Chapter 43

1Avenge me, O God, and plead my cause against an unkind nation, from a man of deceit and injustice You shall rescue me.   אשָׁפְטֵ֚נִי אֱלֹהִ֨ים | וְרִֽ֘יבָ֚ה רִיבִ֗י מִגּ֣וֹי לֹ֣א חָסִ֑יד מֵ֚אִ֥ישׁ מִרְמָ֖ה וְעַוְלָ֣ה תְפַלְּטֵֽנִי:
Avenge me: Heb. שפטני, lit. judge me.   שפטני: הקמני:
against an unkind nation: That is Ishmael, who dwelt between two righteous men [Abraham and Isaac] and did not learn from their deeds.   מגוי לא חסיד: הוא אדום שגר בין שני צדיקים ולא למד ממעשיהם:
2For You are the God of my strength, why have You abandoned me? Why should I walk in gloom under the oppression of the enemy.   בכִּֽי־אַתָּ֨ה | אֱלֹהֵ֣י מָֽעוּזִּי֘ לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֶתְהַלֵּ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב:
3Send Your light and Your truth, that they may lead me; they shall bring me to Your Holy Mount and to Your dwellings.   גשְׁלַח־אֽוֹרְךָ֣ וַֽ֖אֲמִתְּךָ הֵ֣מָּה יַנְח֑וּנִי יְבִיא֥וּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ֗ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶֽיךָ:
Send Your light and Your truth: The King Messiah, who is compared to light, as it is stated (below 132:17): “I have set up a lamp for my anointed,” and Elijah the prophet, who is true, a faithful prophet.   שלח אורך ואמתך: מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר (לקמן קל"ב) ערכתי נר למשיחי, ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן:
that they may lead me: Heb. ינחוני, menoront moi in old French, they shall lead me.   ינחוני: מינטרו"נט מו"י בלע"ז:
4And I will come to the altar of God, to the God of the joy of my exultation, and I will thank You with a lyre, O God, My God.   דוְאָב֚וֹאָה | אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֘ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאֽוֹדְךָ֥ בְכִנּ֑וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי:
to the God: To the Holy One, blessed be He, who is the joy of my exultation.   אל אל: אל הקב"ה שהוא שמחת גילי:
and I will thank You with a lyre: because You took me out of my exile.   ואודך בכנור: על שהוצאתני:
5Why are you downcast, my soul, and why do you stir within me? Hope to God, for I will yet thank Him for the salvations of my countenance and my God.   המַה־תִּֽשְׁתּֽ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֘ וּמַה־תֶּֽהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֖אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֜נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי: