Collateral may not be taken from a widow, whether she is rich or poor, whether it is taken at the time the loan is given, or after the time the loan is given, as Deuteronomy 24:17 states: "You shall not take the garment of a widow as collateral." This prohibition applies even when the court would supervise the matter.

If a creditor takes such collateral, it must be returned, even against his will. If the widow admits the debt, she must pay. If she denies its existence, she must take an oath. If the security the creditor took became lost or was consumed by fire before he returns it, he is punished by lashes.


אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה לא בשעת הלואה ולא שלא בשעת הלואה ולא על פי ב"ד שנאמר ולא תחבול בגד אלמנה, ואם חבל מחזירין ממנו בעל כרחו ואם תודה לו תשלם ואם תכפור תשבע, אבד המשכון או נשרף קודם שיחזיר לוקה. 1


Similarly, whenever a person lends money to a colleague - whether he offers the loan in exchange for collateral, he takes collateral after the loan was given, or the collateral was given him by the court - he should not take utensils that are used for making food - e.g., a mill, kneading troughs, large cooking pots, a knife used for ritual slaughter or the like - as Deuteronomy 24:6 says: "Do not take as collateral... for one is taking a life as collateral."

If a creditor takes such collateral, it must be returned, even against his will. If the security he took became lost or was consumed by fire before the creditor returns it, he is punished by lashes.


וכן המלוה את חבירו בין שהלוהו על המשכון בין שמשכנו אחר הלואה בידו או על פי ב"ד לא יחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש כגון הרחים והעריבות של עץ ויורות שמבשלין בהם וסכין של שחיטה וכיוצא בהן שנאמר כי נפש הוא חובל, ואם חבל מחזיר בעל כרחו ואם אבד המשכון או נשרף קודם שיחזיר לוקה. 2


When a person takes several utensils that are used to produce food - e.g., he took a kneading trough, a pot and a knife - he is liable for each utensil independently. Even if he took two utensils that are used for the same activity, he is liable for taking two utensils and is given lashes for taking each of them.

This is implied by the,verse cited above, which mentions taking "a lower millstone and an upper millstone." This indicates that he is liable for each of the millstones independently. Just as the upper millstone and the lower millstone are two utensils that serve a single purpose, and the person is liable for each one independently; so, too, a person is liable for any other two utensils independently even though they serve the same purpose. Similarly, if he takes as collateral a yoke for oxen that plow, he is liable for two transgressions.


חבל כלים הרבה של אוכל נפש כגון שחבל עריבה ויורה וסכין חייב על כל כלי וכלי בפני עצמו, אפילו שני כלים שהן עושין מלאכה אחת חייב עליהן משום שני כלים ולוקה שתים על שניהם שנאמר לא יחבול רחים ורכב לחייב על הרחים בפני עצמו ועל הרכב בפני עצמו כשם שהרכב והרחים מיוחדין שהן שני כלים ומשמשין מלאכה אחת וחייב ע"ז =על זה= בפני עצמו ועל זה בפני עצמו כך כל שני כלים אע"פ שמשמשין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, וכן אם חבל צמד בקר החורש לוקה שתים. 3


When a person gives a loan to a colleague - whether the borrower is rich or poor - he should not take security himself. Instead, he should charge the court with this responsibility.

Moreover, even an agent of the court who comes to collect security should not enter the borrower's house to collect the security. Instead, he should stand outside. The borrower should go into his own house and bring out the security for him, as Deuteronomy 24:11 states: "You shall stand outside." 3

If so, one might ask: What is the difference between the creditor himself and the agent of the court? The agent of the court may take the security from the borrower by force and give it to the lender. The creditor himself, by contrast, may not take the security unless it is willingly given him by the borrower.

If the creditor transgressed and entered the house of the borrower and took security, or took collateral away from him by force, he is not punished by lashes. The rationale is that the prohibition can be corrected by the performance of a positive commandment, as Ibid.: 13 states: "You shall certainly return the security to him before the setting of the sun."

If he did not fulfill the positive commandment concerning it - e.g., the collateral became lost or was consumed by fire - he is punished by lashes. In such an instance, the creditor should calculate the value of the collateral, subtract it from the debt, and lodge a suit for the remainder.


המלוה את חבירו [אחד] עני ואחד עשיר לא ימשכננו אלא בב"ד ואפילו שליח ב"ד שבא למשכן לא יכנס לביתו וימשכננו אלא עומד בחוץ והלוה נכנס לביתו ומוציא לו המשכון שנאמר בחוץ תעמוד, א"כ מה בין בעל חוב לשליח ב"ד ששליח ב"ד יש לו ליקח המשכון מיד הלוה בזרוע ונותנו למלוה ובעל חוב אין לו ליקח המשכון עד שיתן לו הלוה מדעתו עבר ב"ח ונכנס לבית הלוה ומשכנו או שחטף המשכון מידו בזרוע אינו לוקה שהרי ניתק לעשה שנאמר השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ואם לא קיים עשה שבה כגון שאבד המשכון או נשרף לוקה ומחשב דמי המשכון ותובע השאר בדין. 4


When a person takes collateral from a colleague, whether through the medium of the court, or he personally takes it from him either by force or by consent of the lender he is not always entitled to maintain possession. If the borrower is poor and the creditor took as collateral an article that the borrower needs, he is commanded to return the collateral to the borrower at the time that the borrower needs it. For example, he should return a pillow at night for him to sleep on it and a plow during the day for him to work with. This is implied by Deuteronomy 24:13: "You must certainly return the collateral."

If the creditor transgressed and did not return to him a utensil to be used by day during the day, or a utensil to be used at night during the night, he transgresses a negative commandment, as ibid.:12 states: "Do not sleep with his collateral." This means: "Do not go to sleep while his collateral is in your possession"; this refers to a garment worn at night. With regard to articles that he wears or uses to perform work during the day, Exodus 22:25 states: "Until the setting of the sun, return it to him" - this teaches that he must return it to him throughout the day.

If the creditor must return the collateral to the debtor when he needs it, and may take it only when he does not need it, of what benefit is the collateral to him?

a) So that the debt will not be nullified in the Sabbatical year;

b) So that the collateral will not be considered part of the movable property inherited by the debtor's sons. Instead, the creditor may take payment from the collateral after the borrower dies.

Thus, a person who takes an object as collateral from a poor person who needs it and fails to return it at the appropriate time violates three commandments: "You shall not enter his house," "You must certainly return the collateral," and "Do not sleep with his collateral."

When does the above apply? When he took the collateral at a time other than the time the loan was given. If, however, he took the collateral from the debtor at the time the loan was given, he does not transgress these prohibitions.


אחד הממשכן את חבירו בב"ד או שמשכנו בידו בזרוע או מדעת הלוה אם איש עני הוא ומשכנו דבר שהוא צריך לו הרי זה מצווה להחזיר לו העבוט בעת שהוא צריך לו, מחזיר לו את הכר בלילה כדי לישן עליו ואת המחרישה ביום כדי לעשות בה מלאכתו שנאמר השב תשיב לו את העבוט, עבר ולא השיב לו כלי היום ביום וכלי הלילה בלילה עובר בלא תעשה שנאמר לא תשכב בעבוטו לא תשכב ועבוטו אצלך זו כסות לילה, ובכלים שהוא עושה בהן מלאכתו ביום או לובשן הוא אומר עד בוא השמש תשיבנו לו מלמד שיחזירו כל היום אם כן הוא שמחזיר לו המשכון בעת שהוא צריך לו ולוקח אותה בעת שאינו צריך לו מה יועיל המשכון כדי שלא ישמט החוב בשביעית ולא יעשה מטלטלין אצל בניו אלא יפרע מן המשכון אחר שמת הלוה, הא למדת שהממשכן את העני דבר שהוא צריך לו ולא החזירו לו בזמנו עובר משום שלשה שמות משום לא תבוא אל ביתו ומשום השב תשיב לו את העבוט ומשום לא תשכב בעבוטו, בד"א שמשכנו שלא בשעת הלואתו אבל אם משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר כלל ואינו עובר בשם מן השמות האלו.


An agent of the court who comes to take collateral should not take articles that a person cannot give as collateral - e.g., the garment he is wearing, the utensils with which he eats, or the like. He should leave a bed and a mattress for a rich man, or a bed and a straw mattress for a poor man. Whatever possessions the debtor has besides these should be taken as collateral. The creditor will then return to him an article used by day during the day, and an article used at night during the night.

If the debtor has two of a particular article, the creditor may take one, but must return the other.

Until when is the creditor obligated to return the collateral and then take it again? Forever. If, however, the collateral was an article that the debtor did not need, nor an article that is left for a debtor, the creditor must keep it for 30 days. Afterwards, he may sell the collateral in a court of law.

If the debtor dies, the creditor is not required to return the collateral to his sons. If the debtor dies after the collateral was returned to him, the creditor may pull it away from his sons and does not have to return it to them.


שליח ב"ד שבא למשכן לא ימשכן דברים שאי אפשר לאדם ליתן אותם משכון כגון בגד שעליו וכלי שאוכל בו וכיוצא באלו, ומניח מטה ומצע לעשיר ומטה ומפץ לעני, וכל הנמצא בידו חוץ מאלו יש לו למשכנו ויחזיר לו כלי היום ביום וכלי הלילה בלילה, היו לפניו שני כלים נוטל אחד ומחזיר אחד, עד מתי הוא חייב להחזיר וליקח עד לעולם, ואם היה המשכון מדברים שאינו צריך להם ואין מניחין אותן ללוה הרי זה מניחו אצלו עד שלשים יום ומשלשלים יום ואילך מוכר המשכון בבית דין, מת הלוה אינו מחזיר לבניו, מת הלוה אחר שהשיב לו המשכון שומטו המלוה מעל בניו ואינו מחזיר. 5


A creditor may take collateral from a guarantors" by force. He may enter the guarantor's house and take the collateral, as Proverbs 20:16 states: "Take his garment, because he guaranteed a stranger."

Similarly, a person who is owed a fee by a colleague - whether it be his own wages, a fee for his animal or his utensils, or rent for his house - may take collateral without consulting the court. He may enter his home and take collateral in lieu of his fee. If, however, he considered the fee as a loan, this is forbidden, as implied by Deuteronomy 24:10: "When you extend a loan of any type...."


הערב מותר למשכן בזרוע ולהכנס לביתו וליטול המשכון שנאמר לקח בגדו כי ערב זר, וכן מי שיש לו שכר אצל חבירו בין שכר מלאכתו בין שכר בהמתו וכליו בין שכר ביתו ה"ז מותר למשכנו שלא ע"פ ב"ד ונכנס לביתו ונוטל המשכון בשכרו, ואם זקף עליו השכר במלוה אסור שנאמר כי תשה ברעך משאת מאומה וגו'.


The following rules apply with regard to a person who has in his possession collateral belonging to a poor person. If the fee for the rental of that article is more than the depreciation of the collateral - e.g., an ax, a large saw, or the like - it is permitted for him to rent it out and continually deduct the money he receives as its fee. This is like returning a lost object to its owner. He need not ask the owner for permission.


מי שהיה בידו משכונו של עני אם היה שכרו יתר על פחתו כגון קרדום ומסר [הגדול] וכיוצא בהן ה"ז מותר להשכירו ומנכה שכרו תמיד בחובו מפני שזה כמשיב אבדה ואין צריך רשות בעלים.