קונטרס אחרון לדיני נזקי גוף ונפש ודיניהם:ח (ג)

סי' נב.

וט"ז שם ס"ק ג. הובאה דעה זו לעיל יו"ד הל' רבית ס"פ.

שלכן מותר להלוות ברבית לכופרים בתורה וקראים (ומזה מובן שמומר לתיאבון מצוה להחיותו מפסוק וחי אחיך עמך, ולכן אסור להלוותו ברבית).

(מב, רע"ב).

ב"מ עא, ב ד"ה ועוד בענין ריבית. הובא לעיל הל' נזקי ממון קו"א ס"ק ב, וביו"ד הל' ריבית סע"ז.

כל מי שמורידין אותו לא נקרא אחיך, והכי [ברבית] נמי כתיב אחיך (ומזה מובן שמומר לתיאבון שאין מורידין אותו נקרא אחיך, ולכן אסור להלוותו ברבית).

ויתירה מזו, שהרמב"ן כותב שם שאפילו מסור כו' (שהיא דעה הא' דלעיל הל' נזקי ממון ס"ח, והובאו דברי הרמב"ן שם בקו"א סוף ס"ק ב).

שהוא עדיף ממסור לכמה דעות (ראה לעיל שם, ובקו"א שם ס"ק ב. או"ח סי' לט ס"א. יו"ד סי' ב ס"ט), ובודאי נקרא אחיך.

משא"כ להלות ברבית למסור, שנתבארו לעיל הל' נזקי ממון ס"ח, ב' דעות אם הוא נקרא אחיך.

סי' קנו (שהיא דעה הא' דלעיל בפנים), שגם מומר לתיאבון אינו נקרא אחיך, וא"כ מהו הטעם שאסור להלוותו ברבית. ויש לומר דסבירא ליה כו'

רמז שלה. הובא טעם זה לעיל הל' ריבית סעיף עו, וש"נ.

משא"כ מומר לתיאבון אסור להלוותו ברבית כיון שאינו מן המורידין (אף שאינו נקרא אחיך).

רמז תתיד.

ס"ק א.