ב"ה, י"ג אלול, תשט"ו

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ב אלול, בו כותב ע"ד המלוה מלכה העבר, וחבל על שכנראה התרשם ממיעוט המשתתפים וכו'. ואדרבה, אין זה מיעוט כי כפי המתאר אופן ההכנה לזה הרי בערכה זהו ריבוי גדול. ומזה יש ללמוד קל וחומר לאופן ההצלחה אם היתה ההכנה בזמנה ובמיל[וא]ה.

ויה"ר שגם בזה יקוים פתגם הבעש"ט ודיוקו בלשון הכתוב והי' ראשיתך מצער (ואז) אחריתך ישגה מאד. אף שמובן שכוונת הבעש"ט לענינים שאינם תלוים בבחירה, שבזה ההתחלה היא מצער, אבל גם בנידון דידן - הרי פעולותיו של איש אחד אינם תלוים בבחירתו של איש השני.

ומהנכון הי' שאלו שהשתתפו יקבלו מאתו ומהמתעסקים אתו בענין ההתועדות ברכת השנה וכיו"ב, למען שלא יכול מי שהוא לטעון שהי' בטח ענין חד פעמי או ענין כספי, ותו לא מידי.

נהניתי ממ"ש אודות פעולותיו בהפצת תורת החסידות והדרכותי' ב[...] וכן אשר זוגתו ובנם שיחיו סייעו בזה. ויה"ר ש[...] בריאות הנכונה ושמחה אמיתי [...] בכגון דא לאורך ימים ושנים טובות וימלא השי"ת משאלות לבבם לטובה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה.

ח'סג

נדפסה בקונ' „צדי"ק למלך" א ע' 90.

פתגם: ראה גם לעיל אגרת ז'תתקנח, ובהנסמן בהערות שם.