1

A eulogy is an honor for the deceased. Therefore we compel the heirs to pay the wages of the men and women who recite laments and they eulogize him. If the deceased directed that he not be eulogized, we do not eulogize him. If, however, he directed that he not be buried, we do not heed him, for burial is a mitzvah, as Deuteronomy 21:22 states: "And you shall certainly bury him."

א

ההספד כבוד המת הוא לפיכך כופין את היורשין ליתן שכר מקוננים והמקוננות וסופדין אותו ואם צוה שלא יספדוהו אין סופדין אותו אבל אם צוה שלא יקבר אין שומעין לו שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו:

2

Anyone who is sluggish with regard to the eulogy for a sage will not live long. Anyone who is sluggish with regard to the eulogy of an upright person is fit to be buried in his lifetime. Anyone who sheds tears for an upright person will have his reward for this guarded by the Holy One, blessed be He.

ב

כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים וכל המתעצל בהספד אדם כשר ראוי ליקבר בחייו וכל המוריד דמעות על אדם כשר הרי שכרו שמור על כך אצל הקדוש ברוך הוא:

3

We do not place a Torah scroll on the bier of a sage. We do not change him from one bier to another. We take his bier out only through the doorway; we do not lower it to remove it through the gardens. For others, this is permitted.

ג

אין מניחין ספר תורה על מטתו של חכם ואין משנין אותו ממטה למטה ואין מוציאין מטתו אלא דרך פתחים לא שישלשלוה דרך גגות ובשאר העם מותר לעשות:

4

We rise and sit no less than seven times in honor of a deceased person. There should be no less than ten men who rise and sit. Only relatives should participate. This rite is carried out only on the first day, in the cemetery, in communities where it is customary to observe it.

How is this rite carried out in communities where it is customary to observe it? We have the other relatives and the members of the family who are not required to mourn stand and we recite dirges and the like in their presence. Afterwards, one says: "Sit honored persons, sit." He then recites other statements of lament before them while they are sitting and then says: "Stand honored persons, stand." He then speaks again while they are stand and repeats this pattern seven times.

ד

אין פוחתין משבעה מעמדות למת ואין עושין מעמד ומושב בפחות מעשרה ואין עושין אלא בקרובים ואין עושין אלא ביום ראשון ובבית הקברות ובמקום שנהגו כיצד עושין במקום שנהגו מעמידין שאר הקרובים ובני משפחה שאינן בני אבל ואומרין לפניהם דברי קינות וכיוצא בהן ואח"כ אומר שבו יקרים שבו ואומר לפניהם דברים אחרים כשהן יושבין ואחר כך עמדו יקרים עמודו ואומר כשהן עומדין וחוזר ואומר כך שבע פעמים:

5

Just as we rise and sit in honor of men in places where this custom is observed, we observe the same rites in honor of women. Never, however, do we leave the bier of a women in the public thoroughfare, for this is considered disrespectful for a woman. Instead, she is buried directly after her death.

ה

כדרך שעושין מעמד ומושב לאנשים במקום שנהגו כך עושין לנשים ומספידין הנשים כאנשים בכל מקום אבל אין מניחין מטת האשה ברחוב לעולם שזה גנאי לאשה אלא סמוך למיתתה קבורתה:

6

When a person gathers the bones of a deceased, mourning dirges and lamentations should not be recited, not should the mourning blessing or words of comfort for mourners be said. Instead, we recite only words of praise to the Holy One, blessed be He, and exhortations to repentance.

ו

המלקט עצמות אין אומרים עליהם קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אבל אומרים עליהן דברי שבח להקב"ה ודברי כבושים:

7

The following rules apply when a person moves the coffin of a person from one place to another. If the corpse's backbone is intact, we stand in a line for him, recite the mourning blessing and the words of comfort for mourners. We eulogize him even if his bones were moved after twelve months after his death. If its backbone is not intact, we do not eulogize him. We do not stand in a line for him, nor do we recite the mourning blessing and the words of comfort for mourners.

The term "mourning blessing" refers to what is said in the mourners' home. The words of comfort for mourners refers to what is said when standing in a line.

ז

המפנה ארונו של מת ממקום למקום אם שדרו קיימת עומדין עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים ומספידין אותו אף על פי שהעבירוהו לאחר שנים עשר חדש ואם אין שדרו קיימת אין מספידין אותו ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים ואלו הן ברכת אבלים דברים שאומרים בבית האבל תנחומי אבלים שאומרים בשורה:

8

When a person gathers the bones of his father and his mother, he should mourn for them for that entire day. In the evening, he should not mourn even though they are bound up in his sheet. One does not recite mourning dirges.

ח

המלקט עצמות אביו ואמו הרי זה מתאבל עליהן כל היום כולו ולערב אין מתאבל אפילו צרורין לו בסדינו ואין אומרין עליהן קינות:

9

We do not eulogize children. How old must a child be to be fit to be eulogized? For the children of the poor or the children of the elderly, five years old. For the children of the wealthy, six years old. This applies to both boys and girls.

ט

אין מספידין את הקטנים ובן כמה שנים יהיה ראוי להספד בני עניים או בני זקנים בני חמש ובני עשירים בני שש אחד זכרים ואחד נקבות:

10

The following rules apply when a child dies. If he dies within 30 days of birth, he should be carried in one's bosom and buried with one woman and two men in attendance. He should not be buried with one man and two women in attendance because of the prohibition against men and woman being together alone. We do not stand in a line because of him, nor do we recite the mourning blessing or the words of comfort for mourners.

When a child was a full 30 days old, his corpse should be carried in a small coffin that can be carried on one's forearms. We stand in a line because of him and recite the mourning blessing and the words of comfort for mourners. A child of twelve months is carried out in a bier.

י

תינוק שמת כל שלשים יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובשני אנשים אבל לא באיש אחד ובשתי נשים מפני הייחוד ואין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים בן שלשים יום גמורים יוצא בגלוסקמא קטנה הניטלת באגפיים ועומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים בן שנים עשר חדש יוצא במטה:

11

Whenever a corpse is taken out in a bier, people at large should grieve for him. Whenever it is not taken out in a bier, people at large need not grieve for him. Whenever anyone is known to people at large, people at large should occupy themselves with his burial. When one is not known to people at large, people at large need not occupy themselves with his burial.

In a place where it is customary for women to walk before the bier, they walk before the bier; where it is customary for them to walk after the bier, they walk after the bier.

יא

כל היוצא במטה רבים מצהיבין עליו וכל שאינו יוצא במטה אין רבים מצהיבין עליו וכל הניכר לרבים רבים מתעסקין בו וכל שאינו ניכר לרבים אין רבים חייבין להתעסק בו ומקום שנהגו נשים לצאת לפני המטה יוצאות לפני המטה לאחר המטה יוצאות לאחר המטה:

12

We do not eulogize servants and maidservants. Nor do we stand in a line because of them, nor do we recite the mourning blessing nor the words of comfort for mourners. Instead, we tell the master, as we would say if one lost an ox or a donkey: "May the Omnipresent replenish your loss."

יב

העבדים והשפחות אין מספידין אותן ואין עומדין עליהן בשורה ואין אומרים עליהן ברכת אבלים ותנחומי אבלים אלא אומרין לו כשם שאומרין לו על שורו ועל חמורו המקום ימלא חסרונך: