1

[The following laws apply when] there are two doughs that when combined comprise the measure that obligates the separation of challah, but neither comprises that measure alone should they touch each other and become attached to each other.1 If they belong to two individuals,2 they are exempt from challah even though they are of the same type of grain.3 [The rationale is that] we assume that the two people object [to the combination of their doughs].4 If it is known that they would not object to the combination of their doughs, they are considered as one.

א

שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב בחלה ואין באחת מהן כשיעור ונגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שנים אפילו הן ממין אחד פטורין מן החלה שסתם שנים מקפידין ואם ידוע שאינן מקפידין על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות:

2

[Different rules apply if] the two belonged to one person. If they were from one type [of grain], they are combined and challah is obligated to be separated from them. If they are from two types, they are not combined. [The rationale is that] we assume that one person does not object [to the combination of his doughs].5 If he objects [to their combination and endeavors] that one dough not touch the other or become mixed with it, they are not considered as one, even if they are of one type of grain.

ב

היו שתיהן של איש אחד אם היו ממין אחד מצטרפין וחייבות בחלה ואם משני מינין היו אין מצטרפין שסתם אחד אינו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תגע עיסה זו בזו ולא תתערב עמה אפי' היו ממין אחד אין מצטרפות:

3

What is meant by the statement that if they belonged to one person and were from the same type [of grain] they are combined? When a dough from wheat touches6 a dough from spelt, they are combined.7 If it touched [a dough from] another type of grain,8 they are not combined.9 Similarly, if a dough of barley touches a dough of spelt,10 oats, or rye, or doughs of spelt, oats, or rye touch each other, they can be combined.11

ג

וכיצד מצטרפות אם היו של אחד ממין אחד עיסת החטים שנגעה בעיסת הכוסמין מצטרפות נגעה בשאר המינין אין מצטרפות וכן עיסת שעורין שנגעה בעיסת הכוסמין או שבולת שועל או שיפון וכן עיסת כוסמין ושל שבולת שועל ושל שיפון שנגעה כל אחת משלשתן בחבירתה הרי אלו מצטרפות:

4

A dough from grain from one year should not be combined with a dough from grain from the previous year even though they are of the same species. [This is a decree,] lest people say that terumah may be separated from new grain for old grain.12 A person should not separate [the challah] from the middle of the two.13 Instead, he should bring another dough - either from this year or the previous - and combine it with them to complete the required measure.14

When does the above apply? When one dough touches another. If, however, one mixes flour from the species of grain and makes a single dough from one of them, the five are combined to comprise the measure of dough required for challah, as we explained.15

ד

עיסת חדש אינה מצטרפת לשל ישן אע"פ שהן ממין אחד כדי שלא יאמרו תורמין מן החדש על הישן ולא יתרום מאמצע שתיהן אלא יביא עיסה אחרת חדש או ישן ויצטרף להם להשלים השיעור בד"א בעיסה שנגעה בעיסה אחרת אבל הבולל קמח חמשת המינין ועושה מהם עיסה אחת הרי חמשתן מצטרפין לשיעור עיסת חלה כמו שביארנו:

5

When there is a dough that is less than the required measure on one side and another dough less than the required measure on the other side,16 and a dough that is exempt from challah in the middle - e.g., a dough of rice, a dough of terumah [flour] or from terumah [flour] that was mixed with ordinary flour, or a dough from a gentile17 - [the doughs] are not combined even though they touch each other.18 [The rationale is that] an entity that is exempt from challah separates in the middle.

ה

עיסה שהיא פחותה מכשיעור מכאן ועיסה פחותה מכשיעור מכאן ועיסה שאינה חייבת בחלה באמצע כגון עיסת אורז או עיסת תרומה או מדומע או עיסת עכו"ם אף על פי שנוגעות זו בזו אינן מצטרפות שהרי דבר הפטור מן החלה מבדיל באמצע:

6

When, by contrast, there is a dough from which challah was separated between them, [the two outer doughs] can be combined, because originally, there was an obligation to separate challah from the dough in the center.19Similarly, if a dough that was consecrated was in the center, they are combined, [because that dough] is fit to be redeemed20 [at which point,] there will be an obligation to separate challah from it. Similarly, if there was a dough of another type of grain, a dough belonging to another person, or a dough from a different year between them, the doughs on the sides are combined [to comprise an obligation to separate] challah.

ו

היה באמצע עיסה שהורמה חלתה מצטרפות שהעיסה שביניהן כבר היתה מחוייבת בחלה וכן אם היה ביניהן עיסת הקדש מצטרפות מפני שראוי לפדותה ותתחייב בחלה וכן אם היתה ביניהן עיסת מין אחר או עיסת איש אחר או עיסת חדש הרי שתי העיסות שבצדדין מצטרפות לחלה:

7

There were two doughs, each one of them less than the minimum measure for challah. One separated challah from each of them. Afterwards, they touched each other and [the combined doughs] comprise the [required] measure. There is an obligation to separate challah [from the combined doughs], for the challot separated originally are of no consequence.21

ז

שתי עיסות שכל אחת מהן פחותה מכשיעור שהפריש חלה מזו וחלה מזו וחזרו ונגעו זו בזו והרי בשתיהם כשיעור חייבין להפריש מהן חלה שהחלות הראשונות אינן כלום:

8

Two gentiles22 made a dough comprising the required measure [for challah]23 and divided it. Afterwards, they converted24 and after the conversion, each one added to his portion until it comprised the [required] measure. There is an obligation [to separate] challah. [The rationale is that] there was no time that it was of the size obligating [challah] while they were gentiles, because each was to receive less than the required measure.25

ח

שני עכו"ם שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואחר כך נתגיירו והוסיף כל אחד על חלקו אחר שנתגייר עד שהשלימו לשיעור הרי זו חייבת שלא היתה לה שעת חובה כשהיו עכו"ם שהרי פחות מכשיעור היה ביד כל אחד מהן:

9

If, however, two Jews made [a dough] in the above manner and then, they divided it and each one of them added to his portion26 until it comprised the required measure, it is exempt. [The rationale is that] there was a time when there would have been an obligation [to separate challah from the original dough]27and they were exempt at that time, because the dough was made to be divided.28

ט

אבל שני ישראלים שעשו כך וחזר כל אחד אחר שחלקו והוסיף על חלקו עד שהשלימו לשיעור הרי זו פטורה שכבר היתה לה שעת חובה והן היו פטורין באותה שעה מפני שעשאוה לחלק:

10

[Different rules apply when], by contrast, the dough was owned by a gentile and a Jew in partnership and they divided it.29 If, afterwards, the gentile converted and then added to his portion and the Jew added to his portion until each one of them completed the measure that requires the separation of challah, there is an obligation to separate challah from the dough of the Jew,30 but the dough of the gentile31 is exempt.32

י

היתה העיסה ביד העכו"ם והישראל בשותפות וחלקו ואחר כך נתגייר העכו"ם והוסיף הגר על שלו [וישראל על שלו] עד שהשלים כל אחד עיסתו לשיעור של ישראל חייבת ושל עכו"ם פטורה:

11

[The following laws apply when a person] takes yeast from a dough from which challah was not separated and places it in a dough from which challah was separated. He should bring a second dough that - together with this yeast - will comprise a measure that obligates the separation of challah and combine it with the dough from which challah was separated.33 He should then separate from the second dough the appropriate measure of challah for it and for the yeast. [In this manner,] he is separating [challah] from [dough] that is in the same place.34 If he does not have a second dough, the entire [first dough] is considered as tevel. He should separate challah for the entire amount.35 [The rationale is that] when tevel36 is mixed with its own type,37 even the slightest amount causes the mixture to become forbidden.38

יא

הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונתנו לתוך עיסה שהורמה חלתה ה"ז מביא עיסה שנייה שיהיה בה עם שאור זה שיעור עיסה שחייבת בחלה ונותנה בתוך העיסה שהורמה חלתה ומפריש מן העיסה השנייה שיעור חלה עליה ועל השאור כדי שיטול מן המוקף ואם אין לו עיסה שנייה נעשית זו כולה טבל ומפריש חלה על הכל שהטבל במינו אוסר בכל שהוא:

12

A dough from which challah has not been separated is like ordinary produce and not like challah with regard to the laws of ritual purity. As will be explained in the appropriate place,39 impurity of the second degree does not bring about impurity of the third degree with regard to ordinary produce.40

It is permitted to cause ordinary produce to contract ritual impurity in Eretz Yisrael.41 Therefore when there are two doughs, one that is ritually impure and one that is ritually pure, one may take [a portion of dough]42 equivalent to the measure of challah to be separated from both of them from a dough from which challah was not separated and place it in the center close to the pure dough. He should then extend a portion of the impure dough the size of an egg43 to the pure dough44 so that he will be able to separate challah45 from the dough in the same place.46

יב

עיסה הטבולה לחלה אינה כחלה והרי היא כחולין לענין הטומאה שאין השני עושה שלישי בחולין כמו שיתבאר במקומו ומותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל לפיכך שתי עיסות אחת טמאה ואחת טהורה נוטל כדי חלת שתיהם מעיסה שלא הורמה חלתה ונותנו באמצע סמוך לעיסה הטהורה ומושך מן הטמאה לטהורה כדי ביצה כדי לתרום מן המוקף:

13

A person may make a pure dough and refrain from separating challah from it, setting it - or a portion of it - aside to continuously separate challot from other doughs with it until the dough set aside becomes challah in its entirety,47 provided [the dough set aside] does not become spoiled to the point that it is no longer fit for human consumption. [This applies] even if the doughs became impure. Once the dough is no longer fit for human consumption, [challah] cannot be separated with it.

When does the above apply? When there is a question whether or not challah has been separated from the doughs for which he is separating challah.48[The rationale is that] challah of a doubtful status49may be taken from the pure dough for the impure as an initial preference50 and the two need not be in the same place.51

יג

עושה אדם עיסה טהורה ואינו מפריש חלתה ומניחה או מניח מקצתה להיות מפריש עליה והולך חלות של עיסות אחרות ואפילו נטמאו העיסות עד שתעשה העיסה שהניח כולה חלה ויתננה לכהן והוא שלא תפסל מאוכל אדם אבל משתסרח אינו מפריש עליה במה דברים אמורים כשהיו אותם העיסות שמפריש עליהן ספק אם הורמה חלה מהן או לא הורמה שחלת דמאי ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה ושלא מן המוקף: