Chapter 23

1A song of David. The Lord is my shepherd; I shall not want.   אמִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֜עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר:
A song of David: The Rabbis said: Wherever it says: “A song of David,” he would play [his musical instrument] and afterwards the Shechinah would rest on him. It is a song to bring the holy spirit upon David. And, wherever it says: “Of David, a song,” the Shechinah rested on him [first] and then he recited a song.   מזמור לדוד: אמרו רבותינו כל מקום שנאמר מזמור לדוד מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה מזמור להביא רוח הקודש לדוד, וכל שנאמר בו לדוד מזמור שרתה עליו שכינה ואח"כ אמר שירה:
The Lord is my shepherd: In this desert where I am going, [therefore] I am confident that I will lack nothing.   ה' רועי: במדבר הזה שאני הולך בו בטוח אני שלא אחסר כלום:
2He causes me to lie down in green pastures; He leads me beside still waters.   בבִּנְא֣וֹת דֶּ֖שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַֽהֲלֵֽנִי:
in green pasture: In grassy pastures. Since he commences to compare his sustenance to the pasture of an animal by saying, “The Lord is my shepherd”, “green pastures” is appropriate for the expression, “the Lord is my shepherd.” David recited this psalm in the forest of Hereth (I Sam. 22:5). Why was it called Hereth? Because it was as dry as a potsherd (חרס) and the Holy One, blessed be He, moistened it with the good of the world to come (Mid. Ps. 23:6).   בנאות דשא: בנוה דשאין לפי שהתחיל לדמות מזונותיו למרעה בהמה שאמר ה' רועי נופל על הלשון של ה' רועי נאות דשא, ומזמור זה אמר דוד ביער חרת, למה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרס והרטיבו הקב"ה מטוב של העולם הבא (מדרש תהלים):
3He restores my soul; He leads me in paths of righteousness for His name's sake.   גנַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי־צֶ֜֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ:
He restores my soul: My spirit, which has been weakened by troubles and haste, He will restore to its previous status.   נפשי ישובב: רוחי שהופג בצרות ובמנוסה ישובב לקדמותו:
in paths of righteousness: In straight paths, so that I should not fall into the hands of my enemies.   במעגלי צדק: בדרכי מישור שלא אפול ביד אויבי:
4Even when I walk in the valley of darkness, I will fear no evil for You are with me; Your rod and Your staff - they comfort me.   דגַּ֚ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא־אִ֘ירָ֚א רָ֗ע כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֜מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי:
in the valley of darkness: Heb. צלמות, in a land of darkness. He alludes to the desert of Ziph (I Sam. 23:13 28). Every [mention of] צלמות is an expression of darkness. Dunash ben Labrat defined it [in this manner].   בגיא צלמות: בארץ חושך ועל מדבר זיף אמר, כל צלמות לשון חושך פירשו דונש בן לברט:
Your rod and Your staff: The pains that came upon me, and the support, that I rely upon Your loving kindness, both of them will comfort me, for they will serve to expiate my iniquity, and I am confident that You will set a table before me. That is the throne.   שבטך ומשענתך: יסורים שבאו עלי ומשען שאני בטוח על חסדך שניהם ינחמוני שיהיו לי לסלוח עון ובטוח אני שתערוך לפני שלחן היא המלכות:
5You set a table before me in the presence of my adversaries; You anointed my head with oil; my cup overflows.   התַּֽ֘עֲרֹ֤ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹֽרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֜אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה:
You anointed my head with oil: I have already been anointed king by Your orders.   דשנת בשמן ראשי: כבר נמשחתי על פיך למלך:
my cup overflows: Heb. רויה, an expression of fullness.   כוסי רויה: לשון שובע:
6May only goodness and kindness pursue me all the days of my life, and I will dwell in the house of the Lord for length of days.   ואַ֚ךְ ט֣וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֖רְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֖י בְּבֵית־יְ֜הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים: