Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Thursday, 10 Sivan 5775 / May 28, 2015
Today

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Naso, 5th Portion (Numbers 7:1-7:41)

 E-mail
Video & Audio Classes
Select a portion:

Chapter 7

1And it was that on the day that Moses finished erecting the Mishkan, he anointed it, sanctified it, and all its vessels, and the altar and all its vessels, and he anointed them and sanctified them.   אוַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם:
And it was that on the day that Moses finished: Heb. כַּלּוֹת. On the day the Mishkan was erected, the Israelites were like a bride (כַּלָּה) entering the nuptial canopy.-[Tanchuma Naso 20, 26, Pesikta Rabbathi 5:5, Pesikta d’Rav Kahana p. 6a, and other sources] [According to Tanchuma, the derash is based on the spelling כַּלֹּת, which differs from the spelling in all extant sifrei Torah. Some believe that the derash is based on the vowelization כַּלּוֹת, instead of כְּלוֹת, which would clearly mean “finishing.” Heidenheim believes that the choice of the word כַּלּוֹת, the root of which is ambiguous, indicates the intention of the Torah to include both meanings: finishing and nuptials. See fn. 104 to Pesikta d’Rav Kahana.]   ויהי ביום כלות משה: כלת כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה:
Moses finished: Bezalel, Oholiab, and all the wise-hearted [men] assembled the Mishkan, yet Scripture credits Moses with it, because he utterly devoted himself to it, overseeing that the design of each article conformed with what he was shown on the mount [Sinai], to instruct the craftsmen, and he did not err in any design. Similarly, we find with David, that since he devoted himself to the building of the Temple, as it says, “O Lord, remember for David all his affliction, that he swore to the Lord…” (Ps. 132:1-2), therefore, it [the Temple] was called by his name, as it says, “See your House, David” (I Kings 12:16). - [See Midrash Tanchuma Naso 21]   כלות משה: בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה, לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר כמו שהראהו בהר להורות לעושי המלאכה, ולא טעה בתבנית אחת וכן מצינו בדוד לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש, שנאמר זכור ה' לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה' וגו' (תהלים קלב, א - ב), לפיכך נקרא על שמו, שנאמר ראה ביתך דוד (מלכים א' יב, טז):
[On the day] that Moses finished erecting: It does not say: “On the day he erected.” This teaches us that throughout the seven days of investitures, Moses erected it and dismantled it, but on that day he erected it but did not dismantle it. Therefore, it says, “Moses finished erecting”-that day marked the end of his erecting [the Mishkan]. It was the New Moon of Nissan. On the second [day], the red cow was burned; on the third [day], they sprinkled the first sprinkling (See below ch. 19); and on the seventh [day], they [the Levites] were shaved (see below 5:7). - [Sifrei 1:145]   ביום כלות משה להקים: ולא נאמר ביום הקים מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר ביום כלות משה להקים, אותו היום כלו הקמותיו וראש חדש ניסן היה, בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו:
2The chieftains of Israel, the heads of their fathers' houses, presented [their offerings]. They were the leaders of the tribes. They were the ones who were present during the counting,   בוַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים:
They were the leaders of the tribes: They were the officers [appointed] over them in Egypt, and they were beaten on account of them, as it says,“The officers of the children of Israel were beaten” (Exod. 5:14). [Rashi interprets הַמַּטֹּת as“the sticks.” Hence, נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת means “the chieftains who were beaten with sticks.”] - [Sifrei 1:145]   הם נשיאי המטת: שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם, שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל וגו':
who were present during the counting: They stood with Moses and Aaron when they counted the Israelites, as it says,“With you [Moses and Aaron] there shall be [a man from each tribe]” (Num. 1:4).   הם העומדים על הפקודים: שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל, שנאמר (במדבר א, ד) ואתכם יהיו וגו':
3They brought their offering before the Lord: six covered wagons and twelve oxen, a wagon for each two chieftains, and an ox for each one; they presented them in front of the Mishkan.   גוַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָֹה שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן:
six covered wagons: The word צָב can denote only “covered.” Similarly,“In covered wagons (בַּצַּבִּים) and on mules” (Isa. 66:20). Covered wagons are called צַבִּים. [Some expound the word צָב in the sense of הַצְבִי יִשְׂרָאֵל, “O beauty of Israel” (II Sam. 1:19), (meaning) that they were elegant.] - [Sifrei Naso 1:148, Num. Rabbah 12: 17. See Maharzav.]   שש עגלת צב: אין צב אלא מחופים וכן (ישעיה סו, כ) בצבים ובפרדים, עגלות מכוסות קרויות צבים:
they presented them in front of the Mishkan: for Moses did not accept them from their hands until he was instructed to do so by the Omnipresent. Rabbi Nathan says: Why did the chieftains see fit to be the first to contribute here, whereas concerning the work of the Mishkan , they were not the first to contribute [but the last]? However, the chieftains said as follows, “Let the people contribute what they can, and then we will complement whatever is missing.” When they saw that the people had supplied everything-as it says, “And the work was sufficient for them” (Exod. 36:7)-they said, “What is left for us to do now?” So they brought the shoham stones and the filling [stones] for the ephod and the choshen . Therefore, [in order to make amends,] here they were first to contribute. — [Sifrei Naso 1:150]   ויקריבו אותם לפני המשכן: שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום. אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה, אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים, אמרו מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחלה:
4The Lord spoke to Moses, saying:   דוַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
5Take [it] from them, and let them be used in the service of the Tent of Meeting. You shall give them to the Levites, in accordance with each man's work.   הקַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ:
6So Moses took the wagons and the cattle and gave them to the Levites.   ווַיִּקַּח משֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם:
7He gave two wagons and four oxen to the sons of Gershon, according to their work.   זאֵת | שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם:
according to their work: Because the burden of the sons of Gershon was lighter than that of [the sons of] Merari, who carried the planks, the pillars, and the sockets.   כפי עבודתם: שהיה משא בני גרשון קל משל מררי, שהיו נושאים הקרשים והעמודים והאדנים:
8And he gave four wagons and eight oxen to the sons of Merari, according to their work under the direction of Ithamar the son of Aaron the priest.   חוְאֵת | אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
9But to the sons of Kohath he did not give, for incumbent upon them was the work involving the holy [objects], which they were to carry on their shoulders.   טוְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ:
for incumbent upon them was the work involving the holy [objects]: [I.e.,] the burden of the holy objects [such as] the ark and the table, etc. [was incumbent upon them]. Therefore “they were to carry on their shoulders” [and not in wagons].   כי עבדת הקדש עליהם: משא דבר הקדושה הארון והשלחן וגו', לפיכך בכתף ישאו:
10The chieftains brought [offerings for] the dedication of the altar on the day it was anointed; the chieftains presented their offerings in front of the altar.   יוַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ:
The chieftains brought [offerings for] the dedication of the altar: After they had contributed the wagons and the oxen for carrying the Mishkan , they were inspired to contribute offerings for the altar to dedicate it.   ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח: לאחר שהתנדבו העגלות והבקר לשאת המשכן, נשאם לבם להתנדב קרבנות המזבח לחנכו:
the chieftains presented their offerings in front of the altar: For Moses did not accept it from their hands until instructed to do so by the Almighty. — [Sifrei Naso 1:152]   ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח: כי לא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי הגבורה:
11The Lord said to Moses: One chieftain each day, one chieftain each day, shall present his offering for the dedication of the altar.   יאוַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
shall present his offering for the dedication of the altar: But Moses still did not know how they should bring [the offerings], whether in the order of their births [namely, the order in which Jacob’s sons were born] or according to the order in which they traveled-until he was instructed by the Holy One, blessed is He, that they should bring the offerings according to the order in which they traveled, each one in his day. — [Sifrei Naso 1:152]   יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח: ועדיין לא היה יודע משה האיך יקריבו, אם כסדר תולדותם, אם כסדר המסעות, עד שנאמר לו מפי הקב"ה יקריבו למסעות, איש יומו:
12The one who brought his offering on the first day was Nahshon the son of Amminadab of the tribe of Judah.   יבוַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה:
on the first day: That day acquired ten crowns; it was the first day of Creation, the first day of the [offerings of the] chieftains, etc., as it is stated in Seder Olam.   ביום הראשון: אותו היום נטל עשר עטרות, ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים וכו', כדאיתא בסדר עולם:
of the tribe of Judah: Scripture traces his kinship to his tribe, but not that he solicited [the offering] from his tribe and then offered it up. Or perhaps it says, “of the tribe of Judah” to teach that he indeed solicited [the offering] from his tribe and then brought [it]? Scripture therefore states,“This was the offering of Nahshon the son of Amminadab” (verse 17), [to teach us that] he brought from his own [resources]. — [Sifrei Naso 1:153, 157]   למטה יהודה: יחסו הכתוב על שבטו, ולא שגבה משבטו והקריב. או אינו אומר למטה יהודה אלא שגבה משבטו והביא, תלמוד לומר זה קרבן נחשון, משלו הביא:
13And his offering was one silver bowl weighing one hundred and thirty [shekels], one silver sprinkling basin [weighing] seventy shekels according to the holy shekel, both filled with fine flour mixed with olive oil for a meal offering.   יגוְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם | מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:
both filled with fine flour: for a voluntary meal offering. — [Sifrei Naso 1:155]   שניהם מלאים סלת: למנחת נדבה:
14One spoon [weighing] ten [shekels] of gold filled with incense.   ידכַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
ten gold [shekels]: Heb. עִשָׂרָה זָהָב. As Targum [Onkelos] renders: it contained the weight of ten [shekels of] silver according to the holy shekel.   עשרה זהב: כתרגומו, משקל עשר שקלי הקדש היה בה:
filled with incense: We never find incense brought by an individual or on the outer [i.e., copper] altar except in this case; this was a temporary order. — [Men. 50a]   מלאה קטרת: לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד, והוראת שעה היתה:
15One young bull, one ram and one lamb in its first year for a burnt offering.   טופַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה:
One young bull: The choice of the herd. — [Sifrei Naso 1:146]   פר אחד: מיוחד שבעדרו:
16One young he goat for a sin offering.   טזשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
One young he-goat for a sin-offering: to atone for [uncleanness caused by] a grave in the depths [i.e., an unknown grave which may lie in the earth over which people unknowingly pass, rendering them unclean],which is a [case of] uncertain contamination. - [Sifrei Naso 1:156]   שעיר עזים אחד לחטאת: לכפר על קבר התהום וטומאת ספק:
17And for the peace offering: two oxen, five rams, five he goats, five lambs in their first year; this was the offering of Nahshon the son of Amminadab.   יזוּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב:
18On the second day, Nethanel the son of Zu'ar, the chieftain of Issachar brought [his offering].   יחבַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר:
Nethanel the son of Zu’ar… brought…:   הקריב נתנאל בן צוער:
19He brought his offering of one silver bowl weighing one hundred and thirty [shekels], one silver sprinkling basin [weighing] seventy shekels according to the holy shekel, both filled with fine flour mixed with olive oil for a meal offering.   יטהִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם | מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:
He brought his offering: Why is the word הִקְרִב, “brought [his offering],” used in connection with the tribe of Issachar, but is not used in connection with any of the [other] tribes? Because [the tribe of] Reuben came and complained, “Is it not enough that my brother Judah has preceded me? Let me [at least] offer up after him.” Moses said to him,“I was told by the Almighty that they should offer up in the order in which they travel, according to their divisions.” This is why it says: הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ, [in which the word הִקְרִב is] missing a“yud,” [thus] giving it the meaning of הַקְרִב, in the imperative-for he was commanded by the Almighty,“Bring the offering!” (Sifrei Naso 1:158) What is the meaning of הִקְרִב … הִקְרִב, twice? For because of two reasons he [Issachar] merited to be the second of the tribes to offer their sacrifices: One, because they were [well] versed in the Torah, as it says,“And of the sons of Issachar, those who had understanding of the times” (I Chron. 12:32). Another, because they advised the chieftains to contribute these offerings (Sifrei). In the writings of Rabbi Moses Hadarshan [“the preacher”], I found [the following]: Rabbi Phinehas the son of Yair says [that] Nethaniel the son of Zu’ar gave them this idea.   הקרב את קרבנו: מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו. וביסודו של ר' משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו:
one silver bowl: Heb. קַעֲרַת כֶּסֶף. The numerical value of [the two words] in gematria amounts to nine hundred and thirty, corresponding to the years of Adam, the first man (Gen. 5:5). ק = 100 ע = 70 ר = 200 ת =400 כ = 20 ס = 60 פ = 80, total 930   קערת כסף: מנין אותיותיו בגימטריה תתק"ל כנגד שנותיו של אדם הראשון:
weighing one hundred and thirty shekels: Alluding to the fact that when he [Adam] began to raise a family to maintain the existence of the world, he was one hundred and thirty years old, as it says,“Adam lived one hundred and thirty years, and he begot…” (Gen. 5:3).   שלשים ומאה משקלה: על שם שכשהעמיד תולדות לקיום העולם בן מאה ושלשים שנה היה, שנאמר (בראשית ה, ג) ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו וגו':
one silver sprinkling basin: Heb. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף. The gematria of these[three words] is five hundred and twenty- מ = 40 ז = 7 ר = 200 ק = 100 א = 1 ח = 8 ד = 4 כ = 20 ס = 60 פ = 80, total 520, alluding to Noah, who began raising a family at the age of five hundred, and alluding to the twenty years before his children were born in which the decree of the [Great] Flood was enacted, as I explained [to be the meaning of the verse],“His days shall be one hundred and twenty years” (Gen. 6:3). This is why it says מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף rather than מִזְרָק כֶּסֶף אֶחָד, as it says in the case of the [silver] bowl [i.e., קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת], to tell us that even the letters of [the word] אֶחָד are included in the calculation.   מזרק אחד כסף: בגימטריה תק"כ, על שם נח שהעמיד תולדות בן ת"ק שנה, ועל שם עשרים שנה שנגזרה גזירת המבול קודם תולדותיו, כמו שפירשתי אצל (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, לפיכך נאמר מזרק אחד כסף ולא נאמר מזרק כסף אחד, כמו שנאמר בקערה, לומר שאף אותיות של אחד מצטרפות למנין:
seventy shekels: Corresponding to the seventy nations who emanated from his [Noah’s] sons.   שבעים שקל: כנגד שבעים אומות שיצאו מבניו:
20One spoon [weighing] ten [shekels] of gold filled with incense.   ככַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
One spoon: Corresponding to the Torah, which was given by the hand of the Holy One, blessed is He. [כַּף also means“hand.”]   כף אחת: כנגד התורה שנתנה מידו של הקב"ה:
ten gold [shekels]: Corresponding to the Ten Commandments.   עשרה זהב: כנגד עשרת הדברות:
filled with incense: קְטֹרֶת. The gematria of קְטֹרֶת [i.e., 613] corresponds to the six hundred and thirteen commandments-provided that you convert the “kuph” into a “daleth” in accordance with the cipher known as א״ת ב״ש ג״ר ד״ק [in which the first and last letters of the alphabet are interchangeable, the second and the second-to-last letters, etc. Thus, ד = 4 ט = 9 ר = 200 ת = 400, totaling 613].   מלאה קטרת: גימטריה של קטרת תרי"ג מצות, ובלבד שתחליף קו"ף בדל"ת על ידי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק:
21One young bull, one ram and one lamb in its first year for a burnt offering.   כאפַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה:
One young bull: Corresponding to Abraham, of whom it says, “He took a young bull” (Gen. 18:7).   פר אחד: כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח, ז) ויקח בן בקר:
one ram: Corresponding to Isaac [of whom it says,] “and took the ram [and offered it up as a burnt offering instead of his son]…” (Gen. 22:13).   איל אחד: כנגד יצחק (שם כב, יג) ויקח את האיל וגו':
one lamb: Corresponding to Jacob, [about whom it says,] “Jacob separated the lambs” (Gen. 30:40).   כבש אחד: כנגד יעקב (שם ל, מ) והכשבים הפריד יעקב:
22One young he goat for a sin offering.   כבשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
One young he-goat: to atone for the sale of Joseph, about which it says, “and they slaughtered a kid” (Gen. 37:31).   שעיר עזים: לכפר על מכירת יוסף, שנאמר בו (שם לז, לא) וישחטו שעיר עזים:
23And for the peace offering: two oxen, five rams, five he goats, five lambs in their first year; this was the offering of Nethanel the son of Zu'ar.   כגוּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר:
And for the peace-offering: two oxen: Corresponding to Moses and Aaron, who established peace between Israel and their Father in heaven.   ולזבח השלמים בקר שנים: כנגד משה ואהרן, שנתנו שלום בין ישראל לאביהם שבשמים:
Rams…he-goats…lambs: Three types, corresponding to kohanim, Levites, and Israelites, and corresponding to the Torah, the Prophets, and the Holy Writings. The three fives [in this verse] correspond to the five books of the Pentateuch, to the five commandments inscribed on the first tablet, and the five commandments inscribed on the second one. Until this point, [my comments were] in the name of Rabbi Moses Hadarshan [the preacher].   אילם עתדים כבשים: שלשה מינים כנגד כהנים ולוים וישראלים, וכנגד תורה נביאים וכתובים. שלש חמשיות כנגד חמשה חומשין, וחמשת הדברות הכתובין על לוח אחד, וחמשה הכתובין על השני. עד כאן מיסודו של ר' משה הדרשן:
24On the third day, the chieftain was of the sons of Zebulun, Eliab the son of Helon.   כדבַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן:
On the third day, the chieftain…: On the third day, the chieftain who brought the offering was from the sons of Zebulun, and so with all of them. However, regarding Nethanel, about whom it states, הִקְרִיב נְתַנְאֵל, “Nethanel… brought,” it is appropriate to follow it with the phrase “the chieftain of Issachar” [unlike the other instances, where the verse refers to the chieftain as“the chieftain of the sons of so-and-so,” followed by his name], since his name and what he had offered has already been mentioned. Concerning the others, where it does not say: הִקְרִיב, “he offered,” the appropriate wording is this,“the chieftain was of the sons of so-and-so”-that day, the chieftain who brought his offering was from such-and-such a tribe. [Why the word הִקְרִיב is written only in reference to Nethanel is discussed above on verses 18 and 19.]   ביום השלישי נשיא וגו': ביום השלישי היה נשיא המקריב לבני זבולון, וכן כולם, אבל בנתנאל שנאמר בו הקריב נתנאל, נופל אחריו הלשון לומר נשיא יששכר, לפי שכבר הזכיר שמו והקרבתו, ובשאר שלא נאמר בהן הקריב, נופל עליהן לשון זה נשיא לבני פלוני, אותו היום היה הנשיא המקריב לשבט פלוני:
25His offering was one silver bowl weighing one hundred and thirty [shekels], one silver sprinkling basin [weighing] seventy shekels according to the holy shekel, both filled with fine flour mixed with olive oil for a meal offering.   כהקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם | מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:
26One spoon [weighing] ten [shekels] of gold filled with incense.   כוכַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
27One young bull, one ram and one lamb in its first year for a burnt offering.   כזפַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה:
28One young he goat for a sin offering.   כחשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
29And for the peace offering: two oxen, five rams, five he goats, five lambs in their first year; this was the offering of Eliab the son of Helon.   כטוּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן:
30On the fourth day, the chieftain was of the sons of Reuben, Elitzur the son of Shedeur.   לבַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר:
31His offering was one silver bowl weighing one hundred and thirty [shekels], one silver sprinkling basin [weighing] seventy shekels according to the holy shekel, both filled with fine flour mixed with olive oil for a meal offering.   לאקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם | מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:
32One spoon [weighing] ten [shekels] of gold filled with incense.   לבכַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
33One young bull, one ram and one lamb in its first year for a burnt offering.   לגפַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה:
34One young he goat for a sin offering.   לדשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
35And for the peace offering: two oxen, five rams, five he goats, five lambs in their first year; this was the offering of Elitzur the son of Shedeur.   להוּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר:
36On the fifth day, the chieftain was of the sons of Simeon, Shelumiel the son of Zurishaddai.   לובַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי:
37His offering was one silver bowl weighing one hundred and thirty [shekels], one silver sprinkling basin [weighing] seventy shekels according to the holy shekel, both filled with fine flour mixed with olive oil for a meal offering.   לזקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם | מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה:
38One spoon [weighing] ten [shekels] of gold filled with incense.   לחכַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת:
39One young bull, one ram and one lamb in its first year for a burnt offering.   לטפַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה:
40One young he goat for a sin offering.   משְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת:
41And for the peace offering: two oxen, five rams, five he goats, five lambs in their first year; this was the offering of Shelumiel the son of Zurishaddai.   מאוּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG