בתוך הכיסוי כו'. כן הוא בהדיא בשלטי גיבורים.א וכן משמע בהדיא בגמראב ופוסקים וטור ושו"ע סוף סי' שי"אג גבי פגהד שטמנה בתבן. ומשמע בהדיא דאסור לנער התבן בכוש וליטול הפגה בידים, דאם לא כן למה ליה כושה וכרכרו שראשן חד ידחפנו בקנה או בדבר אחר, אלא ודאי דדוקא קתניז והן ננערות מאליהן, אבל לא שיטלטלם הוא ע"י דבר אחר. וכן משמע בהדיא ברי"ף ור"ן סוף פרק ט"זח גבי צואה.ט וכן משמע בהדיא בסי' תמ"ו.י וכן כתב הט"ז שםיא ובסי' שי"א סק"ב. וזהו גם כן כוונת התוס'יב שהביא המג"א בסק"ח. ומה שכתבויג אילך ואילך, היינו לאפוקי אם ע"י דוחק החזרת הקדרה היה המוקצה מתצמצם ומתרחק לצדדים מאליו בלא שירחיקנו הוא בידים על ידי הקדרה. וכן הוא בהדיא בתוספותיד ורא"שטו ור"ןטז בשם הראב"ד ורשב"איז סוף פ"ייח ובר"ן פ"ב דביצהיט ומגיד משנה פכ"א,כ דטלטולכא על ידי דבר אחר לא שרינן לה אלא משום כבוד יו"ט לדעת הר"ן פ"ב דביצה. ומה שכתב הט"ז סי' ש"ח סקי"חכב צע"ג. וכן משמע בהדיא מלשון הרמב"ם פכ"ה,כג ומלשון הר"ןכד שהובא בב"י סי' שי"אכה לפסק הלכה שכתב ודבר המותר הוא שמטלטל אלא שאי אפשר לו לטלטלו אלא אם כן יטלטל עמו המוקצה בטלטול מן הצד כו', וברז"ה פי"זכו מבואר דהיינו מן הצד של היתר עיין שם, אבל כאן עיקר טלטולו הוא דבר האסור, ואינו מטלטל מן הצד של היתר אלא מטלטלו כדרכו על ידי ההיתר, שההיתר נעשה לו כידא אריכתא, דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה בסי' תרנ"א.כז

ולא דמי לאבן שעל פי החבית שמותר להגביה,כח לפי שמכיון שהחבית לא נעשית בסיס לאבן אם כן היא חשובה בפני עצמה, והוא מטלטל אותה בלבדה שהיא דבר המותר ואינה משמשת כלל להאיסור,כט וגם היא אינה מטלטלת את האבן אלא הוא מיטלטל מאליו (ומגמרא ריש פרק נוטלל לא קשיא מידי, דלא מצריכים געגועים אלא משום דאין צריך לתינוק כמו שכתבו התוס' שםלא ודו"ק). וכן גבי מת שבמטה שצריך למקומו,לב שמכיון שהמטה לא נעשית בסיס למתלג אם כן היא חשובה בפני עצמה והוא מטלטל אותה בלבדה, ואינו חשוב כמטלטל את המת על ידי המטה כיון שהיא חשובה בפני עצמה ואינה משמשת כלום להמת, שאם היתה משמשת לו היתה בסיס לו. משא"כ כאן, שהכוש או הקדרה משמשים לטלטל ההטמנה הרי זה טלטול ע"י דבר אחר כדרכו ולא מן הצד של היתר, שההיתר נעשה כידא אריכתא דידיה.לד

משא"כ בטלטול הקש ע"י גופולה כשצריך למטה להר"ןלו דליכא למימר הכי,לז הוי כעין טלטול ע"י דבר אחר שלא כדרכו, ודמי ממש לטלטול מן הצד של היתר דשרי בצריך למקומו להר"ן, ולכך הוסיף הר"ן גבי טלטול על ידי גופו שהוא כלאחר יד, משום דבלאו הכי לא דמי לטלטול מן הצד. ומהאי טעמא נמי שרי לעשות שביל באוצר ברגלו שמפנהו לכאן ולכאן, כמו שכתב הר"ן בריש פי"חלח ועיין שם במלחמותלט ובמג"א ריש סי' ש"ח,מ משום דהוי כלאחר יד דאין דרך טלטול בכך. אבל ע"י דבר אחר שבידו דרך הוא לטלטל. וכהאי גוונא ממש מצינו ביין נסך ביו"ד סי' קכ"דמא דנגיעה ושכשוך ע"י דבר אחר שבידו מיקרי שכשוך כדרכו אפילו לענין ניסוך ואוסר בהנאה לכולי עלמא, וכל שכן לענין טלטול בעלמא, אבל ע"י רגל רבו המתירים שם.מב וכן היכי דאוריק אורוקי דדמי ממש למת המיטלטל ממטה שרי התם בהנאה לכולי עלמאמג דאין דרך שכשוך בכך: