Genesis Chapter 44

31it will come to pass, when he sees that the boy is gone, he will die, and your servants will have brought down the hoary head of your servant, our father, in grief to the grave.   לאוְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה:
it will come to pass, when he sees that the boy is not here, he will die: His father will die because of his calamity [of the loss of his son].   והיה כראותו כי אין הנער ומת: אביו מצרתו:
32For your servant assumed responsibility for the boy from my father, saying, 'If I do not bring him to you, I will have sinned against my father forever.'   לבכִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־לֹ֤א אֲבִיאֶ֨נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־הַיָּמִֽים:
For your servant assumed responsibility for the boy: Now if you ask why I enter the fray more than my other brothers, [I will reply that] they are all [standing] from the outside [without commitment], while I have bound myself with a strong bond to be an outcast in both worlds. [From Gen. Rabbah 93:8]   כי עבדך ערב את הנער: ואם תאמר למה אני נכנס לתגר יותר משאר אחי, הם כולם מבחוץ, אבל אני נתקשרתי בקשר חזק להיות מנודה בשני עולמות:
33So now, please let your servant stay instead of the boy as a slave to my lord, and may the boy go up with his brothers.   לגוְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־אֶחָֽיו:
please let your servant stay: I am superior to him in all respects: in strength, in battle, and in service. [From Gen. Rabbah 93:8]   ישב נא עבדך וגו': לכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה, ולמלחמה, ולשמש:
34For how will I go up to my father if the boy is not with me? Let me not see the misery that will befall my father!"   לדכִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי:

Genesis Chapter 45

1Now Joseph could not bear all those standing beside him, and he called out, "Take everyone away from me!" So no one stood with him when Joseph made himself known to his brothers.   אוְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־אִ֖ישׁ מֵֽעָלָ֑י וְלֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־אֶחָֽיו:
Now Joseph could not bear all those standing: He could not bear that Egyptians would stand beside him and hear his brothers being embarrassed when he would make himself known to them. [From Tanchuma Vayigash 5]   ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים: לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהודעו להם:
2And he wept out loud, so the Egyptians heard, and the house of Pharaoh heard.   בוַיִּתֵּ֥ן אֶת־קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה:
and the house of Pharaoh heard: Heb. פַּרְעֹה בֵּית, the house of Pharaoh, namely his servants and the members of his household. This does not literally mean a house, but it is like “the house of Israel” (Ps. 115:12), “the house of Judah” (I Kings 12:21), mesnede in Old French, household. [From Targum Onkelos]   וישמע בית פרעה: ביתו של פרעה, כלומר עבדיו ובני ביתו. ואין זה לשון בית ממש אלא כמו (תהלים קטו יב) בית ישראל, (מלכים א' יב כא) בית יהודה מיישניד"א בלע"ז [בני הבית]:
3And Joseph said to his brothers, "I am Joseph. Is my father still alive?" but his brothers could not answer him because they were startled by his presence.   גוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹא־יָֽכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַֽעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו:
they were startled by his presence: Because of embarrassment. [From Tanchuma Vayigash 5]   נבהלו מפניו: מפני הבושה:
4Then Joseph said to his brothers, "Please come closer to me," and they drew closer. And he said, "I am your brother Joseph, whom you sold into Egypt.   דוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה:
Please come closer: He saw them drawing backwards. He said,“Now my brothers are embarrassed” (Tanchuma Vayigash 5). He called them tenderly and pleadingly and showed them that he was circumcised (Gen. Rabbah 93:10).   גשו נא אלי: ראה אותם נסוגים לאחוריהם, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים, והראה להם שהוא מהול:
5But now do not be sad, and let it not trouble you that you sold me here, for it was to preserve life that God sent me before you.   הוְעַתָּ֣ה | אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם:
to preserve life: Heb. לְמִחְיָה, to be to you a preserver of life. [From Targum Jonathan]   למחיה: להיות לכם למחיה:
6For already two years of famine [have passed] in the midst of the land, and [for] another five years, there will be neither plowing nor harvest.   וכִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר:
For already two years of famine: have passed of the [total] years of the famine.   כי זה שנתים הרעב: עברו משני הרעב:
7And God sent me before you to make for you a remnant in the land, and to preserve [it] for you for a great deliverance.   זוַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה: