1

A person who removes the signs of impurity, whether all of them or part of them, or who burns the healthy flesh in a baheret, whether partially or entirely, or who removes an entire blemish from his flesh, a garment, or a building, violates a negative commandment, as Deuteronomy 24:8 states: "Be very careful with regard to a tzara'at blemish, to watch it carefully, and to act according to everything that the priest, the Levites, will instruct you, as you were commanded, you shall heed." Implied is that one should not remove hair nor cut off any sign. This applies before the priest comes for an initial examination, after the person has been isolated, after he has been deemed definitively impure, or after he has been sent away as pure.

He is not, however, liable for lashes unless his acts are effective. If his acts are not effective, he is not liable for lashes. What is implied? If a person had a baheret with three white hairs and he pulled out one or he burnt a portion of the healthy flesh in a baheret, but a lentil-sized portion remained, he is not liable for lashes, because he is impure, as was his status previously. Similar laws apply in all analogous situations. He is, however, given stripes for rebellious conduct.

Similarly, one who shaves the hairs next to a netek is liable for lashes, as Leviticus 13:33 states: "He shall not shave the netek." He is not liable unless he shaves the entire area around the netek with a razor.

It is permitted for a person afflicted with tzara'at to carry a pole on his shoulder on which there is a tzara'at blemish or to tie palm bast on his foot on which there is a blemish. If the signs of impurity are removed, they are removed, provided he does not have the intent of removing them.

א

התולש סימני טומאה בין כולן בין מקצתן או הכוה את המחיה כולה או מקצתה או הקוצץ הנגע כולו מבשרו או מן הבגד או מן הבית בין קודם שיבא לכהן בין בתוך הסגר או בתוך החלט או אחר הפיטור הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים תשמרו שלא יתלוש או שיקוץ אבל אינו לוקה עד שיועילו מעשיו ואם לא הועילו אינו לוקה כיצד היתה בו בהרת ובה שלש שערות לבנות ותלש אחת כוה מקצת המחיה ונשאר ממנה כעדשה אינו לוקה שהרי הוא טמא כשהיה וכן כל כיוצא בזה ומכין אותו מכת מרדות וכן המגלח את הנתק לוקה שנאמר ואת הנתק לא יגלח ואינו חייב עד שיגלח כל הנתק בתער ומותר למצורע לישא במוט על כתיפו שיש בה הצרעת ולקשור הסיב על רגלו ואם הלכו סימני טומאה ילכו והוא שלא נתכוון לכך:

2

A person who removes signs of impurity or who burns healthy flesh before the inspection performed by a priest is pure. Similarly, if he does so in the days of his isolation, he will be considered pure after the days of his isolation. If, however, he removed them after he was deemed definitively impure because of them, he remains impure as was his status. He cannot regain purity unless the tzara'at covers his entire body or unless his baheret becomes smaller than a gris.

ב

התולש סימני טומאה או שכוה את המחיה עד שלא בא אצל כהן הרי זה טהור וכן אם עשה כן בימי הסגר הרי זה טהור לאחר ימי הסגר ואם תלשן אחר שהוחלט בהן ה"ז מוחלט כשהיה ואין לו טהרה עד שתפרח הצרעת בכולו או עד שתתמעט בהרתו מכגריס:

3

When a person cuts off his entire baheret unintentionally, he is pure. Different rules apply if he cut it off intentionally. If he cut off all the healthy flesh surrounding the baheret, even a hair's width, he can never become pure. If he cut it off exactly, he cannot regain purity unless the baheret covers his entire body.

ג

מי שנקצצה בהרתו כולה שלא בכוונה טהור קצצה בכוונה אם קצץ כל הבשר החי המקיפה אפילו כחוט השערה אין לו טהרה עולמית קצצה בצמצום אין לו טהרה עד שתפרח בכולו:

4

When one pulls out one white hair and the second fell off on its own accord, the person is pure. If there were three and he pulled out two and one fell off on its own, he remains impure.

If there was a portion of healthy flesh in a baheret the size of a lentil and one burnt half of it and half disappeared, he is pure. If the healthy flesh was larger than a lentil, one burnt off the part greater than a lentil and the lentil sized portion disappeared naturally, he is pure. If he burnt off the portion the size of a lentil and the remainder disappeared, he is impure.

ד

התולש שערה לבנה אחת ונשרה השניה ה"ז טהור היו שלש תלש שתים ונשרה אחת הרי זה בטומאתו היתה בו מחיה כעדשה כוה חציה והלך חציה הרי זה טהור היתה יתירה מכעדשה כוה המותר והלך כעדשה הרי זה טהור כוה כעדשה והלך המותר הרי זה טמא:

5

When a person has a baheret on his foreskin, he should be circumcised even though the circumcision is not being performed on the designated day. The rationale is that the performance of a positive commandment supersedes the observance of a negative commandment in all instances.

If the person was circumcised and the removal of the foreskin also caused the removal of the sign that caused him to be deemed impure, he is obligated to bring the sacrifices of a person becoming purified from tzara'at.

ה

מי שהיתה בהרת בערלתו ימול ואע"פ שהיא מילה שלא בזמנה שמצות עשה דוחה את לא תעשה בכ"מ ואם מל והלך בעור הערלה סימן שהיה מוחלט בו ה"ז חייב בקרבן מצורע:

6

It is a positive commandment for a man afflicted with tzara'at who was deemed as definitively impure to cover his head throughout the time he is impure, he should be cloaked until his lips like a mourner, his clothes should be torn and he must notify those who pass by him that he is impure, as Leviticus 13:45 states: "And the person afflicted with tzara'at who has the blemish shall...." Even a High Priest who becomes afflicted with leprosy covers his head and tears his clothes, for a positive commandment supersedes a negative commandment.

He is forbidden to greet others throughout the time he is deemed impure, as a mourner is, as can be inferred from the continuation of the above verse: "he shall cover his lips," i.e., his lips shall be closed together. He may, however, read Scripture, study Mishnah, and elucidate Torah teachings.

He is forbidden to have his hair cut and launder his clothes throughout the time he is deemed definitively impure. He must conduct himself with these restrictions even on Sabbaths and holidays. He is, however, permitted to wash, anoint himself, wear shoes, engage in physical intimacy, and have his bed stand upright like other people.

ו

מצות עשה שיהיה המצורע המוחלט מכוסה ראש כל ימי חלוטו ועוטה על שפם כאבל ופורס בגדיו ומודיע העוברים עליו שהוא טמא שנאמר והצרוע אשר בו הנגע וגו' אפילו כ"ג שנצטרע פורע ופורם שעשה דוחה את לא תעשה ואסור בשאילת שלום כל ימי חלוטו כאבל שנא' ועל שפם יעטה שיהיו שפתיו דבוקות אבל קורא ושונה ודורש ואסור לספר ולכבס כל ימי חלוטו ונוהג בכל הדברים האלו אפילו בשבתות וימים טובים והרי הוא מותר ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה וזוקף את מטתו כשאר העם:

7

The law is that a person afflicted by tzara'at should have a dwelling alone outside the town, as indicated by Leviticus 13:46: "outside the camp where he dwells." This restriction applies only in walled cities in Eretz Yisrael.

ז

דין המצורע שיהיה לו מושב לבדו חוץ לעיר שנאמר מחוץ למחנה מושבו ודבר זה בעיירות המוקפות חומה בארץ ישראל בלבד:

8

A woman afflicted by tzara'at does not cover her head, rend her garments, or cloak her face. She does, however, dwell outside her town and inform others that she is impure. Indeed, not only those afflicted by tzara'at, but all those who impart impurity to other people are obligated to inform everyone that they are impure so that they will separate themselves from them, as implied by ibid.:45: "'Impure, impure,' he shall call out." That can be interpreted to mean "The impure person shall inform others that he is impure."

ח

המצורעת אינה פורעת ואינה פורמת ולא עוטה על שפם אבל יושבת היא מחוץ לעיר ומודיעה לאחרים שהיא טמאה ולא המצורעים בלבד אלא כל המטמאים את האדם חייבין להודיע לכל שהן טמאין כדי שיפרשו מהן שנאמר וטמא טמא יקרא הטמא מודיע שהוא טמא:

9

A tumtum and an androgynus should cover their heads, rend their garments, and cloak their faces, because their status is in doubt.

ט

וטומטום ואנדרוגינוס פורע ופורם ועוטה על שפם מפני שהוא ספק:

10

The same laws apply to both a person afflicted with tzara'at who is isolated and one who is definitively deemed impure. With regard to impurity, there is no difference between a person afflicted with tzara'at who is isolated and one who is definitively deemed impure except covering one's head, rending one's garments, shaving, and bringing fowl. One who is deemed pure after being isolated is exempt from shaving and bringing fowl, while one who is deemed pure after having been deemed impure has these obligations. Nevertheless, with regard to impurity, they are equal in all matters.

י

אחד מצורע מוסגר ואחד מצורע מוחלט לענין טומאה ואין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט לענין טומאה אלא פריעה ופרימה ותגלחת וצפורים שהטהור מתוך הסגר פטור מן התגלחת ומן הצפורים והטהור מתוך החלט חייב בהן אבל טומאת שניהן שוה בכל דבר:

11

A person afflicted with tzara'at is a primary source of impurity. He imparts impurity to humans and implements through touching them and to earthenware containers when a portion of his body enters their inner space. He imparts impurity to a person when carried by him and an object over which he lies or sits even if there is a stone intervening between him and their surface, as is the law regarding a zav and a zavah. This is derived from Leviticus 13:6: "He shall launder his garments." According to the Oral Tradition, it was taught that he becomes pure with regard to imparting impurity to the objects on which he lies or sits. All of these laws apply equally to one isolated because of tzara'at and one deemed definitively impure].

יא

המצורע אב מאבות הטומאות מטמא אדם וכלים במגעו וכלי חרס באוירו ומטמא אדם במשא ומטמא משכב ומושב אפילו תחת אבן כזב וכזבה שנאמר וכבס בגדיו וטהר מפי השמועה למדו שטהר מלטמא משכב ומושב ואחד המוסגר ואחד המוחלט בכל אלו:

12

There is an additional dimension of severity with regard to a person afflicted by tzara'at. He imparts impurity to a building when he enters it, whether he is in the midst of the time when he has been deemed impure or whether he is during his period of isolation.

What is implied? If he enters a building, everything - whether humans or implements - that is in the building contracts impurity. Even though the afflicted person did not touch them, they become primary derivatives of impurity. The impurity of the building which the afflicted person enters is derived from the phrase, Leviticus 13:46: "outside the camp where he dwells." Implied is that just as he is impure, his dwelling is impure.

If he was standing under a tree and a person who was ritually pure passed under the tree, that person contracts impurity. If a person who was pure was standing under the tree and a person afflicted by tzara'at passed under it, he does not impart impurity to him. If the afflicted person stood, the other person became impure, because the place became the afflicted person's dwelling. If it is unknown whether he stood or not, the other person is pure.

If a person afflicted by tzara'at inserted his head and the majority of his body into a building, everything in the building becomes impure. If he desires to enter a synagogue, a partition that is ten handbreadths high and encompasses an area four cubits by four cubits should be constructed for him. He should enter first and leave last so that he will be dwelling alone and will not stand together with the other people and impart impurity to them.

יב

חומרא יתירה יש במצורע שמטמא בביאתו לבית בין בימי החלט בין בימי הסגר כיצד נכנס לבית נטמא כל אשר בבית בין אדם בין כלים אף על פי שלא נגע בהן נעשו ראשון לטומאה שנאמר מחוץ למחנה מושבו מה הוא טמא אף מושבו טמא היה עומד תחת האילן ועבר אדם טהור תחת האילן נטמא היה הטהור עומד תחת האילן ועבר המצורע תחתיו לא טמאהו ואם עמד נטמא שהרי נעשה לו מושב ספק עמד ספק לא עמד טהור הכניס המצורע ראשו ורובו לבית נטמא כל שיש בתוכו נכנס לבית הכנסת עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים ורחבה ארבע אמות על ארבע אמות ונכנס ראשון ויוצא אחרון כדי שיהיה מושבו לבדו ולא יעמוד עם העם בערבוב ויטמא אותם: