A field which a person inherited from his testators is called "an ancestral field." One that he purchased or acquired1 is called "purchased property."2 When a person consecrates an ancestral field, it is measured and its airech is the fixed airech prescribed by the Torah.3


שָׂדֶה שֶׁיְּרָשָׁהּ אָדָם מִמּוֹרִישָׁיו הִיא הַנִּקְרֵאת שְׂדֵה אֲחֻזָּה. וְשָׂדֶה שֶׁלְּקָחָהּ אוֹ זָכָה בָּהּ הִיא הַנִּקְרֵאת שְׂדֵה מִקְנָה. וְהַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ מוֹדְדִין אוֹתָהּ וְעֶרְכָּהּ הוּא הָעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה:


How much is that? For every place where it is fit to sow a chomer4of barley,5 sowing it by hand6 without sowing it too closely or to distantly, its airech is 50 shekel for all the years of the Jubilee.7 The yovel is not counted. [This applies] whether one is consecrating a good field which has no parallel in Eretz Yisrael or a poor field which has none as bad as it. [The above] is the airech for it.


וְכַמָּה הוּא. כָּל מָקוֹם שֶׁרָאוּי לִזְרֹעַ בּוֹ חֹמֶר שְׂעוֹרִים וְיִזְרָעֶנּוּ בַּיָּד וְלֹא יְקָרֵב זְרִיעָתוֹ וְלֹא יְרַחֵק אוֹתָהּ. עֶרְכּוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים לְכָל שְׁנֵי יוֹבֵל. וְאֵין שְׁנַת יוֹבֵל מִן הַמִּנְיָן. וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֶה טוֹבָה שֶׁאֵין בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָהּ. אוֹ שָׂדֶה רָעָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְרֹעַ. כָּזֶה מַעֲרִיכִין אוֹתוֹ:


We have already explained in Hilchot Shekalim8 that the shekel referred to by the Torah was called a sela in our Sages' terminology and a gerah referred to by the Torah was called a ma'ah in our Sages' terminology.

They added to the value of a shekel, making it equivalent to a sela.9 A sela is equivalent to four dinarim. A dinar is equivalent to six ma'yin. And a ma'ah is equivalent to two pundiyonin.

Thus [the airech for] each year is a sela and a pundiyon.10 Although a sela is 48 pundiyonin,11 when one gives pundiyonin to purchase a sela from a money-changer, one give 49.12


כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים שֶׁהַשֶּׁקֶל הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הוּא הַנִּקְרָא סֶלַע בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים. וְהַגֵּרָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא הַמָּעָה בְּדִבְרֵי חֲכָמִים וְהוֹסִיפוּ עַל הַשֶּׁקֶל וְעָשׂוּ אוֹתוֹ סֶלַע. וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִּינָרִין. וְהַדִּינָר שֵׁשׁ מָעִין. וְהַמָּעָה שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִין. נִמְצָא לְכָל שָׁנָה סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַסֶּלַע שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים פּוּנְדְיוֹנִין. כְּשֶׁיִּתֵּן פּוּנְדְיוֹנוֹת לִקַּח סֶלַע מִן הַשֻּׁלְחָנִי נוֹתֵן תִּשְׁעָה וְאַרְבָּעִים:


A chomer is equivalent to a kor which is equivalent to two letachim. A letach is fifteen se'ah.13 Thus a letach is equivalent to 30 se'ah which are ten efot, for an efah is three se'ah. We already explained in Hilchot Shabbat14 that a place with an area of 50 cubits by 50 cubits is called a beit se'ah, because a se'ah can be sown in it.

Thus a place with an area of 75000 sq. cubits, i.e., a square approximately 274 cubits by 274 cubits.15 This is a beit kor in which a chomer of barley can be sown.


הַחֹמֶר הוּא הַכּוֹר. וְהוּא שְׁנֵי לְתָכִין. וְהַלֶּתֶךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה סְאִין. נִמְצָא הַחֹמֶר שְׁלֹשִׁים סְאָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר אֵיפוֹת כָּל שָׁלֹשׁ סְאִין אֵיפָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שַׁבָּת שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁבוֹרוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה עַל חֲמִשִּׁים אַמָּה הוּא בֵּית סְאָה וְהוּא מִזְרַע סְאָה. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁבוֹרוֹ חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף אַמָּה שֶׁהוּא בְּרִבּוּעַ מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת עַל מָאתַיִם אַרְבַּע וְשִׁבְעִים אַמּוֹת בְּקֵרוּב הוּא בֵּית כּוֹר וְהוּא (ויקרא כז טז) "זֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים":


What is the manner in which the arechim of fields are calculated? If a person consecrated his ancestral field when eight years remain until the Jubilee - not including the Jubilee, as we explained16 - whoever desires to redeem it from the domain of the Temple treasury must give eight selaim and eight pundiyonin for every portion in which a chomer of barley can be sown.

If the [prior] owners desire to redeem it,17 they must give ten selaim and ten pundiyonin [for every portion of that size], for owners add a fifth.18 Similarly, whenever the Torah mentions a fifth, the intent is that the principal and the addition will be [a multiple of] five.19 Thus he adds a fourth of the principle. Similarly, if the wife of the one who consecrated it or one of his heirs redeems it, they must add a fifth.20


כֵּיצַד דֶּרֶךְ הַחֶשְׁבּוֹן בְּעֶרְכֵי שָׂדוֹת. הֲרֵי שֶׁהִקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ וְנִשְׁאַר לַיּוֹבֵל שְׁמוֹנֶה שָׁנִים חוּץ מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל שֶׁאֵינָהּ בַּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כָּל הָרוֹצֶה לִפְדּוֹתָהּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ נוֹתֵן לְכָל (ויקרא כז טז) "זֶרַע חֹמֶר שְׂעוֹרִים" שְׁמוֹנָה סְלָעִים וּשְׁמוֹנֶה פּוּנְדְיוֹנוֹת. וְאִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִפְדּוֹתָהּ נוֹתְנִין עֶשֶׂר סְלָעִים וַעֲשָׂרָה פּוּנְדְיוֹנוֹת לְפִי שֶׁהֵן מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ. וְכֵן כָּל חֹמֶשׁ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַקֶּרֶן עִם הַתּוֹסָפוֹת חֲמִשָּׁה נִמְצָא שֶׁהוֹסִיף רְבִיעַ הַקֶּרֶן. וְכֵן אִם פָּדְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַקְדִּישׁ אוֹ אֶחָד מִיּוֹרְשָׁיו הֲרֵי אֵלּוּ מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ:


If four years remain until the Jubilee, the one who redeems it must give four selaim and four pundiyonin for every [portion in which a] chomer [of barley can be sown]. If the owners redeem it, they must pay five.21 Similarly, we calculate the sum [of every field dedicated based on multiples of] a sela and a pundiyon. One may not pay the sum year by year. Instead, it must be paid all at once.22


נִשְׁאַר לַיּוֹבֵל אַרְבַּע שָׁנִים נוֹתֵן הַפּוֹדֶה אַרְבַּע סְלָעִים וְאַרְבָּעָה פּוּנְדְיוֹנוֹת לְכָל חֹמֶר וְאִם הַבְּעָלִים פָּדוּ אוֹתָהּ נוֹתֵן חֹמֶשׁ. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְכָל שָׁנָה. וְאֵינוֹ נוֹתֵן שָׁנָה בְּשָׁנָה אֶלָּא נוֹתֵן הַכּל כְּאֶחָד:


If there remains only a year between [the time the field was consecrated] and the Jubilee, one cannot redeem it by paying a sela and a pundiyon, as [implied by Leviticus 27:18]: "And the priest shall calculate for him [the amount to be paid] according to the years that remain." [The use of the plural indicates] that the field cannot be redeemed by [the payment of] a reduced amount of silver23 except two or more years before the Jubilee.


נִשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הַיּוֹבֵל שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לִפְדּוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז יח) "וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא כז יח) "עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת" אֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אֶלָּא קֹדֶם לַיּוֹבֵל בִּשְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ יוֹתֵר:


If there remains a year and [several] months between [the time the field was consecrated] and the Jubilee and the Temple treasurer desires to calculate the months as a year so that [the donor] will give two shekelim and two pundiyonin for every [portion in which a] chomer [of barley] can be sown, this is permissible.24 [The rationale is that] we do not calculate months with regard to consecrated articles, as [indicated by the prooftext]: "According to the years that remain." [Implied is that one] should calculate years with regard to consecrated property, but one does not calculate months.


נִשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הַיּוֹבֵל שָׁנָה וְחֳדָשִׁים אִם רָצָה הַגִּזְבָּר לַחְשֹׁב הֶחֳדָשִׁים שָׁנָה וְיִתֵּן שְׁנַיִם שְׁקָלִים וּשְׁנַיִם פּוּנְדְיוֹנִים לְכָל זֶרַע חֹמֶר הֲרֵי זֶה מֻתָּר. לְפִי שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז יח) "עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת". שָׁנִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לַהֶקְדֵּשׁ וְאֵי אַתָּה מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים:


Accordingly, it is not appropriate for a person to consecrate his field less than two years before the Jubilee. If he does consecrate it, it is consecrated and it cannot be redeemed by [paying] a reduced amount of silver. Instead, if the one redeeming it is willing to pay 50 shekel for [each parcel in which] a chomer [can be sown], he may redeem it. If not, it is given to the priests in the Jubilee year, as will be explained.25


לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי לְאָדָם לְהַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בְּפָחוֹת מִשְּׁתֵי שָׁנִים. וְאִם הִקְדִּישָׁהּ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף אֶלָּא אִם רָצָה הַפּוֹדֶה לִתֵּן חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל לְכָל חֹמֶר פּוֹדֶה אוֹתָהּ וְאִם לֹא פְּדָאָהּ הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:


When a person consecrates his field in the Jubilee year itself, it is not consecrated.26 If a priest or a Levite consecrate [their property] in the Jubilee itself, it is consecrated.27


הִקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְכֹהֵן וְלֵוִי שֶׁהִקְדִּישׁוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת:


Just as they can redeem [their fields] at all times,28 so too, they can consecrate them at all times.


כְּשֵׁם שֶׁגּוֹאֲלִין לְעוֹלָם כָּךְ מַקְדִּישִׁין לְעוֹלָם:


When a person consecrates his field after the Jubilee year, it is not redeemed by [paying] a reduced amount of silver until the completion of a year after the Jubilee, because we do not calculate months with regard to consecrated property.29 Therefore if the one redeeming it is willing to pay 50 shekel for [each parcel in which] a chomer can be sown, he may redeem it even on the day after the Jubilee year. He does not reduce its price at all.


הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ אַחַר הַיּוֹבֵל אֵינָהּ נִפְדֵית בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף עַד שֶׁיִּגָּמֵר שָׁנָה אַחַר הַיּוֹבֵל. לְפִי שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַפּוֹדֶה לִתֵּן חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל לְכָל זֶרַע חֹמֶר הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה אֲפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁאַחַר הַיּוֹבֵל וְאֵינוֹ גּוֹרֵעַ כְּלוּם:


When [a field] is measured,30 we measure only those places fit to be sown. If there are stones that are ten [handbreadths] high or hollows filled with water that are ten handbreadths deep, they are not measured with it. If they are less than this, they are measured with it.31


כְּשֶׁמּוֹדְדִין אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מְקוֹמוֹת הָרְאוּיִין לִזְרִיעָה. הָיוּ שָׁם סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ נְקָעִים מְלֵאִים מַיִם עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. פָּחוֹת מִכָּאן נִמְדָּדִין עִמָּהּ:


If there are hollows that are ten handbreadths or more deep that do not contain water, they are measured independently and calculated according to their worth.32


הָיוּ בָּהּ מְקוֹמוֹת נְמוּכוֹת עֲשָׂרָה אוֹ יוֹתֵר וְאֵין בָּהֶן מַיִם נִמְדָּדִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּמְחַשְּׁבִין לָהֶם מַה שֶּׁרָאוּי לָהֶם:


[If the consecrated field] contains trees, the trees are consecrated even if [the donor] did not say so explicitly. [The rationale is that] when a person consecrates property, he does so with a generous spirit. We calculate the worth of the trees [and add that to the sum arrived at by] measuring the land and placing its airech at a sela and a pundiyon for every [parcel in which] a chomer can be sown, as we explained.33


הָיְתָה מְלֵאָה אִילָנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הֲרֵי הִקְדִּישׁ גַּם הָאִילָנוֹת שֶׁכָּל הַמַּקְדִּישׁ בְּעַיִן יָפָה הוּא מַקְדִּישׁ וּמְחַשְּׁבִין אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיֵיהֶן וְהַקַּרְקַע מוֹדְדִין אוֹתָהּ וְיִהְיֶה עֶרְכָּהּ סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְכָל שָׁנָה וּלְכָל זֶרַע חֹמֶר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:


When a person consecrates a field that is not fit to be sown and is referred to as rocky terrain, it is redeemed for its value.34 Similarly, if a person consecrates trees alone, they are redeemed according to their value.


הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְרִיעָה וְהִיא הַנִּקְרֵאת טְרָשִׁין פּוֹדִין אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ אֶת הָאִילָנוֹת בִּלְבַד פּוֹדִין אוֹתָן בְּשָׁוְיֵיהֶן:


If there were three trees35 planted in an area large enough to sow a se'ah36 and [the donor] did not explicitly say that he was consecrating only the trees, he is considered to have consecrated the land37 and the [small] trees between [the three larger ones].38 If, however, the trees were planted [more sparsely - i.e.,] every three or less trees were planted in more than the area large enough to sow a se'ah39 or he consecrated [each of the trees individually,] one after the other,40 he did not consecrate the land41 or the [small] trees between [the larger ones].


הָיוּ הָאִילָנוֹת שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה וְלֹא פֵּרֵשׁ שֶׁהָאִילָנוֹת בִּלְבַד הוּא שֶׁהִקְדִּישׁ הֲרֵי זֶה הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע וְאֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ הָאִילָנוֹת נְטוּעִים כָּל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּיֶתֶר מִבֵּית סְאָה אוֹ בְּפָחוֹת אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁן זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע וְלֹא אֶת הָאִילָנוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם:


If he consecrated the trees and then consecrated the land, he redeems the trees according to their worth and the land according to its measure.42


הִקְדִּישׁ הָאִילָנוֹת וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע פּוֹדֶה אֶת הָאִילָנוֹת בְּשָׁוְיֵיהֶן וְאֶת הַקַּרְקַע עַל פִּי מִדָּתָהּ:


When a person consecrates an ancestral field and the Jubilee arrives without it being redeemed, but instead, it has remained in the domain of the Temple treasury, the priests [of the watch in which the Jubilee falls]43 must pay its airech44 and it becomes their ancestral heritage.45 [They are required to pay,46 because] consecrated property is never released without being redeemed. The money paid is given to the Temple treasury for improvements to its structure.47


הַמַּקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִפְדֵית אֶלָּא הֲרֵי הִיא תַּחַת יַד הַקֹּדֶשׁ. הַכֹּהֲנִים נוֹתְנִין אֶת דָּמֶיהָ וְתִהְיֶה אֲחֻזָּה לָהֶם. שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. וְאוֹתָן הַדָּמִים יִפְּלוּ לְהֶקְדֵּשׁ בֶּדֶק הַבַּיִת:


If the person who consecrated it redeemed it before the Jubilee, it returns to its owner [in the Jubilee].48 The airech which he pays is given for improvements to the Temple, as we have explained.49 Similarly, if the son of the person who consecrated it redeemed it, it returns to his father in the Jubilee.50 If, however, his daughter, another relative, or an unrelated person redeemed it, [different laws apply]. If the person who consecrated it redeems it from them, it returns to him at all times [before the Jubilee year].51 If, however, he did not redeem it from their possession and when the Jubilee arrived it is in the possession of the daughter, another relative, or an unrelated person, it is expropriated from them52 [and becomes the property of] the Temple treasury. It never returns to its owners again. Instead, it becomes the ancestral property of the priests, as [Leviticus 27:21] states: "When the field departs [from the purchaser's domain] in the Jubilee, it shall become the priests." The priests do not have to pay its value,53 because it was already redeemed from the Temple treasury and [the Temple treasury] received its airech from another person. Hence, it is returned to the priests as if they are its owners.


גְּאָלָהּ הַמַּקְדִּישׁ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹבֵל הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ וְהָעֵרֶךְ שֶׁנָּתַן יִפּל לְבֶדֶק הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן אִם גְּאָלָהּ בְּנוֹ שֶׁל מַקְדִּישׁ הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל. אֲבָל אִם גָּאֲלָה אוֹתָהּ בִּתּוֹ אוֹ שְׁאָר קְרוֹבָיו אוֹ נָכְרִי מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ. אִם חָזַר הַמַּקְדִּישׁ וּגְאָלָהּ מִיָּדָן חוֹזֶרֶת לוֹ לְעוֹלָם. וְאִם לֹא גְּאָלָהּ מִיָּדָן אֶלָּא הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַבַּת אוֹ שְׁאָר קְרוֹבִים אוֹ נָכְרִי הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לַהֶקְדֵּשׁ וְאֵינָהּ חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים לְעוֹלָם. אֶלָּא תִּהְיֶה אֲחֻזָּה לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כא) "וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל לַכֹּהֵן" וְגוֹ'. וְאֵין הַכֹּהֲנִים צְרִיכִין לִתֵּן דָּמִים שֶׁכְּבָר נִפְדֵית מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְלָקַח עֶרְכָּהּ מְאֻחָר אֶלָּא תַּחְזֹר לַכֹּהֲנִים כְּאִלּוּ הֵם בְּעָלֶיהָ:


To whom does the above54 apply? To an Israelite. If, however, the person who consecrated the field was a priest or a Levite,55 he may redeem it at all times. Even if the Jubilee passed and it was not redeemed from the Temple treasury, he may redeem it after the Jubilee, as [Leviticus 25:32] states: "The Levites have an eternal right of redemption."


בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה הַמַּקְדִּישׁ כֹּהֵן אוֹ לֵוִי הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ עָבַר עָלֶיהָ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִפְדֵית מִן הַהֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה אוֹתָהּ אַחַר הַיּוֹבֵל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה לב) "גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם":


When a woman consecrated her ancestral field, her husband redeemed it from the Temple treasury, and it is in his possession when the Jubilee arrives, there is an unresolved question whether it returns to the woman56 or it is given to the priests.57 Therefore if the woman came first and took possession of it after the arrival of the Jubilee, the priests cannot expropriate it from her domain. If the priests took possession of it first, she cannot expropriate it from their possession.58


הָאִשָּׁה שֶׁהִקְדִּישָׁה שְׂדֵה אֲחֻזָּתָהּ וּגְאָלָהּ בַּעְלָהּ מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַבַּעַל הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק אִם תַּחְזֹר לָאִשָּׁה אוֹ תֵּצֵא לַכֹּהֲנִים. לְפִיכָךְ קָדְמָה הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִיקָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל אֵין הַכֹּהֲנִים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָהּ. וְכֵן אִם קָדְמוּ הַכֹּהֲנִים וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיָּדָם:


If a person consecrated a field and a priest redeemed it from the Temple treasury and it is in his domain when the Jubilee arrives, he should not say: "Since it is expropriated for the sake of the priests and it is in my possession, I should acquire it." Instead, it is given to all of his brethren, the priestly family.


הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וּפָדָה אוֹתָהּ כֹּהֵן מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְהִיא תַּחַת יַד הַכֹּהֵן לֹא יֹאמַר הוֹאִיל וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים הֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי וְזָכִיתִי בָּהּ אֶלָּא יוֹצְאָה לְכָל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים:


When it is expropriated on behalf of the priests in the Jubilee, it should be given to those priests59 in the watch60 in which the Jubilee begins. If the Rosh HaShanah of the Jubilee falls on the Sabbath and thus one watch will enter and one will depart,61 it should be given to the watch which departs.62


כְּשֶׁתֵּצֵא הַשָּׂדֶה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים שֶׁבַּמִּשְׁמָר שֶׁפָּגַע בּוֹ הַיּוֹבֵל. וְאִם הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יוֹבֵל בְּשַׁבָּת שֶׁהֲרֵי מִשְׁמָר יוֹצֵא וּמִשְׁמָר נִכְנָס תִּנָּתֵן לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא:


When a person consecrates trees and the Jubilee arrives without him having redeemed them, they are not expropriated [and given] to the priests, for [Leviticus 27:21] states: "When the field is expropriated in the Jubilee... [it shall become the priests]." [Trees,] however, are not a field.63 If, however, a person consecrates rocky terrain64 and the Jubilee arrives without it being redeemed, it is expropriated [and given] to the priests, for [the prooftext] states "And the field shall..." and this is called a field.


הַמַּקְדִּישׁ אֶת הָאִילָנוֹת וְהִגִּיעַ הַיּוֹבֵל וְלֹא פָּדוּ אוֹתָם אֵינָן יוֹצְאִין לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כא) "וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל" וְאֵין אֵלּוּ שָׂדֶה. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַטְּרָשִׁים וְהִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא פָּדוּ אוֹתָן הַבְּעָלִים הֲרֵי אֵלּוּ יוֹצְאִין לַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה הַשָּׂדֶה וְזוֹ נִקְרֵאת שָׂדֶה:


What are the laws that apply when a person consecrates purchased property? Its worth is evaluated and we see what its value will be65 until the Jubilee.66 Anyone who desires may redeem it. If the person who consecrated it redeems it, he is not required to add a fifth. The redemption is given for the purpose of improvements to the Temple as are other arechim and pledges of worth.

When the Jubilee arrives, it returns to its original owner who sold it. [This applies] whether it was redeemed from the Temple treasurer and it is departing from the domain of another person or whether it was not redeemed and it is departing from the domain of the Temple treasury, it returns to the seller and is not expropriated for the priests. [The rationale is that] a person cannot consecrate an article that is not his.67


כֵּיצַד דִּין מַקְדִּישׁ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ. שָׁמִין אוֹתָהּ בְּדָמֶיהָ וְרוֹאִין כַּמָּה הִיא שָׁוָה עַד הַיּוֹבֵל וּפוֹדֶה אוֹתָהּ כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם פָּדָה אוֹתָהּ הַמַּקְדִּישׁ אֵינוֹ מוֹסִיף חֹמֶשׁ וּפִדְיוֹנָהּ לְבֶדֶק הַבַּיִת כִּשְׁאָר עֲרָכִין וְדָמִים. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹבֵל תַּחְזֹר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּכָרוּהָ. בֵּין שֶׁנִּפְדֵית מִיַּד הַגִּזְבָּר וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִיַּד אַחֵר. בֵּין שֶׁלֹּא נִפְדֵית וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:


Whenever a field is evaluated for the Temple treasury so that it can be sold for its worth, we announce its sale for 60 consecutive days in the morning when workers come to work and in the evening when they leave. We mark its boundaries and say how much it produces and what is it worth.68 Whoever wishes to purchase it may come and purchase it.


כָּל שָׂדֶה שֶׁשָּׁמִין אוֹתָהּ לַהֶקְדֵּשׁ לִמְכֹּר אוֹתָהּ בְּדָמֶיהָ מַכְרִיזִין עָלֶיהָ שִׁשִּׁים יוֹם רְצוּפִין בַּבֹּקֶר בִּשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים וּבָעֶרֶב בִּשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים. וּמְסַיְּמִין מְצָרֶיהָ וְאוֹמֵר כָּךְ הִיא יָפָה וּבְכָךְ הִיא שׁוּמָה כָּל הָרוֹצֶה לִקַּח יָבוֹא וְיִקַּח:


[The following laws apply when a person] purchases a field from his father or from another person from whom he could inherit it and consecrates it to the Temple treasury. Whether he consecrated it after the death of his father or the other testator or he consecrated it during the lifetime of his father or the other testator and then his father [or that testator] died, it is considered as an ancestral field.69 [This is derived from Leviticus 27:22:] "[If he will consecrate] a field that he acquired which is not an ancestral field...." [Implied is that the subject is] a field that is not fit to be an ancestral field, thus excluding this one which is fit for him to inherit.70


הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו אוֹ מִשְּׁאָר הַמּוֹרִישִׁין אוֹתוֹ וְהִקְדִּישָׁהּ. בֵּין שֶׁהִקְדִּישָׁהּ אַחַר מוֹת אָבִיו אוֹ מוֹרִישׁוֹ. וּבֵין שֶׁהִקְדִּישָׁהּ בְּחַיֵּי אָבִיו אוֹ שְׁאָר מוֹרִישָׁיו וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז כב) "וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ" שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחֻזָּה יָצָאת זוֹ שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְיוֹרְשָׁהּ: