Genesis Chapter 41

39Then Pharaoh said to Joseph, "Since God has let you know all this, there is no one as understanding and wise as you.   לטוַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַֽחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אֽוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵֽין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
there is no one as understanding and wise as you: To seek an understanding and wise man as you said, we will not [be able to] find anyone like you.   אין נבון וחכם כמוך: לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:
40You shall be [appointed] over my household, and through your command all my people shall be nourished; only [with] the throne will I be greater than you."   מאַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:
shall be nourished: Heb. יִשַׁק [Onkelos renders:] יִתְּזַּן, shall be nourished, shall be sustained. All my people’s necessities shall be provided through you, similar to“the steward of my household (בֶּן מֶשֶׁק)” (Gen. 15:2), and“Arm yourselves (נַשְׁקוּ) with purity” (Ps. 2:12), garnis(s) on in Old French, provision.   ישק: יתזן, יתפרנס. כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו (לעיל טו ב) ובן משק ביתי, וכמו (תהלים ב יב) נשקו בר, גרנישו"ן בלע"ז [אספקה]:
only [with] the throne: That I will be called king.   רק הכסא: שיהיו קורין לי מלך:
the throne: A term denoting the kingship, like“and make his throne greater than the throne of my lord, King [David]” (I Kings 1:37).   כסא: לשון של המלוכה כמו (מלכים א א לז) ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלך:
41So Pharaoh said to Joseph, "Look, I have appointed you over the entire land of Egypt."   מאוַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
I have appointed you: Heb. נָתַתִּי אֹת‏ְ. [Onkelos renders:] מַנֵיתִי יָת‏ָ, I have appointed you. It is nevertheless an expression of placing (lit., giving), like“and to place you (לְתִתּ‏ְ) above” (Deut. 26:19). Whether for greatness or lowliness, the term נְתִינָה is appropriate, like“I, [too,] have made you (נָתַתִּי אֶתְכֶם) contemptible and low” (Mal. 2:9).   נתתי אתך: מניתי יתך, ואף על פי כן לשון נתינה הוא, כמו (דברים כו יט) ולתתך עליון, בין לגדולה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, כמו (מלאכי ב ט) נתתי אתכם נבזים ושפלים:
42And Pharaoh removed his ring from his hand and placed it on Joseph's hand, and he attired him [with] raiment of fine linen, and he placed the golden chain around his neck.   מבוַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ:
And Pharaoh removed his ring: [The] giving [of] the king’s ring is a sign to the one to whom it is given [that he is] to be second to him in greatness [rank].   ויסר פרעה את טבעתו: נתינת טבעת המלך הוא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדולה:
raiment of fine linen: This is an item of value in Egypt.   בגדי שש: דבר חשיבות הוא במצרים:
chain: Heb. רְבִד, a chain, and because it consists of links placed in a row, it is called רְבִד, and similarly,“I have decked (רָבַדְתִּי) my couch” (Prov. 7:16). I have decked my couch with rows of ornaments. In the language of the Mishnah:“surrounded by rows (רוֹבְדִין) of stone” (Middoth 1:8);“on the row of stones (רוֹבֶד) in the forecourt” (Yoma 43b), which is the pavement.   רבד: ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד. וכן (משלי ז טז) רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה (מדות א ח) מוקף רובדין של אבן, (יומא מג ב) על הרובד שבעזרה, והיא רצפה:
43And he had him ride in his chariot of second rank, and they called out before him, "[This is] the king's patron," appointing him over the entire land of Egypt.   מגוַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
in his chariot of second rank: Heb. מִרְכֶּבֶת הַמִשְׁנֶה. The one second to his chariot, which goes next to his.   במרכבת המשנה: השניה למרכבתו, המהלכת אצל שלו:
the king’s patron: Heb. ‏ֵאַבְר, as the Targum renders: This is the patron of the king. [The word] ר‏ֵ in Aramaic means “king.” In [the chapter entitled]“The partners” (Baba Bathra 4a), he (Herod) is neither a king (רֵיכָא) nor the son of a king (בַּר רֵיכָא). [Thus, ר‏ֵ like rex in Latin, means king.] In the Aggadah (Sifrei Deut. 1), Rabbi Judah expounded: אַבְר‏ֵ refers to Joseph, who was a father (אָב) in wisdom, and tender (ר‏ַ) in years. Ben Durmaskith said to him,“How long will you pervert the Scriptures for us? אַבְר‏ֵ is only a term denoting knees (בִּרְכַּיִם) , for all would enter and exit under his hand, as the matter that is stated: ”appointing him, etc."   אברך: כתרגומו דין אבא למלכא. רך בלשון ארמי מלך. בהשותפין (בבא בתרא ד א) לא ריכא ולא בר ריכא. ובדברי אגדה דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לשון ברכים, שהכל היו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כענין שנאמר ונתון אותו וגו':
44And Pharaoh said to Joseph, "I am Pharaoh, and besides you, no one may lift his hand or his foot in the entire land of Egypt."   מדוַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
I am Pharaoh: I have the power to enact a decree upon my kingdom, and I decree that no one should raise his hand, etc.   אני פרעה: שיש יכולת בידי לגזור גזרות על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו:
and besides you: [I.e.,] without your permission. Another interpretation: I shall be the king, and besides you, etc. This is parallel to“only [with] the throne” (verse 40). - [from Gen. Rabbah 90:2] [I.e., although I give you the exclusive power to raise your hand and foot, as explained below I am still the supreme ruler over the land.]   בלעדיך: שלא ברשותך. דבר אחר אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת (פסוק מ) רק הכסא:
his hand or his foot: As the Targum renders [no man shall raise his hand to bear arms or his foot to ride a horse.]   את ידו ואת רגלו: כתרגומו:
45And Pharaoh named Joseph Zaphenath Pa'neach, and he gave him Asenath the daughter of Poti phera, the governor of On, for a wife, and Joseph went forth over the land of Egypt.   מהוַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֥ה שֵֽׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
Zaphenath-Pa’neach: He who explains hidden things, and Pa’neach has no parallel in Scripture. — [from Targum Onkelos]   צפנת פענח: מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא:
Poti-phera: He is Potiphar, but he was called Poti-phera because he became emasculated since he desired Joseph for homosexual relations. — [from Sotah 13b]   פוטי פרע: הוא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר:
46And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh the king of Egypt, and Joseph went out from before Pharaoh and passed through the entire land of Egypt.   מווְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיַּֽעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
47And in the seven years of plenty, [the inhabitants of] the land gathered [food] by handfuls.   מזוַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים:
And…[the inhabitants of] the land gathered: Heb. וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ, lit., and the land made. [This is to be understood] as the Targum renders:“And…the inhabitants of the land gathered.” The language, however, does not lose its meaning of making.   ותעש הארץ: כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשייה:
by handfuls: Heb. לִקְמָצִים. Handful over handful, hand over hand, they were storing it.   לקמצים: קומץ על קומץ, יד על יד היו אוצרים:
48And he collected all the food of the seven years that was in the land of Egypt, and he placed food in the cities, the food of the field surrounding the city, he put within it.   מחוַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּֽעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵֽה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִֽיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ:
the food of the field surrounding the city, he put within it: Because each land preserves its own produce, and they would put into the grain some of the soil of the place, and it would preserve the grain [and prevent it] from decaying. - [from Gen. Rabbah 90:5]   אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה: שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב:
49And Joseph gathered grain like the sand of the sea, in great abundance, until [one] stopped counting, because there was no number.   מטוַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּֽי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
until [one] stopped counting: Until the one who counted stopped counting. This is an elliptical verse. [The subject of חָדַל is missing.]   עד כי חדל לספר: עד כי חדל לו הסופר לספור, והרי זה מקרא קצר:
because there was no number: Heb. כִּי because there was no number, and here כִּי is used as an expression of “because.”   כי אין מספר: לפי שאין מספר, והרי כי משמש בלשון דהא:
50And to Joseph were born two sons before the year of the famine set in, whom Asenath the daughter of Poti phera, the governor of On, bore to him.   נוּלְיוֹסֵ֤ף יֻלָּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָֽרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן:
before the year of the famine set in: From here is derived that a person may not engage in marital relations during years of famine. — [from Ta’anith 11a]   בטרם תבוא שנת הרעב: מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון:   
51And Joseph named the firstborn Manasseh, for "God has caused me to forget all my toil and all my father's house."   נאוַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:
52And the second one he named Ephraim, for "God has made me fruitful in the land of my affliction."   נבוְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי: