Chapter 35

1Moses called the whole community of the children of Israel to assemble, and he said to them: "These are the things that the Lord commanded to make.   אוַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם:
Moses called… to assemble: Heb. וַיַּקְהֵל. [He assembled them] on the day after Yom Kippur, when he came down from the mountain. This [word] is a hiph’il [causative] expression [i.e., causing someone to do something], because one does not assemble people with [one’s] hands [i.e., directly], but they are assembled through one’s speech. Its Aramaic translation is וְאַכְנֵשׁ.   ויקהל משה: למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכניש:
2Six days work may be done, but on the seventh day you shall have sanctity, a day of complete rest to the Lord; whoever performs work thereon [on this day] shall be put to death.   בשֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל־הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת:
Six days: He [Moses] prefaced [the discussion of the details of] the work of the Mishkan with the warning to keep the Sabbath, denoting that it [i.e., the work of the Mishkan] does not supersede the Sabbath. -[from Mechilta]   ששת ימים: הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינה דוחה את השבת:
3You shall not kindle fire in any of your dwelling places on the Sabbath day."   גלֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת:
You shall not kindle fire: Some of our Rabbis say that [the prohibition of] kindling was singled out for a [mere] negative commandment, while others say that it was singled out to separate [all types of labor]. -[from Shab. 70a]   לא תבערו אש: יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת, ויש אומרים לחלק יצאת:
4And Moses spoke to the entire community of the children of Israel, saying: "This is the word that the Lord has commanded to say:   דוַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר:
This is the word that the Lord has commanded: me to say to you.   זה הדבר אשר צוה ה': לי לאמר לכם:
5'Take from yourselves an offering for the Lord; every generous hearted person shall bring it, [namely] the Lord's offering: gold, silver, and copper;   הקְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֽשֶׁת:
generous-hearted person: Heb. נְדִיב לִבּוֹ. Since his heart moved him to generosity, he is called “generous-hearted” (נְדִיב לֵב). I already explained the offering for the Mishkan and its work in the place of their command [Exod. 25 through 34].   נדיב לבו: על שם שלבו נדבו קרוי נדיב לב. כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צואתן:   
6and blue, purple, and crimson wool; and linen and goat hair;   ווּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
7and ram skins dyed red, tachash skins, and acacia wood;   זוְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
8and oil for lighting, and spices for the anointing oil and for the incense;   חוְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
9and shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen.   טוְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפ֖וֹד וְלַחֽשֶׁן:
10And every wise hearted person among you shall come and make everything that the Lord has commanded:   יוְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהֹוָֽה:
11The Mishkan, its tent and its cover, its clasps and its planks, its bars, its pillars, and its sockets;   יאאֶ֨ת־הַמִּשְׁכָּ֔ן אֶת־אָֽהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו:
The Mishkan: The bottom curtains, which appear inside it [the Mishkan], are called Mishkan.   את המשכן: יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרויים משכן:
its tent: That is the tent [made] of the curtains of goat hair, made for a roof.   את אהלו: הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג:
and its cover: The cover of ram skins and tachash skins.   ואת מכסהו: מכסה עורות האילים והתחשים:
12the ark and its poles, the ark cover and the screening dividing curtain;   יבאֶת־הָֽאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ:
and the screening dividing curtain: Heb. פָּרֹכֶת הַמָּסָ. The dividing curtain, [which serves as a] screen. Anything that protects, whether from above or from the front, is called a screen (מָסָ) or a cover (סְכָ). Similarly, “You made a hedge (שַׂכְתָּ) about him” (Job 1: 10); “behold I will close off (ש) your way” (Hos. 2:8).   ואת פרכת המסך: פרוכת המחיצה. כל דבר המגין, בין מלמעלה בין מכנגד, קרוי מסך וסכך, וכן (איוב א י) שכת בעדו, (הושע ב ח) הנני שך את דרכך:
13the table and its poles and all its implements, and the showbread;   יגאֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
the showbread: I already explained (Exod. 25:29) that it was called לֶחֶם הַפָּנִים because it had faces [i.e., surfaces] looking in both directions, for it was made like a type of box, without a cover.   לחם הפנים: כבר פירשתי (שמות כה כח) על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן, שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה:
14and the menorah for lighting and its implements and its lamps, and the oil for lighting;   ידוְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵֽרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר:
and its implements: Its tongs and its scoops.   ואת כליה: מלקחים ומחתות:
its lamps: Ses luzes, lozes in Old French, spoons in which the oil and the wicks are placed.   נרתיה: לוציי"ש בלעז [מנורות] בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן:
and the oil for lighting: That too required wise-hearted [people] because it was different from other oils, as is explained in Menachoth (86a): he picks it [the olives] at the top of the olive tree, and it is crushed and pure.   ואת שמן המאור: אף הוא צריך חכמי לב, שהוא משונה משאר שמנים, כמו שמפורש במנחות (דף פו א) מגרגרו בראש הזית, והוא כתית וזך:
15and the altar for incense and its poles, and the anointing oil and the incense and the screen of the entrance for the entrance of the Mishkan;   טווְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֨רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן:
and the screen of the entrance: The screen in front of the eastern side, for there were no planks or curtains there.   מסך הפתח: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות:
16the altar for the burnt offering, its copper grating, its poles and all its implements, the washstand and its base;   טזאֵ֣ת | מִזְבַּ֣ח הָֽעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּח֨שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ:
17the hangings of the courtyard, its pillars, and its sockets, and the screen of the gate of the courtyard;   יזאֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶֽחָצֵֽר:
its pillars, and its sockets: Heb. אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אִדָנֶיהָ. Thus “courtyard” (חָצֵר) is referred to here both as masculine and feminine [since עַמֻּדָיו is a masculine possessive and אִדָנֶיהָ is a feminine possessive], and so are many [other] nouns.   את עמודיו ואת א-דניה: הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה:
and the screen of the gate of the courtyard: The screen spread out on the eastern side, [covering] the middle twenty cubits of the width of the courtyard, for it [the courtyard] was fifty cubits wide, and fifteen cubits of it toward the northern side were closed off, and similarly toward the south. As it is said: “The hangings on the shoulder [shall be] fifteen cubits” (Exod. 27:14).   ואת מסך שער החצר: וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר, שהיה חמשים רחב, וסתומין הימנו לצד צפון חמש עשרה אמה וכן לדרום, שנאמר (שמות כז יד) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף:
18the pegs of the Mishkan and the pegs of the courtyard, and their ropes;   יחאֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵֽיתְרֵיהֶֽם:
the pegs: [used] to drive [into the ground] and to tie the ends of the curtains with them into the ground, so that they [the curtains] would not move with the wind.   יתדת: לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח:
and their ropes: Heb. מֵיתְרֵיהֶם, ropes [used] to tie [the curtains].   מיתריהם: חבלים לקשור:
19the meshwork garments to serve in the Holy, the holy garments for Aaron the Kohen [Gadol], and the garments of his sons [in which] to serve [as kohanim].' "   יטאֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֨דֶשׁ֙ לְאַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן:
the meshwork garments: to cover the ark, the table, the menorah, and the altars when they [the Israelites] would leave for their travels.   בגדי השרד: לכסות הארון והשלחן, והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות:
20The entire community departed from before Moses.   כוַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י משֶֽׁה:
21Every man whose heart uplifted him came, and everyone whose spirit inspired him to generosity brought the offering of the Lord for the work of the Tent of Meeting, for all its service, and for the holy garments.   כאוַיָּבֹ֕אוּ כָּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָֽדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִ֠יאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהֹוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ:
22The men came with the women; every generous hearted person brought bracelets and earrings and rings and buckles, all kinds of golden objects, and every man who waved a waving of gold to the Lord.   כבוַיָּבֹ֥אוּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל | נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַֽיהֹוָֽה:
with the women: Heb. עַל הַנָּשִׁים, lit., [the jewelry was still] on the women. The men came with the women and [stood] near them. (The reason the Targum [Onkelos] left the passage in its simple sense is that he does not render וַיָּבֹאוּ הָאִנָשִׁים as וַאִתוֹ גַבְרַיָא, and the men came, but he renders: וּמַיְתַן, [and the men] brought, meaning that they brought bracelets and earrings while they were still on [i.e., being worn by] the women, as Rashi writes on “spun the goat hair” (verse 26), [which signifies that the women spun the hair while it was still on the goats].)   על הנשים: עם הנשים וסמוכין אליהם:
bracelets: Heb. חָח. This is a round golden ornament placed on the arm, and it is the צָמִיד.   חח: הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע, והוא הצמיד:
and buckles: Heb. וְכוּמָז. This is a golden ornament placed over a woman’s private parts. Our Rabbis explain the name כּוּמָז as [an acrostic]: כַּאן מְקוֹם זִמָּה, [meaning] here is the place of lewdness. -[from Shab. 64a]   וכומז: כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה:
23And every man with whom was found blue, purple, or crimson wool, linen, goat hair, ram skins dyed red or tachash skins, brought them.   כגוְכָל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ:
And every man with whom was found: Blue wool or purple wool or crimson wool or ram skins or tachash skins, all brought [them].   וכל איש אשר נמצא אתו: תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים כולם הביאו:
24Everyone who set aside an offering of silver or copper brought the offering for the Lord, and everyone with whom acacia wood was found for any work of the service, brought it.   כדכָּל־מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֨סֶף֙ וּנְח֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־מְלֶ֥אכֶת הָֽעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ:
25And every wise hearted woman spun with her hands, and they brought spun material: blue, purple, and crimson wool, and linen.   כהוְכָל־אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־הַתְּכֵ֨לֶת֙ וְאֶת־הָ֣אַרְגָּמָ֔ן אֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ:
26And all the women whose hearts uplifted them with wisdom, spun the goat hair.   כווְכָ֨ל־הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָו֖וּ אֶת־הָֽעִזִּֽים:
spun the goat hair: This constituted a superior skill, for they [the women] spun it on the backs of the goats. -[from Shab. 74b]   טוו את העזים: היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים טווין אותן:
27And the princes brought the shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen;   כזוְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָֽאֵפ֖וֹד וְלַחֽשֶׁן:
And the princes brought: Heb. וְהַנְשִׂיאִם. Rabbi Nathan said: What prompted the princes [lit., what did the princes see] to donate for the dedication of the altar first [before the rest of the Israelites] while [in contrast] they did not donate first for the work of the Mishkan? This is what the princes said, “Let the community donate what they will donate, and what[ever] they are missing [i.e., whatever is left to be donated] we will complete.” Since the community completed everything, as it is said: “And the work was sufficient” (Exod. 36:7), the princes said, “What are we to do?” So they brought the shoham stones, etc. Therefore, they brought [donations] first for the dedication of the altar. Since at first they were lazy [i.e., they did not immediately donate], a letter is missing from their name, and וְהַנְשִׂיאִם is written [instead of וְהַנְשִׂיאִים, with additional “yud” s]. [from Num. Rabbah 12:16, Sifrei Num. 7:2, Midrash Chaseroth V’Yetheroth p. 268, Midrash Tanchuma Pekudei 11]   והנשאם הביאו: אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו ז) והמלאכה היתה דים, אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב:
28and the spice and the oil for lighting and for the anointing oil, and for the incense.   כחוְאֶת־הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֨מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
29Every man and woman whose heart inspired them to generosity to bring for all the work that the Lord had commanded to make, through Moses, the children of Israel brought a gift for the Lord   כטכָּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֘ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־משֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
30Moses said to the children of Israel: "See, the Lord has called by name Bezalel, the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.   לוַיֹּ֤אמֶר משֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהֹוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
Hur: He was Miriam’s son. -[from Sotah 11b]   חור: בנה של מרים היה:
31He has imbued him with the spirit of God, with wisdom, with insight, and with knowledge, and with [talent for] all manner of craftsmanship   לאוַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה:
32to do master weaving, to work with gold, silver, and copper,   לבוְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַֽעֲשׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֽשֶׁת:
33with the craft of stones for setting and with the craft of wood, to work with every [manner of] thoughtful work.   לגוּבַֽחֲר֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַֽחֲר֣שֶׁת עֵ֑ץ לַֽעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־מְלֶ֥אכֶת מַֽחֲשָֽׁבֶת:
34And He put into his heart [the ability] to teach, both him and Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan.   לדוּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־אֲחִֽיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־דָֽן:
and Oholiab: of the tribe of Dan, of the lowest of the tribes, of the sons of the handmaidens [Bilhah and Zilpah. Dan was Bilhah’s son]. Yet the Omnipresent compared him [Oholiab] to Bezalel for the work of the Mishkan, and he [Bezalel] was of the greatest of the tribes [Judah], to fulfill what is said: “and a prince was not recognized before a poor man” (Job 34:19). -[from Tanchuma 13]   ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למאלכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) ולא נכר שוע לפני דל:   
35He imbued them with wisdom of the heart, to do all sorts of work of a craftsman and a master worker and an embroiderer with blue, purple, and crimson wool, and linen and [of] weavers, those who do every [manner of] work, and master weavers.   להמִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־לֵ֗ב לַֽעֲשׂוֹת֘ כָּל־מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ | וְחשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־מְלָאכָ֔ה וְחֽשְׁבֵ֖י מַֽחֲשָׁבֹֽת: