Chapter 143

1A song of David. O Lord, hearken to my prayer, lend ear to my supplications; with Your faith, answer me with Your righteousness.   אמִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֨ה | שְׁמַ֬ע תְּפִלָּתִ֗י הַֽאֲזִ֥ינָה אֶל־תַּֽחֲנוּנַ֑י בֶּֽאֱמֻנָֽתְךָ֥ עֲ֜נֵ֗נִי בְּצִדְקָתֶֽךָ:
with Your faith to realize the promise that You promised me.   באמונתך  להאמין הבטחה שהבטחתני:
2And do not come to judgment with Your servant, for no living being will be innocent before You.   בוְאַל־תָּב֣וֹא בְ֖מִשְׁפָּט אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֚י לֹֽא־יִצְדַּ֖ק לְפָנֶ֣יךָ כָל־חָֽי:
3For an enemy pursued my soul; he crushed my soul to the earth; he has made me dwell in dark places like those who are long dead.   גכִּ֥י רָ֘דַ֚ף אוֹיֵ֨ב | נַפְשִׁ֗י דִּכָּ֣א לָאָ֣רֶץ חַיָּתִ֑י הֽוֹשִׁ֘יבַ֥נִי בְ֜מַֽחֲשַׁכִּ֗ים כְּמֵ֘תֵ֥י עוֹלָֽם:
For an enemy pursued my soul That is to say: If I have sinned before You, behold, I have suffered. This psalm was recited as referring to all of Israel in Babylon.   כי רדף אויב נפשי  כלומר אם חטאתי לך הרי לקיתי וכנגד כל ישראל נאמר מזמור זה:
4And my spirit enwrapped itself upon me; within me my heart is appalled.   דוַתִּתְעַטֵּ֣ף עָלַ֣י רוּחִ֑י בְּ֜תוֹכִ֗י יִשְׁתּ֘וֹמֵ֥ם לִבִּֽי:
is appalled Heb. ישתומם, an expression of daze and astonishment, like (Ezek. 3:15): “and I remained there overwhelmed (משמים) among them seven days.” Also (II Sam. 13:20): “and Tamar sat, overwhelmed (ושוממה).”   ישתומם  לשון אוטם ותמהון כמו ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) ותשב תמר ושוממה (שמואל ב י״ג:כ׳):
5I remember the days of yore; I meditate over all Your works; I speak of the work of Your hands.   הזָ֘כַ֚רְתִּי יָמִ֨ים | מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־פָּֽעֳלֶ֑ךָ בְּמַֽעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ:
I remember the days of yore when You performed for us many wondrous miracles.   זכרתי ימים מקדם  שהפלית לנו נסים רבי':
6I spread out my hands to You; my heart is like a weary land to You forever.   ופֵּרַ֣שְׂתִּי יָדַ֣י אֵלֶ֑יךָ נַפְשִׁ֓י | כְּאֶֽרֶץ־עֲיֵפָ֖ה לְךָ֣ סֶֽלָה:
like a weary land in exile.   כארץ עיפה  בגולה:
7Answer me quickly, O Lord, my spirit pines. Do not hide Your countenance from me, lest I be likened to those who descend into the pit.   זמַ֘הֵ֚ר עֲנֵ֨נִי | יְהֹוָה֘ כָּֽלְתָ֪ה ר֫וּחִ֥י אַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי וְ֜נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־יֹ֥רְדֵי בֽוֹר:
my spirit pines If one longs and does not attain, it is called the pining of the eyes and the pining of the spirit.   כלתה רוחי  המתאוה ואינו משיג קרוי כליון עינים וכליון רוח:
8Let me hear Your kindness in the morning, for I hope in You; let me know the way in which I am to go, for to You I have lifted up my soul.   חהַשְׁמִ֘יעֵ֚נִי בַבֹּ֨קֶר | חַסְדֶּךָ֘ כִּי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הֽוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֜לֶיךָ נָ֘שָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי:
in the morning When the redemption sprouts. (I found.)   בבקר  בצמוח הגאולה (מצאתי):
let me know the way in which I am to go; I lift up my soul that You accept my request.   הודיעני דרך זו  נשאתי נפשי אליך שתקבל שאלתי (סא"א):
9Save me from my enemies, O Lord; to You I have hidden.   טהַצִּילֵ֖נִי מֵאֹֽיְבַ֥י | יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֘לֶ֥יךָ כִסִּֽיתִי:
to You I have hidden My tribulations I conceal from all men to tell them to You.   אליך כסיתי  תלאותי אני מכסה מכל אדם להגידם אליך:
10Teach me to do Your will for You are my God; may Your good spirit lead me in an even land.   ילַמְּדֵ֚נִי | לַֽעֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֘ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רֽוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֜נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר:
11For the sake of Your name, O Lord, revive me; with Your righteousness, deliver my soul from distress.   יאלְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָֽתְךָ֓ | תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי:
12And with Your kindness, You shall cut off my enemies, and You shall destroy all the oppressors of my soul, for I am Your servant.   יבוּֽבְחַסְדְּךָ֘ תַּצְמִ֪ית אֹֽ֫יְבָ֥י וְ֖הַֽאֲבַדְתָּ כָּל־צֹֽרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֜֗י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ: