Introduction to Hilchos Genevah

[This text] contains seven mitzvot: two positive commandments and five negative commandments. They are:
1) Not to steal property;
2) The laws governing a thief;
3) To insure the accuracy of scales and weights;
4) Not to deceive a person by using [inaccurate] measures and weights;
5) Not to possess two sets of weights or measures, even though one does not use them for business;
6) Not to move a colleague's property marker;
7) Not to kidnap.

These mitzvot are explained in the chapters [that follow].

הלכות גניבה - הקדמה

יש בכללן שבע מצות. שתי מצות עשה. וחמש מצות לא תעשה, וזה הוא פרטן:
א) שלא לגנוב ממון
ב) דין הגנב
ג) לצדק המאזנים עם המשקלות
ד) שלא יעשה עול במדות ובמשקלות
ה) שלא יהיה לאדם אבן ואבן איפה ואיפה אף על פי שאינו לוקח ונותן בהן
ו) שלא יסיג גבול
ז) שלא לגנוב נפשות

:

וביאור מצות אלו בפרקים אלו

1

Whenever a person steals property that is worth a p'rutah or more, he transgresses a negative commandment, as Exodus 20:13 states: "Do not steal."

Lashes are not administered for the violation of this commandment, for one is obligated to give compensation. For the Torah requires a thief to compensate the party from whom he stole, whether he be a Jew or a gentile, an adult or a minor.

א

כל א הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב. ואין לוקין על לאו זה שהרי ניתן לתשלומין שהגנב חייבתו תורה לשלם. ואחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון עכו"ם ואחד הגונב את הגדול או את הקטן:

2

The Torah prohibits stealing even the slightest amount. It is forbidden to steal as a jest, to steal with the intent to return, or to steal with the intent to pay. All is forbidden, lest one habituate oneself to such conduct.

ב

אסור לגנוב כל שהוא דין תורה. ואסור לגנוב דרך שחוק או לגנוב על מנת להחזיר או על מנת לשלם הכל אסור שלא ירגיל עצמו בכך:

3

Who is a thief? A person who takes assets belonging to a colleague in stealth, without the owner's knowing - e.g., a pickpocket who is not detected by the owner or the like.

If, however, a person takes a colleague's assets in open view and with public knowledge by force, he is not considered a thief, but rather a robber.

For this reason, an armed bandit who steals is not considered a robber, but a thief. This applies even when the owner takes notice when he steals.

ג

אי זהו גנב זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעים. כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואים וכן כל כיוצא בזה. אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן. לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אף על פי שהבעלים יודעים בשעה שגנב:

4

When two acceptable witnesses testify that a person stole, he is required to pay twice the amount of the stolen property to its owner. If he stole a dinar, he must pay two. If he stole a donkey, a garment or a camel, he must pay twice its worth. He thus loses the amount that he desired that his colleague would lose.

ד

גנב שהעידו עליו עדים כשרים שגנב חייב לשלם א שנים לבעל הגניבה. אם גנב דינר משלם שנים. גנב חמור או כסות או גמל משלם שנים בדמיה נמצא מפסיד כשיעור שבקש לחסר את חבירו:

5

When a thief admits that he stole, he must repay the principal, but he is not liable for the payment of the double amount, as indicated by Exodus 22:8: "one who is deemed guilty by the court must pay double." This excludes a person who admits his own guilt; he need not pay double.

This principle applies with regard to all the fines required by the Torah. A person who admits his own guilt is not liable for the fine.

ה

ב גנב שהודה מעצמו שגנב משלם את הקרן ופטור מן הכפל שנאמר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים ולא המרשיע את עצמו משלם שנים. והוא הדין לכל הקנסות שהמודה בהן פטור:

6

The obligation to make double restitution applies with regard to all articles with the exception of a sheep or an ox. A person who steals an ox or a sheep and slaughters it or sells it must pay four times the amount of the sheep and five times the amount of the ox.

ו

תשלומי כפל נוהגין בכל חוץ משה ושור שהגונב את השור או את השה וטבח או מכר משלם על השה תשלומי ארבעה ועל השור תשלומי חמשה:

7

The obligation to pay double - or four or five times the amount - of the value of the stolen article applies equally to a man and to a woman. If a woman is married and thus has no financial resources with which to pay, the double paymentremains a debt that she is obligated to pay when she is divorced or becomes a widow. At that time, the court exacts payment from her.

ז

ג אחד האיש ואחד האשה שגנבו חייבין לשלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה. היתה אשת איש שאין לה לשלם הרי הכפל עליה חוב עד שתתגרש או ימות בעלה ובית דין נפרעים ממנה:

8

When a minor steals, he is not liable for the double payment. The stolen article must, however, be returned to its owner. If that article is lost, he is not obligated to pay the principal even after he attains majority.

ח

קטן שגנב פטור מן הכפל ומחזירין לו דבר הגנוב ממנו. ואם אבדו אינו חייב לשלם אף הקרן ואפילו לאחר שהגדיל:

9

When a servant steals, he is not liable for the double payment. Similarly, his owner is not liable. For a person is not liable for the damages caused by his servants although they are his property. The rationale is that the servants are mentally competent, and their owner is incapable of guarding them. Were the owner to be held liable for the damages his servants cause, if he angered a servant, the servant could desire to seek revenge and go and ignite a grain heap worth a thousand dinar or precipitate other similar damage to cause his owner to be liable.

If the servant is freed by his owner, he is obligated to pay the double payment.

ט

העבד שגנב פטור מן הכפל ובעליו פטורין שאין אדם חייב על נזקי עבדיו אע"פ שהן ממונו מפני שיש בהן דעת ואינו יכול לשמרן שאם יכעיסנו רבו ילך וידליק גדיש באלף דינר וכיוצא בזה משאר נזקין. נשתחרר העבד חייב לשלם את הכפל:

10

It is appropriate for the court to administer corporal punishment to a child who steals, according to the child's strength, so that he will not become accustomed to such conduct. The same principles apply if he causes other types of damage.

Similarly, servants who stole or caused damage should be administered severe corporal punishment, so that they will not become accustomed to causing damage.

י

ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. וכן מכין את העבדים שגנבו או שהזיק מכה רבה כדי שלא יהיו רגילין להזיק:

11

When the stolen article increased in value while it was in the thief's possession - e.g., a sheep bore a lamb and it was shorn - the thief must restore the sheep, its shearings and its offspring.

If the owner already despaired of the sheep's return, and it gave birth or was shorn, the thief must pay only the value at the time of the theft. If the thief invested in the stolen property, causing its value to increase - e.g., he force fed livestock - the thief is entitled to the increase in value even when the owner does not despair of the article's return. When the thief restores the stolen article and the double payment, he should be repaid for the increase in value by the owner, or that amount should be deducted from the double payment.

יא

היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה א הוצאה והשביחה כגון שפטמה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש. וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבים לו מן הכפל:

12

When the stolen article remains unchanged in the possession of the thief, it should be returned to its owner regardless of whether or not he despaired of its return. If, however, it increased in value after the owner despaired of its return, the thief is entitled to that increase, as we have explained above.

If, however, the stolen article underwent a fundamental change while in the thief's possession, the thief acquires it and any increase in its value, even before the owner despairs of the article's return. All that is required of him is to return the value of the stolen article at the time of the theft.

יב

הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר [א] יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו. נשתנית הגניבה ביד הגנב קנאה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים:

13

If he stole a gaunt animal and he fattened it, or he stole a fat animal and he caused its weight to be reduced, he is liable to pay twice - or four or five times - the value of the animal at the time of the theft.

If he stole a kid and it grew into a ram, or a calf and it grew into an ox, he is liable to pay twice the value of the animal at the time of the theft. If he slaughtered it or sold it after it matured, it is considered to have undergone a change while in the thief's possession, and he acquires it. Thus, he is slaughtering or selling his own animal; he is not required to pay four or five times its worth.

יג

גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה [ב] כשעת הגניבה. גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה. טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:

14

When a person steals an animal, a utensil or the like that was worth four zuz at the time of the theft, but at the time the case is brought to court, it depreciated and is worth only two, the thief must pay the worth of the principal at the time of the theft, and pay the double - or quadruple or quintuple - amount as evaluated at the time the case is brought to court.

The following rules apply if an animal or a utensil was worth two zuz at the time of the theft, but at the time the case is brought to court, it appreciated and is worth four. If the person slaughtered or sold the animal or destroyed or lost the utensil, he must pay double - or four or five times - the worth of the stolen article at the time the case is brought to court.

If the animal died or the utensil was lost as a matter of course, he must pay double the worth of the stolen article at the time of the theft.

יד

גנב בהמה או כלי וכיוצא בהן ובשעת הגניבה היה שוה ארבעה ועכשיו בשעת העמדה בדין שוה שנים משלם קרן [ג] כשעת הגניבה ותשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. היה שוה בשעת הגניבה שנים [ד] ובשעת העמדה בדין ארבעה אם שחט או מכר או שבר הכלי או אבדו משלם תשלומי כפל או ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין. ואם מתה הבהמה או אבד הכלי מאליו משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה:

15

When a person steals a utensil and destroys it or causes it to decrease in value - or it is destroyed or it decreases in value as a matter of course - the amount of the decrease is not evaluated. Instead, we evaluate the original worth of this utensil, and the thief is obligated to pay the owner twice this amount. The broken utensil becomes the property of the thief. The same laws apply in all similar instances.

If the owner desires to take the broken utensil and be compensated for the damage done to it and receive the double payment, his wishes are respected.

טו

מי שגנב כלי ד ושברו או פחתו או נשבר או נפחת מאליו אין שמין לו [ה] הפחת אלא רואין כמה היה שוה אותו הכלי ומשלם לבעלים שנים בדמיו והכלי השבור יהיה לגנב. וכן כל כיוצא בזה. ואם רצו הבעלים ליטול הכלי השבור וישלם להם הפחת והכפל שומעין להם:

16

When a thief slaughters or sells a sheep or an ox before the owner despairs of its return, he is required to pay four or five times its amount, despite the fact that the sale is nullified and the purchaser does not acquire the article, but instead must return it intact to its original owner.

Needless to say, the above applies if he slaughters or sells the animal after the owner despairs of its return. For his deed is effective, and the purchaser is considered to have acquired the article.

טז

הגנב שגנב וטבח או מכר לפני יאוש בעלים אע"פ שלא קנה לוקח והרי הגניבה חוזרת בעצמה מיד הלוקח הרי זה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואין צריך לומר אם טבח או מכר לאחר יאוש שהוא משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהרי הועיל במעשיו וקנה הלוקח:

17

When a thief steals from another thief, he is not required to pay twice its amount. This applies even if the original owner despaired of the stolen article's return. If the second thief slaughters or sells a stolen animal, he is not required to pay the first thief four or five times its worth.

The rationale is that the law is that this animal must be returned to its owner; it was never acquired by the thief. Nor must the second thief pay twice, four or five times the amount to the original owner, because he did not steal the property from the original owner's domain.

יז

הגונב מגנב אחר אע"פ שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן:

18

When a thief steals an animal and slaughters it, and then another person steals the meat, the second thief must make double restitution to the first thief, for the first thief acquired the animal because of the change his deed brought about. The first thief must, however, pay four or five times the animal's worth.

The following rules apply when a thief stole an animal and sold it, and another person stole it from the purchaser. If the original owner despaired of the animal's return, the first thief must pay four or five times the animal's worth, and the second thief must pay double its worth. If the original owner did not despair of the animal's return, the second thief is required to restore only the principal.

יח

גנב וטבח ובא גנב אחר וגנב. הגנב האחרון משלם תשלומי כפל לגנב הראשון שהרי קנה בשינוי מעשה וגנב הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה. גנב ומכר ובא אחר וגנב מן הלוקח. אם נתייאשו הבעלים הרי הראשון משלם תשלומי ארבעה וחמשה והגנב השני משלם תשלומי כפל ואם לא נתייאשו הבעלים אין האחרון משלם אלא קרן בלבד: