How many shofar blasts is a person required to hear on Rosh Hashanah? Nine.
[This figure is derived as follows]: The Torah mentions the word תרועה [sounding the shofar] three times in association with Rosh Hashanah and the Yovel. Every תרועה must be preceded and followed by a [single] long blast. According to the oral tradition, we learned that - whether on Rosh Hashanah or on Yom Kippur of the Yovel - all the soundings of the shofar of the seventh month are a single entity.
Thus, nine shofar blasts must be sounded on both of them: teki'ah, teru'ah, teki'ah; teki'ah, teru'ah, teki'ah; teki'ah, teru'ah, teki'ah.
אכַּמָּה תְּקִיעוֹת חַיָּב אָדָם לִשְׁמֹעַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר תְּרוּעָה בְּיוֹבֵל וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְכָל תְּרוּעָה פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל תְּרוּעוֹת שֶׁל חֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי אֶחָד הֵן. בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת תּוֹקְעִין בְּכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה:
Over the passage of the years and throughout the many exiles, doubt has been raised concerning the teru'ah which the Torah mentions, to the extent that we do not know what it is:
Does it resemble the wailing with which the women cry when they moan, or the sighs which a person who is distressed about a major matter will release repeatedly? Perhaps a combination of the two - sighing and the crying which will follow it - is called teru'ah, because a distressed person will sigh and then cry? Therefore, we fulfill all [these possibilities].
בתְּרוּעָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה נִסְתַּפֵּק לָנוּ בָּהּ סָפֵק לְפִי אֹרֶךְ הַשָּׁנִים וְרֹב הַגָּלוּת וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין הֵיאַךְ הִיא. אִם הִיא הַיְלָלָה שֶׁמְּיַלְּלִין הַנָּשִׁים בֵּינֵיהֶן בְּעֵת שֶׁמְּיַבְּבִין. אוֹ הָאֲנָחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּאָנַח הָאָדָם פַּעַם אַחַר פַּעַם כְּשֶׁיִּדְאַג לִבּוֹ מִדָּבָר גָּדוֹל. אוֹ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד הָאֲנָחָה וְהַיְלָלָה שֶׁדַּרְכָּהּ לָבוֹא אַחֲרֶיהָ הֵן הַנִּקְרָאִין תְּרוּעָה. שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַדּוֹאֵג מִתְאַנֵּחַ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְיַלֵּל. לְכָךְ אָנוּ עוֹשִׂין הַכּל:
The crying refers to what we call teru'ah. The repeated sighs refer to what we call three shevarim.
Thus, the order of blowing the shofar is as follows: First, one recites the blessing and sounds a teki'ah; afterwards, three shevarim; and afterwards, a teru'ah; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
[Then,] he sounds a teki'ah; afterwards, three shevarim; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
[Then,] he sounds a teki'ah; afterwards, a teru'ah; and afterwards, a teki'ah. He repeats this pattern [until he completes] three series.
Thus, there are a total of thirty shofar blasts, in order to remove any doubt.
גהַיְלָלָה הִיא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין תְּרוּעָה. וְהָאֲנָחָה זוֹ אַחַר זוֹ הִיא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים. נִמְצָא סֵדֶר הַתְּקִיעוֹת כָּךְ הוּא. מְבָרֵךְ וְתוֹקֵעַ תְּקִיעָה וְאַחֲרֶיהָ שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים וְאַחֲרֶיהָ תְּרוּעָה וְאַחֲרֶיהָ תְּקִיעָה. וְחוֹזֵר כְּסֵדֶר זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְתוֹקֵעַ תְּקִיעָה וְאַחֲרֶיהָ שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים וְאַחֲרֶיהָ תְּקִיעָה וְחוֹזֵר כַּסֵּדֶר הַזֶּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְתוֹקֵעַ תְּקִיעָה וְאַחֲרֶיהָ תְּרוּעָה וְאַחֲרֶיהָ תְּקִיעָה וְחוֹזֵר כְּסֵדֶר זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. נִמְצָא מִנְיַן הַתְּקִיעוֹת שְׁלֹשִׁים כְּדֵי לְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק:
The required length of a teru'ah is that of two teki'ot. The required length of the three shevarim is that of a teru'ah.
When a person sounds a teki'ah and a teru'ah, and afterwards sounds a long teki'ah, extending it twice the length of the original one, we do not say that it may be considered to be two teki'ot - thus allowing one [to complete the series merely by] sounding a teru'ah and another teki'ah. Rather, even if one extended a teki'ah the entire day, it is considered to be only a single teki'ah and one must sound another teki'ah, teru'ah, and teki'ah [until he completes] three series.
דשִׁעוּר תְּרוּעָה כִּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת. שִׁעוּר שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים כִּתְרוּעָה. הֲרֵי שֶׁתָּקַע וְהֵרִיעַ וְתָקַע תְּקִיעָה אֲרֻכָּה וּמָשַׁךְ בָּהּ כִּשְׁתַּיִם בָּרִאשׁוֹנָה. אֵין אוֹמְרִין תֵּחָשֵׁב כִּשְׁתֵּי תְּקִיעוֹת וְיָרִיעַ אַחֲרֶיהָ וְיַחֲזֹר וְיִתְקַע. אֶלָּא אֲפִלּוּ מָשַׁךְ בָּהּ כָּל הַיּוֹם אֵינָהּ אֶלָּא תְּקִיעָה אַחַת וְחוֹזֵר וְתוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ וְתוֹקֵעַ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
If a person hears one shofar blast at one hour and a second one an hour later - even if he waits the entire day - the two may be considered to be a single unit and he may fulfill his obligation.
The above applies provided each series is heard in the proper order; i.e., one may not hear a teru'ah and afterwards two teki'ot, or two teki'ot, and afterwards a teru'ah, and the like.
השָׁמַע תְּקִיעָה אַחַת בְּשָׁעָה אַחַת וּשְׁנִיָּה בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה אֲפִלּוּ שָׁהָה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְהוּא שֶׁיִּשְׁמַע כָּל בָּבָא מֵהֶן עַל סִדְרָה. לֹא שֶׁיִּשְׁמַע תְּרוּעָה וְאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי תְּקִיעוֹת אוֹ שְׁתֵּי תְּקִיעוֹת וְאַחֲרֵיהֶן תְּרוּעָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:
Mishneh Torah (Moznaim)
Featuring a modern English translation and a commentary that presents a digest of the centuries of Torah scholarship which have been devoted to the study of the Mishneh Torah by Maimonides.
If a person heard nine shofar blasts from nine men simultaneously, he has not fulfilled his obligation for a single blast. [If he heard] a teki'ah from one, a teru'ah from another, and another teki'ah from a third, in sequence, he has fulfilled his obligation.
The above applies even if one heard [the shofar blasts] with interruptions, even if [the blowing was extended] over the entire day. A person does not fulfill his obligation until he hears all nine shofar blasts, for they are all [only] one mitzvah. Thus, they are dependent one on the other.
ושָׁמַע תֵּשַׁע תְּקִיעוֹת מִתִּשְׁעָה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד לֹא יָצָא אֲפִלּוּ יְדֵי אַחַת. תְּקִיעָה מִזֶּה וּתְרוּעָה מִזֶּה וּתְקִיעָה מִשְּׁלִישִׁי בָּזֶה אַחַר זֶה יָצָא וַאֲפִלּוּ בְּסֵרוּגִין וַאֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַתֵּשַׁע תְּקִיעוֹת שֶׁכֻּלָּן מִצְוָה אַחַת הֵן לְפִיכָךְ מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ:
The congregation is obligated to hear the shofar blasts together with the order of blessings.
How is this expressed? The chazan recites Avot, Gevurot, the sanctification of God's name, Malchuyot [ - at this point,] the shofar is sounded three times; Zichronot - the shofar is sounded three times; Shofarot - the shofar is sounded three times - [and concludes the Amidah with] the Avodah, an acknowledgement [of God's wonders], and the priestly blessing.
זהַצִּבּוּר חַיָּבִין לִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת. כֵּיצַד. אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וּמַלְכֻיּוֹת וְתוֹקֵעַ שָׁלֹשׁ. וְאוֹמֵר זִכְרוֹנוֹת וְתוֹקֵעַ שָׁלֹשׁ. וְאוֹמֵר שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקֵעַ שָׁלֹשׁ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָיָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים:
These three intermediate blessings recited on Rosh Hashanah and Yom Kippur of the Yovel - Malchuyot, Zichronot, and Shofarot - are each dependent on each other.
In each of these blessings, one is required to recite ten verses reflecting the content of the blessing - three verses from the Torah, three from the Book of Psalms, and three from [the words of] the prophets. One concludes with a verse from the Torah. Should a person conclude with a verse from the prophets, he fulfills his obligation.
Should a person recite only one verse from the Torah, one from the sacred writings, and one from the prophets, he fulfills his obligation. Even if he states: "In Your Torah, God, our Lord, it is written..." and recites one verse from the Torah and concludes, nothing further is necessary.
חשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל שֶׁהֵן מַלְכֻיּוֹת וְזִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּכָל בְּרָכָה מֵהֶן עֲשָׂרָה פְּסוּקִים מֵעֵין הַבְּרָכָה. שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה. וּשְׁלֹשָׁה מִסֵּפֶר תְּהִלִּים. וּשְׁלֹשָׁה מִן הַנְּבִיאִים. וְאֶחָד מִן הַתּוֹרָה מַשְׁלִים בּוֹ. וְאִם הִשְׁלִים בְּנָבִיא יָצָא. וְאִם אָמַר פָּסוּק אֶחָד מִן הַתּוֹרָה וְאֶחָד מִן הַכְּתוּבִים וְאֶחָד מִן הַנְּבִיאִים יָצָא. וַאֲפִלּוּ אָמַר וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר וְאָמַר פָּסוּק שֶׁל תּוֹרָה וְהִפְסִיק שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם:
One should not recite [verses for] Malchuyot, Zichronot, and Shofarot which describe [Divine] retribution; for example, for Zichronot, [Psalms 78:39]: "And He remembered that they were mere flesh..."; for Malchuyot, [Ezekiel 20:33]: "With outpoured anger, I will reign over you..."; for Shofarot, [Hoshea 5:8]: "Blow the shofar in Givah..."
Similarly, Zichronot which are merely associated with an individual [should not be mentioned] even if they are of a positive nature - for example, [Psalms 106:4]: "Remember me, O God, amidst the favor of Your people," [Nehemiah 5:19]: "Remember me, my God, for good."
Verses using the verb פקד - for example, [Exodus 3:16]: "I have surely taken note..." - may not be included as Zichronot. One may mention verses that refer to retribution to be visited upon the gentile nations - for example, [Psalms 99:1]: "God is King, the nations will tremble..."; [Psalms 137:7]: "Remember, O God, against the Edomites, the day of Jerusalem"; or [Zechariah 9:14]: "God, the Lord, will sound the shofar and proceed in a southerly storm-wind."
All the following verses: [Deuteronomy 6:4]: "Hear Israel, God is our Lord, God is one"; [Deuteronomy 4:35]: "To you, it has been revealed that you may know..."; and [Deuteronomy 4:39]: "And you shall know today and draw it close to your heart..." express the concept of God's sovereignty. Even though [these verses] do not explicitly mention His kingship, they are equivalent to [Exodus 16:18]: "God will rule forever and ever"; and [Deuteronomy 33:5]: "When He became King in Jeshurun."
טאֵין מַזְכִּירִין זִכְרוֹנוֹת מַלְכֻיּוֹת וְשׁוֹפָרוֹת שֶׁל פֻּרְעָנוּת. זִכְרוֹנוֹת כְּגוֹן (תהילים עח לט) "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה" וְכוּ'. מַלְכֻיּוֹת כְּגוֹן (יחזקאל כ לג) "בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". שׁוֹפָרוֹת כְּגוֹן (הושע ה ח) "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה" וְכוּ'. וְלֹא זִכְרוֹן יָחִיד אֲפִלּוּ לְטוֹבָה כְּגוֹן (תהילים קו ד) "זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךָ". (נחמיה ה יט) (נחמיה יג לא) "זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה". וּפִקְדוֹנוֹת אֵינָן כְּזִכְרוֹנוֹת. כְּגוֹן (שמות ג טז) "פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם". וְיֵשׁ לוֹ לְהַזְכִּיר פֻּרְעָנוּת שֶׁל אֻמּוֹת עַכּוּ''ם כְּגוֹן (תהילים צט א) "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים". (תהילים קלז ז) "זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלָםִ".(גמרא ראש השנה לב ב) " וַה' אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן". (דברים ו ד) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". (דברים ד לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת" וְכוּ'. (דברים ד לט) "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ'. כָּל פָּסוּק מֵאֵלּוּ מַלְכוּת הוּא עִנְיָנוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ זֵכֶר מַלְכוּת וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ (שמות טו יח) "ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד", (דברים לג ה) "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ" וְכוּ':
The following is the commonly accepted custom for blowing the shofar on Rosh Hashanah in the communal services:
After the Torah is read and returned to its place, the congregation is seated. One person stands and recites the blessing:
Blessed are You, God, Lord of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us to hear the sounding of the shofar.
The entire congregation responds "Amen." He then recites the blessing shehecheyanu, and the entire congregation responds "Amen" to him. Thirty shofar blasts are sounded in the proper order.
Kaddish is recited. The congregation stands and recites the musaf service. After the chazan completes the fourth blessing - i.e., Malchuyot - a teki'ah, three shevarim, a [series of] teru'ot, and a teki'ah are sounded once.
He then recites the fifth blessing - i.e., Zichronot. After he completes the blessing, a teki'ah, three shevarim, and a teki'ah are sounded. He then recites the sixth blessing - i.e., Shofarot. After he completes the blessing, a teki'ah, a [series of] teru'ot, and a teki'ah are sounded once, and he concludes the prayers.
יהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט בְּסֵדֶר הַתְּקִיעוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּצִבּוּר כָּךְ הוּא. אַחַר שֶׁקּוֹרְאִין בַּתּוֹרָה וּמַחְזִירִין הַסֵּפֶר לִמְקוֹמוֹ יוֹשְׁבִין כָּל הָעָם וְאֶחָד עוֹמֵד וּמְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וְתוֹקֵעַ שְׁלֹשִׁים תְּקִיעוֹת שֶׁאָמַרְנוּ מִפְּנֵי הַסָּפֵק עַל הַסֵּדֶר. וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ וְעוֹמְדִין וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת מוּסָף. וְאַחַר שֶׁגּוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁהִיא מַלְכֻיּוֹת תּוֹקֵעַ תְּקִיעָה שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים תְּרוּעָה תְּקִיעָה פַּעַם אַחַת. וּמְבָרֵךְ בְּרָכָה חֲמִישִׁית שֶׁהִיא זִכְרוֹנוֹת. וְאַחַר שֶׁגּוֹמְרָהּ תּוֹקֵעַ תְּקִיעָה שְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים וּתְקִיעָה. וּמְבָרֵךְ בְּרָכָה שִׁשִּׁית שֶׁהִיא שׁוֹפָרוֹת. וְאַחַר שֶׁגּוֹמְרָהּ תּוֹקֵעַ תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה פַּעַם אַחַת וְגוֹמֵר הַתְּפִלָּה:
The person who sounds the shofar while they are sitting also sounds the shofar according to the order of blessings while they stand. He should not speak between the shofar blasts while the congregation is seated and those sounded while they stand. If he did talk between them, even though it is a transgression, he does not repeat the blessing.
יאזֶה שֶׁתּוֹקֵעַ כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין הוּא שֶׁתּוֹקֵעַ עַל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִים. וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בֵּין תְּקִיעוֹת שֶׁמְּיֻשָּׁב לִתְקִיעוֹת שֶׁמְּעֻמָּד. וְאִם סָח בֵּינֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ:
It is logical that each series of shofar blasts should be sounded three times for every blessing, as [the shofar] was sounded while [the congregation] was seated. However, since they satisfied every possible doubt [by hearing] the shofar while seated, there is no need for the congregation to repeat them in their entirety during the order of blessings. Rather, it is sufficient for them to hear one series for each blessing, and they will thus have heard the shofar during the order of blessings.
All of the above applies only to a congregation. However, there is no [set] custom regarding an individual. He fulfills his obligation whether or not he hears [the shofar blasts] during the order of blessings, whether seated or standing.
יבבְּדִין הָיָה שֶׁיִּתְקְעוּ עַל כָּל בְּרָכָה כָּל בָּבָא מֵהֶן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁתָּקְעוּ כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִידֵי סָפֵק בַּתְּקִיעוֹת שֶׁמְּיֻשָּׁב אֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּבּוּר לַחֲזֹר בָּהֶן כֻּלָּן עַל סֵדֶר בְּרָכוֹת. אֶלָּא דַּי לָהֶן בָּבָא אַחַת עַל כָּל בְּרָכָה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ תְּקִיעוֹת עַל סֵדֶר בְּרָכוֹת. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּצִבּוּר אֲבָל הַיָּחִיד בֵּין שֶׁשָּׁמַע עַל סֵדֶר בְּרָכוֹת בֵּין שֶׁלֹּא שָׁמַע עַל הַסֵּדֶר בֵּין מְעֻמָּד בֵּין מְיֻשָּׁב יָצָא וְאֵין בָּזֶה מִנְהָג:
The blessings are not dependent on the teki'ot, nor are the teki'ot dependent on the blessings.
When there are two cities - in one it is known that there will definitely be someone to recite the nine blessings, but there is no one to blow the shofar - in the other, a doubt exists whether or not there will be someone to blow the shofar, one should go the latter, since the sounding of the shofar is a requirement of the Torah, while the blessings are of Rabbinic origin.
יגהַתְּקִיעוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת אֶת הַבְּרָכוֹת וְהַבְּרָכוֹת אֵינָן מְעַכְּבוֹת אֶת הַתְּקִיעוֹת. שְׁתֵּי עֲיָרוֹת בְּאַחַת יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שָׁם מִי שֶׁיְּבָרֵךְ לָהֶן תֵּשַׁע בְּרָכוֹת וְאֵין שָׁם תּוֹקֵעַ. וּבַשְּׁנִיָּה סָפֵק יֵשׁ שָׁם תּוֹקֵעַ סָפֵק אֵין שָׁם תּוֹקֵעַ הוֹלֵךְ לַשְּׁנִיָּה. שֶׁהַתְּקִיעָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וְהַבְּרָכוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: