1

Whenever a person rends his garments after the loss of a relative other than a parent, he may sew the tear after the seven days of mourning and mend it after thirty days. For one's father and mother, he may sew the tear after thirty days, but may never mend it. A woman should rend her garments and sew them immediately, even when she lost a father or mother, as an expression of modesty.

א

כל הקרעים שקורע אדם על שאר קרוביו שולל הקרע לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם והאשה קורעת ושוללת מיד אפילו על אביה ועל אמה מפני הצניעות:

2

Just as a person must rend his garments for the loss of his father and mother; so, too, he is obligated to rend his garments for the loss of a teacher who instructed him in the Torah, a nasi, the av beit din, the majority of the community who were slain, the cursing of God's name, the burning of a Torah scroll, when seeing the cities of Judah, Jerusalem, and the Temple in their destruction.

ב

כדרך שקורע אדם על אביו ועל אמו כך חייב לקרוע על רבו שלמדו תורה ועל הנשיא ועל אב בית דין ועל רוב הצבור שנהרג ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל ירושלים ועל המקדש:

3

All of these tears should be rent to the extent that one reveals his heart and they should never be mended. Although they should never be mended, they may be sewed irregularly, sewn after the sides are wound or twisted together, or sewn like ladders. All that was forbidden was Alexandrian mending.

Whenever a person tears a garment in a place where it was sewn irregularly or sewn after the sides were wound and twisted together, his act is of no consequence. If, however, he rips a garment where it has been mended in an Alexandrian manner, it is of consequence.

Even one turns a rent garment upside down and makes its collar its hem, he should not mend it.

ג

כל אלו הקרעים קורע עד שמגלה את לבו ואינו מאחה לעולם ואף על פי שאין מתאחין מותר לשוללן למללן וללקטן ולעשותם כמין סולמות ולא אסרו אלא באיחוי אלכסנדרי בלבד וכל הקורע מתוך השלל או המלל או הלקוט לא עשה כלום אבל קורע מתוך האיחוי האלכסנדרי בלבד אפילו הפך הכלי ונעשה שפתו למטה לא יאחה:

4

Just as the seller may not mend it; so, too, the purchaser may not. Therefore the seller must notify the purchaser that this tear may not be mended.

ד

וכשם שהמוכר אסור לאחותו כך הלוקח לפיכך המוכר צריך להודיע ללוקח שקרע זה אינו מתאחה:

5

What is the source that teaches that one is obligated to rend his garments at his teacher's death just as he rends his garments for his father? II Kings 2:12 states: "He was calling out: 'My father, my father, the chariot of Israel and its horsemen.' And then he no longer saw him. And he took hold of his garments and tore them into two halves." This teaches that one must rip apart the collar.

ה

ומנין שקורע על רבו כדרך שקורע על אביו שנאמר והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים מכאן שחייב להבדיל השפה:

6

What is the source that teaches that one is obligated to rend his garments at the death of the nasi, the av beit din, and a report that the majority of the community have been slain? II Samuel 1:11-12 relates: "David took hold of his garments and rent them as did all the people who were with him. They mourned, they cried, and they fasted until the evening for Saul - the nasi - for his son Jonathan - the av beit din - and for the people of God and the House of Israel for they fell by the sword" - this is an unfavorable report.

ו

ומנין שקורעין על הנשיא ועל אב בית דין ועל שמועה שבאה שנהרג רוב צבור שנאמר ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול זה נשיא ועל יהונתן בנו זה אב"ד ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב זו שמועה רעה:

7

What is the source which teaches that one is obligated to rend his garments when hearing the blasphemy of God's name? II Kings 18:37 states: "And Elyakim ben Chilkiyah who oversaw the palace, Shevna the scribe, and Yoach ben Asaf the secretary, came to Chizkiyahu with rent garments." Just as one who hears the blasphemy itself must rend his garments; so, too, one who hears the report of the blasphemy from the listeners must rend his garments.

ז

ומנין שקורעין על ברכת השם שנאמר ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים אחד השומע ואחד השומע מפי שומע חייבין לקרוע:

8

The witnesses are not obligated to rend their garments when they testify in court, for they already tore them when they heard the blasphemy.

ח

והעדים אין חייבין לקרוע כשיעידו בבית דין שכבר קרעו בשעה ששמעו:

9

What is the source which teaches that one is obligated to rend his garments for a Torah scroll that is burnt? Jeremiah 36:23-24 states: "And it came to pass that when Yehudi would read three or four columns... until the entire scroll was consumed by the fire in the hearth. And neither the king nor his servants became fearful, nor did they rend their garments." Implied is that one is obligated to rend one's garments.

One is obligated to rend one's garments only because of a Torah scroll that was burnt arrogantly as in the incident cited. One is obligated to rend one's garments twice: once for the parchment and once for the writing, as ibid.:27 states: "After the king burnt the scroll and the words."

ט

ומנין שקורעין על ספר תורה שנשרף שנאמר ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וארבעה וגו' עד תם כל המגילה על האש אשר על האח ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו מכלל שחייבין לקרוע ואין חייבין לקרוע אלא על ספר תורה שנשרף בזרוע כמעשה שהיה וחייב לקרוע שתי קריעות אחת על הגויל ואחת על הכתב שנאמר אחרי שרוף המלך את המגילה ואת הדברים:

10

What is the source which teaches that one is obligated to rend his garments when seeing the cities of Judah, Jerusalem, and the Temple in their destruction? Jeremiah 41:5 relates: "Men came from Shechem, from Shiloh, and from Samaria, eighty men with their beards shaven and their garments rent."

י

ומנין שקורעין על ערי יהודה ועל ירושלים ועל המקדש שחרבו שנאמר ויבואו אנשים משכם ומשילה ומשומרון שמונים איש מגולחי זקן וקרועי בגדים:

11

Whoever is present with a dying person at the time his soul expires is obligated to rend his garments even if he is not his relative. Similarly, when a virtuous person dies, everyone is obligated to rend his garments because of him, even though he is not a sage. They tear them a handbreadth as other mourners do. When, however, a sage dies, everyone is considered as his relative. They rend their garments for him until they reveal their hearts and uncover their right arms. The house of study of that sage should be discontinued for all seven days of mourning.

Torah scholars have universally accepted the custom of rending their garments for a handbreadth in respect for each other even though they are equal in stature and neither of them teaches the other.

יא

כל מי שעמד עם המת בשעת יציאת נשמתו אע"פ שאינו קרובו חייב לקרוע וכן אדם כשר שמת הכל חייבין לקרוע עליו אף על פי שאינו חכם וקורעין טפח כשאר האבלים אבל חכם שמת הכל קרוביו והכל קורעין עליו עד שמגלין את לבם וחולצין מימין ובית מדרשו של אותו חכם בטל כל שבעה וכבר נהגו תלמידי חכמים בכל מקום לקרוע זה על זה טפח אע"פ שהן שוין ואין אחד מהם מלמד את חבירו:

12

Whenever a person rends his garments because of a sage who dies, as soon as he turns away from the bier, he may sew it irregularly. It appears to me that when a person rends his garments for a sage, he may mend them on the following day. For even when his teacher dies, one should mourn for him for only one day, either the day of his death or the day he hears the report of his death.

Similarly, it appears to me that a person who rends his garments because of the death of the nasi or the like may sew them irregularly on the following day even though he may never mend them.

יב

כל הקורעים על החכם שמת כיון שהחזירו פניהן מאחורי המטה שוללין ויראה לי שהקורע על החכם מאחה למחר שאפילו רבו שמת אין מתאבל עליו אלא יום אחד בלבד או יום מיתה או יום שמועה וכן יראה לי שהקורע על הנשיא וכיוצא בו שולל למחר אף על פי שאינו מאחה עליהם לעולם:

13

When a report comes that a sage has died, we rend our garments only at the time he is eulogized. This is the honor granted to him. One may sew the garment that day and mend it on the following day.

יג

חכם שבאה שמועתו שמת אין קורעין עליו אלא בשעת הספדו וזהו כבודו ושולל בו ביום ומאחה למחר:

14

When the Av Beit Din dies, everyone rends their garments because of him and uncovers their left arm. All of the houses of study in the city are discontinued. The members of the synagogue enter the synagogue and change their places. Those who sit at the south should sit at the north and those who sit at the north should sit at the south.

יד

אב בית דין שמת הכל קורעין עליו וחולצין משמאל וכל בתי מדרשות שבעירו בטלין ובני בית הכנסת נכנסין לבית הכנסת ומשנין את מקומן היושבין בדרום ישבו בצפון והיושבים בצפון ישבו בדרום:

15

When a nasi dies, everyone rends their garments because of him and uncovers both arms. All of the houses of study are discontinued. The members of the synagogue enter the synagogue on the Sabbath, call seven men to the Torah reading and depart. They should not stroll in the market place, but instead should sit together in families mourning the entire day.

טו

נשיא שמת הכל קורעין עליו וחולצין שתי הידים מכאן ומכאן ובכל בתי מדרשות בטלים ובני בית הכנסת נכנסין בשבת לבית הכנסת וקוראין שבעה ולא יטיילו בשוק אלא יושבין משפחות משפחות דוים כל היום: