Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

Rambam - 3 Chapters a Day

Mechirah - Chapter Seven, Mechirah - Chapter Eight, Mechirah - Chapter Nine

Video & Audio Classes
Show content in:

Mechirah - Chapter Seven

1

Whenever a person pays money, but does not perform meshichah on the produce, although the purchaser does not acquire the movable property, as we have explained, the person who retracts - whether the purchaser or the seller - is considered not to have conducted himself in a Jewish manner. He is liable to receive the adjuration referred to as mi shepara. Even if the purchaser only made a deposit, if either of the parties involved retracts, that party is eligible to receive the adjuration referred to as mi shepara.

א

מי שנתן הדמים ולא משך הפירות אף על פי שלא נקנו המטלטלין כמו שביארנו כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפילו נתן הערבון כל החוזר מקבל מי שפרע:

2

What does receiving the adjuration referred to as mi shepara involve? He is cursed in court and told: "May He who exacted retribution from the generation of the flood, the generation who were dispersed, the inhabitants of Sodom and Amorah, and the Egyptians who drowned in the sea, exact retribution from a person who does not keep his word."

After this curse is administered, the seller should return the money.

ב

וכיצד מקבל מי שפרע אוררין אותו בבית דין ואומרין מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו ואחר כך יחזור הדמים:

3

The following laws apply when a purchaser pays - either completely or partially - for movable property that he desires to purchase and then retracts and the seller tells him, "Come and collect your money." The money is considered to be an entrusted object. If it is stolen or lost, the seller is not responsible for it.

If, however, the seller retracts, the money is considered to be within his domain, and he is responsible for it even though he tells the purchaser, "Come and collect your money." This applies until he receives the adjuration mi shepara and tells the purchaser afterwards: "Come and collect your money."

ג

הנותן דמי המטלטלין או מקצת הדמים וחזר בו הלוקח ואמר לו המוכר בא וטול מעותיך הרי המעות אצלו כמו פקדון ואם נגנבו או אבדו אינו חייב באחריותן אבל אם חזר בו המוכר הרי המעות ברשותו וחייב באחריותן ואע"פ שחזר בו ואמר ללוקח בוא וטול את שלך עד שיקבל עליו מי שפרע ויאמר לו אח"כ בוא וטול את שלך:

4

When a person is owed a debt by a colleague and tells him: "Sell me this jug of wine for the debt that you owe me," and the seller agrees, it is considered as if the purchaser paid the money at that time. If either party retracts, he is liable to receive the adjuration mi shepara.

Moreover, if he sold him landed property in exchange for the debt, neither party is allowed to retract. This applies even if the money given as a loan is no longer in the seller's possession at the time of the sale.

ד

מי שהיה לו חוב אצל חבירו ואמר לו מכור לי חבית של יין בחוב שיש לי אצלך ורצה המוכר הרי זה כמי שנתן הדמים עתה וכל החוזר בו מקבל מי שפרע לפיכך אם מכר לו קרקע בחובו אין אחד מהן יכול לחזור בו ואף על פי שאין מעות המלוה מצויות בשעת המכר:

5

When a person purchases landed property, servants or other movable property from a colleague, a price is agreed upon, and the purchaser leaves collateral in place of the money, the transaction is not completed. Either of the two can retract; he is not even liable to receive the adjuration mi shepara.

ה

הלוקח מחבירו קרקע או עבדים או שאר מטלטלין ופסקו הדמים והניח משכון על הדמים לא קנה וכל הרוצה לחזור משניהם חוזר ואינו חייב לקבל מי שפרע:

6

The following rules apply when a verbal agreement alone was concluded with regard to the sale, a price was established, and the purchaser made a mark on the article so that he will have a sign that it is his. Even though the purchaser did not pay any money at all, if either of the parties retracts after the purchaser made the mark, he is liable to receive the adjuration mi shepara.

Moreover, if it is the accepted local business custom that making a mark constitutes a binding act of contract, by making that mark, the purchaser completes the transaction. Neither can retract, and the purchaser is liable to pay the price agreed to.

ו

מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו אע"פ שלא נתן מהדמים כלום כל החוזר בו אחר שרשם מקבל מי שפרע ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור נקנה המקח ואין אחד מהן יכול לחזור בו ויהיה זה חייב ליתן דמים:

7

It is a clear fact that this law applies only when the mark is made in the presence of the seller, or if the seller says: "Mark your purchase." For this indicates that he has agreed to transfer ownership, as explained with regard to chazakah and meshichah.

ז

דבר ברור הוא שאין דין זה אלא בשרשם בפני המוכר או שאמר לו המוכר רשום מקחך שהרי גמר להקנותן כמו שביארנו בחזקה ובמשיכה:

8

When a person agrees to a transaction with a verbal commitment alone, it is appropriate for him to keep his word even though he did not take any money at all, did not make a mark on the article he desired to purchase, nor leave security. If either the seller or the purchaser retracts, although they are not liable to receive the adjuration mi shepara, they are considered to be faithless, and the spirit of the Sages does not derive satisfaction from them.

ח

הנושא ונותן בדברים בלבד הרי זה ראוי לעמוד לו בדבורו אף על פי שלא לקח מן הדמים כלום ולא רשם ולא הניח משכון וכל החוזר בו בין לוקח בין מוכר אע"פ שאינו חייב לקבל מי שפרע הרי זה ממחוסרי אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו:

9

Similarly, if a person promised to give a colleague a gift and failed to do so, he is considered to be faithless.

When does the above apply? With regard to a small gift, because the recipient will depend on the promise that he was given. With regard to a large gift, by contrast, the giver is not considered to be faithless if he retracts, because the recipient does not believe that he will give him these articles until he transfers ownership through a formal kinyan.

ט

וכן מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה ולא נתן הרי זה ממחוסרי אמנה במה דברים אמורים במתנה מועטת שהרי סמכה דעתו של מקבל כשהבטיחו אבל במתנה מרובה אין בה חסרון אמנה שהרי לא האמין זה שיתן לו דברים אלו עד שיקנה אותו בדברים שקונין בהן:

10

The following rule applies when a person gave money to a colleague to purchase landed property or movable property, and the agent left his colleague's money in his domain and went and purchased the object for himself with his own money. The purchase he performed is concluded; he is, however, considered to be a man of deceit.

י

הנותן מעות לחבירו לקנות לו קרקע או מטלטלין והניח מעות חבירו אצלו והלך וקנה לעצמו במעותיו מה שעשה עשוי והרי הוא מכלל הרמאין:

11

If the agent knows that the seller has affection for him and honors him and would sell the article to him, but not to the person who charged him with purchasing it, the agent is permitted to buy it for himself. He must, however, return and notify the one who sent him. If he is afraid that another person will come and purchase the article before him, he may purchase the article for himself and then notify the one who sent him.

יא

היה יודע שזה המוכר אוהב אותו ומכבדו ומוכר לו ואינו מוכר למשלחו הרי זה מותר לקנות לעצמו והוא שיחזור ויודיעו ואם מפחד שמא יבא אחר ויקדמנו לקנות הרי זה קונה לעצמו ואחר כך מודיעו:

12

Several Rabbinic authorities have ruled that if the agent purchased the article for himself using the money entrusted to him by his colleague after considering it to be a loan, he is considered to have purchased the article for himself. We accept his claim: "I considered the money that I was given to be a loan."

I differ and maintain that this ruling is not true. Instead, the purchase belongs to the principal, as will be explained with regard to the laws of an investment partnership.

יב

הורו מקצת המורים שאם קנה לעצמו במעות חבירו אחר שזקפן עליו מלוה הרי קנה לעצמו ומקבלין ממנו כשאמר זקפתי אותם המעות על עצמי במלוה ואני אומר שאין דין זה דין אמת אלא המקח של משלח כמו שיתבאר בדין העסק:

13

The following rules apply when three people give money to one agent to purchase an article for them: If the monies were mixed together, and the agent used only a portion of the money to purchase the article, the article is considered the property of all the purchasers, and they divide ownership of it according to their share of the money. This applies even if the intent of the agent was that the article be purchased by only one of them.

יג

שלשה שנתנו מעות לאחד לקנות להם המקח אם היו המעות מעורבות וקנה במקצת הדמים אע"פ שהיתה כוונת השליח שזה שקנה לאחד מהן הרי המקח של כולן וחולקין אותו לפי מעותיהן:

14

If the money of one of the partners was bound up and sealed, and that money was used to complete the purchase, the partner whose funds were used alone acquires ownership. This applies even if the agent intended that the article be acquired by all the partnership as a joint enterprise.

יד

היו מעות של אחד מהן צרורין וחתומין אף על פי שהיה בלב השליח הזה שיקנה המקח לכלן לא קנה אלא זה שנקנה המקח במעותיו בלבד:

Mechirah - Chapter Eight

1

The following rules apply when a person sold his field to a colleague for 1000 zuz, the purchaser paid a portion of the funds, and the seller was repeatedly demanding payment of the remainder. Even if there was only one zuz remaining unpaid, the purchaser does not acquire the entire field. This applies even if the seller had a deed of sale composed or the purchaser manifested ownership.

א

המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים אפילו לא נשאר לו אלא זוז אחד לא קנה הלוקח את כולה אע"פ שכתב השטר או החזיק:

2

In the above situation, if the purchaser retracts, the seller is given the upper hand. If he desires, he can tell the purchaser: "Here is your money," or he can tell him: "Acquire a portion of the land equivalent to the money that you paid me." In this instance, he gives the purchaser the land of least value.

If the seller retracts, the purchaser is given the upper hand. If he desires, he can tell the seller: "Give me my money," or he can tell him: "Give me a portion of the land equivalent to the money that I paid." In this instance, he takes the choicest portion of the land.

If the seller was not repeatedly demanding payment of the remainder, the purchaser acquires the entire property. Neither can retract. The remainder of the money unpaid at the time of sale is considered as any other debt.

ב

חזר בו הלוקח יד המוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך או קנה מן הקרקע כנגד המעות שנתת לי ונותן לו מן הזבורית שבה ואם חזר המוכר יד הלוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי ונוטל מן היפה שבה ואם לא היה יוצא ונכנס ותובע קנה הלוקח את כולה ואין אחד מהן יכול לחזור בו ושאר הדמים עליו כשאר החובות:

3

If a person sold his field because it was of inferior quality, even when the seller repeatedly demands payment of the remainder of the money, the purchaser acquires the entire property, and he is not entitled to retract. For the reason the seller is pursuing the purchaser and demanding payment is not that he has not agreed to transfer ownership, but to prevent the purchaser from retracting.

ג

מכר שדהו מפני רעתה אף על פי שהוא יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים קנה הכל ואין הלוקח יכול לחזור בו שזה שתובע ורודף לא מפני שעדיין לא גמר והקנה אלא כדי שלא יחזור בו הלוקח:

4

The same law applies with regard to the sale of movable property. Although the purchaser draws produce after him and brings it into his domain, if the seller repeatedly demands payment of the remainder of the money, the purchaser does not acquire the goods. The person who retracts has the lower hand, as has been explained above,unless the seller sold the goods because of their inferior quality. In such an instance, the purchaser acquires all the goods.

ד

וכן הדין במוכר מטלטלין אף על פי שמשך הלוקח הפירות והוציאן לרשותו והמוכר נכנס ויוצא על שאר הדמים לא קנה ויד החוזר בו על התחתונה כמו שביארנו אא"כ מכר מפני רעת ממכרו והרי זה קנה הכל:

5

When a person buys a field worth 100 zuz for 200, and the seller repeatedly demands payment of the remainder of the money, the status of the transaction remains an unresolved question: Is the person considered to be one who sold his field because of its inferior quality, and he is demanding payment only because he sold it for more than its worth? Or he is not considered to be one who sold his field because of its inferior quality, and he is demanding payment because he did not decide to complete its sale until he received all the money?

Because the matter is unresolved, neither party is allowed to retract. If the seller seizes possession of a portion of the property that was sold equivalent to the worth of the money left unpaid, it should not be expropriated from his possession.

ה

לקח שוה מאה במאתים והמוכר יוצא ונכנס לתבוע שאר הדמים הרי זה ספק אם הוא כמוכר שדהו מפני רעתה ואינו תובע אלא מפני שמכר ביותר או אינו כמוכר שדהו מפני רעתה וזה שתובע מפני שעדיין לא גמר להקנותו עד שיקח כל הדמים לפיכך הרוצה לחזור משניהם אינו יכול לחזור ואם תפס המוכר ממקח שמכר כנגד המעות שנשארו לו אין מוציאין מידו:

6

When a person acquires something from a colleague and pays him money, but errs in the amount of money he gave him the transaction is valid. If afterwards the seller lodges a claim against the purchaser, saying: "You were supposed to pay me 100 zuz, and you paid me only ninety," the transaction is still viable. The purchaser must, however, pay the additional ten zuz.

The above applies even though several years have passed since the transaction and applies with regard to the sale of both landed property and movable property.

ו

הקונה דבר מחבירו ונתן לו הדמים וטעה במניין המעות ולאחר זמן תבעו המוכר ואמר לו מאה שנתת לי אינם אלא תשעים נקנה המקח ומחזיר לו העשרה אפילו אחר כמה שנים בין בקרקע בין במטלטלין:

7

The following rules apply when a person tells a colleague: "If I sell this field, it will be sold to you retroactively from the present time for 100 zuz" and confirms this with a kinyan. If the seller later sells it to another person for 100 zuz, it is acquired by the first person.

If he sells it for more than that amount, the second person acquires it. The rationale is that by saying: "If I sell," he meant "If I sell it with the same approach that I have now." And this person did not want to sell it; he sold it only because of the additional amount that the other person added on. It is as if he were forced to sell.

ז

האומר לחבירו כשאמכור שדה זו הרי היא מכורה לך מעכשיו במאה זוז וקנו מידו על כך ולאחר זמן מכרה לאחר במאה קנה הראשון מכרה ביותר על מנה קנה אחרון שלא אמר לו אלא כשאמכור שיהיה מוכר מדעתו תחלה וזה לא היה רוצה למכור ולא מכר אלא מפני התוספת שהוסיף זה על שוויו ונמצא כמי שנאנס ומכר:

8

If the seller told the first purchaser: "If I sell this field, it will be sold to you retroactively from the present time for the price to be evaluated by a court of three," the price need be agreed on by only two of the three.

If he said: "As dictated by three," all three must agree. If he said: "As evaluated by a court of four," all four must agree. For the sale to the first purchaser to take effect, the judges must agree on the price, and he must sell it to another person as they agreed. Afterwards, the first purchaser acquires the property.

If three or four people evaluate it and the seller says: "I will not sell it until three or four others evaluate it," we do not heed him. For he confirmed his commitment to sell retroactively with a kinyan.

ח

אמר לו כשאמכרנה הרי היא קנויה לך מעכשיו כמה שישומו אותה בית דין של שלשה אפילו על פי שנים מן השלשה אמר לו כמו שיאמרו שלשה עד שיאמרו השלשה וכן אם אמר לו כמו שישומו אותה בית דין של ארבעה עד שישומו הארבעה כולן ויסכימו וימכור לאחר כמו שיסכימו ואחר כך יקנה הראשון שמו אותה שלשה או ארבעה ואמר המוכר עד שיבאו שלשה אחרים או ארבעה וישומו אין שומעין לו שהרי קנו מידו תחלה שמכר מעכשיו:

Mechirah - Chapter Nine

1

The following rules apply when a person sells an article to the Temple treasury. If the representative of the treasury asks him: "How much are you selling it for?" and the person says: "Ten zuz" even if it is worth 100, once he said ten he cannot retract. For making a promise to the Most High is considered equivalent to transferring the article in question to the possession of a colleague.

א

המוכר להקדש ואמר לו הגזבר בכמה אתה מוכר חפץ זה ואמר בעשרה אפילו היה שוה מאה כיון שאמר בעשרה אינו לחזור בו שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט:

2

Whether a representative of the treasury buys or sells an article, he is always given the upper hand if there is a fluctuation in the article's value.

What is implied? If the representative paid with money from the Temple treasury, but did not perform meshichah on the produce, although the value of the produce increases, the Temple treasury nevertheless acquires the produce, as prescribed by Scriptural Law. If the value of the produce decreases, the Temple treasurer may retract, for he did not perform meshichah, and the legal power of an ordinary person should not be greater than that of the Temple treasury.

Similarly, if the Temple treasurer sold an article that had been consecrated, the purchaser performed meshichah, but did not pay for it, and then the value of the article decreases, the transaction is finalized. For the legal power of an ordinary person should not be greater than that of the Temple treasury. If the value of the article increases, the representative of the treasury may retract, for he did not accept payment, and consecrated articles may be acquired only through the payment of money, as implied by the verse: "And he shall give the money and it will be established as his." The representative of the treasury is not liable to receive the adjuration mi shepara.

ב

הגזבר שקנה להקדש או שמכר ידו על העליונה כיצד נתן דמים של הקדש אע"פ שלא משך הפירות אם הוקרו קנה כדין תורה ואם הוזלו הפירות חוזר שהרי לא משך ולא יהא כח הדיוט חמור מכח ההקדש וכן אם מכר חפץ של הקדש ומשכו הלוקח ולא נתן דמים והוזל החפץ קנה שלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש ואם הוקר החפץ חוזר בו שהרי לא לקח הגזבר דמים וההקדש אינו נקנה אלא בכסף שנאמר ונתן הכסף וקם לו ואין הגזבר חייב לקבל מי שפרע:

3

3. Property belonging to orphans is governed by the same rules as those governing the Temple treasury.

What is implied? When orphans sell produce, and meshichah is performed on the produce, but they have not yet received the money for it, they may retract from the agreement if the value of the produce increases. For like consecrated property, property belonging to orphans can be acquired only through the transfer of money.

If the value of the produce decreases the transaction should be allowed to stand. For the legal power of an ordinary person should not be greater than the legal power of orphans.

ג

נכסי יתומים הרי הן כהקדש כיצד יתומים שמכרו פירות ונמשכו מהן הפירות ועדיין לא לקחו הדמים והוקרו הפירות חוזרין בהן שאין נכסי יתומים נקנין אלא בכסף כהקדש הוזלו הפירות לא יהיה כח הדיוט יותר חמור מכחן:

4

Similarly, if orphans received payment, but meshichah was not performed on their produce before it increased in value, they may retract as may ordinary individuals. If, however, the value of the produce decreased and the purchasers desire to retract, they may do so, but they must receive the adjuration mi shepara, as would be the law with regard to others.

They are allowed to retract because if we required them to keep the produce, as would be required by Scriptural Law, this would be a disservice to the orphans. For if this were the law, when the orphans desire to sell an object, they would never find anyone who would be willing to pay them money unless the object were handed over first.

ד

וכן אם לקחו הדמים ועדיין לא נמשכו פירותיהן והוקרו חוזרין כשאר ההדיוטות אבל אם הוזלו הפירות ורצו הלקוחות לחזור בהן חוזרין ומקבלין מי שפרע כדינם עם שאר העם שאם נחייב אותם ליקח הפירות כדין תורה הרי זה רעה ליתומים שאם יהיה דינם כך כשיצטרכו למכור לא ימצאו מי יתן להם דמים:

5

Similar principles apply if orphans purchase produce and perform meshichah on the produce, but have not yet paid for it. If the value of the produce increases, the legal power of an ordinary person should not be greater than their legal power. Therefore, the transaction should be allowed to stand."

If the value of the produce decreases, they are not allowed to retract. For this would be a disservice to them. If they were given this privilege, should they desire to purchase produce, they would not find anyone who would sell it to them before they made payment.

ה

וכן יתומים שלקחו פירות ומשכו הפירות ולא נתנו הדמים והוקרו לא יהיה כח הדיוט גדול מכחן ואם הוזלו הפירות אינן חוזרין שזו רעה להם כשיצטרכו לקנות פירות לא ימצאו מי שימכור להם:

6

If the orphans paid for produce but did not perform meshichah, and then the value of the produce decreases, they may retract, for the legal power of an ordinary person should not be greater than their legal power. If the value of the produce increases, the sellers may retract if they desire and receive the adjuration mi shepara. For if the law were that the orphans acquire the produce by the payment of money, the seller would tell themthat the produce was destroyed by fire or another factor beyond human control after the produce entered their property, at the time payment was made.

ו

נתנו הדמים ולא משכו הפירות והוזלו הפירות חוזרין לא יהיה כח הדיוט גדול מכחן הוקרו אם רצו המוכרים לחזור בהן חוזרין ומקבלין מי שפרע שאם יהיה דינם שיקנו בנתינת המעות יאמר להם המוכר נשרפו הפירות שלקחת או אבדו באונס וכבר נעשו ברשותכם משעת נתינת המעות:

7

On four occasions during the year, our Sages restricted their enactments and applied Scriptural Law with regard to the purchase of meat, for on these days, all people need meat. The times are the day before Shemini Atzeret, the day before the first day of Pesach, the day before Shavuot and the day before Rosh HaShanah.

What is implied? If a butcher had a steer that was worth even 100 dinarim, and he took one dinar from the purchaser in exchange for meat that he would slaughter, he cannot retract, even if enough money is not collected to pay for the entire value of the steer. Instead, the butcher is compelled to slaughter against his will. He is forcibly made to slaughter the steer and provide the purchaser with meat.

For this reason, if the steer dies before being ritually slaughtered, the purchaser suffers the loss.

ז

בארבעה פרקים בשנה העמידו דבריהם על דין תורה בבשר מפני שהעם כולן צריכין לבשר ואלו הן: ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב הראשון של פסח וערב העצרת וערב ראש השנה כיצד היה לטבח שור אפילו שוה מאה דינרין ולקח דינר אחד מן הלוקח כדי ליתן לו בשר כשישחוט ולא נתקבצו לו כל דמי השור אינו יכול לחזור בו אלא משחיטין את הטבח בעל כרחו וכופין אותו לשחוט וליתן הבשר ללוקח לפיכך אם מת השור מת ללוקח:

Published and copyright by Moznaim Publications, all rights reserved.
To purchase this book or the entire series, please click here.
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
The Mishneh Torah was the Rambam's (Rabbi Moses ben Maimon) magnum opus, a work spanning hundreds of chapters and describing all of the laws mentioned in the Torah. To this day it is the only work that details all of Jewish observance, including those laws which are only applicable when the Holy Temple is in place. Participating in the one of the annual study cycles of these laws (3 chapters/day, 1 chapter/day, or Sefer Hamitzvot) is a way we can play a small but essential part in rebuilding the final Temple.
Download Rambam Study Schedules: 3 Chapters | 1 Chapter | Daily Mitzvah