The Torah's statement [Deuteronomy 24:1], "And he will write a bill of divorce for her and place it in her hand," refers both to [a husband] who writes [the get] with his own hand and to one who tells [another person] to write it for him. Similarly, [the husband] may place it in her hand or tell an agent to give it to her.1

The verse states, "And he will write," only to teach that divorce is effective only through the medium of a written document. "And [he will] place it" teaches that the woman may not take [the get] herself.


זה שנאמר בתורה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה. אחד הכותב בידו או שאמר לאחר לכתוב לו. ואחד הנותן בידו או שאמר לאחר ליתן לה. לא נאמר וכתב אלא להודיע שאין מתגרשת אלא בכתב. ונתן שלא תקח מעצמה:


When [a husband] tells two [colleagues]: "Write a get, sign it, and give it to my wife," the two may write it, sign it,2 and give it to her. They are [the husband's] agents [for the divorce], and they are the witnesses [to it].3

Similarly, if [the husband] tells a scribe: "Write a get for my wife for me," and he tells the witnesses to sign, the get may be written, signed and given to [the husband]. He may use it to divorce his wife whenever he desires.4


אמר לשנים כתבו גט וחתמו ותנו לאשתי הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לה והן הן שלוחיו והן הן עדיו. וכן אם אמר לסופר כתוב לי גט לאשתי ואמר לעדים לחתום כותבים וחותמים ונותנים לו והוא מגרש בו בכל עת שירצה:


We may write a get for a man even when he is not accompanied by his wife, provided the witnesses and the scribe who wrote and signed [the get] know the identity of the man and his wife.5

If there are two men in a city whose names are the same and whose wives' names are the same, one may divorce his wife only in the presence of the other. [This safeguard was enacted] lest one [of the men] have a get written and give it to the wife of the other man, causing her to [be considered] to be divorced from [her husband].6


וכותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו. והוא שיהיו העדים והסופר שכתבו וחתמו בו מכירין ויודעים שזה הוא פלוני ואשתו היא פלונית. ואם היו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים אין מגרש אחד מהם אלא במעמד חבירו שמא יכתוב גט ויוליכו לאשת חבירו ויאסרנה עליו:


In a time of danger,7 we may write a get [on behalf of a husband] and give it [to his wife], even though we are not aware of [their identities].

It is the woman who always pays the scribe's fee.8


ובשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירים והאשה נותנת שכר הסופר בכל מקום:


The husband himself must tell the scribe to write [the get] and the witnesses to sign [it]. When a court of law9 or two [colleagues] ask a man: "Shall we write a get for your wife?" and he tells them to write [it and sign it],10 it is acceptable if they themselves write [the get] and sign it.

If, however, they tell a scribe [to write] and he does, and they tell witnesses [to sign] and they do, the get is void, because it was written by someone who was not told to write it by the husband himself.11 [This ruling applies] even when they give [the get] to the husband, who in turn gives it to his wife in the presence of witnesses.12


וצריך שיאמר הבעל עצמו לסופר כתוב ולעדים חתומו. הרי שאמרו לו בית דין או שנים נכתוב גט לאשתך ואמר להם כתבו וכתבו הן עצמן וחתמו בו הרי זה כשר. אבל אם אמרו הם לסופר וכתב ולעדים וחתמו אף על פי שחזרו ונתנוהו לבעל וחזר ונתן גט זה לאשתו בפני עדים הרי זה גט בטל, שהרי כתבו מי שלא אמר לו הבעל לכתבו:


When [a man] tells two or three [colleagues]: "Tell a scribe to write a get for my wife and tell the witnesses to sign," and they convey these instructions, the get is unacceptable.13[The same ruling applies if the husband] tells two [colleagues] to tell a scribe to write a get and tells them to sign it.14

This matter should be deliberated upon at length, because the get is close to being considered void.15


אמר לשנים או לשלשה אמרו לסופר ויכתוב גט לאשתי ואמרו לעדים ויחתומו ואמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו או שאמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב גט לאשתי ואתם חתומו הרי זה גט פסול. ומתיישבין בדבר זה הרבה מפני שהוא קרוב להיות גט בטל:


What is the difference between the terms "unacceptable" (pasul) and "void" (bateil)? Whenever this text refers to a get as "void," that means that according to Scriptural law it is void. Whenever the term "unacceptable" is used, it refers to a get deemed unacceptable by Rabbinic decree.16


ומה בין פסול לבטל. שכל מקום שנאמר בחיבור זה בגט שהוא בטל הוא בטל מן התורה. ובכל מקום שנאמר פסול הוא פסול מדברי סופרים:


When a husband brings a get that has been signed in his hand and tells [two colleagues]: "Give this get to my wife," they should give it to her [and it is acceptable].17

If he tells others to write a get, sign it and give to his wife, and they write it, sign it and give it to her, and then it is discovered that the get is void or unacceptable, they may write another get - or even 100 other gittin - until the woman receives an acceptable get.18


הבעל שהביא גט בידו חתום ואמר תנו גט זה לאשתי הרי אלו יתנו לה. אמר לאחרים לכתוב גט ולחתום בו וליתנו לאשתו וכתבו וחתמו ונתנו לה ונמצא הגט בטל או פסול הרי אלו כותבין גט אחר אפילו מאה עד שיגיע לידה גט כשר:


If the husband tells [two colleagues]: Write and sign [a get] and give it to an agent to bring to her, and they do as they were charged, but it was discovered that the get was void or unacceptable, they may not write another [get] until they consult the husband.

[The rationale is] that [the husband] did not charge them with [effecting the divorce]. Perhaps he wanted merely that they write [the get] and give it to the agent. [If so, their agency was completed,] and nothing remains for them to do, for they have written it and given it [to the agent]. Therefore, they should not write another [get].19

If they do write another get that is acceptable and give it to the agent - who in turn gives it to the wife - the status of the divorce is in doubt.20


אמר להם הבעל כתבו וחתמו ותנו לשליח להוליך לה וכתבו וחתמו ונתנו לשליח. ונמצא הגט בטל או פסול אין כותבים אחר עד שימלכו בבעל. שהרי לא עשה אותן שלוחים לגירושין ושמא לא רצה אלא שיכתבו ויתנו לשליח בלבד ולא ישאר להם בו מעשה אחר והרי כתבו ונתנו. לפיכך לא יכתבו אחר. ואם כתבו גט אחר כשר ונתנוהו לשליח (ונתנו לה) הרי זו ספק מגורשת:


When a person tells two or more [colleagues]: "Write a get and give to my wife," "Divorce her," "Send her away," "Release her,"21 "Discharge her," or "Write a letter and give it to her," [the colleagues] should write an acceptable get and give it to her.

If, however, he tells them: "Dismiss her," "Give her what she needs," "Do as our faith requires to her," "Do as the law requires to her," "Do unto her as she deserves," his statements are of no consequence.22 If [these individuals] write a get and give it to the woman, the get is void.23


האומר לשנים או ליתר משנים כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה שלחוה שבקוה תרכוה כתבו אגרת ותנו לה הרי אלו יכתבו גט כשר ויתנו לה. אמר להם פטרוה פרנסוה עשו לה כדת עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום. ואם כתבו גט ונתנו לה הרי זה גט בטל:


If he tells them: "Get her out," "Let her go," "Permit her [to remarry]," "Let her be," "Assist her," there is doubt whether or not these terms imply that she should be divorced or whether they have another meaning. Therefore, [these individuals] should not write [a get] for her. If they write a get and give it to her, the status of the divorce is in doubt.


אמר להם הוציאוה עזבוה התירוה הניחוה הועילוה הרי זה ספק אם משמע מלות אלו גרושין או ענין אחר. לפיכך אין כותבין לה ואם כתבו גט ונתנו לה הרי זו ספק מגורשת:


When [a man] says: "Write a get for my wife," [the people he addresses] should write the get, sign it and give it to him. They should not give it to the woman unless he tells them to. If they do give it to the woman, the get is not [effective].24

When does the above apply? With regard to a healthy man. If, however, a man is dangerously ill - i.e., he suddenly falls sick and his illness rapidly becomes very severe - or if he is being led away in chains,25 even for financial matters, or he departs on an ocean journey, or he departs with a caravan [on a desert journey] and he says, "Write a get for my wife," they should write it, sign it and give it to her. For it is clear that his intent was that they should write the get and give it to her.26


האומר כתבו גט לאשתי הרי אלו כותבין וחותמין ונותנין לבעל בידו ואין נותנין לאשתו עד שיאמר להם ליתן לה. ואם נתנו לה אינו גט. במה דברים אמורים בבריא אבל במסוכן והוא אדם שקפץ עליו החלי במהרה והכביד עליו חליו מיד והיוצא בקולר אפילו על עסקי ממון והמפרש בים והיוצא בשיירא ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויחתמו ויתנו לה. שהדבר ידוע שלא נתכוון זה אלא לכתוב וליתן לה:


[The following rules apply when] a healthy person says: "Compose a get for my wife," and [his listeners] write a get, sign it and give it to her. If he commits suicide immediately thereafter - e.g., he throws himself down from a roof or jumps into the sea - the get is acceptable.27

If, however, he climbs up onto a [high] roof, and he is buffeted by the wind until he falls and dies, the get is void.28 If there is doubt whether he threw himself down [from the roof] or was buffeted by the wind, the get is valid unless it becomes known with certainty that he was buffeted by the wind.29

Similarly, if a man was cast into a pit and he said, "Whoever hears my voice should write a get for my wife," [his listeners] should write a get and give it to her, provided they recognize his identity.30 Even if [afterwards,] they took him out of the pit and could not identify him,31 [the divorce] is acceptable. For in time of danger, [a get] can be written and given to [a man's wife] even if they do not know his identity.

Similarly, when a person suffers many severe blows, to the extent that it is impossible to for him to survive - or even if the majority of [his windpipe and gullet]32 have been cut - and he makes motions33 and says: "Write a get for my wife," [his listeners] should write [a get] and give it [to her]. Although he will eventually die, he is alive at this time.34


בריא שאמר כתבו גט לאשתי וכתבו וחתמו ונתנו לה והרג עצמו מיד כגון שהשליך עצמו מן הגג או הפיל עצמו לים הרי זה גט כשר. עלה לגג ודחפתו הרוח ונפל ומת אינו גט. ספק הפיל עצמו ספק דחפתו הרוח הרי זה גט עד שיודע לך בודאי שהרוח דחפתו. וכן מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו לה. והוא שידעו אותו. ואע"פ שהעלוהו ולא הכירוהו הרי זה כשר שזה כשעת הסכנה הוא שכותבים ונותנין אע"פ שאינן מכירין. וכן מי שנפלו בו מכות רעות שא"א שיחיה מהן אפילו נשחטו בו רוב סימנין ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו שהרי עתה חי הוא אע"פ שסופו למות:


[The following rules apply when] a person is troubled by an evil spirit, and at the time when his infirmity begins to take hold of him says: "Write a get for my wife." His statements are of no consequence, because his thoughts are not organized and settled.35 The same ruling applies to a person who has become as drunk as Lot.36 If a drunkard has not reached that level [of incapacity], [the status of the divorce] is in doubt.37


מי שהיתה רוח רעה מבעתת אותו ואמר כשהתחיל בו החלי כתבו גט לאשתי לא אמר כלום. מפני שאין דעתו נכונה ומיושבת. וכן שכור שהגיע לשכרותו של לוט. ואם לא הגיע הרי זה ספק:


[The following rules apply when a] healthy [man] says: "Write a get for my wife and give it to her," and afterwards he becomes mentally disturbed. We wait until he becomes healthy again, and then we write the get and give it to her. There is no need to consult with him about the matter again when he regains his heath.38

If a get is written and given before he regains his health, it is unacceptable.39


אמר כשהוא בריא כתבו ותנו גט לאשתי ואח"כ נבעת ממתינין עד שיבריא וכותבין ונותנין לה. ואין צריך לחזור ולהמלך בו אחר שהבריא. ואם כתבו ונתנו קודם שיבריא הרי זה פסול:


[The following rules apply when] a person loses his ability to speak, but is of sound mind. We ask him: "Should we write a get for your wife?" If he nods his head affirmatively, we test him with three [questions with different answers].40 If he answers those [questions] to be answered affirmatively in the affirmative and those to be answered negatively in the negative, they should write [a get] and give it [to her]. His mental state must be checked thoroughly, lest he not be of sound mind.

Similarly, if he writes by hand: "Write a get and give it to my wife," they should write it and give it to her, if [it appears] that he is of sound mind. For the laws governing a person who loses his ability to speak differ from those governing a deaf-mute.41


מי שנשתתק והרי דעתו נכונה ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלש פעמים בסירוגין אם אמר להם על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו. וצריכין לבודקו יפה יפה שמא נטרפה דעתו. וכן אם כתב בידו כתבו ותנו גט לאשתי הרי אלו כותבין ונותנין לה אם היתה דעתו מיושבת עליו שאין דין מי שנשתתק כדין החרש:


When a person married while sound of mind and became a deaf-mute, he cannot divorce his wife until he regains his mental health.42 Needless to say, this applies to a person who loses his mental stability.43 We do not rely on the motions of a deaf-mute or on his writing, even if he is of sound mind.

If, however, a deaf-mute married a woman while he was in that state, he may divorce her by making motions, for his consecration of her is not valid according to Scriptural law, as has been explained.44 Just as he married her by making motions, he may divorce her by making motions.


מי שנשא כשהוא פקח ונתחרש ואין צריך לומר נשתטה אינו מוציא לעולם עד שיבריא. ואין סומכין על רמיזת החרש ולא על כתבו אף על פי שדעתו נכונה ומיושבת עליו. אבל אם נשא אשה כשהוא חרש מגרש ברמיזה שאין קידושיו קידושין מן התורה כמו שביארנו וכשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה:


When a man consecrates a minor via her father's agency and [seeks to] divorce her while she is a minor, her father should accept her get.45 When the get reaches her father's possession, she is divorced.

If [the husband seeks to] divorce [his arusah] when she is a na'arah,46 the divorce is effective when the get reaches her possession or her father's possession. A na'arah who is consecrated may not appoint an agent to receive her get from her husband during her father's lifetime.47 A father, by contrast, may appoint an agent to receive a get for his daughter who has been consecrated, whether she is a minor or a na'arah.


המקדש קטנה על ידי אביה וגירשה כשהיא קטנה אביה מקבל גיטה ומשיגיע גט ליד האב נתגרשה. גירשה כשהיא נערה אם הגיע הגט לידה או ליד אביה נתגרשה. ואין עושה נערה המאורסה שליח לקבל גיטה מיד בעלה בחיי אביה. אבל האב עושה שליח לקבל הגט לבתו המאורסה בין קטנה בין נערה:


[The following rules apply when] a girl's father consecrates her48 when she is a minor and then [the father] dies. If [the girl] can differentiate between a get and another object,49 the divorce is effective after the get reaches her possession. If [she is] incapable [of making such a distinction], she cannot be divorced until she becomes capable of making such distinctions.50If such a divorce is carried out, it is of no consequence.


קדשה אביה כשהיא קטנה ומת. אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר הרי זו מתגרשת משיגיע הגט לידה ואם לאו אינה מתגרשת עד שתבחין ואם גירשה אינה מגורשת:


When a man whom the law requires to be compelled to divorce his wife51 does not desire to divorce her, the court should have him beaten until he consents, at which time they should have a get written. The get is acceptable. This applies at all times and in all places.52

Similarly, if gentiles beat him while telling him: "Do what the Jews are telling you to do," and the Jews have the gentiles apply pressure on him until [he consents] to divorce his wife, the divorce is acceptable. If, however, the gentiles compel him to write [a get] on their own initiative, the get is [merely] unacceptable.53The rationale is that the law requires him to give a divorce.

Why is this get not void? For he is being compelled - either by Jews or by gentiles - [to divorce] against his will [and a get must be given voluntarily].

Because the concept of being compelled against one's will applies only when speaking about a person who is being compelled and forced to do something that the Torah does not obligate him to do - e.g., a person who was beaten until he consented to a sale,54 or to give a present. If, however, a person's evil inclination presses him to negate [the observance of] a mitzvah or to commit a transgression, and he was beaten until he performed the action he was obligated to perform, or he dissociated himself from the forbidden action, he is not considered to have been forced against his will. On the contrary, it is he himself who is forcing [his own conduct to become debased].55

With regard to this person who [outwardly] refuses to divorce [his wife] - he wants to be part of the Jewish people, and he wants to perform all the mitzvot and eschew all the transgressions; it is only his evil inclination that presses him. Therefore, when he is beaten until his [evil] inclination has been weakened, and he consents [to the divorce], he is considered to have performed the divorce willfully.

[Different laws apply when] the law does not require him to divorce his wife, and a Jewish court or simple people compel him to divorce her. This get is deemed unacceptable. Since, however, it was Jews who compelled him, he [is advised] to complete the divorce [in a proper manner]. If, by contrast, gentiles compel him to divorce when it was not required, the divorce is void. Even though he tells the gentiles that he consented and tells the Jews to write and sign [a get], since the law does not require him to divorce, and he was compelled to do so by gentiles, the get is void.


מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש. בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ויכתוב הגט והוא גט כשר. וכן אם הכוהו עכו"ם ואמרו לו עשה מה שישראל אומרין לך ולחצו אותו ישראל ביד העכו"ם עד שיגרש הרי זה כשר. ואם העכו"ם מעצמן אנסוהו עד שכתב הואיל והדין נותן שיכתוב הרי זה גט פסול. ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד עכו"ם בין ביד ישראל. שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן. אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו. לא היה הדין נותן שכופין אותו לגרש וטעו בית דין של ישראל או שהיו הדיוטות ואנסוהו עד שגירש הרי זה גט פסול הואיל וישראל אנסוהו יגמור ויגרש. ואם העכו"ם אנסוהו לגרש שלא כדין אינו גט. אע"פ שאמר בעכו"ם רוצה אני ואמר לישראל כתבו וחתמו הואיל ואין הדין מחייבו להוציא והעכו"ם אנסוהו אינו גט: