Introduction to Hilchos Shekalim

It contains one positive commandment: [The obligation] that every man give a half-shekel [to the Temple treasury] every year. This mitzvah is explained in the [following] chapters.

הלכות שקלים

מצות עשה אחת והיא ליתן כל איש מחצית השקל בכל שנה. וביאור מצוה זו בפרקים אלו:

1

It is a positive commandment from the Torah1 that every adult Jewish male2 give a half3-shekel each and every year.4 Even a poor man who derives his livelihood from charity is obligated [to make this donation]. He should borrow from others or sell the clothes5 he is wearing so that he can give a half-shekel of silver, as [Exodus 30:15] states: "The rich shall not give more,6 nor should the poor give less."7

[The half-shekel] should not be given in several partial payments - today a portion, tomorrow a portion. Instead, it is to be given all at once.8

א

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִתֵּן כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. אֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה חַיָּב. וְשׁוֹאֵל מֵאֲחֵרִים אוֹ מוֹכֵר כְּסוּת שֶׁעַל כְּתֵפוֹ וְנוֹתֵן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כֶּסֶף שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל טו) "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט" וְגוֹ'. וְאֵינוֹ נוֹתְנוֹ בִּפְעָמִים רַבּוֹת הַיּוֹם מְעַט וּלְמָחָר מְעַט אֶלָּא נוֹתְנוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת בְּפַעַם אַחַת:

2

The sum of money mentioned in the Torah concerning [the fines paid by] a rapist,9 a seducer,10 a slanderer,11 or a slave killed [by an ox]12 is [calculated] in shekalim, a coin [of equal value] whenever mentioned in the Torah. Its weight is 320 barley corns [of pure silver].13

The Sages increased its value and made it equivalent to the coin called a sela, [which was prevalent] during the Second Temple period. How much did a sela weigh? 384 average size barley corns [of pure silver].14

ב

מִנְיַן כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה בְּאוֹנֵס וּבִמְפַתֶּה וּבְמוֹצִיא שֵׁם רַע וְהוֹרֵג עֶבֶד הוּא כֶּסֶף הוּא שֶׁקֶל הַנֶּאֱמָר בְּכָל מָקוֹם בַּתּוֹרָה. וּמִשְׁקָלוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שְׂעוֹרָה. וּכְבָר הוֹסִיפוּ חֲכָמִים עָלָיו וְעָשׂוּ מִשְׁקָלוֹ כְּמִשְׁקַל הַמַּטְבֵּעַ הַנִּקְרָא סֶלַע בִּזְמַן בַּיִת שֵׁנִי. וְכַמָּה הוּא מִשְׁקַל הַסֶּלַע שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע וּשְׁמוֹנִים שְׂעוֹרָה בֵּינוֹנִית:

3

A sela is four dinarim, a dinar is six ma'ah and a ma'ah was called a gerah in the time of Moses our teacher.15 A ma'ah equals two poondionin, and a poondion is equal to two isarin. A prutah16 is worth an eighth of an [Italian] isar.

Thus, the weight of a ma'ah - and a gerah - is sixteen barley corns [of silver]; the weight of an isar is four barley corns; and the weight of a prutah is half a barley corn.

ג

הַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִּינָרִין וְהַדִּינָר שֵׁשׁ מָעִין. וּמָעָה הִיא הַנִּקְרֵאת בִּימֵי משֶׁה רַבֵּנוּ גֵּרָה. וּמָעָה הִיא שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִין וּפוּנְדְיוֹן שְׁנֵי אִיסָרִין. וּפְרוּטָה אַחַת מִשְּׁמוֹנָה בְּאִיסָר. נִמְצָא מִשְׁקַל הַמָּעָה וְהִיא הַגֵּרָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שְׂעוֹרוֹת. וּמִשְׁקַל הָאִיסָר אַרְבַּע שְׂעוֹרוֹת. וּמִשְׁקַל הַפְּרוּטָה חֲצִי שְׂעוֹרָה:

4

[At that time,] there was also another coin that was worth two selaim; it was called a darcon.17

These coins whose weights we have listed and explained are used universally as standard measures. We have described them so that we will not have to describe their weight at all times.

ד

וְעוֹד מַטְבֵּעַ אַחֵר הָיָה שָׁם שֶׁהָיָה מִשְׁקָלוֹ שְׁתֵּי סְלָעִים וְהוּא הָיָה נִקְרָא דַּרְכּוֹן. וְאֵלּוּ הַמַּטְבְּעוֹת כֻּלָּן שֶׁאָמַרְנוּ וּבֵאַרְנוּ מִשְׁקַל כָּל אֶחָד מֵהֶן הֵן שֶׁמְּשַׁעֲרִין בָּהֶן בְּכָל מָקוֹם. וּכְבָר בֵּאַרְנוּם כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ מִשְׁקָלָם בְּכָל מָקוֹם:

Mishneh Torah (Moznaim)

Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.

5

The mitzvah of giving the half-shekel entails giving half of the coin that is [common] currency at the time in question, even if that coin is larger than the shekel used for the sanctuary. [The converse, however, does not apply.] Never should one give less than the half-shekel18 that was given in the time of Moses our teacher, which weighed 160 barley corns [of silver].

ה

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל זוֹ מִצְוָתָהּ שֶׁיִּתֵּן מַחֲצִית מַטְבֵּעַ שֶׁל אוֹתוֹ הַזְּמַן אֲפִלּוּ הָיָה אוֹתוֹ מַטְבֵּעַ גָּדוֹל מִשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. וּלְעוֹלָם אֵינוֹ שׁוֹקֵל פָּחוֹת מֵחֲצִי הַשֶּׁקֶל שֶׁהָיָה בִּימֵי משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא מִשְׁקָלוֹ מֵאָה וְשִׁשִּׁים שְׂעוֹרָה:

6

At the time when the common currency was a darcon, everyone would give a sela as a half-shekel.19 At the time when the common currency was a sela, everyone would give half a sela, the equivalent of two dinarim, as a half-shekel. At the time when the common currency was half a sela, everyone would give that coin, half of a sela, as a half-shekel.20 At no time did the Jews ever give less than the half-shekel mentioned in the Torah for the half-shekel.

ו

בִּזְמַן שֶׁהָיָה מַטְבֵּעַ שֶׁל אוֹתוֹ זְמַן דַּרְכּוֹנוֹת הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ סֶלַע. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ סְלָעִים הָיָה נוֹתֵן כָּל אֶחָד בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ חֲצִי סֶלַע שֶׁהוּא שְׁנֵי דִּינָרִין. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה הַמַּטְבֵּעַ חֲצִי סֶלַע הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אוֹתוֹ חֲצִי הַסֶּלַע. וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁקְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל פָּחוֹת מֵחֲצִי שֶׁקֶל שֶׁל תּוֹרָה:

7

Everyone is obligated to give a half-shekel: priests,21 Levites, Israelites, converts, and freed slaves. Women,22 slaves, and children23 are not obligated. Nevertheless, if they give [a half-shekel], it may be accepted.24 By contrast, if a Samaritan25 gives a half-shekel, it should not be accepted.

A father who began giving a half-shekel on behalf of a child should not stop. Instead, he should [continue to] give a half-shekel on the child's behalf every year until he comes of age and gives [the half-shekel] by himself.26

ז

הַכּל חַיָּבִין לִתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים. אֲבָל לֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. וְאִם נָתְנוּ מְקַבְּלִין מֵהֶם. אֲבָל הַכּוּתִים שֶׁנָּתְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. קָטָן שֶׁהִתְחִיל אָבִיו לִתֵּן עָלָיו מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שׁוּב אֵינוֹ פּוֹסֵק אֶלָּא נוֹתֵן עָלָיו בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִתֵּן עַל עַצְמוֹ:

8

[The mitzvah of giving a half-]shekel is observed only during the era that the Temple is standing.27 During the era that the Temple is standing, the [half-]shekel should be given both in Eretz Yisrael and in the diaspora.28 When, however, it is destroyed, even in Eretz Yisrael it is not necessary to give.

ח

הַשְּׁקָלִים אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם נוֹתְנִין אֶת הַשְּׁקָלִים בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וּבִזְמַן שֶׁהוּא חָרֵב אֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין נוֹהֲגִין:

9

On the first of Adar, the court would announce [the collection of] the [half-]shekalim, so that every single individual would prepare his half-shekel and be ready to give.

On the fifteenth [of Adar],29 the money-changers would sit in every city30 and would gently prod [the people to give]. If people gave them, they would accept it. If someone did not give, they would not compel him to give.

On the twenty-fifth [of Adar], they would sit in the Temple to collect [the half-shekalim]. From this time onward, everyone who had not given [a half-shekel] as yet would be compelled to give.31 When a person did not give [voluntarily], his property would be taken by force as a pledge. Even his clothing was taken from him.

ט

בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים כְּדֵי שֶׁיָּכִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁלּוֹ. וְיִהְיֶה עָתִיד לִתֵּן. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ יָשְׁבוּ הַשֻּׁלְחָנִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וְתוֹבְעִין בְּנַחַת כָּל מִי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ וּמִי שֶׁלֹּא נָתַן אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן. בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ יָשְׁבוּ בַּמִּקְדָּשׁ לִגְבּוֹת. וּמִכָּאן וְאֵילָךְ כּוֹפִין אֶת מִי שֶׁלֹּא נָתַן עַד שֶׁיִּתֵּן. וְכָל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ וְלוֹקְחִין עֲבוֹטוֹ בַּעַל כָּרְחוֹ וַאֲפִלּוּ כְּסוּתוֹ:

10

We do not take property as a pledge by force from those individuals who are not obligated to give a [half-]shekel, even though they are accustomed to giving,32 or they will give in the future.33 Nor do we take the property of priests as a pledge by force, as a reflection of the ways of peace.34 Instead, when they give, we accept their donations. We do, however, [continue to] demand from them until they give.

י

כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּשְׁקָלִים אַף עַל פִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לִתֵּן אוֹ הוּא עָתִיד לִתֵּן אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ. וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אֶת הַכֹּהֲנִים לְעוֹלָם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם אֶלָּא כְּשֶׁיִּתְּנוּ מְקַבְּלִין מֵהֶן וְתוֹבְעִין אוֹתָן עַד שֶׁיִּתְּנוּ: