ב"ה, כ"ה ניסן, תש"כ
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
מו"ה יצחק שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, וכבקשתו נשלח מבלי לחכות על התור.
ע"פ המבואר בכ"מ בהנוגע לקורת רוח דנשמת הנפטרים, מובן שאין לעשות ענינים שיגרעו ח"ו בחינוך על טהרת הקדש של כו"כ מבני ובנות ישראל. ואדרבה - להוסיף בהשתדלות בזה, ויתוסף בהקורת רוח ועליית נשמתם, שעפי"ז מובן בהנוגע לעבודתו בקדש, במוסד הק' אשר על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל, ובהענינים לז"נ שלא יגעו בהנ"ל הרי יש לכלול לימוד משניות ברבים, עכ"פ סיום הלימוד ברבים, בתוספת איזה ביאור מתאים להבנת השומעים, ומה טוב בתוספת ענין חסידותי מתאים להבנתם. ובודאי יהי' בידו לאמר אחרי כן קדיש דרבנן. ולימוד זה הרי אפשר לסדרו קודם התפלה ולאחרי התפלה, בנדון דידי', בכדי למלאות כמספר הקדישים.
כן מהנכון בלאה"כ בכל יום חול קודם תפלת הבקר, לתת איזה פרוטות לצדקה לזכות הנשמה, וכן לפני תפלת המנחה (אף שפחות מסכום הנ"ל). ומובן שכל הנ"ל צ"ל בלי נדר.
במ"ש שמתפללים מעריב בעוד היום גדול, - כמה טעמים להיתר נמצאים בספרי הפוסקים, ובפרט שבטח אומר אח"כ ק"ש בזמנה וכן ספירה, אלא שבהנוגע לספירה, בטח יעלה בידו לספור רק לאחרי צאת הכוכבים, שהרי הספירה היא בחשאי. ועוד יש תקוה שאולי עוד כמה מבני המושב יעשו כמוהו עי"ז.
ובתור מאמר המוסגר והערה בהענין, באם כנ"ל הספירה דיום שלאחרי זה יספרו ג"כ בעוד היום גדול, יש לסדר שיספרו למחרת עוה"פ, כמובן בלא ברכה, בעת תפלת השחר. והרי בלא"ה יש כאלה הסופרים בלילה וכן ביום אותה הספירה...
והשי"ת הגודר פרצות עמו ישראל ישמח אותו ואת אחיו שי' בשמחה וטוב אמיתי, ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה.
בברכה לבשו"ט.
ז'ערב
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 466 חלקה בחכ"ד ע' 415 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
מו"ה יצחק שי': גנזבורג, תל אביב. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תתקצב, ובהנסמן בהערות שם.
מובן שאין לעשות: ראה גם לקמן אגרת ז'רצב.
Start a Discussion