A person's protests are not accepted in the following situation. Reuven sold a field to Shimon, and Levi was one of the witnesses who signed the deed of sale. Afterwards, Levi came and protested Shimon's ownership of the field, claiming that Reuven stole it from him. We do not heed Levi's protest, nor do we pay attention to the proofs he brings concerning his ownership of that field. He has forfeited all of his rights to it. For we tell him: "How could you serve as a witness to the sale and then come and protest?"

Similar concepts apply if Levi gives testimony in a legal document that speaks of "the field belonging to Reuven on the east" or "... on the north." Since he referred to that field as an identification marker for the sake of another person and recorded this testimony in a legal document, he forfeited his right to it and cannot issue a protest concerning it. For we tell him: "How could you serve as a witness in this legal document that mentions this field being near another field and then issue a protest concerning it?"


ראובן שמכר לשמעון שדה והיה לוי מעדי השטר ובא לוי לערער על השדה ולטעון שראובן גזל אותה ממנו, אין שומעין לו ואין משגיחין על ראיות שיביא על אותה שדה והרי אבד כל זכותו שאומר לו היאך תעיד על המכר ותבא ותערער, וכן אם העיד לוי בשטר שכתוב בו השדה פלוני של ראובן מצד מזרח או מערב הואיל ועשה השדה סימן לאחר והעיד בשטר אבד את זכותו ואינו יכול לחזור ולערער שאומרים לו היאך תעיד בשטר זה שכתוב בו השדה הזאת מצד פלוני ותחזור ותערער עליה.


If, in the above situation, the witness claimed: "There is one row? that I designated as a sign, but not the entire field. That row that is next to the boundary of the field alone belongs to Reuven," this is a claim that is worthy of being heard. He may protest the ownership of the entire field, with the exception of that row.

All of the above concepts apply only with regard to one of the witnesses to the legal document who comes to protest. When, by contrast, a judge verified the authenticity of the signatures of the witnesses to a bill of sale, he may protest the ownership of a field even though it was mentioned in that bill of sale. The rationale is that he can claim: "I did not know what was written in the bill of sale." For a judge may verify the authenticity of the signatures of the witnesses to a legal document even though he did not read it. Witnesses, by contrast, may not sign a legal document unless they read it in its entirety and paid attention to its details.


טען העד ואמר תלם אחד הוא שעשיתי סימן ולא כל השדה ואותו התלם הסמוך למצר בלבד הוא של ראובן הרי זה טענה הנשמעת ויש לו לערער על כל השדה חוץ מאותו התלם, ואין כל הדברים אמורים אלא באחד מעדי השטר שבא לערער, אבל הדיין שקיים השטר יש לו לערער מפני שיכול לטעון ולומר לא ידעתי מה היה כתוב בשטר מפני שיש לדיינין לקיים השטר אע"פ שלא קראוהו, אבל העדים אין חותמין על השטר אלא אם כן קראוהו כולו וידקדק בו.


The following rules apply when Shimon comes and consults Levi, telling him: "I am buying this-and-this field from Reuven. I will buy it with your advice." Even though Levi tells him: "Go and buy it. It is good," Levi has the right to protest Shimon's ownership. He does not forfeit this right, because he did not perform a deed. He can tell Shimon: "I desired that the field leave the hands of Reuven, for he is a man of force, so that I could lodge a claim in court and take possession of my field."


בא שמעון ונמלך בלוי ואמר לו הריני קונה שדה פלונית מראובן ובעצתך אקנה אותה, אמר לו לוי לך וקנה אותה טובה היא, יש לו ללוי לערער עליה ולא איבד זכותו שהרי לא עשה מעשה ויש לו לומר רצוני היה שתצא מתחת יד ראובן שהוא אלם כדי שאתבענה בדין ואקח שדי.


The following rules apply when Reuven protests Shimon's ownership of a field, and Shimon tells him: "I don't know what you are talking about. I purchased this field from Levi. Here are witnesses who will testify that I benefited from it for the amount of time necessary to establish a claim of ownership."

Reuven responds to him: "I have witnesses who will testify that yesterday evening, you came to me and asked me to sell you this field." This is not proof of Reuven's ownership. For Shimon could say: "I desired to purchase it from you so that you would not protest and trouble me to enter legal proceedings, even though I do not know whether or not it is really yours." Similar laws apply in all analogous situations.

If Shimon does not make such a claim, the court does not advance it on his behalf, n


ראובן שערער על שמעון ושמעון אמר איני יודע מה אתה סח אלא שדה זו מלוי לקחתיה והרי עדים שאכלתיה שני חזקה, אמר לו ראובן והלא עדים יש לי שבערב באת אלי ואמרת לי מכור לי שדה זו אין זו ראיה, ויש לו לשמעון לומר רציתי לקנות ממך כדי שלא תערער ולא תטריחני בדין אע"פ שאיני יודע אם היה שלך או אינה, וכן כל כיוצא בזה, ואם לא טען שמעון טענה זו אין טוענין לו.


The following rules apply when Reuven protests and brings witnesses who testify that the field belongs to him, and Shimon who is in possession of it claims: "You sold it to me and I benefited from it for the amount of time necessary to establish a claim of ownership." Reuven responds: "You benefited from the field as a robber."

Whether there were no witnesses that he benefited from the field or whether there was only one witness who testified that he benefited for three years, the person in possession is not required to return the produce that he consumed. The rationale is that he is claiming: "I consumed my own produce," and there are no witnesses who are obligating him for the produce. On the contrary, he acknowledged it himself. And the witness who testified that he benefited from the property for three years is coming to reinforce the power of the person who benefited. Indeed, if there were another witness with him, the person in possession would be allowed to retain possession of the field.

Therefore, Reuven must take a sh'vu'at hesset that he did not sell the field, and then the field is returned to him. Shimon must take a sh'vu'at hesset that he does not owe Reuven anything because of the produce he consumed. He is then released of liability.


ראובן שערער והביא עדים ששדה זו שלו ושמעון שבתוכה טוען אתה מכרתה לי ואכלתיה שני חזקה, וראובן אמר בגזל אכלת, בין שלא היו עדים שאכל כלל בין שהיה שם עד אחד שאכלה שלש שנים אינו חייב להחזיר הפירות שאכל שהרי הוא אומר שלי אכלתי ואין עליו עדים שמחייבין אותו בפירות שהרי מעצמו הודה, וזה העד שהעיד שאכלה שלש שנים ליפות כחו של אוכל הוא בא ואילו היה עמו אחר היתה השדה עומדת בידו, לפיכך ישבע ראובן היסת שלא מכר ותחזור לו השדה וישבע שמעון היסת שאינו חייב לו כלום בפירות שאכל ויפטר.


When there are two witnesses who testify that Shimon benefited from a field for less than the amount of time necessary to establish a claim of ownership, he must return all the produce he consumed. Even if there is only one witness, he is liable to return all the produce because of his testimony. The rationale is that he is not contradicting the testimony of the witness. Instead, he is saying: "He testified truthfully. I did consume the produce for two years, but I consumed what was mine." He is thus obligated to take an oath, but unable to do so. Hence, he must pay.


היו שני עדים מעידים על שמעון שאכלה פחות משני חזקה יחזיר כל הפירות שאכל ואפילו היה עד אחד חייב להחזיר על פיו שהרי אינו מכחיש העד אלא אומר אמת העיד ואכלתי שתי שנים ושלי אכלתי, נמצא מחוייב שבועה ואינו יכול להשבע ומשלם.


The following principle applies whenever a person is obligated to return the produce he consumed, the extent of the benefit is unknown, and the court is unable to estimate - i.e., in contrast to houses and the like, which have a standard rate - the benefit he received from the produce of trees or the produce of the fields. Since the owner does not have a definite claim, he is required to pay only what he admits to have consumed. We issue a conditional ban of ostracism against anyone who consumed more produce and did not make restitution.


כל המחוייב להחזיר הפירות אם לא היו ידועין ואין בית דין יכולין לשער אותן כשער הבתים וכיוצא בהן שהוא ידוע, אלא היו פירות אילן או פירות שדה שאינן ידועין הואיל ואין כאן טענה ודאית ישלם מה שיודה בו שאכלו, ומחרימין על מי שאכל יותר ולא ישלם.


The following laws apply whenever a person in possession of property is required to return it. If he rented the property to others while he was in possession of it, and the renters are accessible, we expropriate the rent from them a second time and give it to the owner of the land. They in turn should lodge a claim against a person who rented them land that he did not own.


כל המחזיר קרקע מתחת ידו אם השכירה לאחרים כשהיה מחזיק בה והיו השוכרין קיימין מוציאין מהן השכר פעם שנייה ונותנין לבעל הקרקע וחוזרין ותובעין זה שהשכיר להם מקום שאינו שלו.


It is forbidden for a person to lodge a false claim to distort a judgment or prevent its execution. What is implied? If a person was owed a maneh by a colleague, he may not lodge a claim against him for 200 zuz, so that he will admit owing the maneh and be obligated to take an oath.

If a person owes a colleague a maneh, and the colleague claims 200 from him, he should not say: "I will deny the entire amount in court so that I will not be required to take an oath and acknowledge the debt of the maneh in private."


אסור לאדם לטעון טענת שקר כדי לעות הדין או כדי לעכבו, כיצד היה נושה בחבירו מנה לא יטעננו מאתים כדי שיודה במנה ויתחייב שבועה, היה נושה מנה וטענו מאתים לא יאמר אכפור הכל בבית דין ואודה לו במנה ביני לבינו כדי שלא אתחייב לו שבועה.


When a person owes money to three people, and he denies owing a debt to one of them the three should not collaborate and perpetrate the following scheme. One person will claim the entire sum, and the others will falsely testify to his claim. When the money is expropriated from him, they will then divide it. With regard to things of this nature and the like, the Torah Exodus 23:7 warned us: "Keep a distance from words of falsehood."

This concludes the Laws Governing Disputes between Plaintiffs and Defendants, with God's help.


היו שלשה נושין מנה באחד וכפר בהן לא יהיה אחד תובע ושנים מעידים וכשיוציאו ממנו יחלוקו, ועל דברים אלו וכיוצא בהן הזהיר הכתוב ואמר מדבר שקר תרחק. סליקו להו הלכות טוען ונטען בס"ד.