In [the era of] the Second Temple, the Greek kingdom issued decrees against the Jewish people, [attempting to] nullify their faith and refusing to allow them to observe the Torah and its commandments. They extended their hands against their property and their daughters; they entered the Sanctuary, wrought havoc within, and made the sacraments impure.
The Jews suffered great difficulties from them, for they oppressed them greatly until the God of our ancestors had mercy upon them, delivered them from their hand, and saved them. The sons of the Hasmoneans, the High Priests, overcame [them], slew them, and saved the Jews from their hand.
They appointed a king from the priests, and sovereignty returned to Israel for more than 200 years, until the destruction of the Second Temple.
אבְּבַיִת שֵׁנִי כְּשֶׁמַּלְכֵי יָוָן גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל וּבִטְּלוּ דָּתָם וְלֹא הֵנִיחוּ אוֹתָם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת. וּפָשְׁטוּ יָדָם בְּמָמוֹנָם וּבִבְנוֹתֵיהֶם וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל וּפָרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת וְטִמְּאוּ הַטָּהֳרוֹת. וְצָר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵיהֶם וּלְחָצוּם לַחַץ גָּדוֹל עַד שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעָם מִיָּדָם וְהִצִּילָם וְגָבְרוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וַהֲרָגוּם וְהוֹשִׁיעוּ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וְהֶעֱמִידוּ מֶלֶךְ מִן הַכֹּהֲנִים וְחָזְרָה מַלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל יֶתֶר עַל מָאתַיִם שָׁנָה עַד הַחֻרְבָּן הַשֵּׁנִי:
When the Jews overcame their enemies and destroyed them, they entered the Sanctuary; this was on the twenty-fifth of Kislev.1 They could not find any pure oil in the Sanctuary, with the exception of a single cruse. It contained enough oil to burn for merely one day. They lit the arrangement of lights from it for eight days2 until they could crush olives and produce pure oil.3
בוּכְשֶׁגָּבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְאִבְּדוּם בְּכ''ה בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו הָיָה וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל וְלֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר בַּמִּקְדָּשׁ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד וְלֹא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה שְׁמוֹנָה יָמִים עַד שֶׁכָּתְשׁוּ זֵיתִים וְהוֹצִיאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר:
Accordingly, the Sages of that generation ordained that these eight days, which begin from the twenty-fifth of Kislev, should be commemorated to be days of happiness and praise [of God]. Candles should be lit in the evening at the entrance to the houses on each and every one of these eight nights to publicize and reveal the miracle.
These days are called Chanukah. It is forbidden to eulogize and fast on them, as on the days of Purim. Lighting the candles on these days is a Rabbinic mitzvah, like the reading of the Megillah.
גוּמִפְּנֵי זֶה הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁתְּחִלָּתָן כ''ה בְּכִסְלֵו יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל וּמַדְלִיקִין בָּהֶן הַנֵּרוֹת בָּעֶרֶב עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה מִשְּׁמוֹנַת הַלֵּילוֹת לְהַרְאוֹת וּלְגַלּוֹת הַנֵּס. וְיָמִים אֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין חֲנֻכָּה וְהֵן אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית כִּימֵי הַפּוּרִים. וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בָּהֶן מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה:
Whoever is obligated to read the Megillah is also obligated to kindle the Chanukah lamp.4 On the first night, a person lighting [the lamp] recites three blessings. They are:
Blessed are You, God, our Lord, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and has commanded us5 to light the Chanukah lamp.
"...who wrought miracles for our ancestors...."6
"...who has granted us life, sustained us...."7
When a person who did not recite a blessing [on his own Chanukah lamp] sees a lamp,8 he should recite the latter two blessings.9 On subsequent nights, a person who kindles the lamp should recite two blessings and one who sees a lamp should recite one, for the blessing Shehecheyanu is recited only on the first night.10
דכָּל שֶׁחַיָּב בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה חַיָּב בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְהַמַּדְלִיק אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וְאֵלּוּ הֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה וְשֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְכוּ'. וְשֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְכוּ'. וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ וְלֹא בֵּרֵךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם. שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת שֶׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן:
On each and every one of these eight days, the entire Hallel11 is recited.12 Before [its recitation], one should recite the blessing "...who has sanctified us with His commandments and commanded us to complete the Hallel." This applies whether the recitation is individual or communal.13
Even though the reading of the Hallel is a mitzvah ordained by the Sages, one may recite the blessing [stating] "who sanctified us with His commandments and commanded us," as one recites a blessing for the reading of the Megillah14 and for the erection of an eruv.15 A blessing should be recited for every definite obligation established by our Sages.16
In contrast, if an obligation was established by the Sages because of a doubt - e.g., tithing d'mai,17 - a blessing is not recited.18 [This principle invites a question:] Why is a blessing recited over the second day of a festival; its observance was ordained only because of doubt?19 [This was ordained] lest it be treated with disdain.20
הבְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְּׁמוֹנַת הַיָּמִים אֵלּוּ גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל בֵּין יָחִיד בֵּין צִבּוּר. אַף עַל פִּי שֶׁקְּרִיאַת הַהַלֵּל מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְבָרֵךְ עָלָיו אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמְּגִלָּה וְעַל הָעֵרוּב. שֶׁכָּל וַדַּאי שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מְבָרְכִין עָלָיו. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם וְעִקַּר עֲשִׂיָּתָן לוֹ מִפְּנֵי הַסָּפֵק כְּגוֹן מַעֲשֵׂר דְּמַאי אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. וְלָמָּה מְבָרְכִין עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי וְהֵם לֹא תִּקְּנוּהוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַסָּפֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בּוֹ:
Mishneh Torah (Moznaim)
Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.
It is not the recitation of Hallel on Chanukah alone that is a Rabbinic ordinance, but rather, at all times - i.e., on all the days that the complete Hallel is recited, [the obligation to do so] is a Rabbinic ordinance.
There are eighteen days during the year when it is a mitzvah to recite the entire Hallel. They are: the eight days of Sukkot, the eight days of Chanukah, the first day of Pesach, and the holiday of Shavuot. Hallel is not recited on Rosh HaShanah and Yom Kippur, since they are days of repentance, awe, and fear, and are not days of extra celebration. The [Sages] did not ordain the recitation of Hallel on Purim, because the reading of the Megillah [serves the purpose of Hallel].
ווְלֹא הַלֵּל שֶׁל חֲנֻכָּה בִּלְבַד הוּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֶלָּא קְרִיאַת הַהַלֵּל לְעוֹלָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים בְּכָל הַיָּמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה מִצְוָה לִגְמֹר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וְאִלּוּ הֵן. שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה. וְרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח וְיוֹם עֲצֶרֶת. אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין בָּהֶן הַלֵּל לְפִי שֶׁהֵן יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה וָפַחַד לֹא יְמֵי שִׂמְחָה יְתֵרָה. וְלֹא תִּקְּנוּ הַלֵּל בְּפוּרִים שֶׁקְּרִיאַת הַמְּגִלָּה הִיא הַהַלֵּל:
In places where the festivals are celebrated for two days, Hallel is recited on 21 days: On the nine days of Sukkot, the eight days of Chanukah, the [first] two days of Pesach, and the two days of Shavuot.21
[In contrast,] the recitation of Hallel on Rosh Chodesh is a custom and not a mitzvah.22 It is observed [only] communally. [To emphasize that it is a custom,] passages are skipped when it is read. A blessing should not be recited over [this reading], since a blessing is not recited over a custom.23
A person [praying] alone should not recite [the Hallel] at all [on Rosh Chodesh].24 If, however, he began its recitation, he should complete it, skipping the passages the community would skip as he reads it.
Similarly, on the other days of Pesach, [the Hallel] is read while skipping passages.25
זמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין יוֹם טוֹב שְׁנֵי יָמִים גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. תִּשְׁעָה יְמֵי הֶחָג. וּשְׁמוֹנָה יְמֵי חֲנֻכָּה. וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל פֶּסַח. וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל עֲצֶרֶת. אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרִיאַת הַהַלֵּל מִנְהָג וְאֵינוֹ מִצְוָה. וּמִנְהָג זֶה בְּצִבּוּר לְפִיכָךְ קוֹרְאִין בְּדִלּוּג. וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּנְהָג. וְיָחִיד לֹא יִקְרָא כְּלָל. וְאִם הִתְחִיל יַשְׁלִים וְיִקְרָא בְּדִלּוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִין הַצִּבּוּר. וְכֵן בִּשְׁאָר יְמֵי הַפֶּסַח קוֹרְאִין בְּדִלּוּג כְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
And how should one skip? One recites from the beginning of the Hallel until the phrase chalamish lema'y'no mayim. One then skips and [begins] reciting A-donai z'charanu y'varech, [continuing] until Halleluyah. One then skips and [begins] reciting Mah ashiv lA-donai, [continuing] until Halleluyah. Afterwards, one skips and [begins] reciting Min hametzar karati Yah, [continuing] until the conclusion of the Hallel.
This is the common custom. Others skip [passages] according to a different pattern.
חכֵּיצַד מְדַלְּגִין. מַתְחִילִין מִתְּחִלַּת הַהַלֵּל עַד (תהילים קיד ח) "חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קטו יב) "ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ" כוּ' עַד (תהילים קטו יח) "הַלְלוּיָהּ" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קטז יב) "מָה אָשִׁיב לַה'" עַד (תהילים קטז יט) "הַלְלוּיָהּ" וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר (תהילים קיח ה) "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ" עַד סוֹף הַהַלֵּל. זֶה הוּא הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט. וְיֵשׁ מְדַלְּגִין דִּלּוּג אַחֵר:
It is appropriate to recite Hallel throughout the entire day. A person who reads Hallel in improper sequence does not fulfill his obligation. If a person reads and pauses, reads and pauses, even if he pauses for a time long enough to complete the entire [Hallel], he fulfills his obligation.
On the days when the entire Hallel is recited, one may make an interruption between chapters. Within a [single] chapter, however, one may not make an interruption. On the days when Hallel is read while skipping portions, one may make an interruption even within a chapter.
טכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. וְהַקּוֹרֵא אֶת הַהַלֵּל לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא. קָרָא וְשָׁהָה וְחָזַר וְקָרָא אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ יָצָא. יָמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק אֲבָל בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק לֹא יַפְסִיק. וְיָמִים שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן בְּדִלּוּג אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק פּוֹסֵק:
On all the days when the complete Hallel is recited,26 a blessing should be recited before Hallel.27 In places where it is customary to recite a blessing afterwards, a blessing should be recited [on these days].28
What blessing is recited?
יGod our Lord, all Your works will praise You, and the righteous and Your pious ones, who carry out Your will, and Your nation, the House of Israel, will joyously praise Your name. For it is good to praise You, O God, and it is is pleasant to sing to Your name. From the [spiritual] worlds to the [physical] world, You are the Almighty. Blessed are You, God, the King who is extolled and praised, who is glorified, living and enduring. May He reign at all times and for eternity.29
כָּל יוֹם שֶׁגּוֹמְרִין בּוֹ אֶת הַהַלֵּל מְבָרֵךְ לְפָנָיו. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו מְבָרֵךְ. כֵּיצַד מְבָרֵךְ. יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְצַדִּיקִים וַחֲסִידִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יוֹדוּ לְשִׁמְךָ כִּי אַתָּה ה' לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וְנָעִים לְשִׁמְךָ לְזַמֵּר וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה הָאֵל בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל הַמְשֻׁבָּח הַמְפֹאָר חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
There are places which follow the custom of repeating30 each verse from od'cha ki anitani (Psalms 118:21) until the conclusion of the Hallel.31 Each verse is read a second time. In places where this repetition is customary, the verses should be repeated. In places where it it is customary not to repeat, they should not be repeated.32
יאיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּל מֵ (תהילים קיח כא) "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי" עַד סוֹף הַהַלֵּל כּוֹפְלִין כָּל דָּבָר וְדָבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּל יִכְפּל וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִכְפּל אֵין כּוֹפְלִין:
This is the custom according to which Hallel was recited in the days of the early Sages:33 After reciting the blessing, an adult34 begins reciting the Hallel and says, Halleluyah. All the people respond Halleluyah.
He then reads, Hallelu avdei A-donai, and all the people respond, Halleluyah.35 He then reads, Hallelu et shem A-donai36 and all the people respond, Halleluyah. He then reads, Yehi shem A-donai mevorach me'atah v'ad olam, and all the people respond, Halleluyah.
Similarly, after every bar [of the Hallel, the people respond Halleluyah]. Thus, they respond Halleluyah 123 times throughout the entire Hallel; a sign to remember this: the years of Aaron's life.37
יבמִנְהַג קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּימֵי חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כָּךְ הָיָה. אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַגָּדוֹל שֶׁמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל מַתְחִיל וְאוֹמֵר הַלְלוּיָהּ וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ עַבְדֵי ה' וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ וְכֵן עַל כָּל דָּבָר. עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹנִין בְּכָל הַהַלֵּל הַלְלוּיָהּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים פְּעָמִים סִימָן לָהֶם שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַהֲרֹן:
[It is] also [customary that] when the reader reaches the beginning of each and every chapter, the people repeat the line he recited. What is implied? When he recites the line B'tzeit Yisrael miMitzrayim,38 the people repeat the line B'tzeit Yisrael miMitzrayim.
The reader then recites beit Yaakov me'am lo'ez and all the people respond, Halleluyah. [They continue to respond Halleluyah after each bar] until the reader reads, Ahavti ki yishma A-donai et koli tachanunai,39 to which the people all respond, Ahavti ki yishma A-donai.... Similarly, when the reader reads Hallelu et A-donai kol goyim,40 the people all respond, Hallelu et A-donai kol goyim.
יגוְכֵן כְּשֶׁהַקּוֹרֵא מַגִּיעַ לְרֹאשׁ כָּל פֶּרֶק וּפֶרֶק הֵן חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין מַה שֶּׁאָמַר. כֵּיצַד. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. וְהַקּוֹרֵא אוֹמֵר בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּיָהּ עַד שֶׁיֹּאמַר אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי וְכָל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' וְכוּ'. וְכֵן כְּשֶׁיֹּאמַר הַקּוֹרֵא הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם:
The reader should read, Anna A-donai hoshi'ah na, and [the people] should repeat Anna A-donai hoshi'ah na, although it is not the beginning of a chapter. He [then] reads Anna A-donai hatzlichah na, and they repeat Anna A-donai hatzlichah na.41 He reads Baruch haba... and they respond Baruch haba....42
If the person reading the Hallel was a minor, a slave, or a woman, [the people] should repeat the entire Hallel after them word by word.43 The above represents the custom followed in the early ages and it is fitting to adhere to it. At present, however, I have seen different customs in all places with regard to the reading of [the Hallel] and the responses of the people, not one of them resembling another.
ידהַקּוֹרֵא אוֹמֵר אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רֹאשׁ פֶּרֶק. הוּא אוֹמֵר אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא וְהֵם עוֹנִים אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַבָּא וְכָל הָעָם אוֹמְרִים בָּרוּךְ הַבָּא. וְאִם הָיָה הַמַּקְרֵא אֶת הַהַלֵּל קָטָן אוֹ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה עוֹנָה אַחֲרֵיהֶם מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין מִלָּה מִלָּה בְּכָל הַהַלֵּל. זֶהוּ הַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן וּבוֹ רָאוּי לֵילֵךְ. אֲבָל בִּזְמַנִּים אֵלּוּ רָאִיתִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מִנְהָגוֹת מְשֻׁנּוֹת בִּקְרִיאָתוֹ וּבַעֲנִיַּת הָעָם וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְאֶחָד: