Chapter 6

1Then Solomon said, "The Lord said that He would dwell in the thick darkness.   אאָ֖ז אָמַ֣ר שְׁלֹמֹ֑ה יְהֹוָ֣ה אָמַ֔ר לִשְׁכּ֖וֹן בַּֽעֲרָפֶֽל:
Then Solomon said: Since the House is full of smoke, I now know that the Shechinah is resting in the thick darkness therein, for so is His wont, as it is written (Exod. 20:18): “and Moses drew near to the thick darkness wherein God appeared.” [Therefore, I deduce that] He surely wishes to stay therein, and in Sifre it is explained: Then Solomon said - when he saw the cloud, he said, “Now I see that the Shechinah rests in the House that I have built, for He promised to come and dwell therein out of the midst of the cloud and the thick darkness.” Now where did He say this? (Lev. 16:2): “for in the cloud I shall appear on the Ark cover.”   אז אמר שלמה: הואיל והבית מלא עשן עכשיו אני יודע שהשכינה שרויה בו בערפל כי כן דרכו דכתיב (שמות כ׳:י״ח) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ודאי שרצונו להתעכב בו ובספרי פירש אז אמר שלמה כשראה הענן אמר עתה אני רואה שהשכינה שרויה בבית אשר בניתי שהרי כך הבטיח לבוא ולשכן בו מתוך ענן וערפל והיכן אמר (ויקרא ט״ז:ב׳) כי בענן אראה על הכפורת:
2But I have built You a House to dwell in; a settled place for You to dwell in forever."   בוַֽאֲנִ֛י בָּנִ֖יתִי בֵֽית־זְבֻ֖ל לָ֑ךְ וּמָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עֽוֹלָמִֽים:
a House to dwell in: Heb. בֵית זְבֻל a dwelling.   בית זבול: מדור:
for You to dwell in forever: For since it was selected, the Shechinah did not rest elsewhere, and the high places were prohibited.   לשבתך עולמים: שמשנבחרה לא שרתה שכינה במקום אחר ולא הותרו הבמות:
3And the king turned his face about and blessed all the congregation of Israel, and all the congregation of Israel stood.   גוַיַּסֵּ֚ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עוֹמֵֽד:
and blessed all the congregation of Israel: the blessing stated at the end of the episode.   ויברך את כל קהל ישראל: ברכה האמורה בסוף הענין:
4And he said, "Blessed be the Lord God of Israel, Who spoke with His mouth to David my father, and has fulfilled it with His hand, saying:   דוַיֹּ֗אמֶר בָּר֚וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣יד אָבִ֑י וּבְיָדָ֥יו מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר:
Who spoke with His mouth: that He would give him a son who would build Him a House.   אשר דבר בפיו: שיתן לו בן שיבנה לו בית:
has fulfilled: He fulfilled His good word.   מלא: קיים דברו הטוב:
5Since the day that I brought My people forth from the land of Egypt, I chose no city out of all the tribes of Israel to build a House, that My name might be therein, neither did I choose a man to be prince over My people Israel.   המִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֣אתִי אֶת־עַמִּי֘ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ לֹֽא־בָחַ֣רְתִּי בְעִ֗יר מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לִֽהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וְלֹֽא־בָחַ֣רְתִּי בְאִ֔ישׁ לִֽהְי֥וֹת נָגִ֖יד עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Since the day that I brought forth: For this too You spoke to my father.   מן היום אשר הוצאתי: שאף זה דברת אל אבי:
6And I chose Jerusalem that My name might be there, and I chose David to be over My people Israel.   ווָֽאֶבְחַר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם לִֽהְי֥וֹת שְׁמִ֖י שָׁ֑ם וָֽאֶבְחַ֣ר בְּדָוִ֔יד לִֽהְי֖וֹת עַל־עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
And I chose Jerusalem: This refers to “I chose no city.”   ואבחר בירושלים: מוסב על לא בחרתי בעיר:
and I chose David: This refers back to “neither did I choose a man.”   ואבחר בדויד: מוסב על ולא בחרתי באיש:
7And it was in my father David's heart [the desire] to build a House for the name of the Lord, the God of Israel.   זוַיְהִ֕י עִם־לְבַ֖ב דָּוִ֣יד אָבִ֑י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
8And the Lord said to David my father; Since it was in your heart to build a House to My name, you did well that it was in your heart.   חוַיֹּ֚אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־דָּוִ֣יד אָבִ֔י יַ֗עַן אֲשֶׁ֚ר הָיָה֙ עִם־לְבָ֣בְךָ֔ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י הֱטִיב֕וֹתָ כִּ֥י הָיָ֖ה עִם־לְבָבֶֽךָ:
you did well that it was in your heart: i.e., I too choose the House that you thought to build, where My name shall dwell, as is stated above.   הטיבות כי היה עם לבבך: כלומר גם אני בוחר בבית אשר עלה בלבך לבנותו לשכן שמו שם כמו שאמר למעלה:
9Nevertheless, you shall not build the House, but your son who will come forth out of your loins he shall build the House for My name.   טרַ֣ק אַתָּ֔ה לֹ֥א תִבְנֶ֖ה הַבָּ֑יִת כִּ֚י בִנְךָ֙ הַיּוֹצֵ֣א מֵֽחֲלָצֶ֔יךָ הֽוּא־יִבְנֶ֥ה הַבַּ֖יִת לִשְׁמִֽי:
10And the Lord has established His word that He spoke, and I have risen up in the place of David my father, and I have sat on the throne of Israel, as the Lord spoke, and I have built the House for the name of the Lord, the God of Israel.   יוַיָּ֣קֶם יְהֹוָ֔ה אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָֽאָק֡וּם תַּחַת֩ דָּוִ֨יד אָבִ֜י וָֽאֵשֵׁ֣ב| עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וָֽאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
11And I have set there the Ark, wherein is the Covenant of the Lord, which He made with the Children of Israel."   יאוָֽאָשִׂ֥ים שָׁם֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר־שָׁ֖ם בְּרִ֣ית יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִם־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
12And he stood before the altar of the Lord opposite all the congregation of Israel, and he spread forth his hands.   יבוַיַּֽעֲמֹ֗ד לִפְנֵי֙ מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּפְרֹ֖שׂ כַּפָּֽיו:
and he spread forth his hands: Scripture should have said the following: “and he spread forth his hands toward heaven, and he said, etc.,” but it interrupted in between to inform [us] on what he stood, and so in I Kings (8: 22f.): “and he spread forth his hands towards heaven, and he said.”   ויפרש כפיו: היה לו לומר כך ויפרוש כפיו השמימה ויאמר וגו' אלא שמפסיק בינתיים להודיע על מה עמד וכן במלכים (א' ח') ויפרש כפיו השמימה ויאמר:
13For Solomon had made a copper laver, which he had placed within the forecourt, five cubits long, five cubits wide, and three cubits high, and he stood on it and kneeled on his knees opposite all the congregation of Israel, and he spread forth his hands toward heaven.   יגכִּֽי־עָשָׂ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה כִּיּ֣וֹר נְחֹ֗שֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ֘ בְּת֣וֹךְ הָֽעֲזָרָה֒ חָמֵ֨שׁ אַמּ֜וֹת אָרְכּ֗וֹ וְחָמֵ֚שׁ אַמּוֹת֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמּ֥וֹת שָׁל֖וֹשׁ קֽוֹמָת֑וֹ וַיַּֽעֲמֹ֣ד עָלָ֗יו וַיִּבְרַ֚ךְ עַל־בִּרְכָּיו֙ נֶגֶד כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו הַשָּׁמָֽיְמָה:
For Solomon had made: This refers back to “opposite all the congregation of Israel,” i.e., how was he higher than all of them to make his words heard?   כי עשה שלמה: מוסב על נגד כל קהל ישראל כלומר היאך היה גבוה מכולם להשמיע דבריו:
and he stood on it: And now, all Israel could see him, and since he interrupted the topic, he had to repeat, “opposite all the congregation of Israel,” and so, “and he spread forth his hands toward heaven.”   ויעמוד עליו: ועתה יכולין לראותו כל ישראל ומשום שמפסיק הענין צריך לומר כבראשונה נגד כל קהל ישראל וכן ויפרוש כפיו השמימה:
14And he said, "Lord God of Israel, there is no God like You in heaven or on earth, Who keeps the covenant and the kindness with Your servants, who walk before You with all their heart.   ידוַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֚י יִשְׂרָאֵל֙ אֵֽין־כָּמ֣וֹךָ אֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֖יִם וּבָאָ֑רֶץ שֹׁמֵ֚ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לַֽעֲבָדֶ֕יךָ הַהֹֽלְכִ֥ים לְפָנֶ֖יךָ בְּכָל־לִבָּֽם:
there is no God like You: insofar as You keep the covenant and the kindness that You decree from heaven to give to those who love You. You hide and conceal the covenant and the kindness to fulfill Your promise on earth.   אין כמוך אלהים: ממה שאתה שומר הברית והחסד שאתה גוזר מן השמים לתת לאוהביך אתה מצניעו וגונז הברית והחסד לקיים הבטחתך בארץ:
who walk before You: as my father David walked, and this is [the meaning of]   ההולכים לפניך: כמו שהלך דוד אבי וזה:
15For You have kept for Your servant David my father that which You spoke to him, and You spoke with Your mouth and fulfilled it with Your hand, as [it is] this day.   טואֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗רְתָּ לְעַבְדְּךָ֙ דָּוִ֣יד אָבִ֔י אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ ל֑וֹ וַתְּדַבֵּ֥ר בְּפִ֛יךָ וּבְיָֽדְךָ֥ מִלֵּ֖אתָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
For You have kept for Your servant David: with an expression referring to the realization of a promise.   אשר שמרת לעבדך דוד: בל' אמנת הבטחה:
16And now, O Lord God of Israel, keep for Your servant, David my father, that which You spoke to him, saying, 'You shall never lack a man before Me sitting on the throne of Israel, if only your children take heed to their way, to walk in My Law as you have walked before Me.'   טזוְעַתָּ֞ה יְהֹוָ֣ה| אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁ֠מֹר לְעַבְדְּךָ֙ דָוִ֚יד אָבִי֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֚רְתָּ לּוֹ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־יִכָּרֵ֨ת לְךָ֥ אִישׁ֙ מִלְּפָנַ֔י יוֹשֵׁ֖ב עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק אִם־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֙כֶת֙ בְּת֣וֹרָתִ֔י כַּֽאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖כְתָּ לְפָנָֽי:
17And now, O Lord God of Israel, let Your word come true, which You spoke to Your servant, to David.   יזוְעַתָּ֕ה יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יֵֽאָמֵן֙ דְּבָ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לְעַבְדְּךָ֥ לְדָוִֽיד:
18But will God indeed dwell with man on the earth? Behold the heaven and the heaven of heavens cannot contain You; much less this House that I have built.   יחכִּי הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּה שָׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֚י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי:
But will God indeed dwell with man on the earth?: This is an expression of wonder. Is it possible for man to believe that God will dwell on the earth? For the heaven and the heaven of the heaven, etc. However, because of the kindness that You bestowed upon my father, David, You contracted Your Shechinah.   כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ: ל' תמיה וכי אפשר שיאמין אדם שישב אלהים על הארץ כי שמים ושמי השמים וגומר אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צמצמת שכינתך:
much less this House that I have built: So why did I build it? To pray before God and so that He should turn to our prayers.   אף כי הבית הזה אשר בניתי: ולמה בניתיו להתפלל לפני האלהים ולפנות הוא אל תפלתינו:
19And You shall turn to Your servant's prayer and to his supplication, O Lord my God; to hearken to the cry and to the prayer that Your servant is praying before You.   יטוּפָנִ֜יתָ אֶל־תְּפִלַּ֧ת עַבְדְּךָ֛ וְאֶל־תְּחִנָּת֖וֹ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לִשְׁמֹ֚עַ אֶל־הָֽרִנָּה֙ וְאֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַבְדְּךָ֖ מִתְפַּלֵּ֥ל לְפָנֶֽיךָ:
to the cry: Heb. הָרִנָּה. This is a cry, like (I Kings 22:36): “A cry (הָרִנָּה) passed through the camp.” Perforce, concerning the cry of any man who flees in distress, he will not pray but express his cry in secret. This is the sequence of the verses, and the conclusion of the topic proves it, for he says, “You shall hear from Your abode.” You have thus learned that he built it only with this intention to bring down the Shechinah therein, in order that He dwell on the earth, to hear “from Your abode” the prayer that they will pray therein.   לשמוע אל הרנה: זו צעקה כמו (מלכים א' כ"ב) ותעבר הרנה במחנה ועל כרחך על צעקתם של כל אדם שהוא נס מפני צרתו אל יתפלל אלא בצעקתו בסתר כך חבור המקראות וסוף הענין מוכיח שאמר ואתה תשמע ממקום שבתך למדת שלא בנאו אלא לדעת כן להוריד בו שכינה כדי שישב על הארץ לשמוע ממכון שבתך אל התפלות שיתפללו בו:
20That Your eyes may be open toward this House day and night, toward the place in which You said that You would put Your name, to hearken to the prayer that Your servant will pray in this place.   כלִֽהְיוֹת֩ עֵינֶ֨יךָ פְתֻח֜וֹת אֶל־הַבַּ֚יִת הַזֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתָּ לָשׂ֥וּם שִׁמְךָ֖ שָׁ֑ם לִשְׁמ֙וֹעַ֙ אֶל־הַתְּפִלָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר יִתְפַּלֵּ֣ל עַבְדְּךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה:
That Your eyes may be open, etc.: whenever they pray to You.   להיות עיניך פתוחות: בכל עת אשר יתפללו אליך:
21And You shall hearken to the supplications of Your servant and of Your people Israel when they will pray toward this place; You shall hear from Your abode, from heaven, and You shall hear and forgive.   כאוְשָׁ֨מַעְתָּ֜ אֶל־תַּֽחֲנוּנֵ֚י עַבְדְּךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יִֽתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֞ע מִמְּק֚וֹם שִׁבְתְּךָ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְשָֽׁמַעְתָּ֖ וְסָלָֽחְתָּ:
22If a man sins against his neighbor, and an oath be exacted of him to cause him to swear, and he come and swear before Your altar in this House.   כבאִם־יֶֽחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָֽשָׁא־ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַֽאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִזְבַּֽחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
If a man sins: This verse refers to all Israel; whoever exacts an oath from his neighbor - if he is adjuring him legitimately, and the one swearing is swearing falsely, You shall hear from heaven. If, on the other hand, justice is on the side of the one who swears, for the litigant exacts an oath from him for naught, even the one who exacts the oath is called wicked.   אם יחטא איש: מקרא זה על כל ישראל המחייב חברו שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע לשקר אתה תשמע השמים ואם הדין עם הנשבע שבעל הדין מזקיקו על שבועה של חנם אף המשביעו קרוי רשע:
23You shall hear from heaven, and do, and judge Your servants, to recompense the wicked, to bring his way upon his head, and to justify the righteous, to give him according to his righteousness.   כגוְאַתָּ֣ה| תִּשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְעָשִׂ֙יתָ֙ וְשָֽׁפַטְתָּ֣ אֶת־עֲבָדֶ֔יךָ לְהָשִׁ֣יב לְרָשָׁ֔ע לָתֵ֥ת דַּרְכּ֖וֹ בְּרֹאשׁ֑וֹ וּלְהַצְדִּ֣יק צַדִּ֔יק לָ֥תֶת ל֖וֹ כְּצִדְקָתֽוֹ:
and to justify the righteous: not to punish him for the oath, for he swore in truth. Tosefta of Sotah (1:3) explains [this verse as referring to the rite of the sotah, the married woman accused of adultery Num. 5:11-30)]: If a man sins by being intimate with a married woman. and an oath be exacted of him and an oath makes him guilty, for just as the water tests her, so does the water test him. before Your altar - as it is written (Num. 5:18): “And the priest shall have the woman stand [before the Lord].”   ולהצדיק צדיק: שלא לענשו על השבועה שהרי באמת הוא נשבע ותוספתא דסוטה מפרש את אשר יחטא, בועל אשת איש, ונשא בו אלה, ויחייב בו אלה כשם שהמים בודקים אותה כך המים בודקין אותו, לפני מזבחך, כדכתיב (במדבר ה׳:י״ח) והעמיד הכהן את האשה:
to bring his way upon his head: as it is written (ibid. verse 27): “her belly will swell and her thigh will fall away.”   לתת דרכו בראשו: כדכתיב וצבתה בטנה (שם):
and to justify the righteous : (ibid. verse 28): “and she will be blessed with offspring.”   ולהצדיק צדיק: דכתיב ונקתה ונזרעה זרע (שם):
24And if Your people Israel is struck down before the enemy because they sin against You, and they repent and confess to Your name and pray and make supplication before You in this House.   כדוְֽאִם־יִנָּגֵ֞ף עַמְּךָ֧ יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י אוֹיֵ֖ב כִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְשָׁ֙בוּ֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ וְהִֽתְפַּלְל֧וּ וְהִֽתְחַנְּנ֛וּ לְפָנֶ֖יךָ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
And if Your people… is struck down: not because You have no power, but because they will sin against You.   ואם ינגף עמך: ולא מפני שידך קצרה מלהושיע אלא דבר זה גורם כי יחטאו לך:
and confess: Heb. וְהוֹדוּ. The meaning is: and they will confess their iniquity, and the latter verse proves this (verse 26): “and confess to Your name and repent of their sin, so that You may answer them.”   ושבו והודו את שמך: פתרון והתוודו את עונם והאחרון מוכיח והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם:
25You shall hear from heaven and forgive the sin of Your people Israel and bring them back to the land that You gave to them and to their fathers.   כהוְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽהֲשֵֽׁיבוֹתָם֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם וְלַֽאֲבֹתֵיהֶֽם:
and bring them back to the land: For when they fall and are struck down before their enemies, they [their enemies] will seize what they can and will bring them into captivity to another land.   והשיבותם: והשב אותם אל האדמה כי כשנופלים ונגפים לפני אויביהם תופשים מה שיכולים ומביאים אותם בשביה אל ארץ אחרת:
26When heaven is shut up, and there is no rain, because they have sinned against You, and they pray toward this place and confess to Your name, and repent of their sin, so that You may answer them.   כובְּהֵֽעָצֵ֧ר הַשָּׁמַ֛יִם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֥ה מָטָ֖ר כִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֑ךְ וְהִֽתְפַּֽלְל֞וּ אֶל־הַמָּק֚וֹם הַזֶּה֙ וְהוֹד֣וּ אֶת־שְׁמֶ֔ךָ מֵֽחַטָּאתָ֥ם יְשׁוּב֖וּן כִּ֥י תַֽעֲנֵֽם:
When heaven is shut up: as it is written (Deut. 11:17): “and He will shut up the heaven, and there will be no rain.”   בהעצר השמים: כדכתיב ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים י״א:י״ז):
27You shall hear in heaven, and forgive the sin of Your servants and Your people Israel, for You will teach them the good way wherein they should walk, and You shall give rain upon Your land, which You have given Your people for an inheritance.   כזוְאַתָּ֣ה| תִּשְׁמַ֣ע הַשָּׁמַ֗יִם וְסָ֨לַחְתָּ֜ לְחַטַּ֚את עֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תוֹרֵ֛ם אֶל־הַדֶּ֥רֶךְ הַטּוֹבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר יֵֽלְכוּ־בָ֑הּ וְנָתַתָּ֚ה מָטָר֙ עַל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לְעַמְּךָ֖ לְנַֽחֲלָֽה:
for You will teach them the good way: as You did when there was a famine in David’s time for three years (II Sam. 21:1), and You taught them and said to them, “(It is) for Saul and (also) for his bloody house.” Likewise, so shall You teach them which sin causes them [their distress], for what reason the heaven was shut up.   כי תורם אל הדרך: כמו שעשית כשהיה רעב בימי דוד ג' שנים (שמואל ב כ״א:א׳) והורית ואמרת להם אל שאול ואל בית הדמים כמו כן תורם איזה חטא גורם להם על מה נעצרו השמים:
28If there be famine in the land, if there be pestilence, if there be blast, mildew, increasing locusts, finishing locusts, if their enemies besiege them in the land of their cities, whatsoever plague, whatsoever sickness [there be].   כחרָעָ֞ב כִּי־יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּי־יִֽ֠הְיֶה שִׁדָּפ֨וֹן וְיֵֽרָק֜וֹן אַרְבֶּ֚ה וְחָסִיל֙ כִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה כִּ֧י יָֽצַר־ל֛וֹ אֽוֹיְבָ֖יו בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כָּל־נֶ֖גַע וְכָל־מַֽחֲלָֽה:
whatsoever plague, whatsoever sickness (there be): The meaning is: I have mentioned to You pestilence, blast and mildew, being struck down [in battle], and lack of rainfall, and what else can I include, but whatsoever plague, whatsoever sickness there may be, and he pray and spread forth his hands toward this House, and this is what it says.   כל נגע: פתרון הרי זכרתי לך דבר שדפון וירקון נגיפה אף בעצירת גשמים ומה עוד להרבות אלא כל נגע וכל מחלה כי יהיה והתפלל:
29Any prayer, any supplication, which will be [made] by any man or by all Your people Israel, every man shall know his plague and his pain, and spread forth his hands toward this House.   כטכָּל־תְּפִלָּ֣ה כָל־תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֚ר יִֽהְיֶה֙ לְכָל־הָ֣אָדָ֔ם וּלְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵֽדְע֗וּ אִ֚ישׁ נִגְעוֹ֙ וּמַכְאֹב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
Any prayer, any supplication: that he will pray and supplicate about, concerning any of these matters.   ופרש כפיו אל הבית הזה: וזה שאמר כל תפלה וכל תחנה שיתפלל ויתחנן על זאת מכל אחד הדברים האלה:
every man shall know his plague: i.e., if he pray about his affliction or about his sickness to remove it from him.   אשר ידעו איש נגעו: כלומר אם יתפלל על נגעו ועל מכאובו להסירו ממנו:
30You shall hear from heaven, Your dwelling, and forgive, and give to each man according to his ways, whose heart You know, for You alone know the hearts of the children of men.   לוְ֠אַתָּה תִּשְׁמַ֨ע מִן־הַשָּׁמַ֜יִם מְכ֚וֹן שִׁבְתֶּ֙ךָ֙ וְסָ֣לַחְתָּ֔ וְנָתַתָּ֚ה לָאִישׁ֙ כְּכָל־דְּרָכָ֔יו אֲשֶׁ֥ר תֵּדַ֖ע אֶת־לְבָב֑וֹ כִּֽי־אַתָּה֙ לְבַדְּךָ֣ יָדַ֔עְתָּ אֶת־לְבַ֖ב בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:
and forgive and give to each man according to his ways, etc.: to the wicked according to his wickedness and to the righteous according to his righteousness. For if He does not repay the wicked according to his wickedness, he will speak insolently toward Heaven, and he will say, “There is no God.” Then [the thoughts of] his heart will be known, and there will be a profanation of the Name [of God]. Likewise shall You do to the righteous according to his righteousness, which You shall do for him when he prays to You.   וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו וגו': לרשע כרשעתו ולצדיק כצדקתו שאם לא ישלם לרשע כפי רוע מעלליו יטיח דברים כלפי מעלה ויאמר אין אלהים (אז) יודע לבבו ויהיה חילול השם כמו כן תעשה לצדיק כצדקתו שתעשה לו כשיתפלל לפניך:
31That they may fear You to go in Your ways all the days that they live on the face of the land that You gave our fathers.   לאלְמַ֣עַן יִֽירָא֗וּךָ לָלֶ֙כֶת֙ בִּדְרָכֶ֔יךָ כָּל־הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁר־הֵ֥ם חַיִּ֖ים עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לַֽאֲבֹתֵֽינוּ:
That they may fear You: and the wicked will repent of his way; therefore, I pray to give each man according to his ways.   למען ייראוך: וישוב הרשע מדרכו ולכך אני מתפלל לתת לו לאיש כדרכיו:
32And also to the stranger, who is not of Your people Israel, but will come from a distant land because of Your great name, Your strong hand, and Your outstretched arm, and they will come and pray toward this House.   לבוְגַ֣ם אֶל־הַנָּכְרִ֗י אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֥א מֵֽעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘ הוּא֒ וּבָ֣א| מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֗ה לְמַ֨עַן שִׁמְךָ֚ הַגָּדוֹל֙ וְיָֽדְךָ֣ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֽוֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥אוּ וְהִתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
33You shall hear from heaven, from Your dwelling place, and You shall do whatever the stranger calls upon You, that all peoples of the earth may know Your name, to fear You, as [do] Your people Israel, and that they may know that Your name is called upon this House, which I have built.   לגוְאַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֚ע מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִמְּכ֣וֹן שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵֽדְעוּ֩ כָל־עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־שְׁמֶ֗ךָ וּלְיִרְאָ֚ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי:
and You shall do whatever the stranger calls upon You: Concerning an Israelite, I pray to give him according to his ways, but concerning a heathen, according to all the stranger calls upon You, because Israelites recognize the Holy One, blessed be He, and they know that He has the ability to do, and if his prayer is not heard, he assigns the cause to himself, to his sins, and he searches his deeds, but the heathen will complain of injustice and say, “I heard His fame throughout the world, and I toiled on many roads until I came and prayed in this place, and I did not find reality in Him any more than the other deities.” Therefore, You shall do whatever the stranger calls upon You.   ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי: בישראל אני מתפלל לתת לו כדרכיו אבל לעו"ג ככל אשר יקרא לך לפי שישראל מכירין בהקב"ה ויודעין שהיכולת בידו לעשות אם אין תפלתו נשמעת תולה בעצמו בחטאיו ומפשפש במעשיו אבל העו"ג קורא תגר ואומר שמעתי שמעו בכל העולם ונתיגעתי בדרכים הרבה עד שבאתי והתפללתי במקום הזה ולא מצאתי בו ממש כשאר אלהות לפיכך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי:
34If Your people go out to battle against their enemy, by whatever way You send them, and pray to You toward this city, which You have chosen, and the House that I have built for Your name.   לדכִּֽי־יֵצֵ֨א עַמְּךָ֚ לַמִּלְחָמָה֙ עַל־אֹ֣יְבָ֔יו בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁלָחֵ֑ם וְהִתְפַּֽלְל֣וּ אֵלֶ֗יךָ דֶּ֣רֶךְ הָעִ֚יר הַזֹּאת֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ בָּ֔הּ וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִי לִשְׁמֶֽךָ:
toward the city: With their faces toward Jerusalem.   דרך העיר: פניהם לצד ירושלים:
35You shall hear from heaven their prayer and supplication and maintain their cause.   להוְשָֽׁמַעְתָּ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם אֶת־תְּפִלָּתָ֖ם וְאֶת־תְּחִנָּתָ֑ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָֽם:
and maintain their cause: their revenge from their enemies. Another meaning is: their necessities. A similar instance is (I Kings 8:59): “that He sustain the cause of His servant.”   ועשית משפטם: נקמתם באויביהם ע"א צרכיהם דוגמא לעשות משפט עבדו (מלכים א ח׳:נ״ט):
36If they sin against You, for there is no man who does not sin, and You will be angry with them and deliver them to the enemy, and their captors will carry them in captivity to a land, far or near.   לוכִּ֣י יֶֽחֶטְאוּ־לָ֗ךְ כִּ֣י אֵ֚ין אָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יֶֽחֱטָ֔א וְאָֽנַפְתָּ֣ בָ֔ם וּנְתַתָּ֖ם לִפְנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וְשָׁב֧וּם שֽׁוֹבֵיהֶ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ רְחוֹקָ֖ה א֥וֹ קְרוֹבָֽה:
37And they bethink themselves in the land where they were carried off into captivity, and repent and make supplications to You in the land of their captivity, saying, 'We have sinned; we have dealt perversely, and we have committed wickedness.'   לזוְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־לְבָבָ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ| וְהִתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֚רֶץ שִׁבְיָם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ הֶֽעֱוִ֖ינוּ וְרָשָֽׁעְנוּ:
38And they return to You with all their heart and with all their soul in the land of their captivity where they led them away captives, and pray toward their land, which You gave to their fathers, and the city that You chose, and toward the House that I built for Your name.   לחוְשָׁ֣בוּ אֵלֶ֗יךָ בְּכָל־לִבָּם֙ וּבְכָל־נַפְשָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ שִׁבְיָ֖ם אֲשֶׁר־שָׁב֣וּ אֹתָ֑ם וְהִתְפַּֽלְל֗וּ דֶּ֚רֶךְ אַרְצָם֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה לַֽאֲבֹתָ֔ם וְהָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתָּ וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִי לִשְׁמֶֽךָ:
that I built for Your name: The meaning is: this House, which I built in order to aggrandize Your name, for when You accept their prayer, they will pray to You in this House; wherever they are, they will turn to this, Your House.   אשר בניתי לשמך: פתרון הבית הזה אשר בניתי כדי לגדל שמך כי אז כשתקבל תפלתם אז יתפללו לך בבית הזה או בכל מקום שהם ויפנו לביתך זה:
39You shall hear from heaven, from Your dwelling place, their prayer and their supplications, and maintain their cause, and You shall forgive Your people who sinned against You.   לטוְשָֽׁמַעְתָּ֙ מִן־הַשָּׁמַ֜יִם מִמְּכ֣וֹן שִׁבְתְּךָ֗ אֶת־תְּפִלָּתָם֙ וְאֶת־תְּחִנֹּ֣תֵיהֶ֔ם וְעָשִׂ֖יתָ מִשְׁפָּטָ֑ם וְסָֽלַחְתָּ֥ לְעַמְּךָ֖ אֲשֶׁ֥ר חָֽטְאוּ־לָֽךְ:
You shall hear, etc.: And through this, Your name will be aggrandized in the world.   ושמעת: תפלתם ועל זה יתגדל שמך בעולם:
40Now, my God, may Your eyes now be open and Your ears attentive to the prayer of this place.   מעַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י יִֽהְיוּ־נָ֚א עֵינֶ֙יךָ֙ פְּתֻח֔וֹת וְאָזְנֶ֖יךָ קַשֻּׁב֑וֹת לִתְפִלַּ֖ת הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה:
41And now, arise, O Lord God to Your resting place, You and the Ark of Your might; Your priests, O Lord God, shall be attired with salvation, and Your pious ones shall rejoice with the goodness.   מאוְעַתָּ֗ה קוּמָ֞ה יְהֹוָ֚ה אֱלֹהִים֙ לְנוּחֶ֔ךָ אַתָּ֖ה וַֽאֲר֣וֹן עֻזֶּ֑ךָ כֹּֽהֲנֶ֜יךָ יְהֹוָ֚ה אֱלֹהִים֙ יִלְבְּשׁ֣וּ תְשׁוּעָ֔ה וַֽחֲסִידֶ֖יךָ יִשְׂמְח֥וּ בַטּֽוֹב:
And now, arise, O Lord: so as not to have to move as until now, from Shiloh to Nob and from Nob to Gibeon.   ועתה קומה ה': שלא להטלטל כאשר עד עתה משילה לנוב ומנוב לגבעון:
You and the Ark of Your might: that it will no longer move from now on.   אתה וארון עזך: שלא יטלטל עוד מעתה:
Your might: Because of the following it is called “Your might” : because it performed wonders and mighty deeds among the Philistines. And so it is written above (I Chron 16: 8-36): “Give thanks to the Lord”, “Search for the Lord and His might.” Our Sages stated further in Tractate Abodah Zarah 24b (I Sam. 6:12): “And the cows sang.” What song did they recite? They said, (Ps. 98:1) “His right hand and His holy arm have gained Him the victory.”   עזך: על שם כן קרוי עוזך על שעשה נפלאותיו ועזוזות בפלשתים וכן כתיב (לעיל ט"ז) בהודו לה' דרשו ה' ועוזו ועוד אמרו רבותינו במסכת עבודת כוכבים וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב) מה שירה אמרו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תהילים צ״ח:א׳):
shall be attired with salvation: because they will not wander from place to place, like (Isa. 11:5): “And righteousness shall be the girdle of his loins.”   ילבשו תשועה: מחמת שלא יטלטלו ממקום למקום כמו והיה צדק אזור מתניו (ישעיהו י״א:ה׳):
and Your pious ones shall rejoice with the goodness: with the abundance of goodness and tithes that will be given to the Levites as reward for guarding the Ark and singing before it.   וחסידיך ישמחו בטוב: ברוב טובות ומעשרות הניתן ללוים בשכר ששומרין את הארון ומשוררים לפניו:
42O Lord God, do not turn back the face of Your anointed one; remember the kind deeds of David Your servant."   מביְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים אַל־תָּשֵׁ֖ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶ֑ךָ זָכְרָ֕ה לְחַסְדֵ֖י דָּוִ֥יד עַבְדֶּֽךָ:
do not turn back the face of Your anointed one: by not treating me with goodness, and if not for my sake, do it for Your sake.   אל תשב פני משיחך: מלעשות טובה עמדי ואם לא למעני עשה למענך: