Numbers Chapter 35

9The Lord spoke to Moses saying:   טוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
10Speak to the children of Israel and say to them, When you cross the Jordan to the land of Canaan,   ידַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:
11you shall designate cities for yourselves; they shall be cities of refuge for you, and a murderer who killed a person unintentionally shall flee there.   יאוְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה:
you shall designate: [The expression] הַקְרָיָה can mean only preparation, as it says,“Because the Lord, your God, prepared it (הִקְרָה) before me” (Gen. 27:20) - [Sifrei Massei 3, Targum Onkelos].   והקריתם: אין הקרייה אלא לשון הזמנה וכן הוא אומר (בראשית כז, כ) כי הקרה ה' אלהיך לפני:
12These cities shall serve you as a refuge from an avenger, so that the murderer shall not die until he stands in judgment before the congregation.   יבוְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶֽעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָֽרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָֽעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט:
from an avenger: From the avenger of the blood, a kinsman of the murder victim. — [Mak. 12a]   מגאל: מפני גואל הדם שהוא קרוב לנרצח:
13The cities that you provide shall serve as six cities of refuge for you.   יגוְהֶֽעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵֽׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם:
six cities of refuge: [This] informs [us] that even though Moses designated three cities across the Jordan during his lifetime, they did not provide refuge until the three provided by Joshua in the land of Canaan were designated. — [Sifrei Massei 8, Mak. 9a]   שש ערי מקלט: מגיד שאע"פ שהבדיל משה בחייו שלש ערים בעבר הירדן, לא היו קולטות עד שנבחרו שלש שנתן יהושע בארץ כנען:
14You shall provide the three cities in trans Jordan and the three cities in the land of Canaan; they shall be cities of refuge.   ידאֵ֣ת | שְׁל֣שׁ הֶֽעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁל֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּֽהְיֶֽינָה:
the three cities: Although there were nine tribes in the land of Canaan, and here [across the Jordan] there were only two-and-a-half, He equalized the number of their refuge cities, because Gilead had many murderers, as it says,“Gilead, a city of workers of violence, who lurk to shed blood” (Hos. 6: 8). - [Mak. 10a, Sifrei Massei 6]   את שלש הערים וגו': אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים, דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם:
15These six cities shall be a refuge for the children of Israel and for the proselyte and resident among them, so that anyone who unintentionally kills a person can flee there.   טולִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּֽהְיֶ֛ינָה שֵֽׁשׁ־הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה:
16If he struck him with an iron instrument and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   טזוְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל | הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
If he struck him with an iron instrument: This does not refer to accidental manslaughter discussed nearby, but to premeditated murder, and it teaches us that the implement of murder has to be big enough to cause death, for regarding all the [other] cases it says, אֲשֶׁר יָמוּת בָּה, “which is deadly,” and the Targum [Onkelos] renders, “of a size capable of causing death,” except in the case of iron, since it is evident and known to the Holy One, blessed is He, that a small piece of iron can kill, even a needle (Sifrei Massei 6, Sanh. 76b). That is why [in the case of iron] the Torah did not specify a size and write “which is deadly.” If you say that Scripture refers to one who murders unintentionally, [this cannot be because], below it says, “or, with any stone which is deadly, and without seeing [his victim]…” (verse 23). This shows that in the cases mentioned before it, Scripture speaks of one who murders with intent.   ואם בכלי ברזל הכהו: אין זה מדבר בהורג בשוגג הסמוך לו, אלא בהורג במזיד. ובא ללמד, שההורג בכל דבר צריך שיהא בו שיעור כדי להמית, שנאמר בכולם אשר ימות בו, דמתרגמינן דהיא כמסת דימות ביה, חוץ מן הברזל, שגלוי וידוע לפני הקב"ה שהברזל ממית בכל שהוא אפילו מחט, לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב בו אשר ימות בו. ואם תאמר בהורג בשוגג הכתוב מדבר, הרי הוא אומר למטה או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות וגו', למד על האמורים למעלה שבהורג במזיד הכתוב מדבר:
17If he struck him with a fist sized stone which is deadly, and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   יזוְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
with a fist-sized stone: [A stone] large enough to fill a hand. — [Onkelos]   באבן יד: שיש בה מלא יד:
which is deadly: Which is large enough to cause death, as the Targum [Onkelos] renders. Since it [Scripture] says, “If one of them strikes the other with a stone” (Exod. 21:18), but it does not specify a size, I might think any size? Therefore it says, “which is deadly” - [Sifrei Massei 10]   אשר ימות בה: שיש בה שיעור להמית, כתרגומו. לפי שנאמר (שמות כא, יח) והכה איש את רעהו באבן, ולא נתן בה שיעור, יכול כל שהוא, לכך נאמר אשר ימות בה:
18Or with a fist sized wooden instrument which is deadly,and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   יחא֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָֽרֹצֵֽחַ:
or with a fist-sized wooden instrument: Since it says, “If a man strikes his manservant or his maidservant with a rod” (Exod. 21:20), I might think any size? That is why with regard to wood it says,“which is deadly”-it must be a size capable of causing death. — [Sifrei Massei 11]   או בכלי עץ יד: לפי שנאמר (שמות כא, כ) וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט, יכול כל שהוא, לכך נאמר בעץ אשר ימות בו, שיהא בו כדי להמית:
19The blood avenger shall kill the murderer; he may kill him when he meets him.   יטגֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִתֶֽנּוּ:
when he meets him: Even in the cities of refuge.   בפגעו בו: אפילו בתוך ערי מקלט:
20If, out of hatred, he pushed him, or threw something at him with premeditation, and he died,   כוְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדֳּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת:
with premeditation: As the Targum [Onkelos] renders, בְּכַמְנָא, with ambush.   בצדיה: כתרגומו בכמנא במארב:
21or if he maliciously struck him with his hand and he died, the assailant shall be put to death; he is a murderer; the blood avenger may kill the murderer when he meets him.   כאא֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָֽרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־בֽוֹ:
22But if he pushed him accidentally, without malice, or threw an object at him without premeditation,   כבוְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹֽא־אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה:
accidentally: Heb. בְּפֶתַע, by accident, but the Targum renders בִּתְכֵף, “suddenly,” [meaning] that he was next to him and he had no time to take precautions against [killing] him.   בפתע: באונס. ותרגומו בתכיף שהיה סמוך לו, ולא היה לו שהות להזהר עליו:
23or, with any stone which is deadly, and without seeing [his victim] he threw it down at him and it killed him, but he was not his enemy and bore him no malice   כגא֣וֹ בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹֽא־אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָֽעָתֽוֹ:
or, with any stone which is deadly: he struck him.   או בכל אבן אשר ימות בה: הכהו:
without seeing: He did not see him [while striking him].   בלא ראות: שלא ראהו:
he threw it down at him: From here they said that the one who kills by way of a falling action is exiled, but if [he kills] by means of an upward action is not exiled. — [Mak. 7b]   ויפל עליו: מכאן אמרו ההורג דרך ירידה גולה, דרך עלייה אינו גולה:
24Then the congregation shall judge between the assailant and the blood avenger, on the basis of these judgments.   כדוְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה:
25The congregation shall protect the murderer from the hand of the blood avenger, and the congregation shall return him to the city of refuge to which he had fled, and he shall remain there until the Kohen Gadol, who anointed him with the sacred oil, dies.   כהוְהִצִּ֨ילוּ הָֽעֵדָ֜ה אֶת־הָֽרֹצֵ֗חַ מִיַּד֘ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ:
until the kohen gadol… dies: For he causes the Divine Presence to rest upon Israel and thus prolong their lives, whereas the murderer causes the Divine Presence to withdraw from Israel and thus shorten their lives. He is not worthy of standing before the Kohen Gadol [Sifrei Massei 20]. Another interpretation: Because the Kohen Gadol should have prayed that such a misfortune should not befall Israel during his lifetime [Mak. 11a].   עד מות הכהן הגדול: שהוא בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהם, והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים. אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול. דבר אחר לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו:
who anointed him with the sacred oil: According to the literal meaning, this is one of the elliptical verses [in Scripture], as it does not reveal who anointed him; thus, it is like saying, “who was anointed by the one who anointed him with the sacred oil.” Our Rabbis expounded it in Tractate Makkoth (11b) as a verification of the law, to teach that if before sentence was passed, the Kohen Gadol died and they appointed another one in his stead, and afterwards sentence was passed, he [the murderer] can return home only after the second one has died, as it says, “who anointed him.” Did he anoint the kohen, or did the kohen anoint him? However, this includes the [case of a high kohen who was] anointed in his days [and thus, it is as if he had anointed the Kohen Gadol, so to speak], that he frees him through his death.   אשר משח אותו בשמן הקדש: לפי פשוטו מן המקראות הקצרים הוא, שלא פירש מי משחו, אלא כמו אשר משחו המושח אותו בשמן הקדש. ורבותינו דרשוהו במסכת מכות (יא ב) לראיית דבר, ללמד שאם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו, חוזר במיתתו של שני, שנאמר אשר משח אותו, וכי הוא משחו לכהן או הכהן משח אותו, אלא להביא את הנמשח בימיו שמחזירו במיתתו:
26But if the murderer goes beyond the border of the city of refuge to which he had fled,   כווְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָֽרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה:
27and the blood avenger finds him outside the limits of his city of refuge, and the blood avenger slays the murderer, he has no blood.   כזוּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם:
he has no blood: He is like one who kills a dead person, who has no blood.   אין לו דם: הרי הוא כהורג את המת שאין לו דם:
28For he shall remain in his city of refuge until the Kohen Gadol dies, and only after the Kohen Gadol has died, may the murderer return to the land which is his possession.   כחכִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַֽחֲרֵי־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָֽרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ:
29These shall be for you a statute of justice for all your generations, in all your dwelling places.   כטוְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם:
in all your dwelling places: This teaches that the minor Sanhedrin functions outside the Land as long as there is one functioning in the Land of Israel [namely, while the Temple stood]. — [Mak. 7a, Sifrei Massei 25]   בכל מושבתיכם: למד שתהא סנהדרין קטנה נוהגת בחוצה לארץ כל זמן שנוהגת בארץ ישראל:
30Whoever [namely the blood avenger] kills a person, based on the testimony of witnesses, he shall slay the murderer. A single witness may not testify against a person so that he should die.   לכָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַֽעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת:
Whoever kills a person…: The one who comes to kill him because he murdered someone.   כל מכה נפש וגו': הבא להרגו על שהכה את הנפש:
based on the testimony of witnesses: who testify that he murdered him intentionally, after he had been forewarned. [I.e., the blood avenger may not slay the murderer unless there are witnesses that he committed the murder.]- [Sifrei Massei 26]   לפי עדים ירצח: שיעידו שבמזיד ובהתראה הרגו:
31You shall not accept ransom for the life of a murderer, who is guilty of death, for he shall be put to death.   לאוְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מ֖וֹת יוּמָֽת:
You shall not accept ransom: He cannot be acquitted in exchange for payment. — [Keth. 37b]   ולא תקחו כפר: לא יפטר בממון:
32You shall not accept ransom for one who has fled to his city of refuge, to allow him to return to live in the Land, before the kohen has died.   לבוְלֹֽא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן:
You shall not accept ransom for the one who has fled to his city of refuge: One who has fled to a city of refuge after he killed someone unintentionally cannot absolve himself from exile through payment by giving a ransom so that he can return to dwell in the Land before the kohen dies. — [Keth. 37b]   ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו: למי שנס אל עיר מקלטו שהרג בשוגג אינו נפטר מגלות בממון ליתן כופר לשוב לשבת בארץ בטרם ימות הכהן:
has fled: Heb. לָנוּס, is equivalent to לְנָס, “for the one who has fled.” Similarly,“those who returned (שׁוּבֵי) from the war” (Mich. 2:8). Similarly,“Those who are removed (נוּגֵי) from the appointed season” (Zeph. 3:18);“for [all the people…] were circumcised (מֻלִים)” (Josh. 5:5). Just as you say שׁוּב in reference to one who has already returned, and מוּל regarding one who is already circumcised, so will you say לָנוּס for one who has already fled. He is called נוּס, that is to say, ‘an escapee.’ If you say that לָנוּס means ‘to flee,’ and explain it thus: You shall not accept ransom for who must flee, in order to absolve him from exile, then I do not know how it can say,“to return to live in the Land” for if he has not yet fled, from where should he return?   לנוס: כמו לנס, כמו (מיכה ב, ח) שובי מלחמה, ששבו מן המלחמה, וכן (צפניה ג, יח) נוגי ממועד, וכן (יהושע ה, ה) כי מולים היו, כאשר תאמר שוב על מי ששב כבר, ומול על מי שמל כבר, כן תאמר לנוס על מי שנס כבר, וקורהו נוס כלומר מוברח. ואם תאמר לנוס לברוח, ותפרשהו לא תקחו כופר למי שיש לו לברוח לפטרו מן הגלות, לא ידעתי היאך יאמר לשוב לשבת בארץ, הרי עדיין לא נס ומהיכן ישוב:
33And you shall not corrupt the land in which you live, for the blood corrupts the land, and the blood which is shed in the land cannot be atoned for except through the blood of the one who shed it.   לגוְלֹא־תַֽחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹֽׁפְכֽוֹ:
And you shall not corrupt: Heb. ולֹא-תַחֲנִיפוּ, you shall not cause it to be wicked, as the Targum [Onkelos] renders, לֹא תְחַיְבוּן, you shall not make sinful."   ולא תחניפו: ולא תרשיעו, כתרגומו ולא תחייבון:
34And you shall not defile the land where you reside, in which I dwell, for I am the Lord Who dwells among the children of Israel.   לדוְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֽשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
in which I dwell: You should not cause me to dwell amidst its uncleanness.   אשר אני שכן בתוכה: שלא תשכינו אותי בטומאתה:
for I am the Lord who dwells among the children of Israel: Even when they are unclean, the Divine Presence resides with them. — [Sifrei Massei 32]   כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל: אף בזמן שהם טמאים שכינה ביניהם:

Numbers Chapter 36

1The paternal heads of the family of the sons of Gilead the son of Machir the son of Manasseh of the families of the sons of Joseph approached and spoke before Moses and before the chieftains, the paternal heads of the children of Israel.   אוַיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י משֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
2They said, "The Lord commanded my master to give the Land as an inheritance through lot to the children of Israel, and our master was commanded by the Lord to give the inheritance of Zelophehad our brother to his daughters.   בוַיֹּֽאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַֽחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהֹוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶת־נַֽחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו:
3Now, if they marry a member of another tribe of the children of Israel, their inheritance will be diminished from the inheritance of our father, and it will be added to the inheritance of the tribe into which they marry, and thus, it will be diminished from the lot of our inheritance.   גוְהָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:
and it will be added to the inheritance of the tribe: For her son inherits her, and the son’s pedigree follows his father’s tribe.   ונוסף על נחלת המטה: שהרי בנה יורשה והבן מתיחס על שבט אביו:
4Even if the children of Israel will have a Jubilee, their inheritance will be added to the inheritance of the tribe into which they marry, and their inheritance will be diminished from the inheritance of our father's tribe."   דוְאִם־יִֽהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֘ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַֽחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִנַּֽחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַֽחֲלָתָֽן:
Even if the children of Israel will have a Jubilee: From here R. Judah said: The Jubilee is destined to cease. — [Torath Kohanim 13:1]   ואם יהיה היובל: מכאן היה רבי יהודה אומר עתיד היובל שיפסוק:
will have a Jubilee: That is to say, this is not a form of sale, which returns [to the original owner] in the Jubilee [year], for inheritance does not return at the Jubilee. Even if the Jubilee occurs, the inheritance will not return to its tribe; hence, it is “added to the inheritance of the tribe into which they marry.”   ואם יהיה היובל: כלומר אין זו מכירה שחוזרת ביובל, שהירושה אינה חוזרת, ואפילו אם יהיה היובל לא תחזור הנחלה לשבטו, ונמצא שנוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם:
5Moses commanded the children of Israel according to the word of the Lord, saying, "The tribe of Joseph's descendants speak justly.   הוַיְצַ֤ו משֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יוֹסֵ֖ף דֹּֽבְרִֽים:
6This is the word that the Lord has commanded regarding Zelophehad's daughters. Let them marry whomever they please, but they shall marry only to the family of their father's tribe.   וזֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵֽינֵיהֶ֖ם תִּֽהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּֽהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים:
7Thus, the inheritance of the children of Israel will not be transferred from tribe to tribe, for each person from the children of Israel will remain attached to the inheritance of his father's tribe.   זוְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַֽחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַֽחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
8Every daughter from the tribes of the children of Israel who inherits property, shall marry a member of her father's tribe, so each one of the children of Israel shall inherit the property of his forefathers.   חוְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו:
Every daughter…who inherits property: Because her father had no son.   וכל בת ירשת נחלה: שלא היה בן לאביה:
9And no inheritance will be transferred from one tribe to another tribe, for each person of the tribes of the children of Israel shall remain attached to his own inheritance."   טוְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
10As the Lord had commanded Moses, so did Zelophehad's daughters do.   יכַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלָפְחָֽד:
11Mahlah, Tirzah, Hoglah, Milcah, and Noah married their cousins.   יאוַתִּֽהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹֽדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים:
Mahlah, Tirzah…: Here it enumerates them according to seniority over each other in age, and they were married in the order they were born. But throughout Scripture (26:33, 17:1, Josh. 17:3), it lists them in order of their intelligence and informs us that they were all equal. — [B.B. 120a]   מחלה תרצה וגו': כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים ונשאו כסדר תולדותן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו:
12They married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph, and their inheritance remained with the tribe of their father's family.   יבמִמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַֽחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן:
13These are the commandments and the ordinances that the Lord commanded the children of Israel through Moses in the plains of Moab, by the Jordan at Jericho.   יגאֵ֣לֶּה הַמִּצְו‍ֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בְּיַד־משֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ: