1

Whoever kidnaps another person transgresses a negative commandment, as Exodus 20:13 states: "Do not steal." This verse is stated in the Ten Commandments and serves as a warning against kidnapping.

Similarly, a person who sells a kidnapped person violates a negative commandment, for this is included in the adjuration, Leviticus 25:42: "Do not sell him in the manner a servant is sold."

These two transgressions are not punished by lashing, because they involve capital punishment, as Deuteronomy 24:7 states: "When a person is found stealing one of his brethren... that thief shall die." He is to be executed by strangulation.

א

כל הגונב נפש אדם עובר בלא תעשה שנאמר לא תגנוב. פסוק זה האמור בעשרת הדברים היא אזהרה לגונב נפשות. וכן המוכרו עובר בלא תעשה שזה בכלל לא ימכרו ממכרת עבד. ו ואין לוקין על שני לאוין אלו מפני שהוא לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין שנאמר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו' ומיתתו בחנק:

2

A kidnapper is not liable for capital punishment unless he kidnaps a Jewish person, brings him into the kidnapper's own domain, makes use of him, and then sells him to others, as Deuteronomy, ibid. states: "And he makes use of him, and sells him."

Even if he makes use of his services for a minor matter, not worth a p'rutah - e.g., he leaned on him or used him as a shield, even if the abducted person was asleep at that time - the kidnapper is considered to have made use of him.

ב

אין הגנב חייב מיתת חנק עד שיגנוב את הישראל ויכניסנו לרשותו וישתמש בו וימכרנו לאחרים שנאמר והתעמר בו ומכרו ואפילו לא נשתמש בו אלא בפחות משוה פרוטה כגון שנשען עליו או נסמך בו אע"פ שהנגנב ישן הרי זה נשתמש בו:

3

If the kidnapper kidnapped a person, made use of him, and sold him without taking the abducted person from his own domain and bringing him into the kidnapper's domain, he is not liable for capital punishment. Similarly, he is not liable for capital punishment if he kidnapped him, brought him into the kidnapper's domain, made use of him, and did not sell him, or sold him before he made use of him.

Similarly, if the kidnapper made use of the abducted person, but sold him to one of the abducted person's relatives - e.g., he sold him to his father or his brother - he is not liable for capital punishment. For the above verse mentions "stealing... of his brethren." Implied is that the abducted person must be separated from his brothers and relatives through this sale.

Similarly, if the kidnapper kidnapped the abducted person, made use of him, and sold him - all of this while the abducted person was sleeping, the kidnapper is not liable for capital punishment.

ג

גנבו ונשתמש בו ומכרו ועדיין הגנוב ברשות עצמו ולא הכניסו הגנב לרשותו פטור. גנבו והוציאו לרשותו ונשתמש בו ולא מכרו או מכרו קודם שנשתמש בו א ונשתמש בו ומכרו לאחד מקרוביו של גנוב כגון שמכרו לאביו או לאחיו הרי זה פטור שנאמר גונב נפש מאחיו עד שיבדילנו מאחיו ומקרוביו במכירה. וכן אם גנבו והוא ישן ונשתמש בו כשהוא ישן ומכרו ועדיין הוא ישן הרי זה פטור:

4

Similarly, if he kidnapped a pregnant woman and sold only her offspring - i.e., he made an agreement with the purchaser that he retained possession of the woman, and the purchaser is entitled only to her offspring, he is not liable.

ד

וכן אם גנב אשה ומכרה לעובריה בלבד כגון שהתנה על הלוקח שזו השפחה לי ואין לך אלא הולדות הרי זה פטור:

5

The following individuals are not liable for capital punishment: a person who kidnaps his son or a brother who is below majority, a guardian who kidnaps the orphans who are in his trust, a house-owner who kidnaps one of the members of his household, and a teacher who kidnaps one of the students studying under him.

This applies even if the kidnapper makes use of and sells the abducted person. This is derived from the exegesis of Exodus 21:16: "And he is found in his hand." This excludes those who are constantly found in their hand.

ה

הגונב את בנו או את אחיו הקטן. וכן האפוטרופין שגנבו את היתומים שהן סמוכין אצלם ובעל הבית שגנב אחד מבני ביתו הסמוכין על שלחנו ומלמד תינוקות שגנב אחד מן הקטנים הלומדים אצלו. אע"פ שנשתמש בו ומכרו פטור שנאמר ונמצא בידו פרט לאלו שהן מצויין בידם:

6

A kidnapper - either a male or a female - is liable for capital punishment regardless of whether he kidnaps an adult or a one-day-old infant - provided the pregnancy was full-term - and regardless of whether the abducted person was male or female. This is implied by the above verse, which mentions "kidnapping a soul."

It makes no difference if one kidnaps a native-born Israelite, a convert or a freed Canaanite servant, for the above verse states: "one of his brethren." And the above are "our brothers," related by the bond of the Torah and its mitzvot. One is not, however, liable for capital punishment for kidnapping a Canaanite servant or a servant who has been freed only partially.

ו

אחד הגונב את הגדול או הגונב את הקטן בן יומו שכלו לו חדשיו בין זכר בין נקבה בין שהיה הגנב איש או אשה הרי אלו נהרגין שנאמר גונב נפש מכל מקום. ואחד הגונב את ישראל או שגנב גר או עבד משוחרר שנאמר נפש מאחיו ואלו בכלל אחינו הן בתורה ובמצוות. אבל הגונב את העבד או מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור:

7

When a person breaks into a home - whether at night or during the day - license is granted to kill him. If either the homeowner or another person kills him, they are not liable.

The license to kill him applies both on the Sabbath and during the week; one may kill in any possible manner. This is all implied by Exodus 22:1, which literally reads: "He has no blood."

ז

הבא במחתרת בין ביום בין בלילה אין לו דמים אלא אם הרגו בעל הבית או שאר האדם פטורין. ורשות יש לכל להרג ובין בחול בין בשבת בכל מיתה שיכולין להמיתו שנאמר אין לו דמים:

8

The license mentioned above applies to a thief caught breaking in or one caught on a person's roof, courtyard or enclosed area, whether during the day or during the night. Why does the Torah mention "breaking in," because it is the general practice for thieves to break in at night.

ח

ואחד הבא במחתרת או גנב שנמצא בתוך גגו של אדם או בתוך חצרו או בתוך קרפיפו בין ביום בין בלילה. ולמה נאמר מחתרת לפי שדרך רוב הגנבים לבוא במחתרת בלילה:

9

Why did the Torah permit the blood of such a thief to be shed, although he is only attempting to steal money? Because it is an accepted presumption that if the house-owner arises and attempts to prevent the thief from stealing, the thief will slay him. And thus the thief entering his colleague's house to steal is in effect a pursuer seeking to kill his colleague. Therefore, he should be killed, whether he is an adult or a minor, or a man or a woman.

ט

ומפני ב מה התירה תורה דמו של גנב אף על פי שבא על עסקי ממון לפי שחזקתו שאם עמד בעל הבית לפניו ומנעו יהרגנו ונמצא זה הנכנס לבית חבירו לגנוב כרודף אחר חבירו להרגו ולפיכך יהרג בין שהיה גדול בין שהיה קטן בין זכר בין נקבה:

10

If it is clear to the house-owner that the thief who breaks in will not kill him and instead is only seeking financial gain, it is forbidden to kill the thief. If the house-owner kills him, the house-owner is consi- dered to be a murderer.

This is alluded to by Exodus 22:2, which states: "If the sun shines upon him..." - i.e., if it is as clear to you as the sun that he is at peace with you, do not kill him. Therefore, a father who breaks into his son's home should not be killed. But a son who breaks into his father's home may be killed.

י

היה הדבר ברור לבעל הבית שזה הגנב הבא עליו אינו הורגו ואינו בא אלא על עסקי ממון אסור להרגו ואם הרג והרי זה הורג נפש שנאמר אם זרחה השמש עליו אם ברור לך הדבר כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו. לפיכך אב הבא במחתרת על בנו אינו נהרג שודאי שאינו הורגו. אבל הבן הבא על אביו נהרג:

11

Different rules apply with regard to a thief who stole and departed, or one who did not steal, but was caught leaving the tunnel through which he entered the home. Since he turned his back on the house and is no longer intent on killing its owner, he may not be slain.

Similarly, if he is surrounded by other people, or by witnesses, he may not be killed, even if he is still located within the domain which he broke into. Needless to say, if he is brought to the court he may not be killed.

יא

וכן הגנב שגנב ויצא. או שלא גנב ומצאו יוצא מן המחתרת הואיל ופנה עורף ואינו רודף יש לו דמים. וכן אם הקיפוהו בני אדם או עדים אע"פ שעדיין הוא ברשות זה שבא עליו אינו נהרג. ואין צריך לומר אם בא לבית דין שאינו נהרג:

12

Similarly, a person who breaks into a garden, a field, a pen or a corral may not be killed, for the prevailing presumption is that he came merely to steal money, for generally the owners are not found in such places.

יב

וכן הבא במחתרת לתוך גינתו או לתוך שדהו או לתוך הדיר והסהר יש לו דמים. שחזקתו שבא על הממון בלבד לפי שאין רוב הבעלים מצויים במקומות אלו:

13

Whenever license is not granted to kill a thief, we should remove stones from an avalanche that fell upon him on the Sabbath. If he destroyed utensils while inside the house, he is liable for the damages. When, however, license is granted to kill a person, and he broke utensils while in the home, he is not liable for the damages, as explained above.

This concludes "The Laws of Theft" with God's help.

יג

כל גנב שיש לו דמים אם נפל עליו גל בשבת מפקחים עליו. ואם שבר כלים בביאתו חייב בתשלומין. אבל מי שאין לו דמים ששבר כלים בביאתו פטור כמו שביארנו: