Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Sunday, 18 Tammuz 5775 / July 5, 2015
Today

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Pinchas, 1st Portion (Numbers 25:10-26:4)

 E-mail
Video & Audio Classes
Select a portion:

Chapter 25

10The Lord spoke to Moses, saying:   יוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
11Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen has turned My anger away from the children of Israel by his zealously avenging Me among them, so that I did not destroy the children of Israel because of My zeal.   יאפִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:
Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen: Since the tribes were disparaging him, saying, Have you seen the son of Puti, whose mother’s father [Jethro] fattened (פִּטֵּם) calves for idols (See Rashi, Exod. 6:25), and who killed a chieftain of an Israelite tribe? For this reason, Scripture traces his pedigree to Aaron. — [Sanh. 82b, Num. Rabbah 21:3, Mid. Tanchuma Pinchas 2]   פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן: לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן:
by his zealously avenging Me: Heb. אֶתקִנְאָתִי בְּקַנְאוֹ, by his avenging My vengeance, by his releasing the wrath that I should have released. The term קִנְאָה always denotes someone motivated to take vengeance for some matter, in old French, enprenemant.   בקנאו את קנאתי: בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ"ט בלע"ז [חמה]:
12Therefore, say, "I hereby give him My covenant of peace.   יבלָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:
My covenant of peace: That it should be a covenant of peace for him. Just as a man owes gratitude and favor to someone who did him a favor, so here God expressed to him His feelings of peace.   את בריתי שלום: שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקב"ה שלומותיו:
13It shall be for him and for his descendants after him [as] an eternal covenant of kehunah, because he was zealous for his God and atoned for the children of Israel."   יגוְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
It shall be: This covenant of Mine [mentioned in the previous verse] shall be for him.   והיתה לו: בריתי זאת:
an eternal covenant of kehunah: Although the kehunah had already been given to Aaron’s descendants, it had been given only to Aaron and his sons who were anointed with him, and to their children whom they would beget after their anointment. Phinehas, however, who was born before that and had never been anointed, had not been included in the kehunah until now. And so, we learn in [Tractate] Zevachim [101b],“Phinehas was not made a kohen until he killed Zimri.”   ברית כהנת עולם: שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא ב) לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי:
for his God: Heb. לֵאלֹהָיו, for the sake of his God, as in (11:29),“Are you zealous for my sake (לִי) ?” and (Zech. 8:2),“I am zealous for Zion (לְצִיּוֹן) ”-for the sake of Zion.   לאלהיו: בשביל אלהיו, כמו (במדבר יא, כט) המקנא אתה לי, (זכריה ח ב) וקנאתי לציון, בשביל ציון:
14The name of the Israelite man who was killed, who was slain with the Midianite woman was Zimri the son of Salu, the chieftain of the Simeonite paternal house.   ידוְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי:
The name of the Israelite man: In the place it [Scripture] traces the lineage of the righteous man for praise, it traces the lineage of the wicked man for shame. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2, Num. Rabbah 21:3]   ושם איש ישראל וגו': במקום שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי:
the chieftain of the Simeonite paternal house: Of one of the five paternal houses belonging to the tribe of Simeon. Another interpretation: To proclaim the praise of Phinehas, for although he [Zimri] was a chieftain, he [Phinehas] did not refrain from acting zealously against a profanation of the Divine Name. This is why Scripture tells us the name of the one who was slain. — [Mid. Aggadah]   נשיא בית אב לשמעני: לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פינחס, שאע"פ שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם, לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה:
15And the name of the Midianite woman who was slain was Cozbi the daughter of Zur, a national leader of a paternal house in Midian.   טווְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא:
The name of the slain… woman…: To inform you of the the hatred of the Midianites [toward Israel], for they submitted a princess to prostitution to entice Israel into sin. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2, Num. Rabbah 21:3]   ושם האשה המכה וגו': להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות, כדי להחטיא את ישראל:
a national leader: One of the five Midianite kings: “Evi, Rekem, Zur…” (31:8). He was the most prominent of them all, as it says,“a national leader.” But because he degraded himself by abandoning his daughter, he is listed only as the third [king]. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2]   ראש אומות: אחד מחמשת (במדבר לא ח) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו', והוא היה חשוב מכולם, שנאמר ראש אמות, ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי:
a paternal house: There were five paternal houses in Midian: Ephah, Epher, Hanoch, Abida, and Elda’ah (Gen. 25:4). This was the king of one of them.   בית אב: חמשה בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה, וזה היה מלך לאחד מהם:
16The Lord spoke to Moses saying:   טזוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
17Distress the Midianites, and you shall smite them.   יזצָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:
Distress: Heb. צָרוֹר, like זָכוֹר, ‘remember,’ (Exod. 20:8), and שָׁמוֹר, ‘keep’ (Deut. 5:12); a term describing a continual action [as if to say,] You must [constantly] show hostility toward them.   צרור: כמו זכור, שמור, לשון הווה. עליכם לאייב אותם:
18For they distress you with their plots which they contrived against you in the incident of Peor and in the incident of Cozbi their sister, the daughter of the Midianite chieftain, who was slain on the day of the plague [that had come] because of Peor.   יחכִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְּיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר:
For they distress you… in the incident of Cozbi: By submitting their daughters for prostitution so as to entice you to stray after Peor. He did not order the destruction of Moab for the sake of Ruth, who was destined to issue from them, as is stated in [Tractate] Bava Kamma [38b].   כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור: שהפקירו בנותיהם לזנות, כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד, מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם, כדאמרינן בבבא קמא (לח ב):

Chapter 26

1It was after the plague, that the Lord spoke to Moses and to Eleazar the son of Aaron the kohen, saying:   אוַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ באמצע פסוק וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר:
It was after the plague: This can be compared to a shepherd whose flock was intruded by wolves who killed some of them [his sheep]. He counted them to know how many were left. Another interpretation: When they left Egypt and were entrusted to Moses, they were delivered to him with a number. Now that he was close to death and would soon have to return his flock, he returns them with a number. — [Mid. Tanchuma Pinchas 4, Num. Rabbah 21:7]   ויהי אחרי המגפה וגו': משל לרועה שנכנסו זאבים לתוך עדרו והרגו בהן והוא מונה אותן לידע מנין הנותרות. דבר אחר כשיצאו ממצרים ונמסרו למשה, נמסר לו במנין, עכשיו שקרב למות ולהחזיר צאנו, מחזירם במנין:
2Take a census of all the congregation of the children of Israel from twenty years old and upwards, following their fathers' houses, all that are fit to go out to war in Israel.   בשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ | כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:
following their fathers’ houses: Their lineage followed their father’s tribe, not their mother’s. — [B.B. 109b]   לבית אבתם: על שבט האב יתיחסו, ולא אחר האם:
3Moses and Eleazar the kohen spoke with them in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:   גוַיְדַבֵּר משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר:
Moses and Eleazar the kohen spoke with them: They spoke with them concerning this, namely that the Omnipresent had commanded to count them.   וידבר משה ואלעזר הכהן אתם: דברו עמם על זאת שצוה המקום למנותם:
saying: They said to them, “You must be counted.”   לאמר: אמרו להם צריכים אתם להמנות:
4"From the age of twenty and upward, as the Lord commanded Moses and the children of Israel who had come out of Egypt."   דמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
From the age of twenty and upward, as the Lord commanded…: that they be counted from the age of twenty and upwards, as it says, “Everyone who goes through the counting, [from the age of twenty and upward]” (Exod. 30:14).   מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה וגו': שיהא מנינם מבן עשרים שנה ומעלה, שנאמר (שמות ל יג) כל העובר על הפקודים וגו':
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
 E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG