ב"ה, י"ז חשון, תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב שלמה שי' לורינץ

שלום וברכה!

באיחור זמן רב קבלתי מכתבו עם המצורף בו בהנוגע לדבריו של ח.כ. ונאום כת"ר שי', ות"ת על שימת לבבו לשלחם לי.

בעוה"ר הרי צרות האחרונות משכחות - עכ"פ בזכרונו של הציבור - את הראשונות, כוונתי בעיקר להתופעות בירושלים עיה"ק ת"ו, אף שבודאי כבר נוכחו הכל אשר מקור כל תופעות אלו אחד הוא, שלכן גדולה התמי' עוד יותר על העדר תגובה מתאימה, ואת"ל לא רק שחסר קצת למאה אחוז של התאמה, אלא הרבה הרבה יותר מזה.

פשוט שלנגד עיני דבר המשנה אל תדין את חברך כו', ומשתדל אני על יסוד הציווי ללמד זכות וכו' ולשננו עוה"פ ועוה"פ. אבל לאחרי כל זה עדין הקושי' בתקפה עומדת.

ויהי רצון אשר סוף סוף יבואו בני ישראל בקישור מכתבים איש לרעהו אך ורק בנוגע להעלאה בקדש מטוב אל המובחר וכו', ובלשון רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע, שהשנה היא שנת הק"ן להסתלקותו, בנוגע לאחרית הימים, ש„אזי לא יהי' עסק התורה והמצוות לברר בירורין, כי אם ליחד יחודים עליונים יותר". והרי גם בעקבתא דמשיחא, סוף הגלות, אף שעדין עוד קודם אתחלתא דגאולה, צריך להיות משהו מעין זה, וכמנהג ישראל המקובל אשר בערב שבת כבר טועמים ממאכלי שבת קדש.

בכבוד ובברכה.

מוסג"פ העתק מכתב כללי לראש השנה, שתכנו מתאים לכל השנה, ותקותי שיענין את כת"ר.

ח'תרצה

דבר המשנה: אבות פ"ב מ"ד.

הציווי: אבות פ"א מ"ו.

ובלשון רבינו הזקן: אגה"ק סכ"ו (קמה, א).

וכמנהג ישראל: ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 173. וש"נ.

מכתב כללי: דלעיל חכ"ב אגרת ח'תרעט.