Whenever a person pays money, but does not perform meshichah on the produce, although the purchaser does not acquire the movable property, as we have explained, the person who retracts - whether the purchaser or the seller - is considered not to have conducted himself in a Jewish manner. He is liable to receive the adjuration referred to as mi shepara. Even if the purchaser only made a deposit, if either of the parties involved retracts, that party is eligible to receive the adjuration referred to as mi shepara.


מי שנתן הדמים ולא משך הפירות אף על פי שלא נקנו המטלטלין כמו שביארנו כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפילו נתן הערבון כל החוזר מקבל מי שפרע:


What does receiving the adjuration referred to as mi shepara involve? He is cursed in court and told: "May He who exacted retribution from the generation of the flood, the generation who were dispersed, the inhabitants of Sodom and Amorah, and the Egyptians who drowned in the sea, exact retribution from a person who does not keep his word."

After this curse is administered, the seller should return the money.


וכיצד מקבל מי שפרע אוררין אותו בבית דין ואומרין מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו ואחר כך יחזור הדמים:


The following laws apply when a purchaser pays - either completely or partially - for movable property that he desires to purchase and then retracts and the seller tells him, "Come and collect your money." The money is considered to be an entrusted object. If it is stolen or lost, the seller is not responsible for it.

If, however, the seller retracts, the money is considered to be within his domain, and he is responsible for it even though he tells the purchaser, "Come and collect your money." This applies until he receives the adjuration mi shepara and tells the purchaser afterwards: "Come and collect your money."


הנותן דמי המטלטלין או מקצת הדמים וחזר בו הלוקח ואמר לו המוכר בא וטול מעותיך הרי המעות אצלו כמו פקדון ואם נגנבו או אבדו אינו חייב באחריותן אבל אם חזר בו המוכר הרי המעות ברשותו וחייב באחריותן ואע"פ שחזר בו ואמר ללוקח בוא וטול את שלך עד שיקבל עליו מי שפרע ויאמר לו אח"כ בוא וטול את שלך:


When a person is owed a debt by a colleague and tells him: "Sell me this jug of wine for the debt that you owe me," and the seller agrees, it is considered as if the purchaser paid the money at that time. If either party retracts, he is liable to receive the adjuration mi shepara.

Moreover, if he sold him landed property in exchange for the debt, neither party is allowed to retract. This applies even if the money given as a loan is no longer in the seller's possession at the time of the sale.


מי שהיה לו חוב אצל חבירו ואמר לו מכור לי חבית של יין בחוב שיש לי אצלך ורצה המוכר הרי זה כמי שנתן הדמים עתה וכל החוזר בו מקבל מי שפרע לפיכך אם מכר לו קרקע בחובו אין אחד מהן יכול לחזור בו ואף על פי שאין מעות המלוה מצויות בשעת המכר:


When a person purchases landed property, servants or other movable property from a colleague, a price is agreed upon, and the purchaser leaves collateral in place of the money, the transaction is not completed. Either of the two can retract; he is not even liable to receive the adjuration mi shepara.


הלוקח מחבירו קרקע או עבדים או שאר מטלטלין ופסקו הדמים והניח משכון על הדמים לא קנה וכל הרוצה לחזור משניהם חוזר ואינו חייב לקבל מי שפרע:


The following rules apply when a verbal agreement alone was concluded with regard to the sale, a price was established, and the purchaser made a mark on the article so that he will have a sign that it is his. Even though the purchaser did not pay any money at all, if either of the parties retracts after the purchaser made the mark, he is liable to receive the adjuration mi shepara.

Moreover, if it is the accepted local business custom that making a mark constitutes a binding act of contract, by making that mark, the purchaser completes the transaction. Neither can retract, and the purchaser is liable to pay the price agreed to.


מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו אע"פ שלא נתן מהדמים כלום כל החוזר בו אחר שרשם מקבל מי שפרע ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור נקנה המקח ואין אחד מהן יכול לחזור בו ויהיה זה חייב ליתן דמים:


It is a clear fact that this law applies only when the mark is made in the presence of the seller, or if the seller says: "Mark your purchase." For this indicates that he has agreed to transfer ownership, as explained with regard to chazakah and meshichah.


דבר ברור הוא שאין דין זה אלא בשרשם בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך שהרי גמר להקנותן כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה:


When a person agrees to a transaction with a verbal commitment alone, it is appropriate for him to keep his word even though he did not take any money at all, did not make a mark on the article he desired to purchase, nor leave security. If either the seller or the purchaser retracts, although they are not liable to receive the adjuration mi shepara, they are considered to be faithless, and the spirit of the Sages does not derive satisfaction from them.


הנושא ונותן בדברים בלבד הרי זה ראוי לעמוד לו בדבורו אף על פי שלא לקח מן הדמים כלום ולא רשם ולא הניח משכון וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו:


Similarly, if a person promised to give a colleague a gift and failed to do so, he is considered to be faithless.

When does the above apply? With regard to a small gift, because the recipient will depend on the promise that he was given. With regard to a large gift, by contrast, the giver is not considered to be faithless if he retracts, because the recipient does not believe that he will give him these articles until he transfers ownership through a formal kinyan.


וכן מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה במה דברים אמורים במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שקונין בהן:


The following rule applies when a person gave money to a colleague to purchase landed property or movable property, and the agent left his colleague's money in his domain and went and purchased the object for himself with his own money. The purchase he performed is concluded; he is, however, considered to be a man of deceit.


הנותן מעות לחבירו לקנות לו קרקע או מטלטלין והניח מעות חבירו אצלו והלך וקנה לעצמו במעותיו מה שעשה עשוי והרי הוא מכלל הרמאין:


If the agent knows that the seller has affection for him and honors him and would sell the article to him, but not to the person who charged him with purchasing it, the agent is permitted to buy it for himself. He must, however, return and notify the one who sent him. If he is afraid that another person will come and purchase the article before him, he may purchase the article for himself and then notify the one who sent him.


היה יודע שזה המוכר אוהב אותו ומכבדו ומוכר לו ואינו מוכר למשלחו הרי זה מותר לקנות לעצמו והוא שיחזור ויודיעו ואם מפחד שמא יבא אחר ויקדמנו לקנות הרי זה קונה לעצמו ואחר כך מודיעו:


Several Rabbinic authorities have ruled that if the agent purchased the article for himself using the money entrusted to him by his colleague after considering it to be a loan, he is considered to have purchased the article for himself. We accept his claim: "I considered the money that I was given to be a loan."

I differ and maintain that this ruling is not true. Instead, the purchase belongs to the principal, as will be explained with regard to the laws of an investment partnership.


הורו מקצת המורים שאם קנה לעצמו במעות חבירו אחר שזקפן עליו מלוה הרי קנה לעצמו ומקבלין ממנו כשאמר זקפתי אותם המעות על עצמי במלוה ואני אומר שאין דין זה דין אמת אלא המקח של משלח כמו שיתבאר בדין העסק:


The following rules apply when three people give money to one agent to purchase an article for them: If the monies were mixed together, and the agent used only a portion of the money to purchase the article, the article is considered the property of all the purchasers, and they divide ownership of it according to their share of the money. This applies even if the intent of the agent was that the article be purchased by only one of them.


שלשה שנתנו מעות לאחד לקנות להם המקח אם היו המעות מעורבות וקנה במקצת הדמים אע"פ שהיתה כוונת השליח שזה שקנה לאחד מהן הרי המקח של כולן וחולקין אותו לפי מעותיהן:


If the money of one of the partners was bound up and sealed, and that money was used to complete the purchase, the partner whose funds were used alone acquires ownership. This applies even if the agent intended that the article be acquired by all the partnership as a joint enterprise.


היו מעות של אחד מהן צרורין וחתומין אף על פי שהיה בלב השליח הזה שיקנה המקח לכלן לא קנה אלא זה שנקנה המקח במעותיו בלבד: