לכתחלה כו'. עי' הרב רבינו יונה דטעמיה דבה"ג ג"כ משום ספיקא הוא ואף שהרי"ף לא הזכיר חוץ לארץ והרמב"ם פסק כר"ע גם בא"י לא קי"ל הכי כמ"ש ביו"ד סי' רצ"ד. אבל מ"ש המ"א צע"ג ואשתמיטתי' מ"ש הרא"ש אבל גרעינים כו' ע"ש. ואפ"ה פטירי מרבעי דלאו פרי גמור הן כמו בוסר ופגין (עי' פ"ב דעוקצין אם מטמאין) דחייבים בערלה ולא ברבעי דדמי למעשר שני דכתיב ביה פרי ופטר פגין ובוסר עד שיגיעו לזמן שמותר לקצצן בשביעית שכבר הם פרי גמור כדתנן ספ"ד דשביעית משא"כ בברכה דמשאסור לקצצן מברך בפה"ע אע"ג דלא פרי גמור הוא. וה"ה לגרעינין הראויים לאכילה דהא אסירי בתרומה ומטמאין טומאת אוכלין אם כנסן לאוכלין כדתנן פי"א דתרומות בתוספתא שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (ומנובלות דפטירי מרבעי להטור יו"ד וברכתן שהנ"ב אין ראיה דהא להרמב"ם חייבים אפ"ה ברכתם שהכל נהיה בדברו). והא דתנן בפ"ב דעוקצין כל הגרעינין כו' ר"ל אפי' שאינן ראוים. ומשה"נ לא קתני בהו ביעור בשביעית (פ"ג) [פ"ז]: