Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us
Friday, 26 Adar 5777 / March 24, 2017

Rambam - 1 Chapter a Day

Rambam - 1 Chapter a Day

Shechenim - Chapter Three

Video & Audio Classes
Show content in:

Shechenim - Chapter Three


When a wall that separates between two partners falls, each of the partners may compel the other to share in its construction until it reaches the height of four cubits, so that they will not see each other. We do not, however, compel a partner to build it any higher than four cubits.

The following rule applies if one of the partners takes the initiative and builds the wall higher than four cubits. If the other colleague comes and builds another wall of his as high as the wall between them, we obligate that partner to pay his share in the additional height that is opposite his wall.

What is implied? One person built a wall between himself and another partner and elevated it to a height of ten cubits. Afterwards, the other partner came and built another wall opposite it or at its side for the sake of making a room, and built that wall six cubits high. We obligate him to pay his share in the two cubits that were added to the minimum of four cubits. For it is obvious that he desired them.

Similarly, if he hewed out a place on the top of the wall between them to place beams or affixed permanently there a large beam on which the others rest, we obligate him to pay his share in the entire six cubits that his colleague added to the minimum of four cubits, although he did not build the entire wall. For he revealed his intent, that he desired the entire height of the wall.


כותל חצר המבדיל בין שני שותפין שנפל יש לכל אחד משניהם לכוף על חבירו לבנותו עד גובה ד"א כדי שלא יראו זה את זה אבל יתר על ארבע אמות אין מחייבין אותו רצה האחד והגביה הכותל יותר על ארבע אמות אם בא חבירו ובנה כותל אחד גבוה כנגד הכותל שביניהן מחייבין אותו ליתן חלקו בגובה שכנגד כתלו כיצד בנה אחד כותל שביניהן והגביהו עשר אמות ובא חבירו ובנה כותל אחד כנגדו או בצדו לעשות לו בית והגביה הכותל האחר שש אמות מחייבין אותו ליתן חלקו בשתי אמות שמוסיף על ארבע אמות שהרי נראה ממעשיו שהוא רוצה בהן וכן אם חקק בראש הכותל שביניהן מקום להניח בו הקורות או שבנה עליו קורה גדולה שהקורות נשענין עליה מחייבין אותו ליתן חלקו בשש האמות כולן שהוסיף חבירו על הארבע אמות אע"פ שלא בנה כל הכותל שהרי גילה דעתו שהוא רוצה בכל הגובה הזה:


The following rule applies when one of the partners builds a wall four cubits high that separates between his property and his colleague's property and demands that his colleague pay his share of the costs. If the other colleague claims to have paid his share, we assume that he paid. He is required to take a sh'vuat hesset that he paid, and he is then under no further obligation unless the plaintiff brings proof that he did not pay.

If, however, one partner demands of the other that he pay his share in the portion of the wall that he added above the minimum four cubits, because he built next to it or opposite it, and that partner claims to have paid, his statements are not believed. Instead, the plaintiff is given the option of taking an oath while holding a sacred article, that the defendant did not pay him. He may then expropriate the money, as is the case with regard to all those who take oaths and collect, unless the defendant brings proof that he paid him.


אחד מן השותפין שבנה הכותל שמבדיל בינו ובין חבירו עד ארבע אמות ותבע חבירו ליתן חלקו בהוצאה ואמר נתתי חלקי ה"ז בחזקת שנתן ונשבע היסת שנתן ונפטר עד שיביא ראיה התובע שלא נתן אבל אם בא לתבוע אותו ליתן חלקו בהוצאת שאר הגובה שהוסיף על ארבע אמות מפני שסמך לו או כנגדו ואמר נתתי אינו נאמן אלא חבירו נשבע בנקיטת חפץ שלא נתן לו ונוטל ממנו כדין כל הנשבעין ונוטלין עד שיביא ראיה זה שנתן לו:


The following rules apply when a person owns one ruin in the midst of several ruins belonging to a colleague. Although the colleague builds a divider on one side of the owner's ruin, and then on a second side, and then on a third side, and thus the ruin is enclosed from three sides, we do not obligate the owner to pay any of the costs. For the construction is of no benefit to him, since his ruin is still open to the public domain as it was before.

Therefore, if the builder also encloses the fourth side for him, and thus the owner's ruin is totally enclosed by a partition, we require him to pay his share in the entire amount. He must pay half the costs that his colleague undertook in building the divider four cubits high around all four sides. This applies provided the place of the wall belongs to both of them.


מי שהיה לו חורבה בין חורבות חבירו ועמד חבירו וגדר רוח ראשונה ושנייה ושלישית עד שנמצאת חורבה זו משלש רוחותיה גדורה אין מחייבין אותו ליתן לו ההוצאה כלום שהרי לא הועיל לו והרי חורבתו פתוחה לר"ה כשהיתה לפיכך אם גדר לו רוח רביעית עד שנמצאת חורבתו מוקפת גדר מגלגלין עליו את הכל ונותן חצי ההוצאה שהוציא זה בארבע רוחות עד ארבע אמות ובלבד שיהיה מקום הכותל של שניהם:


If, however, the builder constructs the wall on his own property, it appears to me that the owner is charged only a small amount, as the judges see fit, because he does not have the right to use the walls.

If the person whose property was enclosed himself encloses the fourth side, he has revealed his consent and he must pay half the cost of the other three sides if the wall belongs to both of them. Similar principles apply in all analogous situations.


אבל אם היה הכותל של זה שבנה ובחלקו בנה יראה לי שאין מגלגלין עליו אלא דבר מועט כמו שיראו הדיינין שהרי אינו יכול להשתמש בכתלים וכן אם הניקף עצמו הוא שגדר רוח רביעית הרי גילה דעתו ונותן חצי ההוצאה של שלש רוחות אם היה הכותלים של שניהם וכן כל כיוצא בזה:


Principles similar to those that govern walls dividing courtyards apply to the construction of guard rails on roofs. If there are two houses situated next to each other, and their roofs are fit for use, one owner should make a guard rail for the half of the roof where he dwells, and the other should make a guard rail for the half of the roof where he dwells. They should extend the partitions beyond the midpoint, so that they will not see each other.

This applies even if the houses are built on two sides of the public domain. Although the people from the public domain can see the person on his roof, each one can tell his colleague: "The people in the public domain see me only during the day, when I stand on my roof. You, by contrast, see me at all times."


וכן שני בתים זה בצד זה והיו גניהן עשויין לדירה אפילו היו בשני צדי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו שהוא דר בו וזה עושה מעקה לחצי גגו וזה שלא כנגד זה ומעדיף כדי שלא יראו זה את זה ואף על פי שבני ר"ה רואין אותו יכול כל אחד לומר לחבירו אלו אין רואין אותי אלא ביום בעת שאעמוד על גגי ואתה רואה אותי תמיד:


When a person's roof is close to a courtyard belonging to a neighbor, he should build a guard rail four cubits high.

Between one roof and another, however, four cubits are not necessary. For people do not live on the roofs, and there is no concept of invasion of privacy. One must, nevertheless, make a divider ten handbreadths high between one roof and another to make a distinction, so that if one enters the other's property, it will be obvious that he is like a thief


גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות אבל בין גג לגג משאר הגגין אינו זקוק לארבע אמות שאין בני אדם דרין בגגות לפיכך אין בגגות היזק ראייה אבל צריך לעשות מחיצה בין שני הגגין גבוהה עשרה טפחים כדי שיתפוס אותו כגנב אם נכנס לרשותו:


When there are two courtyards, and one is situated above the other, the owner of the upper courtyard may not say: "I will build from my level and higher." Instead, both of them must share in the building from below upward, and the owner of the upper courtyard must build from his level and higher alone.

If a person's courtyard was higher than the roof belonging to a colleague, the owner of the higher property need not be concerned with the lower property at all.


שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא בונים שניהם מלמטה ועולה ובונה העליון לבדו מכנגדו ומעלה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין העליון זקוק לתחתון כלל:


When a wall belonging to a person that was located next to a garden belonging to a colleague falls, we compel the owner of the wall to remove his stones. If the owner of the wall tells the owner of the garden: "See, it came to you; they are yours," we do not heed him.

If, however, the owner of the garden desired the stones and agreed, saying "yes, " when he removes them, he acquires them. The owner of the wall may not retract. Even if he tells the owner of the garden: "Here is the money for your costs; let me take my stones, " we do not heed him. If, however, the owner of the garden did not remove the stones, he does not acquire them. We assume that the owner of the wall made the statement only to procrastinate.


מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל כופין אותו לפנות אבניו אמר לו הגיעוך והרי הן שלך אין שומעין לו ואם רצה בהן בעל הגינה ואמר לו הן אם פינה אותם קנה ואינו יכול לחזור בו ואפילו אמר הילך יציאותיך ואטול אבני אין שומעין לו אבל אם לא פינה לא קנה שלא אמר לו אלא לדחותו:


The following laws apply when there are five gardens that derive water from one spring, and the spring becomes impaired. All the owners of the gardens must share in the repairs made by the owner of the first garden.Thus the owner of the lowest garden must share in the repairs undertaken by all the others, but must make any repairs necessary in his own domain by himself. The owner of the first garden, by contrast, does not share in the repairs of the second, nor in any of those that are below him.

Similar laws apply when the inhabitants of five courtyards pour water into one drain, and the drain becomes damaged. All the inhabitants of the courtyards share in the repairs of the lower one. Thus, the inhabitants of the highest courtyard must share in the repairs undertaken by all the others, but must make any repairs necessary in his own domain by himself. The inhabitants of the lowest courtyard, by contrast, do not share in the repairs of the second, nor in any of those that are above it.


חמש גנות המספקות מים ממעיין אחד ונתקלקל המעיין כולן מתקנות עם העליונה נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה והראשונה אינה מתקנת עם השניה ולא מהשניה ולמטה וכן חמש חצרות ששופכין מים לביב אחד ונתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה והתחתונה אינה מתקנת עם השניה ולא משניה ולמעלה:


People with properties adjacent to a river irrigate their fields with water from the river should do so in the sequence in which their properties are situated.

If one of the owners desired to dam up the river so that the water would flow through his property first, and only afterwards would he open it, and another owner wants the river to remain open so that his property will be irrigated first, whoever overcomes the other prevails.

When a cistern is close to an irrigation ditch, it can be filled first as an expression of "the ways of peace."


בני הנהר משקין על הסדר רצה אחד מהן לסכור כדי שיחזור לו המים וישקה תחלה ואח"כ יפתח ואחר רוצה להשקות תחלה כל המתגבר זכה ובור הקרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.