Genesis Chapter 37

12And his brothers went to pasture their father's flocks in Shechem.   יבוַיֵּֽלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם:
to pasture their father’s flocks: Heb. לִרְעוֹת אֶת-צֹאן. There are dots over the word אֶת, for they went only to “pasture” [i.e., feed] themselves. [From Gen. Rabbah 84:13]   לרעות את צאן: נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן:
13And Israel said to Joseph, "Are your brothers not pasturing in Shechem? Come, and I will send you to them." And he said to him, "Here I am."   יגוַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֨יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָֽחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי:
“Here I am.”: An expression of modesty and eagerness. He went with alacrity to fulfill his father’s command although he knew that his brothers hated him. [From Mechilta Beshallach , second treatise, introduction]   הנני: לשון ענוה וזריזות, נזדרז למצות אביו, ואף על פי שהיה יודע באחיו ששונאין אותו:
14So he said to him, "Go now and see to your brothers' welfare and the welfare of the flocks, and bring me back word." So he sent him from the valley of Hebron, and he came to Shechem.   ידוַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֨יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַֽהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֨הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה:
from…Hebron: But is not Hebron on a mountain? It is stated: “And they ascended in the south, and he came as far as Hebron” (Num. 13:22). But [it is to be understood that he sent him] from the deep counsel of the righteous man who is buried in Hebron (i.e., Abraham), to fulfill what was said to Abraham between the parts (Gen. 15:13). [From Gen. Rabbah 84:13]   מעמק חברון: והלא חברון בהר, שנאמר (במדבר יג כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו יג) כי גר יהיה זרעך:
and he came to Shechem: a place destined for misfortune. There the tribes sinned, there Dinah was violated, there the kingdom of the house of David was divided, as it is said: “And Rehoboam went to Shechem” (I Kings 12:1). [From Sanh. 102a]   ויבא שכמה: מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד, שנאמר (מ"א י"ב א) וילך רחבעם שכמה וגו':
15Then a man found him, and behold, he was straying in the field, and the man asked him, saying, "What are you looking for?"   טווַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־תְּבַקֵּֽשׁ:
Then a man found him: This is [the angel] Gabriel, as it is said:“And the man Gabriel” (Dan. 9:21). [From Tanchuma Vayeshev 2]   וימצאהו איש: זה גבריאל [שנאמר (דניאל ט כא) והאיש גבריאל]:
16And he said, "I am looking for my brothers. Tell me now, where are they pasturing?"   טזוַיֹּ֕אמֶר אֶת־אַחַ֖י אָֽנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים:
17And the man said, "They have traveled away from here, for I overheard them say, 'Let us go to Dothan.' " So Joseph went after his brothers, and he found them in Dothan.   יזוַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָֽסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵֽלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן:
They have traveled away from here: They removed themselves from brotherhood.   נסעו מזה: הסיעו עצמן מן האחוה:
‘Let us go to Dothan.’: Heb. נֵלְכָה דֹתָינָה, to seek regarding you legal pretexts (נִכְלֵי דָתוֹת), by which they could put you to death. According to its simple meaning, however, it is a place-name, and a Biblical verse never loses its simple sense.   נלכה דתינה: לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו:
18And they saw him from afar, and when he had not yet drawn near to them, they plotted against him to put him to death.   יחוַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַֽהֲמִיתֽוֹ:
they plotted: Heb. וַיִתְנַכְּלוּ. They were filled with plots and cunning.   ויתנכלו: נתמלאו נכלים וערמומיות:
against him: Heb. אֹתוֹ, similar to אִתּוֹ or עִמוֹ, i.e. אֵלָיו, to him.   אתו: כמו אתו, עמו, כלומר אליו:
19So they said one to the other, "Behold, that dreamer is coming.   יטוַיֹּֽאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַֽחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא:
20So now, let us kill him, and we will cast him into one of the pits, and we will say, 'A wild beast devoured him,' and we will see what will become of his dreams."   כוְעַתָּ֣ה | לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּֽהְי֖וּ חֲלֹֽמֹתָֽיו:
and we will see what will become of his dreams: Rabbi Isaac said, This verse says: “Expound on me.” [I.e., this verse demands a midrashic interpretation.] The Holy Spirit says thus: They (the brothers) say, “Let us kill him,” but the verse concludes: “and we will see what will become of his dreams.” Let us see whose word will stand up, yours or Mine. It is impossible that they (the brothers) are saying,“and we will see what will become of his dreams,” because, since they will kill him, his dreams will come to nought. [From Tan. Buber, Vayeshev 13]   ונראה מה יהיו חלומותיו: אמר ר' יצחק מקרא זה אומר דרשני, רוח הקודש אומרת כן. הם אומרים נהרגהו, והכתוב מסיים ונראה מה יהיו חלומותיו, נראה דבר מי יקום או שלכם או שלי. ואי אפשר שיאמרו הם ונראה מה יהיו חלומותיו מכיון שיהרגוהו בטלו חלומותיו:
21But Reuben heard, and he saved him from their hand[s], and he said, "Let us not deal him a deadly blow."   כאוַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ:
“Let us not deal him a deadly blow.”: Heb. לֹא נַכֶּנוּ נָפֶשׁ. Literally, let us not smite him the soul. [This is equivalent to] מַכַּת נֶפֶשׁ, [let us not deal him] a deadly blow, which means death. [From Targum Onkelos]   לא נכנו נפש: מכת נפש זו היא מיתה:
22And Reuben said to them, "Do not shed blood! Cast him into this pit, which is in the desert, but do not lay a hand upon him," in order to save him from their hand[s], to return him to his father.   כבוַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם | רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־תִּשְׁלְחוּ־ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַֽהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־אָבִֽיו:
to save him: The Holy Spirit testifies for Reuben that he said this only to save him, so that he would [be able to] come and take him out of there. He said, “I am the firstborn and the eldest of them all. The sin will be attributed only to me.” [from Gen. Rabbah 84:15]   למען הציל אותו: רוח הקודש מעידה על ראובן שלא אמר זאת אלא להציל אותו, שיבא הוא ויעלנו משם, אמר אני בכור וגדול שבכולן, לא יתלה הסרחון אלא בי: