Introduction to Hilchos Rotzeach uShmirat Nefesh

They contain seventeen mitzvot: seven positive mitzvot and ten negative mitzvot. They are:
1) Not to murder;
2) Not to accept ransom from a murderer to save him from execution;
3) To exile a person who killed inadvertently;
4) Not to accept ransom from a person who killed inadvertently to save him from exile;
5) Not to kill a murderer directly after the murder, before he stands trial;
6) To save a person who is being pursued, by killing the pursuer;
7) Not to have mercy on the pursuer;
8) Not to stand idly by when a colleague's life is in danger;
9) To set aside cities of refuge, and to prepare the roads leading to them;
10) To break the neck of a calf in a wadi [when required];
11) Never to till or seed the land [where the calf was decapitated];
12) Not to create a dangerous situation;
13) To build a guardrail;
14) Not to cause a well-meaning person to blunder;
15) To help [a person whose animal collapses on a road] to unload it;
16) [Together with the owner] to reload [the animal];
17) Not to abandon him helpless, with his burden.

These mitzvot are explained in the chapters [that follow].

הלכות רוצח ושמירת נפש - הקדמה

יש בכללן שבע עשרה מצות. שבע מצות עשה. ועשר מצות לא תעשה: וזה הוא פרטן:
א) שלא לרצוח
ב) שלא ליקח כופר לנפש רוצח אלא יומת
ג) להגלות הרוצח בשגגה
ד) שלא ליקח כופר למחוייב גלות
ה) שלא יומת הרוצח כשירצח קודם עמידה בדין
ו) להציל הנרדף בנפשו של רודף
ז) שלא לחוס על הרודף
ח) שלא לעמוד על דם
ט) להפריש ערי מקלט ולכוין להם הדרך
י) לערוף את העגלה בנחל
יא) שלא יעבד באותה קרקע ולא תזרע
יב) שלא לשום דמים
יג) לעשות מעקה
יד) שלא יכשיל תמים בדבר
טו) לפרוק עם מי שנכשל בדרך
טז) לטעון עמו
יז) שלא יניחנו נבהל במשאו וילך לו:

וביאור מצות אלו בפרקים אלו:


Whenever a person kills a human being, he transgresses a negative commandment, as Exodus 20:13 states: "Do not murder." If a person kills a Jew intentionally in the presence of witnesses, he should be executed by decapitation.

This is implied by Exodus 21:20, which states that when a person kills a servant, "vengeance will certainly be executed." The Oral Tradition explains that this refers to decapitation.

Whether he kills the victim with an iron weapon or burns him with fire, the murderer should be executed by decapitation.


כל הורג נפש בן אדם [מישראל] עובר בלא תעשה שנאמר לא תרצח. ואם רצח בזדון בפני עדים מיתתו בסייף שנאמר נקם ינקם. מפי השמועה למדו שזו מיתת סייף בין שהרג את חבירו בברזל בין ששרפו באש מיתתו בסייף:


It is a mitzvah for the blood redeemer to kill the murderer, as Numbers 35:19 states: "The blood redeemer shall put the murderer to death." Whoever is fit to inherit the victim's estate becomes the redeemer of his blood.

If the blood redeemer did not desire - or was unable - to kill the murderer, or if the victim did not have a relative to redeem his blood, the court executes the murderer by decapitation.


מצוה ביד גואל הדם [להרוג את הרוצח] שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח. וכל הראוי לירושה הוא גואל הדם. לא רצה גואל הדם או שלא היה יכול להמיתו או שאין לו גואל דם בית דין ממיתין את הרוצח בסייף:


The following rules apply if a father kills his son. If the victim has a son, this son should kill his grandfather, because he is the blood redeemer. If he does not have a son, none of the victim's brothers becomes the blood redeemer who must kill his father. Instead, he should be executed by the court.

Both a male and a female may become blood redeemers.


האב שהרג את בנו. אם היה בן לנהרג הרי זה הורג אבי אביו מפני שהוא גואל. ואם אין לו בן אין אחד מן האחין נעשה גואל הדם להמית את אביו אלא בית דין ממיתין אותו. ואחד הזכר ואחד הנקבה בגאולת הדם:


The court is enjoined not to accept ransom from the murderer to save him from execution. Even if he gave all the money in the world, and even if the blood redeemer was willing to forgive him he should be executed.

The rationale is that the soul of the victim is not the property of the blood redeemer, but the property of the Holy One, blessed be He. And He commanded, Numbers 35:31: "Do not accept ransom for the soul of a murderer."

There is nothing that the Torah warned so strongly against as murder, as Ibid.:33 states: "Do not pollute the land in which you live, for blood will pollute the land."


ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח. ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה גואל הדם לפוטרו. שאין נפשו של זה הנהרג קנין גואל הדם אלא קנין הקב"ה שנאמר ולא תקחו כופר לנפש רוצח. ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים שנאמר ולא תחניפו את הארץ וגו'. כי הדם הוא יחניף את הארץ וגו':


When a murderer kills willfully, he should not be killed by witnesses or observers until he is brought to court and sentenced to death, as implied by Numbers 35:12 "A murderer should not be put to death until he stands before the congregation in judgment."

This law applies to all those liable for execution by the court, who transgressed and performed the forbidden act. They should not be executed until their trial is completed by the court.


רוצח שהרג בזדון אין ממיתין אותו העדים ולא הרואים אותו עד שיבא לבית דין וידינוהו למיתה. שנאמר ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. והוא הדין לכל מחוייבי מיתות בית דין שעברו ועשו שאין ממיתין אותן עד שיגמר דינם בבית דין:


When does the above apply? When the person has already transgressed and performed the transgression for which he is liable to be executed by the court. When, however, a person is pursuing a colleague with the intention of killing him - even if the pursuer is a minor - every Jewish person is commanded to attempt to save the person being pursued, even if it is necessary to kill the pursuer.


במה דברים אמורים בשעבר ועשה העון שחייב עליו מיתת בית דין. אבל הרודף אחר חבירו להרגו אפילו היה הרודף קטן הרי כל ישראל מצווין [א] להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של רודף:


What is implied? If the rodef was warned and continues to pursue his intended victim, even though he did not acknowledge the warning, since he continues his pursuit he should be killed.

If it is possible to save the pursued by damaging one of the limbs of the rodef, one should. Thus, if one can strike him with an arrow, a stone or a sword, and cut off his hand, break his leg, blind him or in another way prevent him from achieving his objective, one should do so.

If there is no way to be precise in one's aim and save the person being pursued without killing the rodef, one should kill him, even though he has not yet killed his victim. This is implied by Deuteronomy 25:11-12, which states: "If a man is fighting with his brother, and the wife of one... grabs the attacker by his private parts, you must cut off her hand; you may not show pity."


כיצד אם הזהירוהו והרי הוא רודף אחריו אע"פ שלא קיבל עליו התראה כיון שעדיין הוא רודף הרי זה נהרג. ואם יכולים להצילו באבר מאיברי הרודף כגון שיכו אותו בחץ או באבן או בסייף ויקטעו את ידו או ישברו את רגלו או יסמו את עינו עושין. ואם [אינן] יכולין לכוין ולהצילו אלא אם כן הרגוהו לרודף הרי אלו הורגין אותו אע"פ שעדיין לא הרג שנאמר וקצותה את כפה לא תחוס עינך:


There is no difference whether she grabs "his private parts" or any other organ that imperils his life. Similarly, the rodef may be a man or a woman. The intent of the verse is that whenever a person intends to strike a colleague with a blow that could kill him, the pursued should be saved by "cutting off the hand" of the rodef. If this cannot be done, the victim should be saved by taking the rodef's life, as the verse continues: "you may not show pity."


אחד במבושיו ואחד כל דבר שיש בו סכנת נפשות. אחד האיש או האשה. א ענין הכתוב שכל החושב להכות חבירו הכאה הממיתה אותו מצילין את הנרדף בכפו של רודף. ואם אינן יכולין מצילין אותו אף בנפשו שנאמר לא [ב] תחוס עינך:


This, indeed, is one of the negative mitzvot - not to take pity on the life of a rodef.

On this basis, our Sages ruled that when complications arise and a pregnant woman cannot give birth, it is permitted to abort the fetus in her womb, whether with a knife or with drugs. For the fetus is considered a rodef of its mother.

If the head of the fetus emerges, it should not be touched, because one life should not be sacrificed for another. Although the mother may die, this is the nature of the world.


אף זו מצות לא תעשה שלא לחוס על נפש הרודף. לפיכך הורו חכמים שהעוברה שהיא מקשה לילד מותר לחתוך העובר במיעיה. בין בסם בין ביד מפני שהוא כרודף אחריה להורגה. ואם משהוציא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם:


The laws of a rodef apply whether a person is pursuing a colleague with the intent of killing him, or a maiden that had been consecrated with the intent of raping her, as reflected by Deuteronomy 22:26, which establishes an equation between murder and rape, stating: "Just as when a man arises against his colleague and kills him, so too, is this matter i.e., the rape of a consecrated maiden."

The same principle is reflected by another verse within the passage, which states (Ibid.:27): "The consecrated maiden cried out, but there was no one to save her." Implied is that if there is someone who can save her, he must do so, using all means including taking the life of the pursuer.


אחד הרודף אחר חבירו להרגו או רודף אחר נערה מאורסה לאונסה. שנאמר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. והרי הוא אומר צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה. הא יש לה מושיע מושיעה בכל דבר שיכול להושיע ואפילו בהריגת הרודף:


The same laws apply with regard to any woman forbidden as an ervah, but not to relations with an animal. With regard to homosexual rape, by contrast, one may save a man from being raped by killing the intended rapist.

If one pursues an animal with the intent of sodomizing it, or one seeks to perform a forbidden labor on the Sabbath or to worship idols - although the Sabbath and the prohibition against idol worship are fundamental elements of our faith - the person should not be killed until he commits the transgression and is brought to court, convicted and executed.


והוא הדין לשאר כל העריות חוץ מן הבהמה. אבל הזכור מצילין אותו בנפש הרודף כשאר כל העריות. אבל הרודף אחר הבהמה לרבעה. או שרדף לעשות מלאכה בשבת או לעבוד ע"ז. אע"פ שהשבת וע"ז עיקרי הדת אין ממיתין אותו עד שיעשה ויביאוהו לבית דין וידינוהו וימות:


If a person pursued a woman forbidden as an ervah, took hold of her and inserted the head of his organ within her,he may not be slain, even though he has not concluded sexual relations. He must be brought to court.

If a man was pursuing a woman forbidden as an ervah, and other men were pursuing him to save her, and she tells them, "Let him be, so that he does not kill me," they should not listen to her.Instead, he should be intimidated and prevented from raping her, by maiming his limbs. If he cannot be prevented by maiming his limbs, his life may be taken, as explained above.


רדף אחר ערוה ותפשה ושכב עמה והערה. אע"פ שלא גמר ביאתו אין ממיתין אותו עד עמדו בדין. רדף אחר ערוה ואחרים היו רודפין אחריו להצילה. ואמרה להם הניחוהו כדי שלא יהרגני אין שומעין לה אלא מבהילין אותו ומונעין אותו מלבעול באיבריו. ואם אינן יכולים באיבריו אפילו בנפשו כמו שביארנו:


When a person could prevent a murder or a rape by maiming the rodef's limbs, but did not take the trouble and instead saved the victim by killing the rodef, he is regarded as one who shed blood and is liable for death. Nevertheless, he should not be executed by the court.


כל היכול להציל באבר מאיבריו ולא טרח בכך אלא הציל בנפשו של רודף והרגו הרי זה שופך דמים וחייב מיתה אבל אין בית דין ממיתין אותו:


Whenever a person can save another person's life, but he fails to do so, he transgresses a negative commandment, as Leviticus 19:16 states: "Do not stand idly by while your brother's blood is at stake."

Similarly, this commandment applies when a person sees a colleague drowning at sea or being attacked by robbers or a wild animal, and he can save him himself or can hire others to save him. Similarly, it applies when he hears gentiles or mosrim conspiring to harm a colleague or planning a snare for him, and he does not inform him and notify him of the danger.

And it applies when a person knows of a gentile or a man of force who has a complaint against a colleague, and he can appease the aggressor on behalf of his colleague, but he fails to do so. And similarly, in all analogous instances, a person who fails to act transgresses the commandment: "Do not stand idly by while your brother's blood is at stake."


כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חבירו טובע בים. או ליסטים באים עליו. או חיה רעה באה עליו. ויכול להצילו הוא בעצמו. או ששכר אחרים להצילו ולא הציל. או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו. או שידע בעובד כוכבים או באונס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו להסיר מה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו. העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך:


When a person sees a rodef pursuing a colleague to kill him, or a woman forbidden as an ervah to rape her, and he has the potential to save the victim and yet fails to do so, he has negated the observance of the positive commandment: "You must cut off her hand," and has transgressed two negative commandments: "You may not show pity," and "Do not stand idly by while your brother's blood is at stake."


הרואה רודף אחר חבירו להרגו או אחר ערוה לבועלה ויכול להציל ולא הציל. הרי זה ביטל מצות עשה שהיא וקצותה את כפה. ועבר על [ג] שני לאוין על לא תחוס עינך ועל לא תעמוד על דם רעך:


Even though lashes are not given as punishment for the transgression of these prohibitions - because they do not involve committing a forbidden deed - they are nevertheless very severe. For whoever causes the loss of a Jewish soul is considered as if he destroyed the entire world, and whoever saves a Jewish soul is considered as if he saved the entire world.


אע"פ שאין לוקין על לאוין אלו מפני שאין מעשה בהן חמורים הם *שכל המאבד נפש אחת מישראל כאילו אבד כל העולם כולו. וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים כל העולם כולו: