1

The following law applies when a person gives a loan to a colleague and afterwards, a third party says: "I will act as a guarantor," the lender sues the borrower and a third party says: "Let him go. I will act as a guarantor, or the lender was strangling the borrower in the market place and a third party says: "Let him go. I will act as a guarantor." The guarantor is not obligated at all. Even if the prospective guarantor says in the presence of a court: "I will guarantee the money," he is not liable.

If, however, he formalizes his commitment to guarantee the money with a kinyan, he becomes obligated in all the above situations. This applies whether the kinyan was made in the presence of the court, or together with the lender alone.

א

המלוה את חבירו ואחר שהלוהו אמר לו אחד אני ערב, או שתבע את הלוה בדין ואמר לו אחר הנח ואני ערב, או שהיה חונק את חבירו בשוק ליתן לו ואמר לו הנח ואני ערב אין הערב חייב כלום, ואפילו אמר אני ערב בפני ב"ד, אבל אם קנו מידו שהוא ערב ממון זה כל אלו הפנים בין בפני ב"ד בין בינו לבין המלוה נשתעבד.

2

If, however, the guarantor told the lender when the money was being given: "Lend him, and I will be the guarantor," he becomes responsible. In such a situation, a kinyan is not necessary.

Similarly, if a court appointed him a guarantor, he becomes liable even though he did not affirm his commitment with a kinyan. For example, the court desired to expropriate property from the borrower, and this person told them: "Let him be. I will guarantee the debt for you." Since he receives satisfaction from being trusted by the court, he accepts a binding commitment upon himself.

ב

אמר לו בשעת מתן מעות הלוהו ואני ערב נשתעבד הערב ואינו צריך קנין, וכן אם ב"ד עשו אותו ערב נשתעבד אע"פ שלא קנו מידו, כגון שהיו ב"ד רוצין לגבות מן הלוה ואמר להם הניחוהו ואני ערב לכם הואיל ויש לו הנאה שהאמינוהו ב"ד באותה הנייה שעבד עצמו.

3

When a person lends money to a colleague because of the commitment of a guarantor, although though the guarantor becomes responsible to the lender, the lender should not demand payment from the guarantor first. Instead, he should demand payment from the borrower first. If he does not pay him, he should return to the guarantor and collect payment from him. When does the above apply? When the borrower does not own property. If, however, the borrower does own property. He should not collect the debt from the guarantor at all. Instead, he should collect from the borrower."

If, however, the borrower is a man of force, and the court cannot expropriate money from him, or he refuses to come to the court, the lender may collect payment from the guarantor first. Afterwards, the guarantor will make a reckoning with the borrower. If the guarantor can extract payment from him, he should. If that is not possible, the court should place the borrower under a ban of ostracism until he repays the guarantor.

ג

המלוה את חבירו ע"י ערב אע"פ שהערב משתעבד למלוה לא יתבע את הערב תחלה אלא תובע את הלוה תחלה אם לא נתן לו חוזר אצל הערב ונפרע ממנו, בד"א בשאין נכסים ללוה, אבל אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב כלל אלא מן הלוה, היה הלוה אלם ואין ב"ד יכולין להוציא מידו או שלא בא לדין ה"ז נפרע מן הערב תחלה ואח"כ יעשה הערב דין עם הלוה אם יכול להוציאו מידו יוציא או ישמתוהו ב"ד עד שיתן לו.

4

Although the lender makes a stipulation with the guarantor and tells him: "I am giving the loan on the condition that I can collect the debt from whomever I desire," if the borrower possesses property, he should not collect the debt from the guarantor.

If he stipulated, "I am giving the loan on the condition that I can collect the debt from whomever I desire first," or the guarantor was a kablan, the lender may demand payment from this guarantor or this kablan first. He may collect payment from them although the borrower possesses property.

ד

התנה המלוה על הערב ואמר לו על מנת שאפרע ממי שאצרה אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב, אמר על מנת שאפרע ממי שארצה תחלה או שהיה קבלן הרי זה יתבע את הערב הזה או את הקבלן תחלה ויפרע מהן אף על פי שיש נכסים ללוה. 1

5

Who is considered to be an ordinary guarantor and who is considered to be a kablan? If a person says: "Give him the loan and I will give you," he is considered to be a kablan. The lender has the option of seeking repayment from him, even though he did not explicitly stipulate: "On the condition that I can collect the debt from whomever I desire first."

If, however, he tells him: "Lend him and I will act as a guarantor," "Lend him and I will pay," "Lend him and I am obligated," "Lend him and I will give," "Lend him and I will act as a kablan" "Give him and I will act as a kablan" "Give him and I will pay," "Give him and I am obligated," or "Give him and I will serve as a guarantor" - all of these are statements that cause him to be considered a guarantor. The lender may not demand payment from him first. Nor may he collect payment from him in a situation where the lender possesses property unless he stipulates: "On the condition that I can collect... from whomever I desire first"

ה

איזהו ערב ואיזהו קבלן אמר לו תן לו ואני נותן לך זהו קבלן שיש למלוה להפרע ממנו תחלה אע"פ שלא פירש ולא אמר על מנת שאפרע ממי שארצה, אבל אם אמר לו הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני נותן הלוהו ואני קבלן, תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני ערב, כולן לשון ערבנות הן ואינו תובעו תחלה ולא נפרע ממנו במקום שיש נכסים ללוה עד שיפרש ויאמר ממי שארצה אפרע. 2

6

When a person guarantees a woman's ketubah he is not obligated to pay, even if he affirmed his commitment with a kinyan. The rationale is that he performed a mitzvah and did not cause her a financial loss. If a father guarantees his son's ketubah and affirms his commitment with a kinyan, the obligation is established. A person who becomes a kablan for a ketubah is liable.

ו

ערב של כתובה אע"פ שקנו מידו פטור מלשלם שהרי מצוה עשה ולא חסר ממון, ואם היה האב ערב לכתובת בנו וקנו מידו חייב, וקבלן של כתובה חייב. 3

7

The following rules apply when Reuven sells Shimon a field and Levi accepts financial responsibility for it. Levi is not considered responsible, for this is an asmachta. If he affirmed with a kinyan his commitment to pay the money involved in this sale whenever demanded to do so by Shimon, he is obligated to do so. My masters ruled in this manner.

ז

ראובן שמכר לשמעון שדה ובא לוי וקיבל אחריות עליו לא נשתעבד לוי שזו אסמכתא היא, ואם קנו מידו שהוא ערב לשלם דמי מכר זה כל עת שירצה שיתבענו לשמעון הרי זה חייב וכזה הורו רבותי. 4

8

Similarly, if a guarantor or a kablan make a conditional commitment, they do not become obligated even if the commitment is affirmed by a kinyan. The rationale is that this is an asmachta.

What is implied? For example, the guarantor told him: "Give him the loan and I will give you if this-and-this will take place," or "... if it will not take place." The rationale is that whenever a person undertakes an obligation for which he is personally not liable and makes it dependent on a condition: "if this takes place," or "if this does not take place," he never makes a wholehearted commitment or kinyan. Therefore, he does not become liable.

ח

וכן הערב או הקבלן שחייבו עצמן על תנאי אע"פ שקנו מידו לא נשתעבד מפני שהוא אסמכתא, כיצד כגון שאמר לו תן לו ואני אתן לך אם יהיה כך וכך או אם לא יהיה, שכל התולה שיעבוד שאינו חייב בו באם יהיה ואם לא יהיה לא גמר והקנה קנין שלם ולפיכך לא נשתעבד.

9

When two people take out loans from the same person and record their debts in the same promissory note or together purchase a single article, they are considered as having guaranteed the other person's commitment even though they do not explicitly agree to do so. The same law applies when one of a group of partners undertakes a loan or makes a purchase for the partnership.

ט

שנים שלוו בשטר אחד או שלקחו מקח אחד, וכן השותפין שלוה אחד מהן או לקח בשותפות הרי הן ערבאין זה לזה אע"פ שלא פירש.

10

When two people both commit themselves to guarantee a debt taken on by one person, when the lender comes to collect payment from the guarantor, he may collect from either one of them, as he desires. If, however, one of them does not possess the entire amount of the debt, the lender may demand payment of the remainder from the other guarantor.

י

שנים שערבו לאחד כשיבוא המלוה ליפרע מן הערב יפרע מאי זה מהן שירצה, ואם לא היה לאחד כדי החוב חוזר ותובע השני בשאר החוב. 5

11

If one person guarantees the debts of two different individuals, when a lender comes to collect payment he should tell the guarantor which of the two debts he is paying so that the guarantor will be able to seek reimbursement from the debtor.

יא

ואחד שערב לשנים כשיפרע למלוה יודיעו על חוב איזה משניהם פורע כדי שיחזור עליו.

12

When a person tells a colleague: "Guarantee a debt for so-and-so for this-and-this amount and I will guarantee the sum to you," it is as if he tells him: "Lendhim the money and I will guarantee the debt." Just as the guarantor becomes obligated to the lender, the second guarantor becomes obligated to the first guarantor. The same laws that govern the relationship between the guarantor and the lender govern the relationship between the first guarantor and the second guarantor.

יב

האומר לחבירו ערוב לפלוני כך וכך ואני ערב לך הרי זה כמי שאמר לו הלוהו ואני ערב, וכשם שנשתעבד הערב למלוה כך נשתעבד ערב לערב ראשון, ודין הערב עם המלוה ודין ערב ראשון עם השני דין אחד הוא.

13

The following opinions were stated with regard to a person who did not limit the extent of the commitment he made to serve as a guarantor. For example, he told the lender: "Give him whatever you give him, I will guarantee it," "Sell to him, and I will guarantee it," or "Lend him, and I will guarantee it."

There are Geonim who rule that even if the other person sells 10,000 zuz worth of merchandise or lends 100,000 zuz to the person named, the guarantor becomes responsible for the entire amount. It appears to me, by contrast, that the guarantor is not liable at all. Since he does not know for what he undertook the liability, he did not make a serious commitment and did not obligate himself. These are words of reason that a person of understanding will appreciate.

יג

מי שלא פירש קצב הדבר שערב כגון שאמר לו כל מה שתתן תן לו ואני ערב או מכור לו ואני ערב או הלוהו ואני ערב יש מן הגאונים שהורה אפילו מכר לו בעשרת אלפים או הלוה מאה אלף נשתעבד הערב בכל, ויראה לי שאין זה הערב חייב כלום שכיון שאינו יודע הדבר ששיעבד עצמו בו לא סמכה דעתו ולא שיעבד עצמו ודברים של טעם הם למבין. 6

14

When a person tells a colleague: "Lend him. I will guarantee the borrower's physical person," he did not make a commitment with regard to the money itself. What he meant was: Whenever you want, I will bring him to you.

Similar principles apply when, after the lender makes the loan and demands payment, a person says: "Let him go. Whenever you lodge a claim against him, I will bring him to you." If he affirms his commitment with a kinyan, there are Geonim who rule that if the guarantor does not bring the borrower to the court, the guarantor is obligated to pay. There are, however, others who rule that even if he made a stipulation saying: "If I do not bring him, or if he dies or he flees, I will be obligated to pay," the guarantor does not become liable, for this is an asmachta. I favor this understanding.

יד

מי שאמר לחבירו הלוהו ואני ערב לגופו של לוה זה לא ערב לעצמו של ממון אלא כל זמן שתרצה אביאנו לך, וכן אם אמר לו אחר שהלוהו ותבעו הניחהו כל זמן שתתבענו אביאנו לך וקנו מידו על זה אם לא יביא זה הלוה יש מן הגאונים שהורה שהוא חייב לשלם, ויש מי שהורה שאפילו התנה ואמר אם לא אביאנו או שמת או שברח אהיה חייב לשלם הרי זו אסמכתא ולא נשתעבד ולזה דעתי נוטה. 7