1It is a positive commandment to count sets of seven years1 and to sanctify the fiftieth year,2 as Leviticus 25:8-10 states: “And you shall count seven years for yourselves... and you shall sanctify the fiftieth year.” These two mitzvot are entrusted to the High Court3 alone.4אמִצְוַת עֲשֵׂה לִסְפֹּר שֶׁבַע שֶׁבַע שָׁנִים וּלְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים... וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים" (ויקרא כה, ח-י). וּשְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ מְסוּרִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבָד.
2When did the counting begin? After the fourteen years following the entry into Eretz Yisrael. This is derived from Leviticus 25:3: “Six years shall you sow your field and six years shall you trim your vineyard.” Implied is that each person must recognize his portion of the land. The people took seven years to conquer the land and seven years to divide it.5בוּמֵאֵימָתַי הִתְחִילוּ לִמְנוֹת? מֵאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ" (ויקרא כה, ג) - עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אַרְצוֹ; וְשֶׁבַע שָׁנִים עָשׂוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, וְשֶׁבַע שָׁנִים בְּחִלּוּק.
Thus the counting began after the 2503rd year after the creation, from Rosh HaShanah,6 after the conjunction of the sun and the moon before the creation of Adam, which was in the second year of the creation.7 They declared the two thousand, five hundred, and tenth year after the creation which was the 21st year after the entry into Eretz Yisrael as the Sabbatical year. They counted seven Sabbatical years and then sanctified the fiftieth year which was the 64th year after they entered Eretz Yisrael.נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאַחַר מוֹלַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהִיא שָׁנָה שְׁנִיָּה לַיְּצִירָה - הִתְחִילוּ לִמְנוֹת. וְעָשׂוּ שְׁנַת עֶשֶׂר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַלְפַּיִם לַיְּצִירָה, שֶׁהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ - שְׁמִטָּה; וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים, שֶׁהִיא שְׁנַת אַרְבַּע וְשִׁשִּׁים מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ.
3The Jewish people counted 17 Jubilee years8 from the time they entered Eretz Yisrael until they departed.9גשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבְלִים מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ.
The year they departed, when the Temple was destroyed the first time, was the year following the Sabbatical year and the 36th year in the Jubilee cycle. For the First Temple stood for 410 years. When it was destroyed, this reckoning ceased.וְשָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ בָּהּ, שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים בַּיּוֹבֵל הָיְתָה - שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָמַד בַּיִת רִאשׁוֹן. כֵּיוָן שֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּטַל מִנְיָן זֶה.
After it ceased, the land remained desolate for seventy years.10 Then the Second Temple was built and it stood for 420 years.מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ וְנִשְׁאֲרָה הָאָרֶץ חֲרֵבָה, שִׁבְעִים שָׁנָה. וְנִבְנָה בַּיִת שֵׁנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים עָמַד.
In the seventh year after it was built, Ezra ascended to Eretz Yisrael. This is referred to as the second entry.11 From this year, they began another reckoning.וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית מִבִּנְיָנוֹ עָלָה עֶזְרָא, וְהִיא הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה; וּמִשָּׁנָה זוֹ הִתְחִילוּ לִמְנוֹת מִנְיָן אַחֵר.
They designated the thirteenth year of the Second Temple as the Sabbatical year12 and counted seven Sabbatical years and sanctified the fiftieth year. Although the Jubilee year was not observed in the era of the Second Temple,13 they would count it in order to sanctify the Sabbatical years.וְעָשׂוּ שְׁנַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה לְבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי שְׁמִטָּה, וּמָנוּ שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְקִדְּשׁוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם יוֹבֵל בְּבַיִת שֵׁנִי, מוֹנִין הָיוּ אוֹתוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ שְׁמִטּוֹת.
4It follows that the year in which the Second Temple was destroyed, more precisely, the year beginning from Tishrei that was approximately two months after the destruction14 - for the reckoning of Sabbatical and Jubilee years begins in Tishrei - was the year following the Sabbatical year. It was the fifteenth year of the ninth Jubilee cycle.15דנִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַשָּׁנָה שֶׁחָרַב בָּהּ הַבַּיִת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁתְּחִלָּתָהּ מִתִשְׁרֵי שֶׁאַחַר הֶחֻרְבָּן בִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, שֶׁהֲרֵי מִתִשְׁרֵי הוּא הַמִּנְיָן לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבֵלוֹת - אוֹתָהּ הַשָּׁנָה מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּשְׁנַת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מִן הַיּוֹבֵל הַתְּשִׁיעִי הָיְתָה.
According to this reckoning, this year which is the 1107 year after the destruction, which is the 1487th year according to the reckoning of legal documents,16 which is 4936th year after the creation,17 is a Sabbatical year and it is the 21st year of the Jubilee cycle.18וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, שָׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת אֶלֶף וּמֵאָה וְשֶׁבַע לֶחֻרְבָּן, שֶׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּשְׁמוֹנִים וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת לְמִנְיַן שְׁטָרוֹת, שֶׁהִיא שְׁנַת שֵׁשׂ וּשְׁלוֹשִׁים וּתְשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים לַיְּצִירָה - הִיא שְׁנַת שְׁמִטָּה, וְהִיא שְׁנַת אַחַת וְעֶשְׂרִים מִן הַיּוֹבֵל.
5Nevertheless, all of the Geonim have said that they have received a tradition, transferred from teacher to student that in the seventy years between the destruction of the First Temple and the building of the Second Temple, they counted only Sabbatical years, not the Jubilee year.האֲבָל כָּל הַגְּאוֹנִים אָמְרוּ, שֶׁמָּסֹרֶת הִיא בִּידֵיהֶם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, שֶׁלֹּא מָנוּ בְּאוֹתָן הַשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁבֵּין חֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי אֶלָא שְׁמִטּוֹת בִּלְבָד, בְּלֹא יוֹבֵל.
Similarly, after the destruction of the Second Temple, they did not count the fiftieth year. Instead, they counted only sets of seven from the beginning of the year of the destruction.וְכֵן מִשֶּׁחָרַב בָּאַחֲרוֹנָה, לֹא מָנוּ שְׁנַת חֲמִשִּׁים אֶלָא שֶׁבַע שֶׁבַע בִּלְבָד מִתְחִלַּת שְׁנַת הֶחֻרְבָּן.
This interpretation is also apparent from the Talmud in Avodah Zarah.19 This reckoning is a received tradition.וְכֵן עוֹלֶה מִתַּלְמוּד עֲבוֹדָה זָרָה כְּפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁהוּא קַבָּלָה.
6The reckoning of the Sabbatical year is well-known and renowned among the Geonim and the people of Eretz Yisrael. None of them make any reckoning except according to the years of the destruction.20ווּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה יְדוּעָה הִיא וּמְפֻרְסֶמֶת אֵצֶל הַגְּאוֹנִים וְאַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּן לֹא מָנוּ אֶלָא לִשְׁנֵי חֻרְבָּן, מַשְׁלִיכִין אוֹתָן שֶׁבַע שֶׁבַע.
According to this reckoning, this year which is the 1107th year after the destruction is the year following the Sabbatical year.21וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה תְּהִי שָׁנָה זוֹ, שֶׁהִיא שְׁנַת שֶׁבַע וּמֵאָה וְאֶלֶף לֶחֻרְבָּן, מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
We rely on this tradition and we rule according to it22 with regard to the tithes,23 the Sabbatical year, and the nullification of debts, for the received tradition and deed24 are great pillars in establishing Halachic rulings and it is appropriate to rely on them.וְעַל זֶה אָנוּ סוֹמְכִין, וּכְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה אָנוּ מוֹרִין לְעִנְיַן מַעַשְׂרוֹת וּשְׁבִיעִית וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים - שֶׁהַקַּבָּלָה וְהַמַּעֲשֶׂה עַמּוּדִים גְּדוֹלִים בַּהוֹרָאָה, וּבָהֶן רָאוּי לְהִתָּלוֹת.
7The Jubilee year is not counted in the set of Sabbatical years.25 Instead, the 49th year is a Sabbatical year and the fiftieth year is a Jubilee year. Then the 51st year is the first of the six years of the next Sabbatical cycle. This is true of every Jubilee year.זשְׁנַת יוֹבֵל אֵינָהּ עוֹלָה מִמִּנְיַן שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ - אֶלָא שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה, וּשְׁנַת חֲמִשִּׁים יוֹבֵל; וּשְׁנַת אַחַת וַחֲמִשִּׁים, תְּחִלַּת שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁל שָּׁבוּעַ. וְכֵן בְּכָל יוֹבֵל וְיוֹבֵל.
8From the time the tribes of Reuven and Gad and half the tribe of Menasheh were exiled,26 the observance of the Jubilee year ceased, as implied by Leviticus 25:10: “You shall proclaim freedom throughout the land to all of its inhabitants.” One can infer that this commandment applies only when all of its inhabitants are dwelling within it. Moreover, they may not be intermingled, one tribe with another, but rather each tribe is dwelling in its appropriate place.27חמִשֶּׁגָּלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ הַיּוֹבֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כה, י) - בִּזְמַן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֹרָבִין שֵׁבֶט בְּשֵׁבֶט, אֶלָא כֻּלָּן יוֹשְׁבִים כְּתִקְנָן.
When the Jubilee is observed in Eretz Yisrael, it should also be observed in the Diaspora,28 as implied by the phrase used in the above verse: “It is the Jubilee,” i.e., in every place. This applies whether the Temple is standing or whether the Temple is not standing.29בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג בָּאָרֶץ - נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "יוֹבֵל הִיא" (ויקרא כה, י; ויקרא כה, יא; ויקרא כה, יב) - בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.
9When the laws of the Jubilee year are observed, the laws of a Hebrew servant are observed,30 as are the laws of homes in a walled city, the laws of a field given as a dedication offering, and the laws of ancestral fields.31 We accept a gentile as a resident alien32 and the Sabbatical year is observed in Eretz Yisrael and debts are nullified in all places according to Scriptural Law.טוּבִזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, נוֹהֵג דִּין עֶבֶד עִבְרִי, וְדִין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְדִין שְׂדֵה חֲרָמִים, וְדִין שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב; וְנוֹהֶגֶת שְׁבִיעִית בָּאָרֶץ, וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם - מִן הַתּוֹרָה.
In the era when the Jubilee year is not observed, none of these mitzvot are observed except the Sabbatical year in Eretz Yisrael according to Rabbinic Law and also the nullification of debts in all places according to Rabbinic Law, as we explained.33וּבִזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג - אֵינוֹ נוֹהֵג אֶחָד מִכָּל אֵלוּ, חוּץ מִשְׁבִיעִית בָּאָרֶץ וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
10It is a positive commandment to sound the shofar on the tenth of Tishrei34 in the Jubilee year.35 This mitzvah is entrusted to the High Court first,36 as Leviticus 25:9 states: “You shall sound a shofar blast. Each and every individual is also obligated to sound the shofar,37 as the verse continues: “and you shall sound the shofar.”38 We sound nine shofar blasts in the same way as we sound them on Rosh HaShanah.39 We sound the shofar throughout the boundaries of Eretz Yisrael.40ימִצְוַת עֲשֵׂה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בָּעֲשִׂירִי לְתִשְׁרֵי בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל. וּמִצְוָה זוֹ מְסוּרָה לְבֵית דִּין תְּחִלָּה, וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר..." (ויקרא כה, ט). וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָר - תֵּשַׁע, כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמַעְבִירִין שׁוֹפָר בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל.
11The requirements of shofar used for the Jubilee and Rosh HaShanah are the same in all matters.41יאשׁוֹפָר שֶׁל יּוֹבֵל וְשֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר.
Both on Rosh HaShanah and in the Jubilee the tekiyot are sounded except in the Jubilee year, they are sounded42 both in the court that sanctifies the new moon43 and in a court that does not sanctify the moon.44 Moreover, for the entire time the court is in session, every individual is obligated to sound the shofar even outside the presence of the court.45וְאֶחָד רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֶחָד הַיּוֹבֵל לַתְּקִיעוֹת; אֶלָא שֶׁבַּיּוֹבֵל תּוֹקְעִין בֵּין בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וּבֵין בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא קִדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְכָל יָחִיד וְיָחִיד חַיָּב לִתְקֹעַ כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין, וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.
12When Rosh HaShanah falls on the Sabbath, by contrast, the shofar would be sounded only in a court that sanctified the new moon. Every individual may sound the shofar only in the presence of the court.יבוּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַּׁבָּת, לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין אֶלָא בְּבֵית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ אֶת הַחֹדֶשׁ, וְאֵין כָּל יָחִיד וְיָחִיד תּוֹקֵעַ אֶלָא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.
13The observance of three matters are of critical importance with regard to the Jubilee year:46 the sounding of the shofar,47 the release of servants,48 and the return of fields to their owners.49 This is referred to as “the release of land.”יגשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין בַּיּוֹבֵל: תְּקִיעָה, וְשִׁלּוּחַ עֲבָדִים, וְהַחְזָרַת שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן. וְזוֹ הִיא 'הַשְׁמָטַת קַרְקַע'.
14From Rosh HaShanah50 until Yom Kippur, servants would not be released to their homes51, nor would they be subjugated to their masters, nor would the fields return to their original owners.52 Instead, the servants would eat, drink, and rejoice, with crowns on their heads.ידמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִים לְבָתֵּיהֶן וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶן וְלֹא הַשָּׁדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן, אֶלָא עֲבָדִים אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים, וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם.
When Yom Kippur arrives and the shofar is sounded in the court, the servants are released to their homes and the fields are returned to their owners.כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים - תָּקְעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן, וְחָזְרוּ שָׂדוֹת לְבַעְלֵיהֶן.
15With regard to the land being allowed to rest, the laws of the Jubilee year are the same of those of the Sabbatical year. Whatever agricultural labors53 are forbidden54 in the Sabbatical year are forbidden in the Jubilee year. Whatever is permitted in the Sabbatical year is permitted in the Jubilee. Whenever the performance of a labor is punishable by lashes in the Sabbatical year,55 it is punishable by lashes in the Jubilee year. Similarly, the laws governing the eating,56 sale,57 and removal58 of the produce of the Jubilee year are the same as those governing the produce of the Sabbatical year in all respects.טודִּין הַיּוֹבֵל בִּשְׁבִיתַת הָאָרֶץ וְדִין הַשְּׁמִטָּה אֶחָד הוּא לְכָל דָּבָר. כָּל שֶׁאָסוּר בַּשְּׁבִיעִית מֵעֲבוֹדַת הָאָרֶץ, אָסוּר בִּשְׁנַת יוֹבֵל; וְכָל שֶׁמֻּתָּר בַּשְּׁבִיעִית, מֻתָּר בַּיּוֹבֵל; וּמְלָאכוֹת שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית, לוֹקִין עֲלֵיהֶן בַּיּוֹבֵל; וְדִין פֵּרוֹת שְׁנַת יוֹבֵל בַּאֲכִילָה וּמְכִירָה וּבְבִעוּר, כְּדִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְכָל דָּבָר.
16The Sabbatical year has an added dimension lacking in the Jubilee, for debts are nullified in the Sabbatical year,59 and they are not nullified in the Jubilee. The Jubilee year has an added dimension lacking in the Sabbatical year, for in the Jubilee, servants are released and land is released. This refers to the laws regarding the sale of land in the Torah.60 This is a positive commandment,61 as Leviticus 25:24 states: “You shall grant redemption to the land. The Jubilee year releases land at its beginning,62 while the Sabbatical year does not release debts until its conclusion, as explained.63טזיְתֵרָה שְׁבִיעִית עַל הַיּוֹבֵל - שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶטֶת כְּסָפִים, וְלֹא יּוֹבֵל. וְיוֹתֵר יוֹבֵל עַל הַשְּׁבִיעִית - שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים וּמַשְׁמִיט קַרְקַע. וְזֶה הוּא דִּין מְכִירַת שָׂדוֹת הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ" (ויקרא כה, כד). יוֹבֵל מַשְׁמִיט קַרְקַע בִּתְחִלָּתוֹ, וּשְׁבִיעִית אֵין מְשַׁמֶטֶת כְּסָפִים אֶלָא בְּסוֹפָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
