ומ"מ מדברי סופרים כו'. כך כתב הר"ןא לפי שיטתוב , וכן הסכים הפרי חדשג , וכן תראה שהסכים המ"א בסוף סי' תמ"זד . וכן מוכרח דעת כל האחרונים בסי' תמ"א סעיף א'ה , דאף שהגיע זמנו קודם הפסח אם לא אמר לו מעכשיו אסור בהנאה לאחר הפסח, אף שהוא גזל ביד הנכרי, דאסמכתא לא קניא בדינינו ובדיניהם קניאו , וא"כ אין הנכרי מתכוין להקנות מקום להישראלז . וכן מוכח בהדיא במשנה פרק ט' בבבא קמאח דחמץ של גזל אסור בהנאה לאחר הפסח. ולמאן דאמר בירושלמיט (עי' בחק יעקבי ) דחמץ של א"י שהאחריות על הישראל מותר בהנאה, ע"כ צ"ל דהא דחמץ הגזול אסור היינו משום דהנגזל עבר עליו, אף שהיה אנוס, וכמ"ש בעל חק יעקב בספרו תורת השלמים סימן ו', והגזלן לא השאיל מקום להנגזל, אלא ע"כ צריך לומר דהיינו מדרבנן כמ"ש הר"ן:

1