When a person was digging in a field and he found many corpses in a one pit, one on top of the other or one next to the other, or he found the bodies of people who were slain, or he found a corpse sitting or with its head between its knees, he need not be concerned that perhaps this was a cemetery. Instead he should take the corpses and all the soft earth beneath it and then dig down three fingerbreadths He should then take all of this away. The remainder of the field is considered as pure just as it was before the corpse was discovered. This earth and the three fingerbreadths of virgin soil is called the tevusah of the corpse.
אמי שהיה חופר בשדה ומצא מתים רבים בגומא אחת זה על גב זה או זה בצד זה או שמצא הרוגים או שמצא מת יושב או ראשו בין ברכיו אינו חושש שמא מקום זה בית הקברות היה אלא נוטל המת שמצא ונוטל כל העפר התיחוח שתחתיו וחופר בבתולת קרקע שלש אצבעות ומוציא הכל ושאר השדה בחזקת טהרה כשהיתה קודם שימצא ועפר זה עם שלש אצבעות שחופר הוא הנקרא תבוסת המת:
When the bodies of slain corpses are found in a field, one should collect all the bones from the field and then, it is pure. Similarly, when one disinters a corpse from a grave in his field, he should gather all the bones one by one and then it is pure. one should gather all the bones one by one and then it is pure. Similarly, if he discovered two corpses buried in an ordinary manner, he should remove both of them and the earth of their tevusah, and the entire field is pure. More stringent laws apply when one finds three corpses, each one lying in the manner in which corpses are usually buried. If there are between four and eight cubits between one grave and the other - i.e., the space for a bier and the buriers - it is necessary to check an additional twenty cubits - i.e., the space for two burial crypts and the open space between them from the last grave. If he does not find another corpse in this space, those twenty cubits that he checked are pure, even though they are in an area close to graves.
If he finds another corpse at the end of the 20 cubit area, it is necessary to check another twenty cubits from it, for there is a basis for the assumption that other graves will be found.
If one of the corpses that was found originally or ultimately had been slain, was sitting, or lying in an unordinary manner, e.g., its head was between its knees, it is not necessary to check another twenty cubits. Instead, one must merely remove the remains of the corpse and its tevusah, The rationale is that we operate on the presumption that the corpses are of gentiles.
בשדה שנהרגו בו הרוגים מלקט כל העצמות שבה והרי היא טהורה וכן המפנה קברו מתוך שדהו מלקט כל העצמות עצם עצם והרי היא טהורה וכן בור שמטילים בתוכו נפלים או הרוגים מלקט כל העצמות שבו עצם עצם והרי הוא טהור:
The laws governing the impurity of graves do not apply to those of gentiles since the impurity of ohel does not apply with regard to them. One who touches their graves is pure unless he touches the corpse itself or carries it.
דהעכו"ם אין להם טומאת קברות הואיל ואינן מטמאין באהל הרי הנוגע בקברן טהור עד שיגע בעצמה של טומאה או ישאנה:
When a corpse is lacking a limb or an organ that, were it to be removed from a living person, he would die, there is no requirement to remove the tevusah, nor is there an obligation to check the area around the grave. When corpses are found lying openly on the surface of a field, there is no requirement to remove the tevusah, nor is there an obligation to check the area around the grave. Instead, one should merely gather bone after bone, and the area is pure.
When a corpse is buried without permission of the owner of the field, there is a requirement to remove the tevusah, but there is no obligation to check the area around the grave.
המת שחסר אבר שאם ינטל מן החי ימות אין לו תבוסה ולא שכונת קברות ומתים הנמצאים גלויים על פני השדה אין להם שכונת קברות ולא תבוסה אלא מלקט עצם עצם והכל טהור והנקבר שלא ברשות יש לו תבוסה ואין לו שכונת קברות:
When one finds three corpses buried in an ordinary manner at the outset, three hollows in the wall of a cave, or a hollow, a grave, and a crypt, it is considered as a burial area.
If one finds two and the existence of one had been known previously, there is a requirement to remove the tevusah, but there is no obligation to check the area around the grave. The rationale is that a grave whose existence is known does not cause a place to be considered as a burial area. It was said only that when one finds three graves at the outset, then an inspection is required.
How should the inspection of the twenty cubits mentioned be carried out? One should dig until he reaches a rock or virgin earth, i.e., earth that appears that it has never been tilled. If one dug even 100 cubits deep and discovered earth that was plowed, the original requirement remains and one must dig deeper until he reaches virgin earth. If one reaches water, it is as if he reached virgin earth.
ואחד המוצא שלשה מתים כדרכן בתחלה או שמצא שלשה כוכין או כוך ונקיע ומערה הרי זו שכונת קברות מצא שנים ואחד היה ידוע יש להם תבוסה ואין להם שכונת קברות שהקבר הידוע אינו עושה שכונה ולא אמרו אלא המוצא שלשה בתחלה הוא שצריך בדיקה כיצד בודק העשרים אמה שאמרנו חופר עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה והיא הקרקע שנראית שאינה עבודה העמיק אפילו מאה אמה ומצא חרש הרי זו כבתחילה וצריך להעמיק עד שיגיע לבתולה הגיע למים הרי זו כבתולה:
When making this inspection, a person does not have to dig a trench extending from the beginning of the twenty cubits until their end. Instead, it is sufficient for him to dig a trench one cubit by one cubit, leave a cubit as is, and dig another cubit by cubit trench, continuing this pattern until the end. The rationale is that there is never less than a cubit between one grave and another.
זאינו צריך לחפור תלם אחד מתחלת העשרים עד סופן אלא חופר אמה על אמה ומניח אמה וחופר אמה על אמה ומניח אמה וכן עד סופן שאין בין קבר לקבר פחות מאמה:
If while one was checking, within the twenty cubits, he reached a river, an irrigation channel, or a public thoroughfare, he should cease. There is no need to search further, because the burial area has been interrupted.
חהיה בודק והגיע בתוך העשרים לנהר או לשלולית או לדרך הרבים יפסיק ואינו צריך לבדוק שהרי נפסקה שכונת הקברות:
The person who removes the earth which is searched is considered as pure unless impurity is discovered in the place which was dug up. Before it is discovered, he may partake of terumah.
One who is digging up a landslide may not partake of terumah, for it is certain that there are corpses under the landslide. It is only that he is not aware of their location.
טהמוצא עפר זה של בדיקה טהור אא"כ מצא טומאה במקום שחפר אבל קודם שימצא אוכל בתרומה והמפקח בגל אינו אוכל בתרומה שהרי יודע ודאי שהמתים שם תחת הגל אלא שאינו מכיר מקומן:
The following laws apply when an impure landslide becomes intermingled with two pure landslides. If one inspected one of them and found it to be pure, it is considered pure and the others impure. If he inspected two of them and found them to be pure, they are considered pure and the other impure. If he inspected all three and found them to be pure, they are all presumed to be impure until he inspects the three of them to the extent that he reaches a stone or virgin earth and discovers all three to be pure.
יגל טמא שנתערב בשני גלין טהורין בדק אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור והשנים טמאין בדק שנים ונמצאו טהורים הן טהורים והשלישי בחזקת טמא בדק שלשתן ומצא טהור כולן בחזקת טומאה עד שיבדוק שלשתן עד שיגיע לסלע או לבתולה ויהיו שלשתן טהורין:
When there is a pit into which miscarried fetuses are cast, one who stands over it is impure according to Scriptural Law. Although moles and hyenas are found there, a mere possibility does not change the definitive ruling based on prior conditions. If, however, a woman cast a miscarried fetus there and it was not determined whether she miscarried something which imparts impurity or not, since there are moles and hyenas there, the multiple doubts cause the place to be deemed pure.
יאבור שמטילין לתוכו נפלים המאהיל עליו טמא דין תורה אף ע"פ שחולדה וברדלס מצויין שם אין ספק מוציא מידי ודאי אבל אם הפילה שם אשה נפל ואין ידוע אם הפילה דבר המטמא או לא הפילה הואיל וחולדה וברדלס מצויין שם הרי ספקו טהור:
It is well known that all these and other similar instances which are ruled impure although there is a doubt involved are Rabbinic safeguards. According to Scriptural Law, only one who has definitely contracted impurity is deemed impure. All stringencies stemming from doubt, whether with regard to ritual impurity, forbidden foods, forbidden intimate relations, or the observance of the Sabbath, are only Rabbinic in origin, as we explained in Hilchot Issurei Bi'ah and in other places. Nevertheless, when there is a situation where one would be liable for karet for an intentional violation, it is forbidden by Scriptural Law to act in a manner that allows for the possibility that one committed such a violation, as evidenced by the fact that one who performs such an act is obligated to bring a provisional guilt-offering, as stated in Hilchot Shegagot.
יבדבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא מדברי סופרים [ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה שהרי העושה אותו חייב אשם תלוי] כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות:
