A leap year is a year that includes an additional month.1The extra month that is added is always Adar,2 and thus the year contains two Adarin: the first Adar and the second Adar.3

Why is this month added? Because of the season of spring, so that Pesach will fall then, as [implied by Deuteronomy 16:1]: "Take heed the month of spring"4 [This command can be interpreted to mean, "Take heed] that this month falls in the spring season. Were the month [of Adar] not to be added [from time to time], there are times when Pesach would fall in the summer, and times [when it would fall] in the rainy season.


שנה מעוברת היא שנה שמוסיפין בה חדש. ואין מוסיפין לעולם אלא אדר ועושין אותה שנה שני אדרין אדר ראשון ואדר שני. ומפני מה מוסיפין חדש זה מפני זמן האביב כדי שיהא הפסח באותו זמן שנאמר שמור את חדש האביב שיהיה חדש זה בזמן האביב. ולולא הוספת החדש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים:


[An extra month is added,] making the year full, because of three factors: a) the vernal [spring] equinox;5 b) the ripening6 [of the barley crop], and c) the blooming of the fruit trees.

What is implied? When the court calculates7 and determines that the vernal equinox will fall on the sixteenth of Nisan or later, the year is made full. The month that would have been Nisan is made the second Adar, and thus Pesach will fall in the spring. This factor [alone] is sufficient for the court to make the year full;8 other factors need not be considered.


על שלשה סימנין מעברין את השנה. על התקופה ועל האביב ועל פירות האילן. כיצד בית דין מחשבין ויודעין אם תהיה תקופת ניסן בששה עשר בניסן או אחר זמן זה מעברין אותה השנה. ויעשו אותו ניסן אדר שני כדי שיהיה הפסח בזמן האביב. ועל סימן זה סומכין ומעברין ואין חוששין לסימן אחר:


Similarly, if the court sees that [the barley crop] has not ripened, but that it is late in sprouting, or that the fruit trees that usually bloom at the time of the Pesach holiday have not bloomed, these two factors are sufficient,9 and the year is made full, even though the vernal equinox will fall before the sixteenth of Nisan.10

[The reason the year is] made full [because of these factors] is so that there will be [an abundant quantity] of ripened [barley] accessible, so that the wave offering of the omer can be brought from it on the sixteenth of Nisan,11 and so that the fruits will bloom, as they always do in the spring.


וכן אם ראו בית דין שעדיין לא הגיע האביב אלא עדיין אפל הוא. ולא צמחו פירות האילן שדרכן לצמוח בזמן הפסח. סומכין על שני סימנין אלו ומעברין את השנה. ואף על פי שהתקופה קודם לששה עשר בניסן הרי הן מעברין. כדי שיהיה האביב מצוי להקריב ממנו עומר התנופה בששה עשר בניסן. וכדי שיהיו הפירות צומחין כדרך כל זמן האביב:


There are three territories that are of consequence regarding the ripening [of the barley]: Judea, Transjordan, and the Galilee. If [the barley] ripened in two of these lands, but not in the third, the year is not made full.12 If, however, [the barley] ripened in one of these lands, but not in the other two, the year is made full if the fruit trees have not bloomed.

These are the primary grounds for making the year full, so that the years will follow the solar calendar.13


ועל שלש ארצות היו סומכין באביב. על ארץ יהודה ועל עבר הירדן ועל הגליל. ואם הגיע האביב בשתי ארצות מאלו ובאחת לא הגיע אין מעברין. ואם הגיע באחת מהן ולא הגיע בשתים מעברין. אם עדיין לא צמחו פירות האילן. ואלו הן הדברים שהן העיקר שמעברין בשבילן כדי שיהיו השנים שני החמה:


There are other factors for which the court makes [the year full] in the case of necessity.14 Among them: that the roads are not suitable,15 and it is impossible for the people to make the pilgrimage. [In such an instance,] the year is made full, [to allow time for] the rains to stop and the roads to be fixed.

That the bridges have been destroyed and there are rivers interrupting [the roads], and preventing the people [from continuing their journey]. The year is made full, so that the bridges can be fixed, lest the people endanger themselves and die.

That the ovens for the Paschal sacrifice were destroyed by the rains,16 and thus there will be no place for [the people] to roast their Paschal offerings. We therefore make the year full, so that the ovens can be built and can dry [in the sun].

That Jews from the diaspora who have left their homes have not arrived in Jerusalem. We make the year full, so that they will have the time to reach [Jerusalem].17


ויש שם דברים אחרים שהיו בית דין מעברין בשבילן מפני הצורך. ואלו הן. מפני הדרכים שאינן מתוקנין ואין העם יכולין לעלות מעברין את השנה עד שיפסקו הגשמים ויתקנו הדרכים. ומפני הגשרים שנהרסו ונמצאו הנהרות מפסיקין ומונעין את העם ומסתכנים בעצמן ומתים, מעברין את השנה עד שיתקנו הגשרים. ומפני תנורי פסחים שאבדו בגשמים ואין להם מקום לצלות את פסחיהם מעברין את השנה עד שיבנו התנורים וייבשו. ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו לירושלים מעברין את השנה כדי שיהיה להם פנאי להגיע:


We do not, however, make the year full because of snow, nor because of a cold climate,18 nor because of Jews from the diaspora who have not yet left their homes.

[Similarly, the year is not made full] because of ritual impurity - e.g., when most of the people or most of the priests are impure.19 The year is not made full so that they will be able to purify themselves and offer [the Paschal sacrifice] in a state of ritual purity.20 Instead, they should offer [the sacrifice] while ritually impure. Nevertheless, if the year has been made full because of ritual impurity, it may be left full.


אבל אין מעברין השנה לא מפני השלג ולא מפני הצנה ולא מפני גליות ישראל שעדיין לא נעקרו ממקומם. ולא מפני הטומאה. כגון שהיו רוב הקהל או רוב הכהנים טמאים אין מעברין את השנה כדי שיהיה להם פנאי לטהר ויעשו בטהרה אלא יעשו בטומאה. ואם עיברו את השנה מפני הטומאה הרי זו מעוברת:


There are factors that, in and of themselves, are never sufficient cause to make the year full. They are, however, mentioned as contributing factors when a year must be made full so that [Pesach will fall after] the vernal equinox, because of [the barley that has not] ripened, or the fruit trees.

These factors are: That young goats or lambs have not been born, or are merely few in number, or that young doves have not [matured to the point where they can] fly.

We do not make the year full so that the goats and the lambs will be available for the Paschal sacrifices, and the doves will be available for the pilgrimage sacrifice,21 or for those individuals22who are obligated to bring doves as a sacrifice. Nevertheless, these are mentioned as contributing factors [to make] the year [full].


יש דברים שאין מעברין בשבילן כלל אבל עושין אותן סעד לשנה שצריכה עיבור מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן. ואלו הן. מפני הגדיים והטלאים שעדיין לא נולדו או שהן מעט. ומפני הגוזלות שלא פרחו. אין מעברין בשביל אלו כדי שיהיו הגדיים והטלאים מצויין לפסחים והגוזלות מצויין לראייה או למי שנתחייב בקרבן העוף. אבל עושין אותן סעד לשנה:


What does mentioning them as contributing factors [to make] the year [full] imply? The court says: "This year must be made full because the equinox falls late, or because [the barley] has not ripened and the fruit trees have not bloomed,23 and also because the young goats are small and the doves are frail"


כיצד עושין אותן סעד לשנה. אומרין שנה זו צריכה עיבור מפני התקופה שמשכה או מפני האביב ופירות האילן שלא הגיעו ועוד שהגדיים קטנים והגוזלות רכים:


The year can be made full only by [judges] who were invited [to participate in the deliberations].24 What is implied? The head of the High Court25 tells [several] members of the court, "Be present at a particular place, where we will make calculations and decide whether or not it is necessary to make the year full" It is only those who were invited who [have the authority to] make [the year] full.

How many [judges participate in the deliberations whether] to declare a leap year? We begin with three judges from the High Court who have received semichah. Should two [of these judges] say, "There is no need to sit to decide whether or not [the year] should be made full" [their opinion is accepted]. [Although] one [judge] says that they should continue their deliberations, his statements are of no consequence.

If two [of these judges] say, "There is a need to sit [further] to decide whether or not it is necessary to make [the year] full" and the other [judge] says that they should not continue their deliberations, we add two of the judges who had been invited previously, and the discussion of the matter [is continued].


אין מעברין את השנה אלא במזומנין לה. כיצד יאמר ראש בית דין הגדול לפלוני ופלוני מן הסנהדרין היו מזומנין למקום פלוני שנחשב ונראה ונדע אם שנה זו צריכה עיבור או אינה צריכה. ואותן שהוזמנו בלבד הן שמעברין אותה. ובכמה מעברין אותה מתחילין בשלשה דיינין מכלל סנהדרי גדולה ממי שסמכו אותן. אמרו שנים לא נשב ולא נראה אם צריכה עיבור אם לאו ואחד אמר נשב ונבדוק. בטל יחיד במיעוטו. אמרו שנים נשב ונראה ואחד אומר לא נשב. מוסיפין עוד שנים מן המזומנים ונושאים ונותנין בדבר:


Should two [judges] say that it is necessary to make [the year] full, and three say that there is no necessity, [the opinion of] the two is of no consequence. If three [judges] say that it is necessary to make [the year] full, and two say that there is no necessity, two more [judges] who were invited are added to the court, and the subject is debated.

These seven [judges should] arrive at a conclusion. If they all agree to make the year full, or not to make the year full, their decision is followed. If there is a difference of opinion among them, we follow the majority, whether to make the year full, or not to make the year full.

It is necessary that the head of the High Court - i.e., the one who presides over the seventy-one [judges of the Sanhedrin] - be one of these seven. If [the three original judges] conclude26 that it is necessary for the year to be made full, it should be made full, provided the nasi27 is among the three, or consents [to their ruling].

Concerning the institution of a leap year, the opinions of the lesser judges should be offered first.28 Concerning the sanctification of the new month, we begin from the head of the court.29


שנים אומרים צריכה עיבור ושלשה אומרין אינה צריכה. בטלו שנים במיעוטן. שלשה אומרין צריכה עיבור ושנים אומרין אינה צריכה עיבור. מוסיפין שנים מן המזומנין לה ונושאין ונותנין וגומרין בשבעה. אם גמרו כולם לעבר או שלא לעבר עושין כמו שגמרו. ואם נחלקו הולכים אחר הרוב בין לעבר בין שלא לעבר. וצריך שיהא ראש בית דין הגדול שהוא ראש ישיבה של אחד ושבעים מכלל השבעה. ואם גמרו בשלשה לעבר הרי זו מעוברת והוא שיהא הנשיא עמהן או שירצה. ובעיבור השנה מתחילין מן הצד. ולקידוש החדש מתחילין מן הגדול:


Neither a king30 nor a High Priest should be [included in the group entrusted with deciding] whether or not to institute a leap year. A king [should not be included, lest he be influenced] by consideration for his soldiers and his wars.31

A High Priest should not be included because of the cold - i.e., he may choose not to institute a leap year so that Tishrei will not fall in the winter, and he would [thereby not] have to immerse himself five times on Yom Kippur [in such weather].


אין מושיבין לעיבור השנה לא מלך ולא כהן גדול. מלך למפני חיילותיו ומלחמותיו שמא דעתו נוטה בשבילן לעבר או שלא לעבר. וכהן גדול מפני הצנה שמא לא תהיה דעתו נוטה לעבר כדי שלא יבא תשרי בימי הקור והוא טובל ביום הכפורים חמש טבילות:


If the head of the High Court, the nasi, was on a distant journey, [the court] may institute a leap year only with the proviso that the nasi will consent. If the nasi comes and consents, the year is full. If he does not consent, it is not full.

A leap year may be instituted only in the territory of Judea, for the resting place of the Divine Presence32 is there, as [implied by Deuteronomy 12:5]: "And you shall seek out his dwelling" If a leap year is instituted in the Galilee, the year remains full.

A year should be made full only during the day.33 If it is made full during the night, it is not full.


היה ראש בית דין הגדול והוא הנקרא נשיא בדרך רחוקה אין מעברין אותה אלא על תנאי אם ירצה הנשיא. בא ורצה הרי זו מעוברת לא רצה אינה מעוברת. ואין מעברין את השנה אלא בארץ יהודה שהשכינה בתוכה שנאמר לשכנו תדרשו. ואם עיברוה בגליל מעוברת. ואין מעברין אלא ביום. ואם עיברוה בלילה אינה מעוברת:


The court has the authority to calculate, institute, and decide which year(s) shall be full whenever it desires, even several years in advance.34 Nevertheless, a particular year is not declared a full year until after Rosh Hashanah, at which time a public statement [can be] made [to the effect that] the year has been made full.35

[A leap year is announced at such an early date] only in a pressing situation.36 If the situation is not pressing, the announcement that a leap year has been instituted is not made until the month of Adar. [At that time, the court announces,] "This year is a leap year, and the following month is not Nisan, but rather the second Adar" If a court announces before Rosh HaShanah, "The year to come will be a leap year" this announcement does not make the year a leap year.


יש לבית דין לחשב ולקבוע ולידע אי זו שנה תהיה מעוברת בכל עת שירצה אפילו לכמה שנים. אבל אין אומרין שנה פלונית מעוברת אלא אחר ראש השנה הוא שאומר שנה זו מעוברת. ודבר זה מפני הדחק אבל שלא בשעת הדחק אין מודיעין שהיא מעוברת אלא באדר הוא שאומר שנה זו מעוברת וחדש הבא אינו ניסן אלא אדר שני. אמרו לפני ראש השנה שנה זו מעוברת אינה מעוברת באמירה זו:


If the thirtieth day of Adar arrived without the year having been declared a leap year, it should never be made a leap year.37For that date is fit to be Rosh Chodesh Nisan, and once Nisan begins without the year having been declared a leap year, [the court] no longer has that option. If, however, they declared a leap year on the thirtieth of Adar, their ruling is binding.

If witnesses came after the leap year had been declared and testified regarding [the sighting of] the moon, the court sanctifies the new month on the thirtieth day, and makes it the Rosh Chodesh of the second Adar.38 If they had sanctified the new month on the thirtieth day before they declared a leap year, they would not have been able to declare the leap year. For a leap year may not be declared in Nisan.


הגיע יום שלשים באדר ולא עיברו עדיין השנה לא יעברו אותה כלל. שאותו היום ראוי להיות ראש חדש ניסן ומשיכנס ניסן ולא עיברו אינן יכולים לעבר. ואם עיברוה ביום שלשים של אדר הרי זו מעוברת. באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש ביום שלשים ויהיה ראש חדש אדר שני. ואילו קידשוהו קודם שיעברו את השנה שוב לא היו מעברין שאין מעברין בניסן:


A leap year may not be declared in a year of famine39 when everyone is hurrying to the granaries to partake [of the new year's harvest] and derive vitality. [In such a situation,] it is impossible to prolong the time when the prohibition against eating from the new harvest [is in effect].40

We do not declare the Sabbatical year41 a leap year, because everyone is entitled to take the crops that grow on their own.42 Therefore, grain will not be available to offer the omer [of barley] and the two loaves of bread [offered on Shavuot].43 It was customary to make the year preceding the Sabbatical year a leap year.44


אין מעברין את השנה בשנת רעבון שהכל רצים לבית הגרנות לאכול ולחיות ואי אפשר להוסיף להן זמן לאסור החדש. ואין מעברין בשביעית שיד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרב העומר ושתי הלחם. ורגילין היו לעבר בערב שביעית:


It appears to me45 that our Sages' statement that a leap year should not be declared in a year of famine and in the Sabbatical year means that a leap year should not be declared because of the condition of the roads or the bridges, or because of factors of this nature. If, however, it is appropriate to declare a leap year because [Pesach will fall before] the vernal equinox, because [the barley has not] ripened, or because the fruit trees [have not bloomed], a leap year is declared always.46


יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין בשנת רעבון ובשביעית. שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים והגשרים וכיוצא בהם. אבל אם היתה השנה ראויה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן מעברין לעולם בכל זמן:


When the court institutes a leap year, they write a letter to all [the people in] distant places, notifying them that a leap year has been instituted, and the reason for which it was instituted.

These letters were written in the name of the nasi.47 They would say, "Let it be known that I and my colleagues have agreed to add to this year this many days" - for it was possible for them to declare a month of twenty-nine days or a month of thirty days.

[The intent is that] the court had the option of notifying the people in the outlying areas that the month would [probably] be either full or lacking.48 [In fact, however,] the determination of whether the month is full or lacking is dependent on the sighting of the moon.


כשמעברין בית דין את השנה כותבין אגרות לכל המקומות הרחוקים ומודיעים אותן שעיברוה ומפני מה עיברו. ועל לשון הנשיא נכתבו. ואומר להן יודע לכם שהסכמתי אני וחברי והוספנו על שנה זו כך וכך. רצו תשעה ועשרים יום רצו שלשים יום. שחדש העיבור הרשות לבית דין להוסיפו מלא או חסר לאנשים הרחוקים שמודיעין אותם. אבל הם לפי הראיה הם עושים אם מלא אם חסר