Chapter 143

1A song of David. O Lord, hearken to my prayer, lend ear to my supplications; with Your faith, answer me with Your righteousness.   אמִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֨ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּֽחֲנוּנַ֑י בֶּֽאֱמֻנָֽתְךָ֥ עֲ֜נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ:
with Your faith: to realize the promise that You promised me.   באמונתך: להאמין הבטחה שהבטחתני:
2And do not come to judgment with Your servant, for no living being will be innocent before You.   בוְאַל־תָּב֣וֹא בְ֖מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֚י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל־חָֽי:
3For an enemy pursued my soul; he crushed my soul to the earth; he has made me dwell in dark places like those who are long dead.   גכִּ֥י רָ֘דַ֚ף אוֹיֵ֨ב | נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָאָ֣רֶץ חַיָּתִ֑י הֽוֹשִׁ֘יבַ֥נִי בְ֜מַֽחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵ֘תֵ֥י עוֹלָֽם:
For an enemy pursued my soul: That is to say: If I have sinned before You, behold, I have suffered. This psalm was recited as referring to all of Israel in Babylon.   כי רדף אויב נפשי: כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה:
4And my spirit enwrapped itself upon me; within me my heart is appalled.   דוַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֜תוֹכִ֗י יִשְׁתּ֘וֹמֵ֥ם לִבִּֽי:
is appalled: Heb. ישתומם, an expression of daze and astonishment, like (Ezek. 3:15): “and I remained there overwhelmed (משמים) among them seven days.” Also (II Sam. 13:20): “and Tamar sat, overwhelmed (ושוממה).”   ישתומם: לשון אוטם ותמהון כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) ותשב תמר ושוממה (שמואל ב י״ג:כ׳):
5I remember the days of yore; I meditate over all Your works; I speak of the work of Your hands.   הזָ֘כַ֚רְתִּי יָמִ֨ים | מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־פָּֽעֳלֶ֑ךָ בְּמַֽעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ:
I remember the days of yore: when You performed for us many wondrous miracles.   זכרתי ימים מקדם: שהפלית לנו נסים רבי':
6I spread out my hands to You; my heart is like a weary land to You forever.   ופֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י | כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה:
like a weary land: in exile.   כארץ עיפה: בגולה:
7Answer me quickly, O Lord, my spirit pines. Do not hide Your countenance from me, lest I be likened to those who descend into the pit.   זמַ֘הֵ֚ר עֲנֵ֨נִי | יְהֹוָה֘ כָּֽלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֜נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר:
my spirit pines: If one longs and does not attain, it is called the pining of the eyes and the pining of the spirit.   כלתה רוחי: המתאוה ואינו משיג קרוי כליון עינים וכליון רוח:
8Let me hear Your kindness in the morning, for I hope in You; let me know the way in which I am to go, for to You I have lifted up my soul.   חהַשְׁמִ֘יעֵ֚נִי בַבֹּ֨קֶר | חַסְדֶּךָ֘ כִּי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הֽוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֜לֶיךָ נָ֘שָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי:
in the morning: When the redemption sprouts. (I found.)   בבקר: בצמוח הגאולה (מצאתי):
let me know the way in which I am to go; I lift up my soul: that You accept my request.   הודיעני דרך זו: נשאתי נפשי אליך שתקבל שאלתי (סא"א):
9Save me from my enemies, O Lord; to You I have hidden.   טהַצִּילֵ֖נִי מֵאֹֽיְבַ֥י | יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֘לֶ֥יךָ כִסִּֽיתִי:
to You I have hidden: My tribulations I conceal from all men to tell them to You.   אליך כסיתי: תלאותי אני מכסה מכל אדם להגידם אליך:
10Teach me to do Your will for You are my God; may Your good spirit lead me in an even land.   ילַמְּדֵ֚נִי | לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֘ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רֽוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֜נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר:
11For the sake of Your name, O Lord, revive me; with Your righteousness, deliver my soul from distress.   יאלְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָֽתְךָ֓ | תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי:
12And with Your kindness, You shall cut off my enemies, and You shall destroy all the oppressors of my soul, for I am Your servant.   יבוּֽבְחַסְדְּךָ֘ תַּצְמִ֪ית אֹֽ֫יְבָ֥י וְ֖הַֽאֲבַדְתָּ כָּל־צֹֽרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֜֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ: