Chapter 17

1Now there was a man from the mountain of Ephraim, and his name was Micahyahu.   אוַֽיְהִי־אִ֥ישׁ מֵֽהַר־אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ:
Now there was a man from the mountain of Ephraim. Although the following two episodes are written at the end of this book; the one of Micah and the other about the concubine of Gibeah, they, nevertheless, occurred at the beginning of the period of the Judges. This was during the days of Othniel the son of Kenaz (and Cushan, above 3:8 11) as it says, (below 18:31) “And they accepted for themselves the graven image of Micah which he had made, throughout the period that the house of God was in Shiloh,” so we can derive that for the duration of Shiloh (Fourteen years after Israel’s crossing the Jordan, the Tabernacle was erected in Shiloh and remained there for three hundred sixty-nine years.) the image of Micah remained. Also, by the concubine of Gibeah it is said concerning the Jebusites of Jerusalem, (below 19:12) “We will not turn into (this) city of heathens,” so we can derive that they had not yet captured Jerusalem (which was captured by Judah, see above 1:8).   ויהי איש מהר אפרים.  אף על פי שנכתבו שתי פרשיות הללו בסוף הספר, של מיכה ושל פלגש בגבעה, בתחלת השופטים היה, בימי עתניאל בן קנז, שנאמר (לקמן יח לא): וישימו להם את פסל מיכה וגו' כל ימי היות בית אלהים בשילה, למדנו שכל ימי שילה היה דמות של מיכה, ובפלגש בגבעה נאמר על יבוס שבירושלים (שם יט יב): לא נסור אל עיר נכרי, למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים:
2And he said to his mother, "The eleven hundred pieces of silver that were taken from you, and (about which) you did curse, and you also spoke (it) in my ears. Behold the silver is with me, I took it." And his mother said, "Blessed be my son to the Lord."   בוַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶלֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח־לָ֗ךְ וְאַ֚תְּ (כתיב וְאַ֚תְּי) אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאָזְנַ֔י הִנֵּֽה־הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהֹוָֽה:
that was taken to you. Heb. לָ. (Lit.) I.e., that was stolen from you (מִמּ). There is a similar verse: (I Sam. 21:6) “But women are withheld from us” (לָנוּ as מִמֶּנּוּ).   אשר לקח לך.  אשר נגנב ממך, ויש לו דומה (שמואל א כא ו): כי אשה עצורה לנו, עצורה ממנו:
and (about which) you did curse. Anyone who stole it, and you also said the curse in my ears.   ואת אלית.  קללת כל מי שגנבו, וגם אמרת הקללה באזני:
Behold the silver. I admit that it is in my possession because I took it.   הנה הכסף.  אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו:
3And he restored the eleven hundred pieces of silver to his mother. And his mother said, "I have dedicated the silver before the Lord from my hand for my son to make a graven image and a molten one, and now I will restore it to you."   גוַיָּ֛שֶׁב אֶת־אֶֽלֶף־וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת־הַכֶּסֶף֩ לַיהֹוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ:
And he restored the eleven hundred pieces of silver to his mother. He said he would return them to her, and wherever they were they would be in her domain.   וישב את אלף ומאה הכסף לאמו.  אמר להחזירו לה, ובמקום שהוא שם הרי הוא ברשותך:
I have dedicated the silver (before the Lord) from my hand for my son. I accepted upon myself to transfer them from my possession to your possession for the purpose of a form and a molten image. Give them to me now, and then, from (being in) my possession I will return them to you. Some say that this woman was Delilah because it mentions eleven hundred pieces of silver (as above 16:5), but they are mistaken because Micah preceded Samson many years. However, these sections are adjacent because of the wicked silver which was an equal amount in both of them, and by their both being silver of misfortune.   הקדש הקדשתי את הכסף מידי לבני.  קבלתי עלי למסרו מידי לידך לשם דמות ומסכה, תנהו לי עתה ומידי אני אשיבנו אליך יש אומרים שהאשה הזאת היא דלילה, לפי שכתוב (לעיל טז ה): אלף ומאה כסף, וטעות הוא בידם, שהרבה שנים קדם מיכה לשמשון, אך הפרשיות נסמכו על הכסף הרע ששוה כאן וכאן, וכסף של פורענות היו שניהם:
4And he restored the money to his mother. And his mother took two hundred pieces of silver, and gave them to the founder, and he made thereof a graven image and a molten one, and it was in the house of Micahyahu.   דוַיָּ֥שֶׁב אֶת־הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתִּקַּ֣ח אִמּוֹ֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצּוֹרֵ֗ף וַֽיַּעֲשֵֹ֙הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ:
5Now the man Micah had a house of idolatry. And he made an ephod and teraphim, and initiated one of his sons, who became his priest.   הוְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֚עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֚ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַיְהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן:
a house of idolatry. Heb. אֱלֹהִים. And so (is rendered) each אֱלֹהִים stated in this section as being profane with the exception of, (below 18:31) “Throughout the period that the house of God was in Shiloh.”   בית אלהים.  בית עבודה זרה, וכן כל 'אלהים' האמורים בפרשה זו חול, חוץ מזה (להלן יח לא): כל ימי היות בית אלהים בשילה (שבועות לה ב):
and he initiated (lit., and he filled the hand of) one. I.e., he indoctrinated him in the service of the image to be a priest to it. Any initiation whereby a person enters onto a higher level is called (מִלּוּי יָדַיִם) “filling the hands.” Revetir in O.F., and when office is bestowed upon a person it is called Reveture in O.F.   וימלא את יד אחד.  חנכו לעבודת הדמות להיות כהן לפניו, כל חינוך דבר שאדם נכנס בו לשם גדולה קרוי מילוי ידים, רישוושטי"ר בלע"ז ; וכשנותנין פקידות לאדם, קורין למתן רישוישטי"ר בלע"ז:
6In those days (there was) no king in Israel; every man did what was right in his eyes.   ובַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֹֽה:
7And there was a lad from Beth-lehem in Judah, of the family of Judah, and he was a Levite, and he sojourned there.   זוַיְהִי־נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר־שָֽׁם:
of the family of Judah. And he was a Levite from his mother’s side. However, our Sages said (B.B. 109b) that since he committed deeds like those of Menasseh (i.e., he committed idolatry) who came from Judah he is called “Of the family of Judah,” but he was really a Levite the son of Gershom the son of our teacher Moses, as is stated below, (18:30) “And Jonathan the son of Gershom…”   ממשפחת יהודה.  והוא לוי מן האם ורבותינו אמרו (בבא בתרא קט ב): לפי שעשה מעשה מנשה שבא מיהודה, קראו ממשפחת יהודה, והוא לוי בן גרשום בן משה רבינו היה, כמו שמפורש בענין (לקמן יח ל): ויהונתן בן גרשום וגו':
8And the man went out of the city, out of Beth-lehem in Judah, to sojourn where he could find (a place). And he came to the mountain of Ephraim, to the house of Micah, (while continuing) to make his way.   חוַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר־אֶפְרַ֛יִם עַד־בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשֹ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ:
(while continuing) to make his way. I.e., (while continuing) the way he was travelling.   לעשות דרכו.  דרך הליכתו:
9And Micah said to him, "From where do you come?" And he said to him "I am a Levite from Beth-lehem in Judah, and I go to sojourn where I may find (a place)."   טוַיֹּאמֶר־ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא:
where I may find (a place). To earn my livlihood.   באשר אמצא.  פרנסתי להשתכר:
10And Micah said to him, "Dwell with me, and be to me an instructor and a priest, and I will give you ten pieces of silver for the period, and a wardrobe of clothing with your provisions." And the Levite followed.   יוַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה־לִי֘ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן־לְךָ֜ עֲשֶֹ֚רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי:
for the period. (Lit., for the days) I.e., at the end of the year.   לימים.  לסוף שנה:
and a wardrobe of clothing. A pair of garments that is suited for all people according to their needs for a year.   וערך בגדים.  זוג חליפת בגדים שהם ערך וסדר לכל בני אדם כפי הראוי להם לשנה:
and a wardrobe of clothing. Appareillement in O.F.   וערך בגדים.  אפרליימנ"ט בלע"ז:
with your provisions. I.e., your sustenance.   ומחיתך.  ומזונותיך:
And the Levite followed. (lit., went) after his advice.   וילך הלוי.  אחר עצתו:
11And the Levite was content to dwell with the man. And the lad was to him as one of his sons.   יאוַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֚י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו:
12And Micah initiated the Levite, and the lad became his priest, and was in the house of Micah.   יבוַיְמַלֵּ֚א מִיכָה֙ אֶת־יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי־ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה:
13And Micah said, "Now I know that the Lord will be good to me, because I had a Levite as my priest."   יגוַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה־לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן: