ב"ה, י"ז מנ"א, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה יעקב יוסף שי' שו"ב
שלום וברכה!
...מוחזר ומצו"ב השו"ת ע"ד שהחיינו בברית מילה. ואין הזמ"ג לעיון כדבעי. בכ"ז בפני החביבות והכבוד אעיר עכ"פ בחפזה:
לענין דברכת שהחיינו רשות כו' - עיין פס"ד להצ"צ בסופו בלקוטים וש"נ.
בנוגע לשהחיינו בפורים ביום - מצינו ג"כ פלוגתת המחבר והרמ"א, אבל בהיפך מדעתם במילה (שו"ע או"ח ר"ס תרצ"ב, יו"ד סרס"ה ס"ז) - שמזה הוכחה דלא מטעם שברכת שהחיינו שונה משאר הברכות נגעו בזה.
זה שהספרדים בלונדון ואמסטרדם וכו' מברכין שהחיינו במילה מוכח שחלוק הנוהג בפועל הוא - לא בין א"י וחו"ל, כ"א בין ספרדים ואשכנזים.
לכאורה לא זו הדרך להכריע פס"ד למעשה שנחלקו בו ראשונים ואחרונים - ע"י ראיות מש"ס, ששני המד"א בודאי לא אשתמוט להו.
ואת"ל - ה"ז שהש"ס לא אשתמיט בשום מקום להזכיר שהחיינו במילה - מוכיח כמנהג האשכנזים שאין לברך.
וראה בזה בס' כתר ש"ט (טעמי מנהגים) להרב גאגין ח"א דף תקס"ג - נוסף על הטעם שלא לברך מפני צערא דינוקא ודשמא נפל הוא (נזכרו בשו"ת המצו"ב) - הובאו בס' טעמי מנהגים עוד ב' טעמים: משום דרמיא אבי דינא (שבה"ל), טוב יותר שמלכתחילה לא תהי' ערלה (הרה"צ מרוזין). ועייג"כ מצות מילה בסהמ"צ לאדמו"ר הצ"צ.
ז'תשכז
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 306.
מו"ה יעקב יוסף: רסקין, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ה'קצה, ובהסמן בהערות שם.
השו"ת: מאת הרב חרל"פ.
Start a Discussion