1

We have already explained that if a person buys and sells in a faithful manner, saying "This is the extent of profit that I am making," the laws of ona'ah do not apply. Even if he says: "I purchased the article for a sela, and I am selling it for ten," this is permitted.

Nevertheless, the court is obligated to regulate prices and appoint officers of the law, so that people at large will not be able to reap whatever profit they desire. Instead, the court should regulate that a person should earn only a profit of a sixth. A seller should not profit more than a sixth of his investment.

א

כבר ביארנו שהנושא ונותן באמונה ואמר כך וכך אני משתכר אין לו הונייה ואפילו אמר זה לקחתי בסלע ובעשר אני מוכר מותר אבל בית דין חייבין לפסוק השערים ולהעמיד שוטרין לכך ולא יהיה כל אחד ואחד משתכר כל מה שירצה אלא שתות בלבד יפסקו להם בשכרם ולא ישתכר המוכר יתר על שתות:

2

When does the above apply? With regard to articles on which our lives depend - e.g., wine, oil and fine flour. With regard to herbs - e.g., costus, frankincense, and the like - by contrast, a set limit is not established by the court. The seller may take any measure of profit he desires.

ב

במה דברים אמורים בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אבל העיקרין כגון הקושט והלבונה וכיוצא בהן אין פוסקין להם שער אלא ישתכר כל מה שירצה:

3

Profit may not be taken twice when selling eggs. The first merchant who sells them may take a profit, and the person who buys them from him must sell them at cost.

ג

ואין משתכרין פעמים בביצים אלא התגר הראשון הוא מוכרן בשכר והלוקח ממנו מוכרן בקרן בלבד:

4

It is forbidden to do business in Eretz Yisrael with articles on which our lives depend. Instead, one person should bring from his produce heap, and another person should bring from his produce heap, so that they sell cheaply. In places where oil is abundant, it is permitted to do business with oil.

ד

אסור לעשות סחורה בארץ ישראל בדברים שיש בהן חיי נפש אלא זה מביא מגרנו ומוכר וזה מביא מגרנו ומוכר כדי שימכרנו בזול ובמקום שהשמן מרובה מותר להשתכר בשמן:

5

Produce on which our lives depend should not be stored for the future in Eretz Yisrael or in any place that is predominantly inhabited by Jews, for this causes anxiety for the Jewish people.

When does the above apply? When a person purchases such produce in the market place. When a person stores his own produce, he may store the kav that he possesses.

ה

אין אוצרין פירות שיש בהן חיי נפש בארץ ישראל וכן בכל מקום שרובו ישראל שהרי מגיע מדבר זה צער לישראל בד"א בלוקח מן השוק אבל המכניס משלו מותר לעשות לו קבו אוצר:

6

It is permitted to store produce during three years: the year before the Sabbatical year, the Sabbatical year and the year following the Sabbatical year.

In a year of drought, one should not store even a small measure of carobs, because one brings a curse on the market prices. Whoever causes prices to rise or who stores produce in Eretz Yisrael or in a place primarily inhabited by Jews is likened to one who lends money at interest.

ו

מותר לאצור פירות שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית ובשני בצורת אפילו קב חרובין לא יאצור מפני שמכניס מארה בשערים וכל המפקיע שערים או שאצר פירות בארץ או במקום שרובו ישראל הרי זה כמלוה ברבית:

7

When does the above apply? With regard to produce on which our lives depend. It is, however, permitted to store spices like cumin and pepper in Eretz Yisrael and to transport them from place to place like other herbs.

ז

במה דברים אמורים בפירות שיש בהן חיי נפש אבל התבלין כגון כמון ופלפלין מותר לאצור אותן בארץ ישראל ולהוציא אותן ממקום למקום כשאר העיקרין:

8

We may not take produce on which our lives depend - e.g., wine, oil and fine flour - from Eretz Yisrael to the diaspora or to Syria. Nor may such produce be taken from the domain of one king to the domain of another king in Eretz Yisrael.

ח

אין מוציאין פירות שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות מארץ ישראל לחוצה לארץ או לסוריא ולא מרשות מלך זה לרשות מלך אחר בארץ ישראל:

9

The inhabitants of a city are permitted to establish fixed prices for any commodities they desire, even meat and bread. They may establish conditions stating that anyone who violates these guidelines will be punished in such and such a fashion.

ט

רשאין בני העיר לקוץ להם שער לכל דבר שירצו ואפילו בשר ולחם ולהתנות ביניהם לכל מי שיעבור יענשו אותו כך וכך:

10

Similarly, craftsmen in a specific profession may establish provisions and agree that one should not work on the day on which another is working or the like, and that anyone who violates these guidelines will be punished in such and such a fashion.

י

רשאין אנשי אומניות לפסוק ביניהם שלא יעשה אחד ביום שיעשה חבירו וכיוצא בזה וכל מי שיעבור על התנאי יענשו אותו כך וכך:

11

When does the above apply? In a city where there is not a distinguished sage to correct the conduct within the city and improve the ways of its inhabitants. If, however, there is such a distinguished sage, a condition established by craftsmen is not effective without the ruling of the sage.

They may not punish or inflict loss on anyone who does not accept their stipulation, unless that stipulation was made with the consent of the sage. Whoever causes a colleague a loss because of a stipulation that was not made with the consent of the sage is liable to pay.

יא

בד"א במדינה שאין בה חכם חשוב לתקן מעשה המדינה ולהצליח דרכי יושביה אבל אם יש בה אדם חכם חשוב אין התנאי שלהן מועיל כלום ואין יכולין לענוש ולהפסיד על מי שלא קיבל התנאי אא"כ התנה עמהם ועשו מדעת החכם וכל מי שפהסיד לפי התנאי שאינו מדעת החכם משלם:

12

Just as the prohibition against ona'ah applies with regard to business transactions, it applies with regard to speech, as Leviticus 25:17 states: "A person should not abuse his colleague, and you shall fear your God. I am the Lord"; this refers to verbal abuse.

יב

כשם שהונייה במקח ממכר כך יש הונייה בדברים שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך אני ה' זה הוניית דברים:

13

What is implied? If a person is one who has repented, one should not say: "Remember your initial deeds." If a person is a descendant of converts, one should not tell him: "Remember your ancestors' deeds."

If a convert comes to study the Torah, one should not tell him: "Should a mouth that ate meat from animals that were not ritually slaughtered and that were trefah come and study the Torah that was given by the Almighty?"

If a person was afflicted by illness and suffering or he is forced to bury his children, one should not speak to him in the manner that Job's friends addressed him Job 4:6-7: "Your fear of God was for your own security.... Can you recall anyone who was innocent who perished?"

יג

כיצד היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים ואם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך היה גר ובא ללמוד תורה לא יאמר לו פה שאכל נבילות וטריפות יבא וילמוד תורה שניתנה מפי הגבורה היו חלאים ויסורים באין עליו או שהיה מקבר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב הלא יראתך כסלתך זכור נא מי הוא נקי אבד:

14

If donkey drivers are seeking grain, one should not tell them: "Go to so and so," if one knows that this person has never sold grain.

If a question regarding a point of knowledge was raised, one should not ask a person who has never studied that field of knowledge: "How would you answer this question?" or "What do you think about this matter?" The same applies to other matters of this like.

יד

היו חמרין מבקשין תבואה לא יאמר להם לכו אצל פלוני והוא יודע שלא מכר תבואה מעולם נשאלה שאלה על דבר חכמה לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה מה תשיב בדבר זה או מה דעתך בדבר זה וכן כל כיוצא בדברים הללו:

15

Whoever abuses a convert, whether in financial transactions or verbally, transgresses three prohibitions, as Exodus 22:20 states: "Do not abuse a convert..." this refers to verbal abuse- "and do not oppress him" - this refers to taking unfair financial advantage of him.

This teaches that anyone who verbally abuses a convert transgresses three negative prohibitions: "A person should not abuse his colleague," and "One man should not take unfair advantage of his brother," "Do not abuse a convert."

טו

כל המאנה את הגר בין בממון בין בדברים עובר בשלשה לאוין שנאמר וגר לא תונה זה הוניית דברים ולא תלחצנו זה הוניית ממון הא למדת שכל המאנה את הגר עובד בשלשה לאוין משום לא תונו איש את עמיתו ומשום אל תונו איש את אחיו ומשום וגר לא תונה:

16

Similarly, if a person oppresses a convert and takes unfair financial advantage of him, he transgresses three negative prohibitions: "A person should not abuse his colleague," "One man should not take unfair advantage of his brother," and "Do not oppress him."

טז

וכן אם לחצו והונהו בממון עובר בשלשה לאוין משום אל תונו איש את אחיו ומשום ולא תונו איש את עמיתו ומשום ולא תלחצנו:

17

Why does a person transgress the prohibition against verbal abuse when he takes unfair financial advantage of a convert, and the prohibition against taking unfair financial advantage if he verbally abuses him? Because the Torah uses the word ona'ah with regard to both these prohibitions, without being more specific, and repeats these two prohibitions with regard to a convert explicitly: "Do not abuse" and "do not oppress him."

יז

ומפני מה עובר בגר על לאו של הוניית דברים אף בהניית ממון ועל לאו של הוניית ממון אף בהונאת דברים מפני שהוציא הכתוב את שניהם בלשון הונייה סתם וכפל לאוין בגר בשני הדברים בפירוש לא תונו ולא תלחץ:

18

Verbally abusing a person is more severe than taking unfair advantage of him financially. For the latter can be repaid, while the former can never be repaid. The latter involves only the person's possessions, while the former involves his person.

And with regard to verbal abuse, Leviticus 25:17 states: "And you shall fear your God," for the matter is one of feelings. With regard to all matters of feeling, the Torah states: "And you shall fear your God."

Whenever a person cries out because of verbal abuse, he is answered immediately, as implied by the conclusion of the above verse: "...I am God."

יח

גדולה הוניית דברים מהוניית ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון וזה בממונו וזה בגופו והרי הוא אומר בהוניית דברים ויראת מאלהיך לפי שהדבר מסור ללב הא למדת כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך וכל הצועק מהוניית דברים נענה מיד שנאמר כי אני ה':