף העור בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אבל אם נעשה במחשבת שינוי השם אף על פי שלא עלה לבעלים הואיל ונרצה הרי העור לכהנים או לבעליו כמו שביארנו וזבח שהופשט קודם זריקה אינו פוסל:

10

These are the entities that should be burnt:47 sacrificial meat that became impure, notar, or was disqualified, and also a meal-offering that became impure, notar, or was disqualified, a conditional guilt-offering in an instance when it became known to the transgressor that he definitely did not sin before its blood was cast [on the altar],48 a sin-offering of fowl that is brought because of a doubt,49 the hair of a nazirite who is ritually pure,50 and [produce that is] orlah51 or kilei hakerem.52 Entities that are not fit to be burnt - e.g., liquids that are orlah or kilei hakerem - should be buried.

י

אלו הן הנשרפים: בשר קדש שנטמא או נותר או נפסל וכן המנחה שנטמא או נפסלה או נותרה ואשם תלוי שנודע לו שלא חטא קודם שנזרק דמו וחטאת העוף הבאה על הספק ושער נזיר טהור והערלה וכלאי הכרם ודבר שאין דרכו להשרף כגון משקין של ערלה ושל כלאי הכרם הרי אלו יקברו:

11

These are the entities that should be buried: sacred animals that died, whether they were consecrated to [be offered on] the altar or for the sake of the Temple treasury - when sacred animals miscarry and discharge a fetus or a placenta, it should be buried - an ox that is stoned to death,53 a calf whose neck is broken,54 the fowl [used for the purification of] a person afflicted with tzara'at,55 the hair of a nazirite who became impure,56 a firstborn donkey [which was not redeemed],57 a mixture of milk and meat,58 and ordinary animals that were slaughtered in the Temple Courtyard.59

יא

ואלו הם הנקברים: קדשים שמתו בין קדשי מזבח בין קדשי בדק הבית וקדשים שהפילו נפל הפילו שליא תקבר ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפורי מצורע ושיער נזיר טמא ופטר חמור ובשר בחלב וחולין שנשחטו בעזרה:

12

When a person weaves the full length of a sit60 from the hair of a nazirite or a firstborn donkey with a weave of goatshair,61 it should be consigned to flames.62

יב

האורג מלא הסיט משער נזיר ומפטר חמור בשק ידלק:

13

[If] any of the entities that must be buried [are burnt], it is forbidden to benefit from their ashes. It is permitted to benefit from the ashes of all of the entities that must be burnt, [even if] they are sacred, with the exception of the ashes of the outer and inner altars and the ashes of the Menorah.63

יג

כל הנקברין אפרן אסור וכל הנשרפין של הקדש אפרם מותר חוץ מדשן המזבח החיצון והפנימי ודישון המנורה:

14

None of the entities to be burnt should be buried64 and none of the entities to be buried should be burnt. [The rationale for the latter point is that] even though he is stringent by burning it, he is being lenient with regard to its ash, for the ashes of the entities that are buried are forbidden.65

יד

כל הנשרפין לא יקברו וכן כל הנקברים לא ישרפו שאע"פ שהוא מחמיר בשריפתו הרי הקל באפרן שאפר הנקברים אסור:

15

If a person was offering sacrifices together with [a priest] and he told him: "[The sacrifices became] piggul," or if he was involved with entities that are ritually pure with a person and he told him, "They became impure," his word is accepted.66 A Jew is not suspected of lying in such an instance.67 If, by contrast, he told him: "The sacrifices which I offered for you on this and this day became piggul" or "those pure objects became impure," [different rules apply]. If [the person is one] whom he trusts, he should rely on his word. If not, according to the letter of the law, his word [need] not be relied upon. One who wishes to be stringent68 is praiseworthy.69

טו

היה מקריב עמו בזבחים ואמר לו נתפגלו עושה עמו בטהרות ואמר לו נטמאו נאמן לא נחשדו ישראל על כך אבל אם אמר לו זבחים שהקרבתי לך באותו היום נתפגלו ואותן הטהרות נטמאו אם היה נאמן לו סומך על דבריו ואם לאו שורת הדין שאינו נאמן והרוצה להחמיר על עצמו הרי זה משובח:

Blessed be the Merciful One Who grants assistance.

סליקו להו הלכות פסולי המוקדשין בס"ד: