| 1The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, [and] Hezekiah, kings of Judah. |
|
א חֲזוֹן֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָ֑ם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה: |
| the vision of Isaiah the son of Amoz. Said Rabbi Levi: We have a tradition from our ancestors that Amoz and Amaziah, king of Judah, were brothers. |
|
חזון ישעיהו בן אמוץ וגו'.
א"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה מלך יהודה אחים היו:
|
| which he saw concerning Judah and Jerusalem. Now, did he not prophesy concerning many nations, viz. the prophecy of Babylonia (ch. 13), the prophecy of Moab (ch. 15)? Thus you learn that this is not the beginning of the Book, and that the Book is not given its name for this prophecy. So we learned in the Baraitha of the Mechilta (Exod. 15:9,10): “In the year of King Uzziah’s death” (6:1) is the beginning of the Book, but there is no early and late in the order [i.e., the order of the chapters is no indication of the chronological order. (Others read: There is no early and late in the Book Parshandatha.) The context proves this point, for, on the day of the earthquake (see Zech. 14:5), the day Uzziah became a metzora (see 2 Chron. 26:19), it was said: “Whom shall I send and who will go for us?” And I said, “Here I am; send me” (6:8). We learn that this was the beginning of his mission, and this prophecy was said afterwards. And concerning this alone, it is stated: which he saw concerning Judah and Jerusalem, just as Scripture says concerning each nation, “the prophecy of such and such a nation.” Here too, Scripture writes: “which he saw concerning Judah and Jerusalem.” Since they are harsh reproofs, he calls them “chazon,” which is the harshest of the ten expressions by which prophecy is called, as is stated in Gen. Rabbah (44:7), and proof of this is the verse (infra 21:2), “A harsh prophecy (חָזוּת) was told to me.” |
|
אשר חזה על יהודה וירושלים.
והלא על כמה אומות נתנבא משא בבל משא מואב הא למדת שאין זה תחלת הספר ולא נקרא הספר על שם החזון הזה וכן שנינו בברייתא דמכילתא, בשנת מות המלך עוזיהו תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר בסדר והדברים מוכיחים שהרי ביום הרעש יום שנצטרע עוזיהו נאמר ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח ומי ילך לנו (לקמן ו) ואמר הנני שלחני למדנו שהוא תחלת שליחותו ונבואה זו נאמרה אח"כ ועל זו לבדה נאמר אשר חזה על יהודה וירושלים כשם שאמר על משא כל אומה ואומה משא אומה פלוני אף כאן כתב חזון זה חזה על יהודה וירושלים ולפי שהם תוכחות קושי קראם חזון שהוא קשה מעשרה לשונות שנקראת נבואה כמש"א בב"ר וראיה לדבר חזות קשה הוגד לי (לקמן כא):
|
| in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, [and] Hezekiah, kings of Judah.. These four kings he buried, [i.e. he outlived,] in his lifetime. On the day Uzziah became a metzora, the Shechinah rested upon him, and he prophesied all the days of these kings, until Manasseh arose and killed him. (And this prophecy was said in the days of Hezekiah after the ten tribes were exiled.) |
|
בימי עוזיהו וגו'.
מלכי יהודה ד' מלכים הללו קפח בימיו ביום שנצטרע עוזיהו שרתה שכינה עליו ונתנבא כל ימי המלכים הללו עד שעמד מנשה והרגו (ונבואה זו נאמרה בימי חזקיהו אחר שגלו עשרת השבטים כת"י):
|
| 2Hear, O heavens, and give ear, O earth, for the Lord has spoken; Children I have raised and exalted, yet they have rebelled against Me. |
|
בשִׁמְע֚וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַֽאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי: |
| Hear, O heavens, and give ear, O earth. And Moses said, “Give ear, O heavens,… and may the earth hear” (Deut. 32:1). Why did Isaiah change the wording? Our masters taught concerning this matter, [and] many midrashim [are] in the section entitled “Ha’azinu” in Sifrei, but the Sages disagreed with them and said: A matter is not so unless witnesses come and testify. If their words coincide, their testimony is fulfilled; if not, their testimony is not fulfilled. Had Isaiah not addressed the heavens with giving ear and the earth with hearing, the heavens would testify and say, ‘When we were called to this testimony in Moses’ time, when he said, (Deut. 30:19) “I call heaven and earth to witness against you,” we heard with an expression of giving ear,’ and the earth would testify, ‘I was called with an expression of hearing,’ hence their testimony would not coincide. [Therefore,] Isaiah came and reversed the matter. Consequently, both are found to testify with an expression of giving ear and with an expression of hearing. |
|
שמעו שמים והאזיני ארץ.
משה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ (דברים ל״ב:א׳) למה שינה ישעיה את הלשון שנו רבותינו בדבר זה ומדרשות רבים בפ' האזינו בספרי ונחלקו חכמים עליהם ואמרו אין הדבר כן אלא בזמן שהעדים באים ומעידים ונמצאו דבריהם מכוונין עדותן קיימת ואם לאו אין עדותן קיימת אילו לא בא ישעיה ונתן שמיעה לשמים והאזנה לארץ היו שמים מעידים ואומרים כשנקראו לעדות זו בימי משה שאמר העידותי בכם היום בהאזנה שמענו והארץ מעידה אני נקראתי בלשון שמיעה ואין עדותן מכוונת בא ישעיה וחלף את הדבר נמצאו שניהם מעידים בלשון האזנה ובלשון שמיעה:
|
| for the Lord has spoken. That you should be witnesses in this matter, when I warned them in Moses’ time. Therefore, come and hear what I reason with them, for they transgressed the warning, I did not sin against them, but I raised them and exalted them, yet they rebelled against me. [Another version reads:] That you should be witnesses in this matter. Now, where did He speak? “Give ear, O heavens and I will speak” (ibid. 32:1). [So this was taught] in Mechilta (Bo 12). |
|
כי ה' דבר.
(שתהיו עדים בדבר כשהתרתי בם בימי משה לכן באו ושמעו שאני מתווכח עמם שעברו על ההתראה אני לא סרחתי בהם אלא גידלתים ורוממתים והם פשעו בי, ס"א) שתהיו עדים לדבר והיכן דבר האזינו השמים ואדברה (שם) במכילתא:
|
| 3An ox knows his owner and a donkey his master's crib; Israel does not know, my people does not consider. |
|
גיָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַֽחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן: |
| his owner. Heb. קֹנֵהוּ [is] like מְתַקְּנוֹ, the one who affixes him to the plowshare for plowing by day, and since he has accustomed him to this, he knows him. The dull donkey, however, does not recognize his master until he feeds him. Israel was not intelligent like the ox, to know, when I called him and said, “Israel will be your name” (Gen. 35:10), and I informed them of several of My statutes, yet they deserted Me, as is related in Ezekiel (20:39): “Let each one go and worship his idols.” Even after I took them out of Egypt and fed them the manna and called them, “My people, the children of Israel,” they did not consider even as a donkey. Another explanation is An ox knows its owner An ox recognizes his owner so that his fear is upon him. He did not deviate from what I decreed upon him, by saying, I will not plow today. Neither did a donkey say to his owner, I will not bear burdens today. Now, these [creatures,] who were created to serve you, and are not destined to receive reward if they merit, or to be punished if they sin, did not change their manner, which I decreed upon them. Israel, however, who, if they merit receive reward, and if they sin are punished. : |
|
קונהו.
מתקנו בחרישה ביום ומאחר שהרגילו בכך יודע בו אבל חמור אטום אינו מבין בעליו עד שיאכילנו וישראל לא נתפקח לידע כשור כשקראתיו ישראל יהיה שמך והודעתיו קצת חוקותי והם עזבוני כדמפורש (ביחזקאל כ ל"ט) ואומר איש את גלולי וגו' ואף לאחר שהוצאתים ממצרים והאכלתים את המן וקראתי אותם עמי בני ישראל לא התבוננו כחמור (סא"א) ד"א ידע שור קונהו מכיר השור קונהו להיות מוראו עליו לא שינה מה שגזרתי עליו לומר איני חורש היום וחמור לא אמר לבעליו איני טוען היום ומה אלו שנבראו לשמשכם ואינם לא לקיבול שכר אם יזכו ולא לשילום פורענות אם חוטאים לא שינו את מדתם שגזרתי עליהם וישראל שאם זוכים מקבלים שכר ואם חוטאים מקבלים פורענות:
|
| does not know. i.e., did not want to know; they knew but trod with their heels, and my people did not take heart to consider. |
|
לא ידע.
לא אבו לידע וידעו ודשו בעקב ועמי לא נתן לב להתבונן:
|
| 4Woe to a sinful nation, a people heavy with iniquity, evildoing seed, corrupt children. They forsook the Lord; they provoked the Holy One of Israel; they drew backwards. |
|
דה֣וֹי | גּ֣וֹי חֹטֵ֗א עַם כֶּ֣בֶד עָוֹ֔ן זֶ֣רַע מְרֵעִ֔ים בָּנִ֖ים מַשְׁחִיתִ֑ים עָזְב֣וּ אֶת־יְהֹוָ֗ה נִֽאֲצ֛וּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל נָזֹ֥רוּ אָחֽוֹר: |
| Woe. Every instance of הוֹי in Scripture is an expression of complaining and lamenting, like a person who sighs from his heart and cries, “Alas!” There are, however, several, which are an expression of a cry, the vocative voice, e.g., “Ho, ho, flee from the land of the north” (Zech. 2:10), which the Targum renders, אַכְלוּ, an expression of announcing. |
|
הוי.
כל הוי שבמקרא לשון קובל וקונה כאדם הגונח מלבו וצועק אהה אלא שיש מהם מועטין שהם ל' צעקת קריאת קול כמו הוי הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב׳:י׳) ותרגומו אכלו לשון הכרזה:
|
| Woe. There is a reason to cry about a holy nation that turned into a sinful nation, and a people referred to by the expression, “for you are a holy people” (Deut. 7:6), turned into a people with iniquity. |
|
הוי.
יש לזעוק על גוי קדוש הנהפך להיות גוי חוטא ועם שנאמר בו כי עם קדוש אתה נהפך להיות עם כבד עון:
|
| a people heavy with iniquity. The heaviness of iniquity. The word denotes a person who is heavy, pesant in French, ponderous. The word כֶבֶד is a substantive of heaviness, pesantoma in French, and is in the construct state, and is connected with the word עָוֹן, iniquity. |
|
עם כבד עון.
כבדות עון, כבד אדם שהוא כבד פישנ"ט בלעז כבד שם דבר של כבדות פישנטומ"א בלעז ודבוק עם תיבת עון:
|
| evildoing seed. And they were seed whom the Lord blessed (Isa. 61:9). Similarly, they were children of the Holy One, blessed be He, and they became corrupt. |
|
זרע מרעים.
והם היו זרע ברך ה', בנים היו להקב"ה נהפכו למשחיתים:
|
| they provoked. Heb. נִאֲצוּ, they angered. |
|
נאצו.
הרגיזו:
|
| they drew backwards. [The root נְזִירָה,] wherever it appears, is only an expression of separation. Similarly, Scripture states: “And they shall separate (וְיִנָּזְרוּ) from the holy things of the children of Israel” (Lev. 22:2), “the one separated (נְזִיר) from his brothers” (Gen. 49:26). Here too, they drew away from being near the Omnipresent. |
|
נזורו אחור.
אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישות וכה"א וינזרו מקדשי בני ישראל (ויקר' כב) נזיר אחיו (בראשית מ״ט:כ״ו) אף כאן נזורו נסוגו לאחוריהם מאצל המקום:
|
| 5Why are you beaten when you still continue to rebel? Every head is [afflicted] with illness and every heart with malaise. |
|
העַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כָּל־רֹ֣אשׁ לָֽחֳלִ֔י וְכָל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי: |
| Why are you beaten…. A person who was punished (lit. beaten) and repeats his sin his friend admonishes him and says to him, For this you have been punished, yet you do not take heart to say, ‘For this I have been punished. I will not repeat it again.’ Here too, why are you beaten since you continue disobedience, to turn away from following the Omnipresent? Is not every head afflicted with illness and every heart with malaise? Why then do you not understand? |
|
על מה תוכו וגו'.
אדם שלקה וחוזר על סרחונו חברו מוכיחו ואומר לו על זה לקיתה ואינך נותן לב לומר על סורחן זה לקיתי לא אשוב לעשות עוד אף כאן על מה תוכו מאחר שעדיין אתם מוסיפים סרה לסור מאחרי המקום הלא כבר כל ראש לחלי ולמה לא תבינו:
|
| 6From the sole of the foot until the head there is no soundness-wounds and contusions and lacerated sores; they have not sprinkled, neither have they been bandaged, nor was it softened with oil. |
|
ומִכַּף־רֶ֚גֶל וְעַד־רֹאשׁ֙ אֵין־בּ֣וֹ מְתֹ֔ם פֶּ֥צַע וְחַבּוּרָ֖ה וּמַכָּ֣ה טְרִיָּ֑ה לֹא־זֹ֙רוּ֙ וְלֹ֣א חֻבָּ֔שׁוּ וְלֹ֥א רֻכְּכָ֖ה בַּשָּֽׁמֶן: |
| soundness. An expression of perfection, sound without pain. |
|
מתום.
לשון תמימות שלם מאין מכאוב:
|
| wounds. Heb. פֶּצַע, i.e., a wound of a sword. |
|
פצע.
מכת חרב:
|
| contusions. Heb. חַבּוּרָה, an expression of a bruise. [Some editions read:] Other bruises. |
|
חבורה.
ל' חבלה:
|
| and lacerated sores. Jonathan renders: מְרַסְסָא, lacerated and crushed. |
|
ומכה טריה.
תירגם יונתן מרססא כתותה ומרוססת:
|
| and lacerated sores. demarcejjre, in O.F., and in the language of the Talmud, we find, “he bumped (טַרְיֵה) his head” (Chullin 45b). Menahem explained it as an expression of moisture, i.e., moist and wet, always oozing [muyte in O.F.]. |
|
טריה.
דמיצייד"א בלע"ז ובל' גמרא יש טרייה לרישיה מנחם פי' לשון לחות כלומר לחה ורטובה תמיד נובעת מוישט"א בלע"ז:
|
| they have not been sprinkled. These lesions were not sprinkled with medicinal powders by physicians. This is an expression of: (Job 18:15) “Sulphur shall be sprinkled (יְזֹרֶה) on his dwelling.” Menahem explained it as an expression of healing, as in (Jeremiah 30:13): “No one pronounced your judgment for healing (לְמָזוֹר).” |
|
לא זורו.
הנגעים האלה לא זורו ע"י רופאים אבקת סממני תחבושת לשון יזורה על נוהו גפרית (איוב י״ח:ט״ו) ומנחם פי' לשון רפואה כמו אין דן דינך למזור (ירמיהו ל׳:י״ג) ולא חובשו. לשון רפואה:
|
| neither was it softened with oil. Their wound was not softened with oil, as is customary with other wounds. It would be inappropriate to say here, “They were not softened with oil,” for they soften only the place of the sore, not the wound and the contusion but the sprinkling and the bandaging applies to all three, [i.e., the wound, the contusion, and the lacerated sore.] Therefore, the plural number applies to them; the lesions were not sprinkled and not bandaged. Jonathan interprets the entire verse figuratively, referring to the fact that they were soiled and afflicted with iniquity. Accordingly, he rendered, “From the sole of the foot until the head,” from the smallest to the greatest, there is no soundness. There is none good among them, wounds and contusions, rebellious deeds, iniquities, and inadvertent sins. |
|
ולא רוככה בשמן.
לא רככה מכתם בשמן כמשפט שאר מכות ואין נופל כאן לומר לא רוככו בשמן שאין מרככין אלא במקום המכה אבל המזור והחבישה נופל לשונם על כל הגוף לפיכך נופל בם לשון רבים לא זורו הנגעים ולא חובשו ויונתן פתר כל המקרא בלשון דוגמא על שהם מלוכלכים ומנוגעים בעון ותרגם מכף רגל ועד ראש מקטנים ועד גדולים אין בו מתום אין טוב בו פצע וחבורה פשע ועונות וחטאים, לא זורו וגו' כלומר לא נתרפאו לשוב בתשובה שלימה ולא רככה בשמן אפילו צד הרהור תשובה אין בלבם:
|
| they have not been sprinkled…. i.e., they have not been healed by repenting wholeheartedly, nor has it been softened with oil, not even a trace of repentant thought has entered their heart. |
|
לא זורו וגו'. כלומר לא נתרפאו לשוב בתשובה שלימה ולא רככה בשמן אפילו צד הרהור תשובה אין בלבם:
|
| 7Your land is desolate; your cities burnt with fire. Your land-in your presence, strangers devour it; and it is desolate as that turned over to strangers. |
|
זאַרְצְכֶ֣ם שְׁמָמָ֔ה עָֽרֵיכֶ֖ם שְׂרֻפ֣וֹת אֵ֑שׁ אַדְמַתְכֶ֗ם לְנֶגְדְּכֶם֙ זָרִים֙ אֹֽכְלִ֣ים אֹתָ֔הּ וּשְׁמָמָ֖ה כְּמַהְפֵּכַ֥ת זָרִֽים: |
| in your presence, strangers devour it. Before your eyes, your enemies will devour it. |
|
לנגדכם זרים אוכלים אותה.
לעיניכם יאכלוה אויביכם:
|
| and desolate. of you as a heritage turned over to strangers, which is desolate of its owners. Jonathan renders in this manner. |
|
ושממה.
מכם כנחלה הנהפכת לזרים והיא שממה מבעליה כך תירגם יונתן:
|
| 8And the daughter of Zion shall be left like a hut in a vineyard, like a lodge in a cucumber field, like a besieged city. |
|
חוְנֽוֹתְרָ֥ה בַת־צִיּ֖וֹן כְּסֻכָּ֣ה בְכָ֑רֶם כִּמְלוּנָ֥ה בְמִקְשָׁ֖ה כְּעִ֥יר נְצוּרָֽה: |
| And the daughter of Zion shall be left. devoid of its inhabitants, for they will be exiled from its midst, as a hut in a vineyard, made by a watchman, and when the produce of the vineyard is gathered, he leaves his hut and goes away, after they gather it. |
|
ונותרה בת ציון.
ריקנית מיושביה כי יגלו מתוכה כאשר תותר סוכת הכרם שעשאה נוצר ובעת יבצר הכרם מניח סוכתו והולך, בתר דקטפוהי לאחר שבצרו אותה:
|
| like a lodge in a cucumber field. As the lodge, which the watchman made at the end of a cucumber field, to watch its cucumber, is left, for after it is gathered, he leaves it and goes away; the one in the vineyard is called a hut since he lives in it day and night; by day, he guards it from the birds and by night from the thieves, but cucumbers are hard, and there is no fear of the birds, and one need not watch them by day. It is, therefore, called a lodge since it is a place of lodging at night. Jonathan renders: Like a bed in a lodge (again repeated in Hebrew), [in] a cucumber field, in a cucumber field after it has been picked (בָּתַר דְאַבְעָיוּהִי), after it has been picked. [This is the expression of the Mishnah] (Peah 4: 5): “There are three gatherings (אַבְעָיוֹת) a day.” |
|
כמלונה במקשה.
כאשר תעזב המלונה שעשה נוצר בראש המקשה לשמור קישואין שלה ומשתלקט מניחה והולך, זו שבכרם קרויה סוכה לפי שהוא גר שם יומם ולילה ביום שומרה מן העופות ובלילה מן הגנבים אבל הקישואין קשין הם ואין לירא מן העופות ואין צריך לשומרה ביום לפיכך נקראת מלונה על שהיא לינת הלילות כערסל מבתותא כמשכב המלונ' במקשה, במקשיא בתר דאבעיוהי לאחר שלקטוהו לשון המשנה שלש אבעיות ביום:
|
| like a besieged city. Like a city which was besieged, and they make huts around it to hide the troops, and when they give up the siege [lit., when they go away from it], they leave them and go away. All this is Jonathan’s translation. |
|
כעיר נצורה.
כעיר שצרו עליה ועושים סוכות סביב לה להסתתר שם החיילות וכשמסתלקים מעליה מניחין אותם והולכין כל זה ת"י:
|
| 9"Had not the Lord of Hosts left us a remnant, we would soon be like Sodom; we would resemble Gomorrah." |
|
טלוּלֵי֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַֽעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ: |
| Had not the Lord of Hosts left us a remnant. by His own volition and with His mercy, not because of our merits. |
|
לולי וגו'.
הותיר לנו שריד מאליו וברחמיו ולא בצדקותינו:
|
| we would soon be like Sodom. All of us would be destroyed. |
|
כמעט כסדום היינו.
כולנו כלים:
|
| 10Hear the word of the Lord, O rulers of Sodom; give ear to the law of our God, O people of Gomorrah! |
|
ישִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה קְצִינֵ֣י סְדֹ֑ם הַֽאֲזִ֛ינוּ תּוֹרַ֥ת אֱלֹהֵ֖ינוּ עַ֥ם עֲמֹרָֽה: |
| rulers of Sodom. Princes whose deeds are like those of Sodom. From here, [the Rabbis] deduced that a person should not open his mouth to Satan. |
|
קציני סדום.
שרים שמעשיהם כסדום מכאן אמרו אל יפתח אדם פיו לשטן:
|
| 11Of what use are your many sacrifices to Me? says the Lord. I am sated with the burnt-offerings of rams and the fat of fattened cattle; and the blood of bulls and sheep and hegoats I do not want. |
|
יאלָמָּה־לִּ֚י רֹֽב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֔ה שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתִּי: |
| I am sated with the burnt-offerings of rams. This is similar to: “Lest he have too much of you and hate you,” (Proverbs 25:18). |
|
שבעתי עולות אילים.
כמו פן ישבעך וישנאך (משלי כה יז):
|
| fattened cattle. Fattened cattle and sheep. |
|
מריאים.
בהמות צאן פטומות:
|
| I do not want. Since you transgress My Torah, the sacrifice of the wicked is an abomination [from Prov. 21:27]. |
|
לא חפצתי.
אחר שאתם עוברים על תורתי זבח רשעים תועבה:
|
| 12When you come to appear before Me, who requested this of you, to trample My courts? |
|
יבכִּ֣י תָבֹ֔אוּ לֵרָא֖וֹת פָּנָ֑י מִי־בִקֵּ֥שׁ זֹ֛את מִיֶּדְכֶ֖ם רְמֹ֥ס חֲצֵרָֽי: |
| who requested this of you, to trample My courts. to trample [the preposition is absent in the Hebrew] My courts, since your heart is not whole with Me. |
|
מי בקש זאת מידכם רמס חצרי.
לרמוס את חצרי אחרי שאין לבבכם שלם עמי:
|
| 13You shall no longer bring vain meal-offerings, it is smoke of abomination to Me; New Moons and Sabbaths, calling convocations, I cannot [bear] iniquity with assembly. |
|
יגלֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּֽוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֚דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹֽא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה: |
| You shall bring no more vain meal-offerings. I warn you, you shall not bring Me your vain meal-offering, for the smoke that rises from it is smoke of abomination to Me, and not for My satisfaction. |
|
לא תוסיפו הביא מנחת שוא.
מתרה אני בכם לא תביאו לי מנחת שוא שלכם שהעשן עולה ממנה קיטור של תיעוב הוא לי ולא לנחת הרוח:
|
| New moons and Sabbaths, calling, convocations, I cannot…. and [sic, does not appear in Parshandatha] to call convocations, i.e., New Moons and Sabbaths when you gather to call a convocation and an assembly on them, I cannot bear the iniquity in your hearts that is inclined to paganism, and the convocation with it, for these two things are incompatible: to call a convocation to gather before Me, and the iniquity that is in your hearts for paganism, and you do not take it out of your hearts. |
|
חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל וגו'.
ולקרוא מקרא חדש ושבת שאתם נאספי' לקרא עצרה ואסיפה בהם לא אוכל לסבול און שבלבבכם הנוטה לעכו"ם והעצרה עמו שאין שני הדברים כאלו ראוין יחד לקרוא עצרה ליאסף לפני והאון שבלבבכם לעכו"ם ואין אתם מוציאין אותו מתוך לבבכם:
|
| 14Your New Moons and your appointed seasons My soul hates, they are a burden to Me; I am weary of bearing [them]. |
|
ידחָדְשֵׁיכֶ֚ם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם֙ שָֹֽנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֽׂא: |
| 15And when you spread out your hands, I will hide My eyes from you, even when you pray at length, I do not hear; your hands are full of blood. |
|
טווּבְפָֽרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִּ֚ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ: |
| And when you spread out your hands, I will hide My eyes from you. because your hands are full of blood. |
|
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם.
לפי שידכם דמים מלאו:
|
| blood. Murder. |
|
דמים.
רציחה:
|
| 16Wash, cleanse yourselves, remove the evil of your deeds from before My eyes, cease to do evil. |
|
טזרַֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַֽעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ: |
| Wash, cleanse yourselves. Voweled with a ‘patach,’ the imperative form, since it is derived from רְחַץ, but רָחֲצוּ, [in the past tense, is voweled with a ‘kamatz’ because it is derived from רָחַץ]. |
|
רחצו הזכו.
(פתח הוא) ל' צווי לפי שהוא מגזרת רחץ, אבל רחצו קמץ לשון עבר שהוא מגזרת רחץ:
|
| Wash, cleanse yourselves, remove, learn, seek, strengthen, perform justice, plead, go. Ten exhortations of the expression of repentance are [listed] here, corresponding to the Ten Days of Penitence and to the ten verses of Kingship, Remembrances, and Shofaroth [in the musaf service of Rosh Hashanah]. |
|
רחצו הזכו הסירו חדלו למדו דרשו אשרו שפטו ריבו לכו.
י' אזהרות של ל' תשובה יש כאן כנגד עשרת ימי תשובה וכנגד עשרה מלכיות זכרונות ושופרות:
|
| cease to do evil. Desist from your evil deeds. |
|
חדלו הרע.
חדלו ממעשים הרעים:
|
| to do evil. Heb. הרע, like לְהָרֵעַ, to do evil. [Rashi explains this because the preposition is absent in Hebrew.] Scripture does not have to write מֵהָרֵעַ, desist from doing evil, for so does the Biblical language treat the expression of חֲדָלָה, stopping, [e.g.,] “and he failed to make (לַעֲשׂוֹת) the Pesach” (Num. 9:13); “until he stopped counting (לִסְפֹּר)” (Gen. 41:49). That is to say, the counting stopped, the making failed, here too, stop the evildoing. |
|
הרע.
כמו להרע א"צ לכתוב מלהרע שכן לשון המקרא נופל על ל' חדלה וחדל לעשות הפסח (מדבר ט) עד כי חדל לספור (ברא' מא מט) כלומר חדלה הספירה חדלה העשיה אף כאן תחדלו הרעה:
|
| 17Learn to do good, seek justice, strengthen the robbed, perform justice for the orphan, plead the case of the widow. |
|
יזלִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט אַשְּׁר֣וּ חָמ֑וֹץ שִׁפְט֣וּ יָת֔וֹם רִ֖יבוּ אַלְמָנָֽה: |
| Learn. It is punctuated ‘raphe,’ weak, without a dagesh. This is from the form לָמֹד, learn to do good. One who teaches himself is of the ‘kal’ form. Therefore, its imperative plural is voweled with a ‘chirik’ like אִמְרוּ, שִׁמְעוּ, but one who teaches others is of the form of the ‘heavy conjugation’ (pi’el) with a ‘dagesh,’ and if one comes to command a number of people, the word is voweled לַמְּדוּ. And so, דִּרְשׁוּ, from the form דְרשׁ, but אַשְּׁרוּ in which the ‘shin’ has a ‘dagesh,’ is from the ‘heavy conjugation,’ and from the form אַשֵּׁר; therefore, the imperative plural is voweled with a ‘patach’ like בַּשְּׂרוּ, סַפְּרוּ, דַּבְּרוּ. |
|
למדו.
רפי נקוד והוא מגזרת למוד היו למדין להטיב המלמד לעצמו הוא ממשקולת ל' קל לפיכך צווי ל' רבים שלו נקוד בחירק כמו אמרו שמעו אבל המלמ' לאחרי' הוא ממשקולת ל' כבד המדגיש ואם בא לצוות את הרבים הוא נקוד למדו וכן דרשו מגזרת דרוש אבל אשרו שהשי"ן מודגש' ממשקולת ל' כבד ומגזרת אשר לפיכך ל' צווי לרבים נקוד פתח (כמו אשרו דברו ספרו בשרו):
|
| strengthen the robbed. Heb. אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. This is a Mishnaic term, אֲשַׁרְנוּהִי, “we have verified it” (Ketuboth 21a); “if I had strength (אֲיַשֵּׁר)” (Gittin 30b); “May your strength be strengthened (יִישַׁר)” (Shabbath 87a). Another explanation is: Lead him in the path of truth to acquire what rightfully belongs to him. An expression of: (Job 23:11) “My foot held its path (בֲּאֲשׁוּרוֹ);” (Prov. 23:19) “And go (וְאַשֵׁר) in the way of your heart.” |
|
אשרו חמוץ.
החזיקו את הגזול והוא לשון משנה אשרנוהי אי אישר חילי ישר כחך ל"א הדריכוהו בנתיב אמת לזכות בשלו לשון באשורו אחזה רגלי (איוב כג יא) ואשר בדרך לבך (משלי כג יט):
|
| perform justice. So-and-so is innocent and so-and-so is guilty. |
|
שפטו יתום.
פלוני זכאי פלוני חייב:
|
| plead the case of the widow. Endeavor in their quarrel to plead for her, for she cannot go out to pursue her opponents.) |
|
ריבו אלמנה.
השתדלו בריבה להתווכח בעדה שאינה יוצאת לחזור אחרי בעלי דינה (סא"א):
|
| the robbed. Heb. חָמוֹץ, similar to (Ps. 71:4) “from the hand of the unrighteous and the robber (וּמְחַמֵּץ).” |
|
חמוץ.
גזול ודומה לו מכף מעול וחומץ (תהילים ע״א:ד׳):
|
| 18Come now, let us debate, says the Lord. If your sins prove to be like crimson, they will become white as snow; if they prove to be as red as crimson dye, they shall become as wool. |
|
יחלְכוּ־נָ֛א וְנִוָּֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה אִם־יִֽהְי֨וּ חֲטָֽאֵיכֶ֚ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִֽהְיֽוּ: |
| Come now, let us debate. together, I and you, and we will know who offended whom, and if you offended Me, I still give you hope to repent. |
|
לכו נא ונוכחה.
יחד אני ואתם ונדע מי סרח על מי ואם אתם סרחתם עלי עודני נותן לכם תקוה לשוב:
|
| If your sins prove to be like crimson. Stained before Me like crimson red, I will make them as white as snow. |
|
אם יהיו חטאיכם כשנים.
כתומים לפני כאודם שנים אלבינם כשלג:
|
| says the Lord. [The verb is in the future form to denote that] He always says this to you, like: (Num. 9: 20) “By the word of the Lord they would camp (יַחֲנוּ),” also a future form. Another explanation is: Come now, let us debate. What is written above this? “Cease to do evil; learn to do good.” And after you return to Me, come now, and let us debate together, to notify Me, “We have done what is incumbent upon us; You do what is incumbent upon You;” and I say, “If your sins prove to be like crimson, they will become white as snow…” |
|
יאמר ה'.
תמיד הוא אומר לכם כן כמו על פי ה' יחנו (מדבר ט כ), ד"א לכו נא ונוכחה מה כתוב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו אלי לכו ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג וגו':
|
| as crimson dye. Heb. תּוֹלָע, lit. a worm. Dye with which they dye fabrics red. They are kernels, each one of which has a worm inside it. [Hence the name תּוֹלָע.] |
|
כתולע.
צבע שצובעים בו אדום גרעינים הם ויש תולעים בכל אחד ואחד:
|
| 19If you be willing and obey, you shall eat the best of the land. |
|
יטאִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ: |
| 20But if you refuse and rebel, you shall be devoured by the sword, for the mouth of the Lord spoke. |
|
כוְאִם־תְּמָֽאֲנ֖וּ וּמְרִיתֶ֑ם חֶ֣רֶב תְּאֻכְּל֔וּ כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר: |
| for the mouth of the Lord spoke. Where did He speak? (Lev. 26:25) “And I will bring upon you a sword.” |
|
כי פי ה' דבר.
והיכן דבר והבאתי עליכ' חרב (ויקר' כו כה):
|
| 21How has she become a harlot, a faithful city; full of justice, in which righteousness would lodge, but now murderers. |
|
כאאֵיכָה֙ הָֽיְתָ֣ה לְזוֹנָ֔ה קִרְיָ֖ה נֶֽאֱמָנָ֑ה מְלֵֽאֲתִ֣י מִשְׁפָּ֔ט צֶ֛דֶק יָלִ֥ין בָּ֖הּ וְעַתָּ֥ה מְרַצְּחִֽים: |
| a harlot. Astray from her God. |
|
לזונה.
תועה מעל אלהיה:
|
| city. which was faithful and full of justice, and righteousness would lodge therein, but now murderers. |
|
קריה.
שהיתה נאמנה ומליאה משפט וצדק היה לן בה ועתה מרצחים:
|
| full of justice. Heb. מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט [equivalent to מְלֵאַתמִשְׁפָּט, the ‘yud’ being superfluous,] as in (Lamentations 1: 1) רַבָּתִי עָם, “great in population” [equivalent to רַבַּתעָם]. |
|
מלאתי משפט.
כגון רבתי עם (איכה א):
|
| in which righteousness would lodge. The daily dawn sacrifice would atone for the sins [committed] at night, and the daily afternoon [sacrifice] would atone for those of the day. Another explanation is that they would allow capital cases to rest overnight when they could find no merit for him, [i.e., for the defendant;] they would not conclude his verdict until the morrow, perhaps they would find a merit for him, and now they have become murderers. [We find in] Pesikta [d’Rav Kahana p. 121a]: Rabbi Menahem bar Oshia [according to Parshandatha,] Rabbi Phinehas in the name of Rabbi Oshia said: Four hundred eighty-one synagogues were in Jerusalem, corresponding to the numerical value of מְלֵאֲתִי. |
|
צדק ילין בה.
תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של הלילה ושל בין הערבים מכפר על של היום, ד"א שהיו מלינים בה דיני נפשות כשלא היו מוצאין לו זכות ביום הא' לא היו גומרין את דינו עד למחרת אולי ימצאו לו זכות ועתה נעשו רוצחין ומצינו בפסיקתא ר' מנחם בר אושעיה אמר תפ"א בתי כנסיות היו בירושלים כמנין מלאתי בגי':
|
| and now murderers. They killed Uriah; they killed Zechariah. |
|
ועתה מרצחים.
הרגו את אוריה הרגו את זכריה:
|
| 22Your silver has become dross; your wine is diluted with water. |
|
כבכַּסְפֵּ֖ךְ הָיָ֣ה לְסִיגִ֑ים סָבְאֵ֖ךְ מָה֥וּל בַּמָּֽיִם: |
| Your silver has become dross. They would make copper coins and plate them with silver, in order to cheat with them. |
|
כספך היה לסיגים.
שהיו עושין מעות נחשת ומצפין אותן בכסף להונות בהם:
|
| your wine is diluted with water. Your drinks are mixed with water, as is stated in Pesikta (122b). [The word] means ‘mixed,’ although there is no similar word in Scripture to prove it, but the Midrash Aggadah explains (Ecc. 2:2): “Of laughter I said, it makes one mad (מְהוֹלָל)” to mean that it is confused, or mixed up. |
|
סבאך מהול מים.
משקים שלכם מעורבים במים כדאיתא בפסיקתא, מהול מעורב ואין לו דמיון במקרא ומ"א פותר לשחוק אמרתי מהולל (קהלת ב' ב') מעורבב:
|
| 23Your princes are rebellious and companions of thieves; everyone loves bribes and runs after payments; the orphan they do not judge, and the quarrel of the widow does not come to them. |
|
כגשָׂרַ֣יִךְ סֽוֹרְרִ֗ים וְחַבְרֵי֙ גַּנָּבִ֔ים כֻּלּוֹ֙ אֹהֵ֣ב שֹׁ֔חַד וְרֹדֵ֖ף שַׁלְמֹנִ֑ים יָתוֹם֙ לֹ֣א יִשְׁפֹּ֔טוּ וְרִ֥יב אַלְמָנָ֖ה לֹֽא־יָב֥וֹא אֲלֵֽיהֶֽם: |
| rebellious. Deviating from the straight path. |
|
סוררים.
סרים מן הדרך הישרה:
|
| and runs after payments. This word is similar to the Talmudic תַּשְׁלוּמִין. Jonathan paraphrases: One man says to another, Do me a favor in my case, and I will repay you in your case. This refers to a judge who was a robber, and the robbery victim complains about him before another judge. This one says to him, Declare me innocent today, and I will repay you when they complain about you before me. This is the meaning of running after payments. |
|
ורודף שלמונים.
תשלומין ת"י אמרין גבר לחבריה עביד לי טב בדיני ואשלם לך בדינך שופט שהיה גזלן והנגזל צועק עליו בפני שופט אחר, זה אומר לו צדקני היום ואני אשלם גמולך כשיצעקו עליך בפני הוי רודף תשלום גמולות:
|
| and the quarrel of the widow does not come to them. The widow comes to complain, and the orphan is coming out, when this one meets him and asks him, What did you accomplish in your case? He replies, All day long I toiled at work, but I did not accomplish anything. And this one turns around and says, If this one, who is a man, did not accomplish anything, surely I will not. This is the meaning of, “the orphan they do not judge, and the quarrel of the widow does not come to them” at all. |
|
וריב אלמנה לא יבא אליהם.
האלמנה באה לצעוק והיתום יוצא וזו פוגעת בו ושאלתו מה הועלת בצעקתך לפני השופט והוא אומר כל היום הזה יגעתי לו במלאכה וסופו לא הועלתי וזו חוזרת לאחוריה ואומרת ומה זה שהוא איש לא הועיל אני לא כ"ש הוי יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבא אליהם כלל:
|
| 24"Therefore," says the Master, the Lord of Hosts, the Mighty One of Israel, "Oh, I will console Myself from My adversaries, and I will avenge Myself of My foes. |
|
כדלָכֵ֗ן נְאֻ֚ם הָֽאָדוֹן֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל הוֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּֽקְמָ֖ה מֵאֽוֹיְבָֽי: |
| says the Master. Who possesses everything, and in Whose power it is to uproot you from your land and to settle others in it. |
|
נאם האדון.
שהכל שלו ובידו לעקור אתכם מארצכם ולנטוע בה אחרים:
|
| the Mighty One of Israel. the strength of Israel. |
|
אביר ישראל.
תקפו של ישראל:
|
| Oh. Heb. הוי. An expression of preparation and announcement, and similar to this is (Zech. 2: 10): “Ho, ho, (הוי הוי) flee from the land of the north.” And let all know that I will console Myself of My adversaries, who angered Me with their deeds. |
|
הוי.
ל' הזמנה והכרזה ודומה לו הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב' י') וידעו הכל כי אנחם מצרי שהכעיסוני במעשיהם:
|
| 25And I will return My hand upon you and purge away your dross as with lye, and remove all your tin. |
|
כהוְאָֽשִׁ֚יבָה יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וְאֶצְרֹ֥ף כַּבֹּ֖ר סִיגָ֑יִךְ וְאָסִ֖ירָה כָּל־בְּדִילָֽיִךְ: |
| And I will return My hand upon you. One blow after another, until the transgressors have been completely destroyed. |
|
ואשיבה ידי עליך.
מכה אחר מכה עד כלות הפושעים:
|
| as with lye. This is an expression meaning soap [sbon in O.F., savon (in modern French)]. Its deviation is an expression of cleanliness, similar to (Ps. 24:4): “and pure (בַּר) of heart,” since it cleanses the garment of its stains. |
|
כבור.
ל' בורית סבו"ן בלע"ז ולשונו ל' נקיון כמו ובר לבב (תהילים כ״ד:ד׳) ע"ש שהוא מנקה הבגד מכתמיו:
|
| your dross. mentioned above, as: “Your silver has become dross”; a mixture of silver with copper is called dross. Here too, a mixture of the wicked with the righteous. I will destroy the transgressors, who are all dross. |
|
סיגיך.
האמור למעלה כמו כספך היה לסיגים תערובת נחשת בכסף קרוי סיג אף כאן תערוב' רשעים עם הכשרים אני אכלה הפושעי' שהם הסיג:
|
| all your tin. The tin mixed with silver, that is to say, the wicked among you. בְדִיל is called estejjn [etain] in O.F. [tin]. |
|
כל בדיליך.
בדיל המעורב בכסף כלומר הרשעים שבך בדיל אשטיי"ס בלע"ז:
|
| 26And I will restore your judges as at first and your counsellors as in the beginning; afterwards you shall be called City of Righteousness, Faithful City. |
|
כווְאָשִׁ֚יבָה שֹֽׁפְטַ֙יִךְ֙ כְּבָרִ֣אשֹׁנָ֔ה וְיֹֽעֲצַ֖יִךְ כְּבַתְּחִלָּ֑ה אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן יִקָּ֚רֵא לָךְ֙ עִ֣יר הַצֶּ֔דֶק קִרְיָ֖ה נֶֽאֱמָּנָֽה: |
| as at first. I will appoint for you pious judges. |
|
כבראשונה.
אעמיד לכם שופטים כשרים:
|
| City of Righteousness. As in the beginning, righteousness will lodge therein. |
|
עיר הצדק.
כבתחלה צדק ילין בה:
|
| 27Zion shall be redeemed through justice and her penitent through righteousness. |
|
כזצִיּ֖וֹן בְּמִשְׁפָּ֣ט תִּפָּדֶ֑ה וְשָׁבֶ֖יהָ בִּצְדָקָֽה: |
| shall be redeemed through justice. Since there will be in it people who practice justice. |
|
במשפט תפדה.
ע"י שיהיו בה עושה משפט:
|
| shall be redeemed. from her iniquities. |
|
תפדה.
מעונותיה:
|
| and her penitent. those penitent among them. (through righteousness through those who make themselves righteous through justice and through righteousness that are in her midst [or,] among them.) |
|
ושביה.
עושי תשובה שבתוכה (בצדקה במצדיקים עצמם במשפט ובצדק' שבתוכה):
|
