Exodus Chapter 40

28He placed the screen for the entrance of the Mishkan.   כחוַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן:
29The altar of the burnt offering he placed in front of the entrance of the Mishkan of the Tent of Meeting, and he offered up the burnt offering and the meal offering upon it as the Lord had commanded Moses.   כטוְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
and he offered up the burnt offering and the meal offering upon it: Even on the eighth day of the investitures-which was the day of the setting up of the Mishkan-Moses officiated and offered up the communal sacrifices, with the exception of those that Aaron was commanded [to offer up] on that day, as it is said: “Approach the altar” (Lev. 9:7).   ויעל עליו וגו': אף ביום השמיני למלואים, שהוא יום הקמת המשכן, שמש משה והקריב קרבנות צבור, חוץ מאותן שנצטוו בו ביום, שנאמר (ויקרא ט ז) קרב אל המזבח וגו':
the burnt offering: The daily burnt offering.   את העלה: עולת התמיד:
and the meal offering: [This refers to] the meal offering of the libations of the daily burnt offering, as it is said: “And one-tenth of fine flour, thoroughly mixed with… oil” (Exod. 29:40).   ואת המנחה: מנחת נסכים של תמיד, כמו שנאמר (שמות כט מ) ועשרן סלת בלול בשמן וגו':
30He placed the washstand between the Tent of Meeting and the altar, and there he put water for washing,   לוַיָּ֨שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה:
31and Moses, Aaron, and his sons would wash their hands and their feet from it.   לאוְרָֽחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ משֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם:
and Moses, Aaron, and his sons would wash: On the eighth day, they were all equal in respect to the kehunah. Its [Aramaic] translation is וִיקַדְּשׁוּן מִנֵּיהּ, and shall wash from it, for on that day Moses washed with them.   ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו: יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה, ותרגומו ומקדשין מניה, בו ביום קדש משה עמהם:
32When they entered the Tent of Meeting and when they approached the altar they would wash as the Lord had commanded Moses.   לבבְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶֽׁה:
and when they approached: Heb. וּבְקָרְבָתָם, like וּבְקָרְבָם, when they will approach (sic).   ובקרבתם: כמו ובקרבם כשיקרבו:
33He set up the courtyard all around the Mishkan and the altar, and he put up the screen at the entrance to the courtyard; and Moses completed the work.   לגוַיָּ֣קֶם אֶת־הֶֽחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל משֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה:
34And the cloud covered the Tent of Meeting, and the glory of the Lord filled the Mishkan.   לדוַיְכַ֥ס הֶֽעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:
35Moses could not enter the Tent of Meeting because the cloud rested upon it and the glory of the Lord filled the Mishkan.   להוְלֹֽא־יָכֹ֣ל משֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶֽעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן:
Moses could not enter the Tent of Meeting: But one [other] passage says: “And when Moses would enter the Tent of Meeting” (Num. 7:89), [which is an apparent contradiction]. The third passage [verse 35] came and reconciled them: “because the cloud rested upon it.” You may henceforth say that as long as the cloud was upon it, he could not enter, [but when] the cloud withdrew, he would enter and [God] would speak with him. -[from Torath Kohanim, Shalosh Esrei Middoth, Thirteen methods, Section 8]   ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד: וכתוב אחד אומר (במדבר ז פט) ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם, כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבוא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו:
36When the cloud rose up from over the Mishkan, the children of Israel set out in all their journeys.   לווּבְהֵֽעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם:
37But if the cloud did not rise up, they did not set out until the day that it rose.   לזוְאִם־לֹ֥א יֵֽעָלֶ֖ה הֶֽעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָֽלֹתֽוֹ:
38For the cloud of the Lord was upon the Mishkan by day, and there was fire within it at night, before the eyes of the entire house of Israel in all their journeys.   לחכִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּֽהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם:
before the eyes of the entire house of Israel in all their journeys: On every journey (מַסָּע) that they were traveling, the cloud would rest in that place where they encamped. The place of their encampment is also called a journey (מַסָּע). Likewise, “And he went to his stations (לְמַסָּעָיו) ” (Gen. 13:3) [i.e., to the stops along his journey], and likewise, “These are the journeys (מַסְעֵי) ” (Num. 33:1). Since from the place of their encampment they resumed their journeys, they are all called “journeys” (מַסָעוֹת).   לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם: בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית יג ג) וילך למסעיו, וכן (במדבר לג א) אלה מסעי לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות: