Everyone can become impure due to tzara'at blemishes, even a new-born baby or servants, but not gentiles or resident aliens. Anyone is acceptable to inspect such blemishes. A person can inspect all blemishes except his own.


הכל מתטמאין בנגעים אפילו קטן בן יומו והעבדים אבל לא עכו"ם ולא גר תושב והכל כשירין לראות את הנגעים וכל הנגעים אדם רואה אותן חוץ מנגעי עצמו:


Even though everyone is acceptable to assess blemishes, the designation of a person as impure or pure is dependent on a priest.

What is implied? If there is a priest who does not know how to assess blemishes, a sage should observe them and instruct him: "Say 'You are impure,'" and the priest says: "You are impure;" "Say 'You are pure,'" and the priest says: "You are pure." "Isolate him," and he isolates him. The pronouncement must be made by a priest, because Deuteronomy 21:5 states: "Their statements will determine every quarrel and every blemish." Even if a priest is a minor or intellectually or emotionally incapable, the sage instructs him and he declares the person definitively impure, releases him from the inspection process, or isolates him.

When does the above apply? When the priest relies on the words of the sage. If, however, the priest assesses the blemish and relies on his own understanding, it is forbidden for him to assess any blemish unless he is instructed by a master and is thoroughly versed in all the blemishes and their names, including the blemishes that affect a person and those that affect clothes and houses.


אע"פ שהכל כשירין לראות נגעים הטומאה והטהרה תלויה בכהן כיצד כהן שאינו יודע לראות החכם רואהו ואומר לו אמור טמא והכהן אומר טמא אמור טהור והכהן אומר טהור הסגירו והוא מסגירו שנאמר ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע ואפילו היה הכהן קטן או שוטה החכם אומר לו והוא מחליט או פוטר או סוגר במה דברים אמורים כשהיה הכהן סומך על דברי החכם אבל אם היה הכהן רואה וסומך על עצמו אסור לו לראות נגע מכל נגעים עד שיורנו רבו ויהיה בקי בכל הנגעים ובשמותיהן בנגעי אדם כולם ובנגעי בגדים ובנגעי בתים:


A priest who declared a person who was pure as impure or a person who was impure as pure does not affect his status, as can be inferred from Leviticus 13:44: "He is impure and the priest shall deem him impure" and ibid.:37: "He is pure and the priest shall declare him pure." When a person who contacted tzara'at is healed, either after isolation or after having been deemed definitively impure, he remains impure even for several years,until a priest tells him: "You are pure."


כהן שטימא את הטהור או טיהר את הטמא לא עשה כלום שנאמר טמא הוא וטמאו הכהן טהור הוא וטהרו הכהן ומצורע שנרפא בין מתוך הסגר בין מתוך החלט אפילו אחר כמה שנים הרי זה בטומאתו עד שיאמר לו כהן טהור אתה:


A priest is not permitted to deem a person impure until he focuses his sight on the blemish when compared to the flesh outside of it. The priest who inspected a blemish initially should be the one who inspects it at the end of the first week and at the end of the second week. He is the one who places the person in isolation, deems him definitively impure, or releases him from the inspection process.

If the priest who initially inspected the blemish dies or becomes sick, another priest should inspect it. The second priest cannot deem it impure because its size increased, because only the first priest can tell whether it increased or not.

A priest's word is accepted if he says: "This blemish increased in size" or "This blemish did not increase in size," "This white hair preceded the blemish," or "This blemish preceded the white hair."


אין הכהן רשאי לטמא את הטמא עד שיהיו עיניו במקום הנגע בעור הבשר שחוצה לו וכהן שראה הנגע בתחילה הוא שרואהו בסוף שבוע א' ובסוף שבוע ב' והוא שמסגירו או מחליטו או פוטרו מת הכהן שראהו תחלה או שחלה רואהו כהן אחר ואין השני יכול לטמאו בפשיון שאין יודע אם פשה אם לא פשה אלא ראשון ונאמן כהן לומר נגע זה פשה ונגע זה לא פשה ושיער לבן זה קדם את הבהרת או בהרת זו קדמה את שיער לבן:


A challal is not acceptable to inspect blemishes, as can be inferred from Leviticus 13:2: "One of the descendants of Aaron, the priests," i.e., when their priestly status is intact. One who is disqualified from serving in the Temple because of physical blemishes is fit to inspect blemishes, provided he is not blind, even in one eye. Indeed, even a priest whose eyesight has become impaired should not inspect blemishes, as is derived from ibid:12: "the entire vision of the eyes of the priest."


חלל פסול לראיית נגעים שנאמר אחד מבניו הכהנים בכהונתם אבל בעלי מומין כשירים לראיית נגעים ובלבד שלא יהיה סומא ואפילו באחת מעיניו ואפילו כהן שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר לכל מראה עיני הכהן:


Blemishes may be inspected only during the day, whether to isolate a person, to deem him definitively impure, or to release him from the inspection process as pure, for throughout the passage the term "on the day" is used.

A blemish should not be inspected in the early morning, nor towards evening, nor inside a building, nor on a cloudy day, because then a darker hue of white will look brighter. Nor should it be inspected at noon, because then a brighter hue of white will look darker.

When should it be inspected? In the fourth hour after sunrise, in the fifth hour, in the eighth hour, and in the ninth hour. This applies to blemishes on a person's body, those on garments, and those on buildings.


אין רואין את הנגעים אלא ביום בין להסגיר בין להחליט בין לפטור שהרי בכל הענין הוא אומר ביום וביום ואין רואין לא בשחרית ולא בין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן לפי שכהה נראית עזה ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה אימתי רואין אותן בשעה רביעית ובחמישית ובשמינית ובתשיעית בין נגעי אדם בין נגעי בגדים ובתים:


Blemishes can be inspected on any day with the exception of the Sabbath and the holidays. If the seventh day of a person's isolation falls on the Sabbath or a holiday, the inspection is postponed. This leads to both leniencies and stringencies. For it is possible that the blemish would have been deemed impure on the Sabbath and, on the following day, the signs of impurity will have disappeared. Conversely, it is possible that, on the Sabbath, the blemish would have been deemed pure and on the following day, signs of impurity will appear. The determination of one's status is made only at the time of the inspection after the Sabbath.


בכל יום רואין את הנגעים חוץ משבת ויו"ט חל יום שביעי שלו להיות בשבת או ביו"ט מעבירין לאחוריו ויש בדבר להקל ולהחמיר שאפשר שיהיה ביום שבת זה שהוא יום הראוי לראות טמא ולמחר ילכו להן סימני טומאה ואפשר שיהיה טהור ולמחר יולדו לו סימני טומאה ואין דנין אותו אלא בשעת ראייתו לאחר השבת:


When a blemish appears on a bridegroom, he is given all seven days of celebration. Similarly, if a blemish appears on his garments or his home, it is not inspected until after the seven days of his celebration. Similarly, during a festival, he is given all the days of the festival before an inspection is made, as indicated by Leviticus 14:36: "And the priest shall give a command and they will empty the home." Now if the Torah postponed the matter for the sake of concerns that are merely permitted, i.e., so that one's utensils not be deemed impure, the inference can certainly be made, that judgment should be postponed for a mitzvah.


חתן שנראה בו נגע נותנין לו כל שבעת ימי המשתה וכן אם נראה בבגדיו או בביתו אין רואין אותן עד לאחר המשתה וכן ברגל נותנין לו כל ימות הרגל שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' אם המתינה תורה לדבר הרשות שלא יטמאו כליו קל וחומר לדבר מצוה:


A person should not be isolated, deemed definitively impure, or sent away except on the day the blemish was first inspected, the seventh day afterwards, or the thirteenth. This applies with regard to blemishes for which the isolation period is two weeks, because the seventh day is counted when calculating the first week and the second week. It is valid for all blemishes, those on a person's body, those on garments, and those on buildings.


אין מסגירין ולא מחליטין ולא פוטרין אלא ביום שיראה בו בתחילה או בשביעי או ביום י"ג בנגעים שמסגירין בהן שני שבועות מפני שיום שביעי עולה למניין שבוע ראשון ולמניין שבוע שני בכל הנגעים בין בנגעי אדם בין בנגעי בתים ובגדים:


A person should not be isolated a second time in the midst of a period of isolation. Nor is one deemed definitively impure if a sign of impurity appears during the days of isolation. Nor is one who has been deemed definitively impure deemed definitively impure for another blemish that appeared, nor is he sent into isolation for a blemish that is fit to require isolation if it appears in the time he is definitively impure.

If, however, a person has two blemishes and a priest sees one and then the other, it is permitted for him to say: "You are isolated because of this one and deemed definitively impure because of the other one" or "You are deemed definitively impure because of this one and isolated because of the other one." This applies whether at the time of the initial examination, at the conclusion of the first week or at the conclusion of the second week.

Two blemishes should not be seen at the same time, whether on one person or on two people, as implied by Leviticus 13:3: "And the priest shall see the blemish."


אין מסגירין בתוך ימי הסגר ולא מחליטין בתוך ימי הסגר אם נולד לו סימן החלט ולא מחליטין המוחלט אם נולד לו נגע אחר ולא מסגירין אותו בתוך ימי חלוטו אם נולד לו נגע אחר שראוי להסגר אבל אם היו בו שני נגעים וראה זה וחזר וראה זה ה"ז מותר לומר לו הרי אתה מוסגר בזה ומוחלט בזה או מוחלט בזה ומוסגר בזה בין בתחילה בין בסוף בין בסוף שבוע ראשון בין בסוף שבוע שני ואין רואין שני נגעים כאחת בין בשני אנשים בין באיש אחד שנאמר וראה הכהן את הנגע:


When a blemished person comes to a priest for an examination, he should not tell him: "Go and return." Instead, he should attend to him immediately. If two people come before him, he should examine the first and then isolate him, release him from the inspection process, or deem him definitively impure and then examine the second person.


נגוע שבא לכהן לראותו לא יאמר לו לך ושוב אלא נזקק לו מיד באו לפניו שנים רואה את הראשון מסגירו או פוטרו או מחליטו וחוזר ורואה את השני:


It is not necessary for a priest to look carefully at the blemished person's underarms, between his testicles, or in the creases of his flesh, lest there be a blemish there, as implied by Leviticus 13:12: "the entire vision of the eyes of the priest." This also applies when a person has become entirely white.

How should a person with a blemish stand before a priest to be inspected? If male, he is inspected while naked, standing like one who is hoeing and like one who is harvesting olives. If female, she is inspected while naked, sitting on the ground like one who is kneading dough, like one who nurses her child, or like one who weaves with a standing loom, in which instance she raises her right hand until reveals her underarm.

If a blemish can be detected when a man or a woman is in these positions, he or she is impure. If it cannot be detected in such a position, no attention is paid to it. Just as a person appears for the inspection of his blemish, so must he appear for his shaving. If hair could be found on any portion of his flesh when a man is standing naked like one who is hoeing or like one who is harvesting olives or a woman is sitting in the position described, the shaving is acceptable. The priest is not required to search in other places to see if hair remains, even though he is required to remove all the person's hair, as will be explained.


אין הכהן זקוק לבקש תחת אצילי ידיו של נגוע או בין פחדיו או בתוך הקמטים שמא שם נגע שנאמר לכל מראה עיני הכהן וכן בהופך כולו לבן וכיצד יעמוד לפני הכהן אם איש הוא נראה ערום ועומד כעודר וכמוסק זיתים ואם אשה היא נראית ערומה ויושבת כעורכת וכמניקה את בנה וכאורגת בעומדים שמגבהת ידה הימנית עד שיגלה בית השחי אם היה הנגע נראה בהן בזמן שהן עומדין הרי זה טמא ואם אינו נראה בהן כשהן עומדין כך אין נזקקין לו וכשם שהאדם נראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו שאם לא יראה שיער בכל בשרו כשיעמוד ערום כעודר וכמוסק או כשתשב האשה כמו שביארנו הרי זו תגלחת כשירה ואין כהן זקוק לחפש בשאר מקומות שמא נשאר בהן שיער אף ע"פ שהוא צריך לגלח הכל כמו שיתבאר: