Exodus Chapter 39

33Now they brought the Mishkan to Moses, the tent and all its furnishings its clasps, its planks, its bars, its pillars and its sockets,   לגוַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־משֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בְּרִיחָ֖יו (כתיב בריחו) וְעַמֻּדָ֥יו וַֽאֲדָנָֽיו:
Now they brought the Mishkan to Moses, etc.: Because they could not erect it. Since Moses had done no work in the Mishkan, the Holy One, blessed is He, left for him the task of erecting it [the Mishkan], since no human being could erect it [by himself] because of the heaviness of the planks; and no human was strong enough to put them up, but Moses [was able to] put it up. Moses said before the Holy One, blessed is He, “How is it possible for a human being to erect it [the Mishkan]?” He [God] replied, “You work with your hand.” He [Moses] appeared to be erecting it, and it arose by itself. This is [the meaning of] what it says: “the Mishkan was set up” (Exod. 40:17). It was set up by itself. [This is found in] the midrash of Rabbi Tanchuma. -[from Midrash Tanchuma 11]   ויביאו את המשכן וגו': שלא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקדוש ברוך הוא הקמתו, שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים, שאין כח באדם לזקפן, ומשה העמידו. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא איך אפשר הקמתו על ידי אדם, אמר לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר (שמות מ יז) הוקם המשכן, הוקם מאליו. מדרש רבי תנחומא:     
34the covering of rams' skins dyed red, the covering of tachash skins, and the screening dividing curtain,   לדוְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַֽמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ:
35the Ark of the Testimony and its poles and the ark cover,   להאֶת־אֲר֥וֹן הָֽעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת:
36the table, all its implements and the showbread,   לואֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
37the pure menorah, its lamps, the lamps to be set in order and all its implements, and the oil for the lighting,   לזאֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵֽרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר:
38the golden altar, the anointing oil and the incense, and the screen of the entrance to the tent,   לחוְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל:
39the copper altar and its copper grating, its poles and all its implements, the washstand and its base,   לטאֵ֣ת | מִזְבַּ֣ח הַנְּח֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּח֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
40the hangings of the courtyard, its pillars and its sockets, and the screen for the gate of the courtyard, its ropes and its pegs, and all the implements for the service of the Mishkan, of the Tent of Meeting,   מאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵֽיתָרָ֖יו וִיתֵֽדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
41the meshwork garments for the service in the Holy, the holy garments for Aaron the Kohen [Gadol] and his sons' garments for serving [as kohanim].   מאאֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן:
42In accordance with all that the Lord had commanded Moses, so did the children of Israel do all the work.   מבכְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־משֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָֽעֲבֹדָֽה:
43Moses saw the entire work, and lo! they had done it-as the Lord had commanded, so had they done. So Moses blessed them.   מגוַיַּ֨רְא משֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם משֶֽׁה:
So Moses blessed them: He said to them, “May it be His will that the Shechinah should rest in the work of your hands. And may the pleasantness of the Lord our God be upon us…” (Ps. 90:17), and this is one of the eleven psalms in “A prayer of Moses” (Ps. 90:1). -[from Num. Rabbah 12:9]   ויברך אותם משה: אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה: