Chapter 2

1These are the sons of Israel: Reuben, Simon, Levi, and Judah, Issachar, and Zebulun.   אאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רְאוּבֵ֚ן שִׁמְעוֹן֙ לֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה יִשָּׂשׂכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן:
2Dan, Joseph, and Benjamin, Naphtali, Gad, and Asher.   בדָּן יוֹסֵ֣ף וּבִנְיָמִ֔ן נַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר:
3The sons of Judah: Er, and Onan, and Shelah. Three were born to him from the daughter of Shua, the Canaanite, and Er, the firstborn of Judah, was evil in the eyes of the Lord, and He put him to death.   גבְּנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֚ר וְאוֹנָן֙ וְשֵׁלָ֔ה שְׁלוֹשָׁה֙ נ֣וֹלַד ל֔וֹ מִבַּת־שׁ֖וּעַ הַֽכְּנַֽעֲנִ֑ית וַיְהִ֞י עֵ֣ר| בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֗ה רַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה וַיְמִיתֵֽהוּ:
was evil in the eyes of the Lord: It is explained (Gen. Rab. (85:4) that he would “plow in the gardens,” meaning he was intimate with her in an unnatural way.   רע בעיני ה': מפורש בב"ר שהיה חורש בגנות (ומערה לאשפות) בא עליה שלא כדרכה:
4And Tamar, his daughter-in-law, bore him Perez and Zerah; all the sons of Judah were five.   דוְתָמָר֙ כַּלָּת֔וֹ יָ֥לְדָה לּ֖וֹ אֶת־פֶּ֣רֶץ וְאֶת־זָ֑רַח כָּל־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה חֲמִשָּֽׁה:
And Tamar, his daughter in law: I am amazed that he mentions the shame of David’s grandmother.   ותמר כלתו: תמיה אני היאך מזכיר גנות זקינתו של דוד:
5The sons of Perez: Hezron and Hamul.   הבְּנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל:
6And the sons of Zerah: Zimri, and Ethan, and Heman, and Calcol, and Dara; all of them five.   ווּבְנֵ֣י זֶ֗רַח זִ֠מְרִי וְאֵיתָ֧ן וְהֵימָ֛ן וְכַלְכֹּ֥ל וָדָ֖רַע כֻּלָּ֥ם חֲמִשָּֽׁה:
and Ethan, and Heman, and Calcol, and Dara: They all lived at the time of David and at the time of Solomon, and they were exceedingly wise. Concerning this it says (I Kings 5:11): “And he was wiser than all men, than Ethan the Ezrahite, and Heman, and Calcol, and Darda, the sons of Mahol.” Further on, regarding Solomon’s wisdom, the expression is “Darda,” for even though it was called the generation of knowledge (דֵּעָה דּוּר) because of its wisdom, Solomon was wiser than all of them. Now when Scripture says הָאֶזְרָחִי, the “aleph” is superfluous, like הַזַּרְחִי (Num. 26:20), [because] he was descended from Zerah, and in many places, the “aleph” is inserted into the word, and is not pronounced, e.g. (Job. 13:17): “and my speech (וְאַחְוָתִי)” (Isa. 19:6): “And they shall abandon (וְהֶאֶזְנִיחוּ).” And likewise, (Num. 11:4): “ וְהָאסַפְסוּף, and the rabble.” Now sometimes it is completely missing, as (II Sam. 19:14): “ תֹמְרוּ, you shall say,” and likewise, (II Chron. 22:5): “… and the Arameans (הָרַמִּים) smote.” [The verse in Kings] is expounded by Pesikta (Peskikta d’Rav Kahana p. 34, Pesikta Rabbathi 14:9): “… than all men this refers to Adam. Ethan is Abraham. Heman is Moses. Calcol is Joseph. Darda is the generation of the desert. Mahol means that He forgave them for making the Calf.”   ואיתן והימן וכלכל ודרע: כולם בימי דוד ובימי שלמה היו והיו חכמים ביותר ועל זה נאמר (מלכים א ה׳:י״א) ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול, להלן לענין חכמת שלמה נופל לשון זה דרדע אע"פ שנקרא דור דיעה בשביל חכמתו נתחכם שלמה מכולם ומה שאמר האזרחי אל"ף יתיר כמו הזרחי (מדבר כ"ז) מזרח יצא ובהרבה מקומות נכנסת האל"ף בתיבה ואינה נקראת ודוגמתו (איוב יג) ואחותי, והאזניחו (ישעיה ט') וכן והאספסוף (במדבר י"א) ופעמים נחסרת כמו ותמרו (שמואל ב' י"ט) ויכו הרמים (לקמן ב' כ"ב) כמו הארמים ופסיקתא דורש מכל אדם זה אדם הראשון איתן זה אברהם הימן זה משה וכלכל זה יוסף ודרדע זה דור המדבר מחול שמחל להם מעשה עגל:
7And the sons of Carmi: Achar, the troubler of Israel, who committed a trespass in the consecrated property.   זוּבְנֵ֖י כַּרְמִ֑י עָכָר֙ עוֹכֵ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מָעַ֖ל בַּחֵֽרֶם:
And the sons of Carmi: Achar: Now why do I call him Achar? Was his name not Achan? (It is explained) that [he was called thus] since he troubled Israel by transgressing the devoted thing, and because of him thirty-six thousand (sic) men fell. This is what I explained that whatever derogatory information he can tell, he tells, (but nevertheless) the kingship emanated from them.   ובני כרמי עכר: ולמה אני קורהו עכר והלא עכן שמו (ומפורש) לפי שהוא עכר את ישראל שעבר על החרם ונפלו על ידו ל"ו (אלף) איש והוא מה שפירשתי שכל מה שיכול לספר בגנות מספר (ואעפ"כ) (ס"א ועל כן לא) יצא מלכות מהם:
8And the sons of Ethan: Azariah.   חוּבְנֵ֥י אֵיתָ֖ן עֲזַרְיָֽה:
And the sons of Ethan: Azariah: Like (Gen. 46:23): “And the sons of Dan: Hushim.”   ובני איתן עזריה: כמו ובני דן חושים (בראשית מ"ג):
9And the sons of Hezron, who were born to him: Jerahmeel, and Ram, and Kelubai.   טוּבְנֵ֥י חֶצְר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר נֽוֹלַד־ל֑וֹ אֶת־יְרַחְמְאֵ֥ל וְאֶת־רָ֖ם וְאֶת־כְּלוּבָֽי:
and Celubai: This is Caleb as is indicated below (v. 18): “And Caleb the son of Hezron,” and in I Sam. (25:3), it says: “… and he was a Calebite,” (כָלְבִּי), which the Targum renders: “of the house of Caleb,” and so he explains the word: כָלְבִּי, that he (Nabal) held himself [superior] and boasted that there was no one of such high lineage as he in the entire tribe; i.e, if Samuel gave him (David) the throne, the throne will come to me. Therefore, he said, (ibid. v. 10): “Who is David, and who is the son of Jesse? Nowadays, there are many slaves,” for he is descended from Ruth the Moabitess, and Jerahmeel his brother married a gentile woman, as is written below, and that is the meaning of “Celubai,” he was haughty and proud (with everythng); his heart exalted him.   ואת כלובי: זהו כלב כמו שמוכיח למטה וכלב בן חצרון ובספר (שמואל א' כ"ה) כתיב והוא כלבי ותרגום מדבית כלב וכך תרגום כלבי מחזיק היה ומתפאר בעצמו שאין מיוחס בכל שבט כמוהו כלומר אם שמואל נתן לו מלוכה (לי תבוא המלוכה) ועל כן נאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים שהרי יצא מרות המואביה וירחמאל אחיו נשא נכרית כמ"ש למטה וזה כלובי מתנשא ומתגאה (בכל) אשר נשאו לבו:
10And Ram begot Amminadab, and Amminadab begot Nahshon, the prince of the children of Judah.   יוְרָ֖ם הוֹלִ֣יד אֶת־עַמִּֽינָדָ֑ב וְעַמִּֽינָדָב֙ הוֹלִ֣יד אֶת־נַחְשׁ֔וֹן נְשִׂ֖יא בְּנֵ֥י יְהוּדָֽה:
Nahshon, the prince of the children of Judah: He explains this only because of David’s honor.   נחשון נשיא בני יהודה: לא בא לפרש אלא מפני כבודו של דוד:
11And Nahshon begot Salma, and Salma begot Boaz.   יאוְנַחְשׁוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שַׂלְמָ֔א וְשַׂלְמָ֖א הוֹלִ֥יד אֶת־בֹּֽעַז:
and Salma begot Boaz: Our Sages stated (Baba Bathra 91a): “Ibzan is Boaz,” but it is amazing because how can this be? Did not Nahshon die in the second year following the Exodus from Egypt? Now Salmon, his son, had already been born, and he was one of those who entered the land, and Boaz, his son, who was Ibzan, was born when he entered the land. Now from the Exodus from Egypt until Jephthah were three hundred years, and the Sages said that when Boaz was intimate with Ruth and she conceived, Boaz died immediately, and Ibzan was a judge after the death of Jephthah, as it is written (Judg. 12:8): “And after him, Ibzan of Bethlehem judged Israel.” About this I am amazed, for we find concerning Abram, that he said, “After his blood had become clotted, etc.,” and he said, (Gen. 17:17): “Shall a child be born to [a man who is] a hundred years old?” So how did Boaz beget [a child] at the age of three hundred? It is possible to say that for this reason Scripture says (Ruth 4:13): “… and the Lord gave her conception,” on the pattern of “… and the Lord blessed him.” (Ibzan - The father of all the cold ones, for a young woman lay beside him, and he became cold and did not touch her. Not appearing in some editions.)   ושלמא הוליד את בועז: רבותינו אמרו אבצן זה בועז ותימה יש היאך יכול להיות והלא נחשון בשנה שנייה ליציאת מצרים מת ושלמון בנו מת כבר והוא היה מבאי הארץ ובועז בנו שהוא אבצן בכניסתו לארץ נולד ומיציאת מצרים עד יפתח היו שלש מאות שנה וחכמים אמרו בשעה שבא בועז על רות והרתה מיד מת בועז ואבצן היה שופט לאחר מות יפתח דכתיב (שופטים י״ב:ח׳) וישפוט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם ועל זה אני תמיה שהרי מצינו באברם שהוא אמר לאחר שנצרר דמו וכו' ואמר הלבן מאה שנה יולד ואיך הוליד בועז בן ג' מאות שנה וי"ל על כן אמר (רות ד׳:י״ג) ויתן ה' לה הריון דוגמתו ויראהו ה' (דברים ל״ב:מ״ו) אבצן. אב לכל הצנונים שהרי אשה בחורה שכבה אצלו ונצטנן ולא נגע בה (סא"א):
12And Boaz begot Obed, and Obed begot Yishai.   יבוּבֹ֙עַז֙ הוֹלִ֣יד אֶת־עוֹבֵ֔ד וְעוֹבֵ֖ד הוֹלִ֥יד אֶת־יִשָֽׁי:
13And Ishai begot his firstborn, Eliab, and Abinadab, the second one, and Shimea, the third one.   יגוְאִישַׁ֛י הוֹלִ֥יד אֶת־בְּכֹר֖וֹ אֶת־אֱלִיאָ֑ב וַֽאֲבִֽינָדָב֙ הַשֵּׁנִ֔י וְשִׁמְעָ֖א הַשְּׁלִשִֽׁי:
And Ishai begot his firstborn: This is written with the plene spelling, with an “aleph,” meaning that he was a man (אִישׁ), a mighty warrior.   ואישי הוליד את בכרו: מלא אל"ף כלומר איש גבור חיל:
14Nethanel the fourth, Raddai the fifth.   ידנְתַנְאֵל֙ הָֽרְבִיעִ֔י רַדַּ֖י הַֽחֲמִישִֽׁי:
15Ozem the sixth, David the seventh.   טואֹצֶם הַשִּׁשִּׁ֔י דָּוִ֖יד הַשְּׁבִעִֽי:
David the seventh: This is written with the plene spelling, with a “yud,” because of David’s honor, and now he found the pearl; therefore, he did not count the eighth [son], Elijah.   דויד השבעי: מלא יו"ד מפני כבודו של דוד ועתה מצא המרגלית לפיכך לא מנה השמיני אליהו:
16And their sisters: Zeruiah and Abigail, and the sons of Zeruiah: Abshai, and Joab, and Asael; three.   טזוְאַחְיֹֽתֵיהֶ֖ם צְרוּיָ֣ה וַֽאֲבִיגָ֑יִל וּבְנֵ֣י צְרוּיָ֗ה אַבְשַׁ֛י וְיוֹאָ֥ב וַֽעֲשָׂה־אֵ֖ל שְׁלֹשָֽׁה:
And their sisters: Zeruiah and Abigail: [They are mentioned] because of David’s honor, i.e., they [Joab, Abishai, and Asael] were his sister’s sons, mighty men and princes. So it is explained further.   ואחיותיהם צרויה ואביניל: מפני כבודו של דוד שהיו בני אחותו גבורים ואנשי חיל ושרים כך מפורש:
17And Abigail bore Amasa, and the father of Amasa was Jether the Ishmaelite.   יזוַֽאֲבִיגַ֕יִל יָֽלְדָ֖ה אֶת־עֲמָשָׂ֑א וַֽאֲבִ֣י עֲמָשָׂ֔א יֶ֖תֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִֽי:
Jether the Ishmaelite: And in II Sam. (17:25) it says, “the Israelite.” He lived in the land of Ishmael, on the pattern of (ibid. 6:11): “the house of Obed Edom the Gittite,” and so, (I Ki. 7:13f.): “And King Solomon sent and fetched Hiram out of Tyre. He (was) a widow’s son… and his father was a man of Tyre.”   יתר הישמעאלי: (ובשמואל ב' י"ז) כתוב הישראלי בארץ ישמעאל היה דר דוגמת בית עובד אדום הגתי (שם ב' ו') וכן (מלכים א' ו') וישלח המלך ויקח את חירם מצור בן אשה אלמנה ואביו איש צורי:
18And Caleb the son of Hezron begot Azubah-Ishah and Jerioth, and these were her sons: Jesher, and Shobab, and Ardon.   יחוְכָלֵ֣ב בֶּן־חֶצְר֗וֹן הוֹלִ֛יד אֶת־עֲזוּבָ֥ה אִשָּׁ֖ה וְאֶת־יְרִיע֑וֹת וְאֵ֣לֶּה בָנֶ֔יהָ יֵ֥שֶׁר וְשׁוֹבָ֖ב וְאַרְדּֽוֹן:
And Caleb the son of Hezron begot Azubah Ishah: Because he had a wife named Azubah, he named his daughter Azubah Ishah, as it is written (v. 19): “… and Azubah died, and Caleb took to himself Ephrath.” From here is deduced that he had a wife named Azubah.   וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה: לפי שהיתה לו אשה ששמה עזובה לכך כינה את שם בתו עזובה אשה כדכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת מכאן שהיתה לו אשה ששמה עזובה:
19And Azubah died, and Caleb took to himself Ephrath, and she bore him Hur.   יטוַתָּ֖מָת עֲזוּבָ֑ה וַיִּקַּח־ל֚וֹ כָלֵב֙ אֶת־אֶפְרָ֔ת וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־חֽוּר:
and she bore him Hur:   ותלד לו את חור: :
20And Hur begot Uri, and Uri begot Bezalel.   כוְחוּר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אוּרִ֔י וְאוּרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־בְּצַלְאֵֽל:
And Hur begot Uri, and Uri begot Bezalel: Figure that each of them was less than eight years old when they begot, for Caleb was forty years old during the episode of the spies, as it is written (Jos. 14:7): “I was forty years old when [Moses, the servant of the Lord] sent, etc.,” and at that time they all were already born, for the Tabernacle that Bezalel made had been erected. Caleb was eight years old when he begot Azuba Ishah, nine years old when he begot Jerioth, and after the death of Azubah, his wife, he took Ephrath, and she bore him Hur in the following year, making him ten years old, and Hur was eight years old when he begot Uri, and Uri was eight years old when he begot Bezalel, thus making 26 years, and it is written (Exod. 36:1): “and every wise hearted man,” and a man is not less than thirteen years old. So Bezalel was thirteen years old when he made the Tabernacle. Thus, we have forty years less one. We find that each one of them was less than eight years old when they begot children, and so it is explained in Chapter “ Ben sorer umoreh ” (Sanh. 69a). According to the Midrash, they begot at the age of six.   וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל: צא וחשוב שכל אחד מהם היה פחות מן שמונה שנים כשהולידו שהרי כלב היה בן מ' שנים במרגלים דכתיב (יהושע י״ד:ו׳-ז׳) בן ארבעים שנה אנכי בשלוח וגו' ואותה שעה כבר נולדו כולם שהרי הוקם המשכן שעשה בצלאל כלב היה בן ח' כשהוליד עזובה אשה ובן ט' כשהוליד יריעות ואחר מיתת עזובה אשתו לקח את אפרת והולידה את חור בשנה אחרת הרי בן י' שנים וחור בן ח' כשהוליד את אורי ואורי בן ח' כשהוליד בצלאל הרי כ"ו שנים וכתיב (שמות ל״ו:ב׳) ואת כל איש חכם לב ואין איש פחות מי"ג שנה הרי בצלאל בשעה שעשה המשכן בן י"ח שנה הרי מ' שנה חסר אחת נמצא שכל אח' מה' היה פחות מן ח' כשהולידו וכן מפורש בפרק בן סורר ומורה ומדרש בן שש ושש הולידו:
21And afterwards, Hezron came to the daughter of Machir, the father of Gilead, and he took her, and he was sixty years old, and she bore him Segub.   כאוְאַחַ֗ר בָּ֚א חֶצְרוֹן֙ אֶל־בַּת־מָכִיר֙ אֲבִ֣י גִלְעָ֔ד וְה֣וּא לְקָחָ֔הּ וְה֖וּא בֶּן־שִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־שְׂגֽוּב:
And afterwards Hezron came to the daughter of Machir: This was because of David’s honor, because Hezron came to the daughter of Machir, taking her as a concubine, not for matrimony, similar to (Ps. 51:2): “… when he came to Bathsheba,” and he was sixty years old, thus making two uncomplimentary qualities for Machir’s daughter: one, that he did not take her for the purpose of matrimony, and one, that he was old, but because of the esteem of the families of Judah, they gave her to him, and when Jair begot [children], Machir’s sons gave him twenty-three cities to take one of his daughters as a wife.   ואחר בא חצרון אל בת מכיר: כל זה משום כבודו של דוד שהרי חצרון בא אל בת מכיר לקחה לפילגש שלא לשום אישות דוגמא כאשר בא אל בת שבע (תהילים נ״א:ב׳) והוא היה בן ס' הרי ב' דברים לבת מכיר לגריעותא אחת שלא לקחה לשום אישות וא' שחצרון היה זקן מפני כבוד משפחות יהודה נתנוה לו וכשהוליד יאיר נתנו לו בני מכיר כ"ג ערים ליקח אשה אחת מבנותיו:
22And Segub begot Jair, and he had twenty-three cities in the land of Gilead.   כבוּשְׂג֖וּב הוֹלִ֣יד אֶת־יָאִ֑יר וַֽיְהִי־ל֗וֹ עֶשְׂרִ֚ים וְשָׁלוֹשׁ֙ עָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָֽד:
23And Geshur and Aram took the villages of Jair from them; with Kenath and its villages, sixty cities; all these [belonged to] the sons of Machir, the father of Gilead.   כגוַיִּקַּ֣ח גְּשֽׁוּר־וַֽ֠אֲרָם אֶת־חַוֹּ֨ת יָאִ֧יר מֵֽאִתָּ֛ם אֶת־קְנָ֥ת וְאֶת־בְּנוֹתֶ֖יהָ שִׁשִּׁ֣ים עִ֑יר כָּל־אֵ֕לֶּה בְּנֵ֖י מָכִ֥יר אֲבִֽי־גִלְעָֽד:
And Geshur and Aram took: Geshur represents the Geshurites and the Maacathites because they were near the Arameans, who dwelt in the east of the land of Israel, and Aram dwelt in the east, as it is written (Isa. 9:11): “Aram from the east and the Philistines from the west.” During the period of the Judges (Jud. 3:8), when Israel sinned, He (God) delivered them into the hands of the enemy, into the hands of Aram, and then (these) went and took them from them, and when David came, he restored them, and because he restored them, Scripture mentioned them here.   ויקח גשור וארם: גשור הוא גשורי והמעכתי לפי שהיו קרובים לארמים שהיו יושבים במזרחה של ארץ ישראל וארם היו יושבים במזרח דכתיב (ישעיה ט') ארם מקדם ופלשתים מאחור ובימי השופטים כשחטאו ישראל מסרם ביד אויב ביד ארם ואז הלכו (אלו סא"א) ולקחום מהם וכשבא דוד החזירן ולפי שהחזירן כתבן כאן:
24And after the death of Hezron in Caleb Ephrathah, and the wife of Hezron was Abijah, and she bore him Ashhur, the father of Tekoa.   כדוְאַחַ֥ר מֽוֹת־חֶצְר֖וֹן בְּכָלֵ֣ב אֶפְרָ֑תָה וְאֵ֚שֶׁת חֶצְרוֹן֙ אֲבִיָּ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַשְׁח֖וּר אֲבִ֥י תְקֽוֹעַ:
In Caleb Ephrathah: He called the city Caleb Ephrathah after his wife.   בכלב אפרתה: על שם (כלב) אשתו קראו את העיר (כלב) אפרתה:
and she bore him Ashhur: after Hezron’s death.   ותלד לו את אשחור אבי תקוע: לאחר מיתת חצרון:
the father of Tekoa: the ruler of the city Tekoa, which belonged to the tribe of Judah.   אבי תקוע: שר של עיר תקוע שהוא של שבט יהודה:
25And the sons of Jerahmeel, the firstborn of Hezron were: the firstborn was Ram, and Bunah, and Oren, and Ozem, [and] Ahijah.   כהוַיִּֽהְי֧וּ בְנֵֽי־יְרַחְמְאֵ֛ל בְּכ֥וֹר חֶצְר֖וֹן הַבְּכ֣וֹר| רָ֑ם וּבוּנָ֥ה וָאֹ֛רֶן וָאֹ֖צֶם אֲחִיָּֽה:
And the sons of Jerahmeel, the firstborn of Hezron were: Since he interrupted with the family of Caleb, he had to say, “the first born Hezron,” the firstborn of Jerahmeel.   ויהי בני ירחמאל בכור חצרון: לפי שהפסיק במשפחתו של כלב ע"כ הוצרך לומר בכור חצרון בכור ירחמאל, בכור של ירחמאל:
26Now Jerahmeel had another wife, whose name was Atarah; she was the mother of Onam.   כווַתְּהִ֨י אִשָּׁ֥ה אַחֶ֛רֶת לִֽירַחְמְאֵ֖ל וּשְׁמָ֣הּ עֲטָרָ֑ה הִ֖יא אֵ֥ם אוֹנָֽם:
Now Jerahmeel had another wife whose name was Atarah: According to the simple meaning of the verse, she was an Israelitess, but in Yebamoth of the Palestinian Talmud (this is not found in our editions of Yebamoth, but in Yer. Sanh. 2:3) it is written that he took a gentile woman with whom to crown himself (עֲטָרָה). She was a beautiful princess.   ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה: לפי פשוטו ישראלית היתה וביבמות ירושלמי כתב שלקח נכרית להתעטר בה יפה ושרית היתה:
she was the mother of Onam: (I heard) that “mother” is like (Judg. 5:7): “I arose as a mother in Israel.” And she was the mother of Onam, and Onam is an expression meaning that he was humble and weak, an expression of mourning (אוֹנֵן), and like (Deut. 26:14): “I have not eaten of it in my mourning (בְאֹנִי) ,” and like (Num. 11:1): “… were as if in mourning over themselves (כְּמִתְאוֹנְנִים) ” Sheshan, who gave his daughter to his Egyptian slave, Jarha, was descended from him, and [the Chronicler] tells of their disgrace; that is to say, they were not deserving of the kingship, and Ishmael the son of Nethaniah, the son of Elishama, who assassinated Gedaliah the son of Ahikam, was descended from him (Jer. 41:1).   היא אם אונם: (שמעתי) אם כמו שקמתי אם בישראל (שופטים ה׳:ז׳) (והיא היתה סא"א) אונם שפל וחלש היה לשון אונן וכמו לא אכלתי באוני ממנו (דברים כ״ו:י״ד) וכמו כמתאוננים (במדבר י"א) ויצא ממנו ששן, שנתן בתו לירחע המצרי עבדו ומספר בגנותן כלומר לא היו ראויין למלכות ויצא ממנו ישמעאל בן נתניה בן אלישמע שהרג גדליה בן אחיקם (ירמיהו מ״א:א׳):
27And the sons of Ram, the firstborn of Jerahmeel: Maaz, and Jamin, and Eker.   כזוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־רָ֖ם בְּכ֣וֹר יְרַחְמְאֵ֑ל מַ֥עַץ וְיָמִ֖ין וָעֵֽקֶר:
28And the sons of Onam were: Shammai and Jada, and the sons of Shammai: Nadab and Abishur.   כחוַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־אוֹנָ֖ם שַׁמַּ֣י וְיָדָ֑ע וּבְנֵ֣י שַׁמַּ֔י נָדָ֖ב וַֽאֲבִישֽׁוּר:
29Now the name of the wife of Abishur was Abihail, and she bore him Ahban and Molid.   כטוְשֵׁ֛ם אֵ֥שֶׁת אֲבִישׁ֖וּר אֲבִיהָ֑יִל וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַחְבָּ֖ן וְאֶת־מוֹלִֽיד:
30And the sons of Nadab were Seled and Appaim, and Seled died without children.   לוּבְנֵ֥י נָדָ֖ב סֶ֣לֶד וְאַפָּ֑יִם וַיָּ֥מָת סֶ֖לֶד לֹ֥א בָנִֽים:
31And the sons of Appaim: Ishi, and the sons of Ishi: Sheshan, and the sons of Sheshan: Ahlai.   לאוּבְנֵ֥י אַפַּ֖יִם יִשְׁעִ֑י וּבְנֵ֚י יִשְׁעִי֙ שֵׁשָׁ֔ן וּבְנֵ֥י שֵׁשָׁ֖ן אַחְלָֽי:
32And the sons of Jada the brother of Shammai: Jether and Jonathan, and Jether died without children.   לבוּבְנֵ֚י יָדָע֙ אֲחִ֣י שַׁמַּ֔י יֶ֖תֶר וְיֽוֹנָתָ֑ן וַיָּ֥מָת יֶ֖תֶר לֹ֥א בָנִֽים:
33And the sons of Jonathan: Peleth and Zaza; these were the sons of Jerahmeel.   לגוּבְנֵ֥י יֽוֹנָתָ֖ן פֶּ֣לֶת וְזָזָ֑א אֵ֥לֶּה הָי֖וּ בְּנֵֽי־יְרַחְמְאֵֽל:
34And Sheshan had no sons but daughters, and Sheshan had an Egyptian slave named Jarha.   לדוְלֹֽא־הָיָ֧ה לְשֵׁשָׁ֛ן בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וּלְשֵׁשָׁ֛ן עֶ֥בֶד מִצְרִ֖י וּשְׁמ֥וֹ יַרְחָֽע:
And Sheshan had no sons but daughters: And that which he says above (verse 31): “… and the sons of Sheshan were Ahlai,” means that he [Ahlai] was ill and humble and died without children.   ולא היה לששן בנים כי אם בנות: ומה שאמר למעלה ובני ששן אחלי, חולה שפל היה ומת בלא בנים:
35And Sheshan gave his daughter to Jarha his slave for a wife, and she bore him Attai.   להוַיִּתֵּ֨ן שֵׁשָׁ֧ן אֶת־בִּתּ֛וֹ לְיַרְחָ֥ע עַבְדּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־עַתָּֽי:
And Sheshan gave his daughter to Jarha his slave for a wife: From here they derived that if your daughter has matured, free your slave and give him to her (Pes. 113a), and from here the Sages derived in the Palestinian Talmud, Tractate Yebamoth (source unknown): “Do not trust a proselyte until fifteen generations, and fifteen generations are from Ittai the Egyptian until Ishmael, and some say sixteen generations, including Jarha.” The midrash states the following: “Is it possible that he was of the royal descent (מִזֶּרַע הַמְלוּכָה) [as in Jeremiah 41:1]? Now was not Ishmael of the seed of Jerahmeel and not from Ram? But rather it means that he passed his seed to the molech.”   ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה: מכאן אמרו בתך בגרה שחרר עבדך ותנהו לה ומכאן אמרו חכמים ביבמות ירושלמי אל תאמן בגר עד ט"ו דורות וט"ו דורות הם מן עתי המצרי עד ישמעאל וי"א ט"ז דורות עם ירחע ומדרש רבותינו אפשר כן שהי' מזרע המלוכה והלא ישמעאל מזרע ירחמאל היה ולא מן רם אלא שהעביר מזרעו למולך:
36And Attai begot Nathan, and Nathan begot Zabad.   לווְעַתַּי֙ הֹלִ֣יד אֶת־נָתָ֔ן וְנָתָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־זָבָֽד:
37And Zabad begot Ephlal, and Ephlal begot Obed.   לזוְזָבָד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֶפְלָ֔ל וְאֶפְלָ֖ל הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד:
38And Obed begot Jehu, and Jehu begot Azariah.   לחוְעוֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יֵה֔וּא וְיֵה֖וּא הוֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה:
39And Azariah begot Helez, and Helez begot Elasah.   לטוַֽעֲזַרְיָה֙ הֹלִ֣יד אֶת־חָ֔לֶץ וְחֶ֖לֶץ הֹלִ֥יד אֶת־אֶלְעָשָֽׂה:
40And Elasah begot Sismai, and Sismai begot Shallum.   מוְאֶלְעָשָׂה֙ הֹלִ֣יד אֶת־סִֽסְמָ֔י וְסִסְמָ֖י הֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם:
41And Shallum begot Jekamiah, and Jekamiah begot Elishama.   מאוְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יְקַמְיָ֔ה וִֽיקַמְיָ֖ה הֹלִ֥יד אֶת־אֱלִֽישָׁמָֽע:
42And the sons of Caleb, the brother of Jerahmeel: Mesha his firstborn; he was the father of Ziph and the inhabitants of Mareshah, the father of Hebron.   מבוּבְנֵ֚י כָלֵב֙ אֲחִ֣י יְרַחְמְאֵ֔ל מֵישָׁ֥ע בְּכֹר֖וֹ ה֣וּא אֲבִי־זִ֑יף וּבְנֵ֥י מָֽרֵשָׁ֖ה אֲבִ֥י חֶבְרֽוֹן:
And the sons of Caleb the brother of Jerahmeel: Since he traced the lineage of part of the family of Caleb and interrupted in the lineage of Jerahmeel, it was necessary to say that Caleb was the brother of Jerahmeel, that this was not another Caleb. This is the manner of the entire genealogy: he does not trace lineages in sequence. He traces the lineage of part of such and such a family; he goes on to other families, and when he has completed part of this family, he goes back to tracing the lineage of the first family, and then returns to the other one, and the entire book of genealogy is mixed.   ובני כלב אחי ירחמאל: לפי שיחס למעלה קצת משפחות כלב והפסיק ביחס ירחמאל צריך לומר כלב אחי ירחמאל שלא תאמר כבר יחס כל משפחות כלב לכך הוצרך לומר כלב אחי ירחמאל שזה לא כלב אחר היה וכן דרך כל היחס אינו מיחס כסדר אלא מיחס קצת ממשפחת פלוני ותופש משפחה אחרת וכשיחס קצת ממשפחה זו מתחיל ליחס משפחה ראשונה כבתחילה ושוב האחרת וכן מעורבב כל ספר היחס הזה:
he was the father of Ziph: The ruler of Ziph, the ruler of all the inhabitants of Mareshah, and the ruler of Hebron, and the names of these towns are mentioned in the Book of Joshua (15:24, 44, 54), as it is written: “Ziph, and Telem, and Bealoth, etc.” (And it is written there:) “And Keilah, and Achzib, and Mareshah, and Hebron (sic).”   הוא אבי זיף: שר של זיף ושר כל בני מרשה ושר חברון ושם העיירות האלה כתובות בספר (ביהושע ט"ו) וכדכתיב זיף וטלם ובעלות (וכתיב) קעילה (שם) ואכזיב ומרשה:
43And the sons of Hebron: Korah, and Tappuah, and Rekem, and Shama.   מגוּבְנֵ֖י חֶבְר֑וֹן קֹ֥רַח וְתַפֻּ֖חַ וְרֶ֥קֶם וָשָֽׁמַע:
44And Shema begot Raham, the father of Jorkeam, and Rekem begot Shammai.   מדוְשֶׁ֣מַע הוֹלִ֔יד אֶת־רַ֖חַם אֲבִ֣י יָרְקְעָ֑ם וְרֶ֖קֶם הוֹלִ֥יד אֶת־שַׁמָּֽי:
the father of Jorkeam: Every “father” stated here means the ruler of that written immediately after.   אבי ירקעם: כל אבי שנאמר כאן שר על אותה העיר הכתובה בסמוך:
45And Shammai's son was Maon, and Maon was the father of Beth-Zur.   מהוּבֶן־שַׁמַּ֖י מָע֑וֹן וּמָע֖וֹן אֲבִ֥י בֵֽית־צֽוּר:
46And Ephah, the concubine of Caleb, bore Haran, and Moza, and Gazez and Haran begot Gazez.   מווְעֵיפָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ כָּלֵ֔ב יָֽלְדָ֛ה אֶת־חָרָ֥ן וְאֶת־מוֹצָ֖א וְאֶת־גָּזֵ֑ז וְחָרָ֖ן הֹלִ֥יד אֶת־גָּזֵֽז:
47And the sons of Jehdai: Regem, and Jotham, and Geshan, and Pelet, and Ephah, and Shaaph.   מזוּבְנֵ֖י יָהְדָּ֑י רֶ֧גֶם וְיוֹתָ֛ם וְגֵישָׁ֥ן וָפֶ֖לֶט וְעֵיפָ֥ה וָשָֽׁעַף:
And the sons of Jehdai: He was one of the sons of Ephah, and the reason he does not mention who his father was is that he does not have to mention any of the sons of Ephah except this Jehdai.   ובני יהדי: אחד מבנים של עיפה היה ומה שלא הזכיר מי היה אביו לפי שאינו צריך להזכיר שום מבנים של עיפה כי אם זה יהדי:
48[From] Caleb's concubine, Maacah, he begot Sheber and Tirhanah.   מחפִּילֶ֚גֶשׁ כָּלֵב֙ מַֽעֲכָ֔ה יָ֥לַד שֶׁ֖בֶר וְאֶת־תִּרְחֲנָֽה:
49And she bore Shaaph the father of Madmannah, Sheva the father of Machbenah and the father of Gibea; and Caleb's daughter was Achsah.   מטוַתֵּ֗לֶד שַׁעַף אֲבִ֣י מַדְמַנָּ֔ה אֶת־שְׁוָ֛א אֲבִ֥י מַכְבֵּנָ֖ה וַֽאֲבִ֣י גִבְעָ֑א וּבַת־כָּלֵ֖ב עַכְסָֽה:
And she bore Shaaph, the father of Madmannah, Sheva, the father of Machbenah and the father of Gibea: These two towns were his.   ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא: שתי עיירות הללו שלו היו:
and Caleb’s daughter was Achsah: Now he starts at the beginning, and begins with Achsah because she was Othniel’s wife, as is written there (Jos. 15:16, Jud. 1:12): “And Caleb said: ‘He that shall smite Kirjath Sepher, etc.’”   ובת כלב עכסה: עתה מתחיל לראש ומקדים בעכסה משום שהיתה אשת עתניאל כדכתיב שם ויאמר כלב אשר יכה קרית ספר וגו':
50These were the sons of Caleb the son of Hur, the firstborn of Ephrathah: Shobal the father of Kirjath-Jearim.   נאֵ֚לֶּה הָיוּ֙ בְּנֵ֣י כָלֵ֔ב בֶּן־ח֖וּר בְּכ֣וֹר אֶפְרָ֑תָה שׁוֹבָ֕ל אֲבִ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים:
These were the sons of Caleb, the son of Hur, the firstborn of Ephrathah: The interpretation is: These were the sons of Caleb. בֶּן חוּר is like בְּנוֹ חוּר, his son was Hur, and that Hur was the firstborn of Ephrath, his wife, not the firstborn of Caleb, and so it is explained above (verse 19): “And Caleb took to himself Ephrath, and she bore him Hur.” Another explanation [is that] “for these were the sons of, etc.” Hur was Caleb’s son, and he begot a son whom he named Caleb, and this is its explanation: And these were the sons of Caleb the son of Hur: Shobal, etc.   אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה: פתרון אלה היו בני כלב בן חור כמו בנו חור והוא חור היה בנו הבכור לאפרת אשתו ולא בכור לכלב וכן מפורש למעלה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, ע"א אלה היו וגו' חור היה בן לכלב והוליד בן ויקרא שמו כלב לכך פירושו ואלה היו בניו של כלב בנו של חור שובל וגו':
the firstborn of Ephrathah: but not the firstborn of Caleb. This refers to Hur. So it appears to us.   בכור אפרתה: ולא בכור לכלב על חור הוא אומר כן נראה לנו:
51Salma the father of Bethlehem, Hareph the father of Beth-Gader.   נאשַׂלְמָא֙ אֲבִ֣י בֵֽית־לָ֔חֶם חָרֵ֖ף אֲבִ֥י בֵֽית־גָּדֵֽר:
52And Shobal the father of Kirjath-Jearim, who ruled over half the Menuhoth, had sons.   נבוַיִּֽהְי֚וּ בָנִים֙ לְשׁוֹבָ֔ל אֲבִ֖י קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים הָֽרֹאֶ֖ה חֲצִ֥י הַמְּנֻחֽוֹת:
who ruled over half the Menuhoth: There was a province in the land named Menuhoth, as it is written (8:6): “… and they exiled them to Manahath,” and he ruled over half the province. Further it is stated, who ruled over the other half of the province.   הרואה חצי המנחות: מדינה אחת היתה בארץ ומנוחות שמה דכתיב ויגלם אל מנחת (לקמן ח') והוא המושל על חצי מדינה ולקמן נאמר מי משל על חצי מדינה האחר':
who ruled: הָרֹאֶה, pour maire du pays in French, as ruler over the land.   הרואה : פורמדריפי"ו בלע"ז:
53And the families of Kirjath-Jearim: the Jithrites, and the Puthites, and the Shumathites, and the Mishrathites; from these came the Zorathites and the Eshtaolites.   נגוּמִשְׁפְּחוֹת֙ קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י וְהַשֻּֽׁמָתִ֖י וְהַמִּשְׁרָעִ֑י מֵאֵ֗לֶּה יָֽצְאוּ֙ הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָֽאֶשְׁתָּ֖אֻלִֽי:
And the families of Kirjath Jearim: The inhabitants of Kirjath Jearim.   ומשפחות קרית יערים: יושבי קרית יערים:
from these came the Zorathites and the Eshtaolites: the inhabitants of Zorah and Eshtaol. Do not wonder that it is written (Judg. 13:25): “And the spirit of the Lord began to come upon him at times [in the camp of Dan] between Zorah and Eshtaol,” which means that these two towns belonged to the Danites, [which presents a difficulty] because all these stated here belonged to the Judahites. We can say [to solve this discrepancy that] the towns and the boundary that were between Zorah and Eshtaol belonged to Dan, but Zorah and Eshtaol themselves belonged to the Judahites.   מאלה יצאו הצרעתי והאשתאולי: יושבי צרעה ואל תתמה שכתב (שופטים יג) ותחל רוח ה' לפעמו בין צרעה ובין אשתאול דמשמע שהיו שתי עיירות הללו של בני דן כי כל אלה שנאמר כאן של בני יהודה היו שאנו יכולין לומר העיירות והגבול שהיה בין צרעה ואשתאול היה של דן אבל צרעה ואשתאול עצמן של בני יהודה היו:
54The sons of Salma: Bethlehem, and the Netophathites, Atroth Beth-Joab, and half the Manahtites, [and] the Zorathites.   נדבְּנֵ֣י שַׂלְמָ֗א בֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ וּנְט֣וֹפָתִ֔י עַטְר֖וֹת בֵּ֣ית יוֹאָ֑ב וַֽחֲצִ֥י הַמָּֽנַחְתִּ֖י הַצָּרְעִֽי:
The sons of Salma: Bethlehem: The sons of Salma were inhabitants of Bethlehem.   בני שלמא בית לחם: בני שלמא היו מיושבי בית לחם הנטופתי:
and the Netophathites, Atroth Beth Joab: and also of the inhabitants of Netophoth and Atroth Beth Joab, half the province of the Manahtite the people of Zorah seized for themselves and dwelled in them. They are names of places, (II Sam. 28:29f.): “Maharai the Netophathite… Baanah the Netophathite,” David’s mighty men. And Manahath [is also a name of a place, as below (8:6)]: “… and they exiled them to Manahath.”   עטרות בית יואב: וגם מיושבי נטופת ועטרות בית יואב חצי מדינת המנחתי תפשו להם בני צרעה והיו יושבים בהם שם מקומות הן מהרי הנטופתי, בענה הנטופתי (שמואל ב כ״ג:כ״ט) גבורי דוד, ומנחת ויגלום אל מנחת (לק' ח):
55And the families of scholars, those who dwelt with Jabez: Tirathites, Shimathites, Suchathites; they are the Kinites, who were descended from Hammath, the father of the house of Rechab.   נהוּמִשְׁפְּח֚וֹת סֽוֹפְרִים֙ יֹֽשְׁבֵ֣י (כתיב יֹֽשְׁבֵ֣ו) יַעְבֵּ֔ץ תִּרְעָתִ֥ים שִׁמְעָתִ֖ים שֽׂוּכָתִ֑ים הֵמָּה הַקִּינִ֣ים הַבָּאִ֔ים מֵֽחַמַּ֖ת אֲבִ֥י בֵֽית־רֵכָֽב:
And the families of scholars, those who dwelt with Jabez: Jabez’s company, over whom he ruled, as is written below (4:9): “And Jabez was more esteemed than his brothers.”   ומשפחות סופרים: יושבי יעבץ סיעת יעבץ שהיה מושל עליהם כדכתיב למטה ויהי יעבץ נכבד מאחיו:
Tirathites, Shimathites, Suchathites: All of these are names of their father’s house.   תרעתים שמעתים שוכתים: כולם שמות בית אביהם:
they are the Kinites: And where do they live? They are surely the inhabitants of Cain, a name of a place, as is written (Jos. 15:57): “Cain, Gibeah, and Timnah; ten cities…”   המה הקינים: והיכן מקומם של אלו והלא הם יושבי קין שם מקום דכתיב הקין וגבעה ותמנה ערים עשר (יהושע טז):
who were descended from Hammath, the father of the house of Rechab: who were descended from Hammath, who was of the house of Rechab, and they settled in Cain. Another interpretation: Jabez is the name of a city which belonged to Issachar, as it is written (Jos. 19:20): “And Rabbith and Kishion, and Ebez.”   הבאים מחמת אבי בית רכב: שיצאו מחמת שהיה של בית רכב וישב בקין, ע"א יעבץ שם של עיר ושל יששכר היתה כדכתיב והרבית וקשיון ואבץ (שם יט):
they are the Kinites: silversmiths. (Jud. 16:4) “… and she gave it to the silversmith.” The Targum renders צוֹרֵף as קִינָאָה.   המה הקינים: צורפים ויתנהו לצורף תרגומו לקינאה (שופטים י"ז):