ב"ה, ט' שבט, תשכ"א

ברוקלין.

ועד ההפצה של הספר אש קדש
ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

נעם לי לקבל מכתבם בצירוף הספר אש קדש, אשר זיכתם השגחה עליונה להו"ל עולם.

שאם בכלל הפליגו רז"ל בפרסום ד"ת עאכו"כ בכהנ"ל תורתם של גדולי ישראל, אשר אלפים הלכו לאורם ומתו על קידוש השם הי"ד.

וגודל הענין בזה מבואר בתורת הדא"ח במופת חותך מבקשת ותפלת מרן המחבר, שיזכה למות על קדוש שמו יתברך, וענין גרם שלא תתמלא בקשה זו ונחשב זה לעונש, אף שבשנים שלאחרי זה זכה לכתיבת השו"ע שלו מורה הוראה לישראל עד סוף כל הדורות.

ויהי רצון שגם בדברי ספר זה, הרי מתאים להוראת חז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, יתעוררו לבבות הקוראים ולומדים בו, לאהבת השם וליראתו,

ולהענפים שלהם הם קיום רמ"ח מ"ע שהאהבה שרש להם, ושמירת שס"ה ל"ת אשר היראה שרש להם (כביאור רבנו הזקן בספרו תניא קדישא ריש פרק ד').

בכבוד ובברכה לבשו"ט בהאמור.

נ.ב.

לשאלתם בהנוגע להפצת הספר בארצוה"ב - לכאורה ההתחלה צ"ל בפני' לאגודת האדמו"רים הנמצאת פה בארצוה"ב ע"פ הכתבת הרשומה מטה.

ז'תקסא

מבואר בתורת הדא"ח: ראה לקו"ש חכ"א ע' 176.