Chapter 35

1And God said to Jacob, "Arise and go up to Beth el and abide there, and make there an altar to the God Who appeared to you when you fled from your brother Esau."   אוַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־יַֽעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַֽעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ:
Arise and go up: (Tanchuma Vayishlach 8) Since you tarried on the way, you were punished, and this trouble with your daughter has befallen you.   קום עלה: לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך:
2Thereupon Jacob said to his household and to all those who were with him, "Remove the deities of the foreign nations, which are in your midst, purify yourselves and change your clothes.   בוַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹֽכְכֶ֔ם וְהִטַּֽהֲר֔וּ וְהַֽחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹֽתֵיכֶֽם:
the foreign nations: That you have in your possession from the spoils of Shechem. — from Zohar, vol. 1, 173a]   הנכר: שיש בידכם משלל של שכם:
purify yourselves: from idolatry.   והטהרו: מעבודה זרה:
and change your clothes: Perhaps you have the clothing of idols in your possession. — [from Gen. Rabbah 81:3]   והחליפו שמלותיכם: שמא יש בידכם כסות של עבודה זרה:
3And we will arise and go up to Beth el, and I will make an altar to the God Who answered me on the day of my distress, and was with me on the way that I went."   גוְנָק֥וּמָה וְנַֽעֲלֶ֖ה בֵּֽית־אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָֽעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַֽיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי:
4And they gave Jacob all the deities of the nations that were in their possession and the earrings that were in their ears, and Jacob hid them under the terebinth that was near Shechem.   דוַיִּתְּנ֣וּ אֶל־יַֽעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַֽעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָֽאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־שְׁכֶֽם:
under the terebinth: Heb. אֵלָה, a species of tree that bears no fruit.   האלה: מין אילן סרק:
near Shechem: Heb. עִם-שְׁכֶם, lit., with Shechem, [meaning] next to Shechem. — [from Targum Jonathan ben Uzziel]   עם שכם: אצל שכם:
5Then they traveled, and the fear of God was upon the cities that were around them, so that they did not pursue Jacob's sons.   הוַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י | חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַֽחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַֽעֲקֹֽב:
and the fear: terror.   חתת: פחד:
6And Jacob came to Luz, which is in the land of Canaan that is Beth el he and all the people who were with him.   ווַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־עִמּֽוֹ:
7He built there an altar, and he called the place El Beth el, for there God had been revealed to him when he fled from before his brother Esau.   זוַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו:
El Beth-el: Heb. בֵּית-אֵל אֵל, The Holy One, blessed be He, is in Beth-el (בְּבֵית-אֵל) the manifestation of His presence is in Beth-el. Some words lack the prefix “beth,” [meaning “in,”] like“Behold, he is in the house of (בֵּית) Machir, the son of Ammiel” (II Sam. 9:4), [Which is equivalent to] מָכִיר בְּבֵית [Also,]“in your father’s house (בֵּית אָבִי‏),” [equivalent to] בְּבֵית אָבִי‏ [from Targum Jonathan ben Uzziel]   אל בית אל: הקב"ה בבית אל גילוי שכינתו בבית אל. יש תיבה חסרה בי"ת המשמשת בראשה, כמו (ש"ב ט ד) הנה הוא בית מכיר בן עמיאל, כמו בבית מכיר, (להלן לח יא) בית אביך כמו בבית אביך:
had been revealed to him: Heb. נִגְלוּ, the plural form. In many places, the noun referring to godliness or mastership appears in the plural form, like“Joseph’s master (אִדוֹנֵי יוֹסֵף)” (Gen. 39:20),“if its owner (בְּעָלָיו) is with him” (Exod. 22:14), and it does not say בַּעִלוֹ. Likewise, אֱלָהוּת (godliness), an expression of judgment and lordship, is mentioned in the plural form, but none of the other names [of the Deity] are found in the plural form. — [from Sanh. 38b]   נגלו אליו הא-להים: במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים, כמו (להלן לט כ) א-דני יוסף, (שמות כב יד) אם בעליו עמו, ולא נאמר בעלו, וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים, אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:
8And Deborah, Rebecca's nurse, died, and she was buried beneath Beth el, beneath the plain; so he named it Allon Bachuth.   חוַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת:
And Deborah…died: What connection does Deborah have with Jacob’s household? However, since Rebecca said to Jacob, “and I will send and take you from there” (above 27:45), [it was] Deborah [whom] she sent to him, to Padan-aram [to instruct him] to leave from there, and she died on the way. I learned this from the words of Rabbi Moshe Hadarshan. — [from Bereishith Rabbathi, p. 113]   ותמת דבורה: מה ענין דבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב (כז מה) ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם, ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה:
beneath Beth-el: The city was situated on a mountain, and she was buried at the foot of the mountain.   מתחת לבית אל: העיר יושבת בהר ונקברה ברגלי ההר:
beneath the plain: [Onkelos renders:] at the bottom of the plain, for there was a plain above, on the incline of the mountain, and the grave was below, and the plain of Beth-el was called Allon. The Aggadah [tells us that] he was informed there of another mourning, for he was told about his mother, who died (Gen. Rabbah 81:5), and Allon in Greek means“another.” For the following reason, the day of her death was concealed, viz. so that people should not curse the womb whence Esau had emerged. Therefore, neither did Scripture publicize it.   תחת האלון: בשפולי מישרא, שהיה מישור מלמעלה בשפוע ההר והקבורה מלמטה, ומישור של בית אל היו קורין לו אלון. ואגדה נתבשר שם באבל שני, שהוגד לו על אמו שמתה. ואלון בלשון יוני אחר. ולפי שהעלימו את יום מותה, שלא יקללו הבריות הכרס שיצא ממנו עשו, אף הכתוב לא פרסמו:
9And God appeared again to Jacob when he came from Padan aram, and He blessed him.   טוַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶל־יַֽעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ:
again: The second time in this place: once when he went away and once when he returned.   עוד: פעם שני במקום הזה, אחד בלכתו ואחד בשובו:
and He blessed him: [with] the blessing of [the consolation bestowed upon] mourners. — [from Gen. Rabbah 82:3]   ויברך אתו: ברכת אבלים:
10God said to him, "Your name is Jacob. Your name shall no longer be called Jacob, but Israel shall be your name." And He named him Israel.   יוַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַֽעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַֽעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִֽהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל:
Your name shall no longer be called Jacob: Heb. יַעִקֹב, an expression of a man who comes with stealth and guile (עָקְבָה), but [יִשְׂרָאֵל], a term denoting a prince (שַׂר) and a chief. — [from Zohar vol. 1, 1712, vol. 3, 45a, and Chullin 92a]   לא יקרא שמך עוד יעקב: לשון אדם הבא במארב ועקבה אלא לשון שר ונגיד:
11And God said to him, "I am the Almighty God; be fruitful and multiply; a nation and a multitude of nations shall come into existence from you, and kings shall come forth from your loins.   יאוַיֹּ֩אמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִֽהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵֽחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ:
I am the Almighty God: Heb. שַׁדַּי. For I have the power (כְּדַי) to bless, because the blessings are Mine.   אני אל שדי: שאני כדאי לברך, שהברכות שלי:
be fruitful and multiply: [God bestowed this blessing upon Jacob] because Benjamin was not yet born, although (Rachel) was already pregnant with him.   פרה ורבה: על שם שעדיין לא נולד בנימין ואף על פי שכבר נתעברה ממנו:
a nation-: Benjamin. — [from Gen. Rabbah 82:4]   גוי: בנימין:
nations: Manasseh and Ephraim, who were destined to emanate from Joseph, and [were counted] in the number of the tribes. — [from Gen. Rabbah loc. cit.]   גוים: מנשה ואפרים שעתידים לצאת מיוסף, והם במנין השבטים:
and kings: Saul and Ishbosheth, who were of the tribe of Benjamin, who had not yet been born. (Abner interpreted this verse [in this sense] when he crowned Ishbosheth, and the tribes too interpreted it [in this sense] and became friendly again with Benjamin, as it is written: “No man from us shall give his daughter to Benjamin for a wife” (Jud. 21:1)-they retracted this and said,“Were he (Benjamin) not to be counted among the tribes, the Holy One, blessed be He, would not have said to Jacob, ‘and kings shall come forth from your loins.’”) [Old Rashi manuscript from Tanchuma Buber Vayishlach 29]   ומלכים: שאול ואיש בשת שהיו משבט בנימין, שעדיין לא נולד. (ופסוק זה דרשו אבנר כשהמליך איש בושת, ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין, דכתיב (שופטים כא א) איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה, וחזרו ואמרו אלמלא היה עולה מן השבטים לא היה הקב"ה אומר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו:
a nation and a multitude of nations: This means that his children are destined to be like [the foreign] nations, according to the number of the nations, who are the seventy nations. Likewise, the entire Sanhedrin is [composed of] seventy [members. When Jacob and his household migrated to Egypt, they numbered seventy, as it is stated in Gen. 46:27]. Another explanation: This means that his sons are destined to offer up sacrifices at the time of the prohibition of the high places, just as the gentile nations [did] in the days of Elijah. — [Old Rashi manuscript from Gen. Rabbah 82:5]   גוי וקהל גוים: שגוים עתידים בניו להעשות כמנין הגוים שהם שבעים אומות, וכן כל הסנהדרין שבעים. דבר אחר שעתידים בניו להקריב איסור במות כגוים בימי אליהו):
12And the land that I gave to Abraham and to Isaac, I will give to you and to your seed after you will I give the land."   יבוְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּלְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ:
13And God went up from him in the place where He had spoken with him.   יגוַיַּ֥עַל מֵֽעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ:
14Now Jacob had erected a monument in the place where He had spoken with him, a stone monument, and he poured a libation upon it, and [then] he poured oil upon it.   ידוַיַּצֵּ֨ב יַֽעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן:
in the place where He had spoken with him: I do not know what this teaches us.   במקום אשר דבר אתו: איני יודע מה מלמדנו:  
15Jacob named the place where God had spoken with him Beth el.   טווַיִּקְרָ֨א יַֽעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל:
16And they journeyed from Beth el, and there was still some distance to come to Ephrath, and Rachel gave birth, and her labor was difficult.   טזוַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ:
some distance: Heb. הָאָרֶץ כִּבְרַת. Menachem (Machbereth Menachem p. 102) explained [כִּבְרַת] as an expression of כַּבָּיר, meaning “much” -in this case, a long distance. The Aggadah (Gen. Rabbah 82:7) explains it as: during the time [when] the ground is riddled like a sieve, when plowed fields are common, when the winter has passed, and the heat has not yet come. This, however, is not the simple meaning of the verse, for we find concerning Na’aman, “and he went some distance (כִּבְרַת אָרֶץ) from him” (II Kings 5:19). I therefore believe that it is the name of a land measure, like the distance of a parasang or more. Just as you say [in measuring an area],“yokes of a vineyard (צִמְדֵי כֶּרֶם)” (Isa. 5:10),“ a plot of land (חֶלְקַת הַשָׂדֶה)” (above 33: 19), so with a man’s journey (land approximately the journey of a mil), one calls the measure כִּבְרַת אָרֶץ.   כברת הארץ: מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה יט) וילך מאתו כברת ארץ. ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר, כמו שאתה אומר (ישעיה ה י) צמד כרם, (לעיל לג יט) חלקת שדה, כך במהלך אדם נותן שם מדה כברת ארץ:
17It came to pass when she had such difficulty giving birth, that the midwife said to her, "Do not be afraid, for this one, too, is a son for you."   יזוַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַֽמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן:
for this one, too, is: Added to Joseph for you. Our Sages interpreted [גַם as intimating that] with each tribe a twin sister was born, and with Benjamin, an extra twin sister was born. — [from Gen. Rabbah 82:8]   כי גם זה: נוסף לך על יוסף. ורבותינו דרשו עם כל שבט נולדה תאומה, ועם בנימין נולדה תאומה יתירה:
18And it came to pass, when her soul departed for she died that she named him Ben oni, but his father called him Benjamin.   יחוַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין:
Ben-oni: The son of my pain.   בן אוני: בן צערי:
Benjamin: It seems to me that since he was the only one who was born in the land of Canaan, which is in the South for a person [who is] coming from [the direction of] Aram-naharaim, as it is said: “in the South, in the land of Canaan” (Num. 33: 40); “continually traveling southward” (Gen. 12:9).   בנימין: נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר (במדבר לג מ) בנגב בארץ כנען, (לעיל יב ט) הלוך ונסוע הנגבה:
Benjamin: The son of the South, an expression of“North and South (וְיָמִין) You created them” (Ps. 89:13). For this reason, it is [written here] plene, [with a “yud” after the “mem”]. (Another explanation: Benjamin means“the son of days” (בֶּן יָמִים) , because he was born in his (Jacob’s) old age, and it is spelled with a “nun” like“at the end of the days (הַיָמִין)” (Dan. 12:13).   בנימין: בן ימין, לשון (תהלים פט יג) צפון וימין אתה בראתם, לפיכך הוא מלא: 
19So Rachel died, and she was buried on the road to Ephrath, which is Bethlehem.   יטוַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם:
20And Jacob erected a monument on her grave; that is the tombstone of Rachel until this day.   כוַיַּצֵּ֧ב יַֽעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻֽרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם:
21Israel journeyed, and he pitched his tent at some distance past the Tower of Eder.   כאוַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר:
22And it came to pass when Israel sojourned in that land, that Reuben went and lay with Bilhah, his father's concubine, and Israel heard [of it], and so, the sons of Jacob were twelve.   כבוַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑ל פ וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־יַֽעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר:
when Israel sojourned in that land: Before he came to Hebron, to Isaac, all these [incidents] befell him.   בשכן ישראל בארץ ההוא: עד שלא בא לחברון אצל יצחק ארעוהו כל אלה:
and lay: Since he (Reuben) disarranged his (Jacob’s) bed, Scripture considers it as if he had lain with her. Now why did he disarrange and profane his bed? [It was] because when Rachel died, Jacob took his bed, which had been regularly placed in Rachel’s tent and not in the other tents, and moved it in to Bilhah’s tent. Reuben came and protested his mother’s humiliation. He said,“If my mother’s sister was a rival to my mother, should my mother’s sister’s handmaid [now also] be a rival to my mother?” For this reason, he disarranged it. — [from Shab. 55b]   וישכב: מתוך שבלבל משכבו מעלה עליו הכתוב כאלו שכבה. ולמה בלבל וחלל יצועיו, שכשמתה רחל נטל יעקב מטתו שהיתה נתונה תדיר באהל רחל ולא בשאר אהלים ונתנה באהל בלהה, בא ראובן ותבע עלבון אמו, אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי, לכן בלבל:
and so, the sons of Jacob were twelve: [Scripture] commences with the previous topic (i.e. the birth of Benjamin). When Benjamin was born, the marriage bed (i.e. the destined number of sons) was completed, and from then on, it was proper that they be counted, and [so] it (Scripture) counted them. Our Sages, however, interpreted that these words are intended to teach us that all of them (Jacob’s sons) were equal, and all of them were righteous, for Reuben had not sinned. — [from Shab. 55b]   ויהיו בני יעקב שנים עשר: מתחיל לענין ראשון משנולד בנימין נשלמה המטה, ומעתה ראוים להמנות, ומנאן. ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולן שוין, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן:
23The sons of Leah [were] Reuben, Jacob's firstborn, and Simeon, Levi, Judah, Issachar, and Zebulun.   כגבְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלֽוּן:
Jacob’s firstborn: Even at the time of [Reuben’s] error, [Scripture] calls him the firstborn [with all its honors]. — [from Gen. Rabbah 82:11]   בכור יעקב: אפילו בשעת הקלקלה קראו בכור:
Jacob’s firstborn: Firstborn in regard to inheritance, firstborn to perform the service, firstborn regarding the counting (when the names of the tribes were enumerated, he was always counted first.) The birthright was given to Joseph only in respect to the tribes, in that he founded two tribes (Ephraim and Manasseh).   בכור יעקב: בכור לנחלה, בכור לעבודה, בכור למנין, ולא נתנה בכורה ליוסף אלא לענין השבטים שנעשה לשני שבטים: 
24The sons of Rachel: Joseph and Benjamin.   כדבְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן:
25The sons of Bilhah, Rachel's maidservant: Dan and Naphtali.   כהוּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי:
26The sons of Zilpah, Leah's maidservant: Gad and Asher. These are Jacob's sons who were born to him in Padan aram.   כווּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם:
27And Jacob came to his father Isaac, to Mamre, Kiriath arba, which is Hebron, where Abraham and Isaac dwelt.   כזוַיָּבֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק:
Mamre: The name of the plain.   ממרא: שם המישור:
Kiriath-arba: The name of the city. [Therefore,] מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבָּע means“the plain of Kiriath-arba.” If you say that it should have been written: מַמְרֵא הַקִרְיַת אַרְבָּע, [the answer is that] this is biblical style. In every case of a compound name such as this (קִרְיַת הָאַרְבָּע), and such as בֵּית-לֶחֶם, אִבִי עֶזֶר, בֵּית-אֵל, when a “hey” needs to be added, it is prefixed to the second word:“the Bethlehemite (בֵּיתהַלַחְמִי)” (I Sam. 16:1);“in Ophrah of the Abiezrites (אַבִי הָעֶזְרִי)” (Jud. 6:24);“Hiel the Bethelite (בֵּית-הָאֱלִי) built” (I Kings 16:34).   קרית הארבע: שם העיר ממרא קרית הארבע איל מישור של קרית ארבע. ואם תאמר היה לו לכתוב ממרא הקרית ארבע, כן דרך המקרא בכל דבר ששמו כפול, כגון זה, וכגון בית לחם, אבי עזר, בית אל, אם הוצרך להטיל בו ה"א נותנה בראש התיבה השניה (ש"א טז א) בית הלחמי, (שופטים ו כד) בעפרת אבי העזרי, (מ"א טז לד) בנה חיאל בית האלי:
28The days of Isaac were a hundred and eighty years.   כחוַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה:
29And Isaac expired and died and was gathered in to his peoples, old and sated with days, and his sons, Esau and Jacob, buried him.   כטוַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַֽעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו:
And Isaac expired: There is no order of earlier and later events (chronological order) in the [narrative of] Torah. The selling of Joseph [actually] preceded Isaac’s demise by 12 years, for when Jacob was born, Isaac was 60 years old, and Isaac died in Jacob’s 120th year, for it is stated: “and Isaac was sixty years old” (Gen. 25:26)-if you subtract 60 from 180 [Isaac’s age at his death], you have 120 left. Joseph was 17 years old when he was sold, and that year was Jacob’s 108th year. How so? He was blessed at the age of 63 [as Rashi explains Gen. 28: 9], for 14 years he hid in the academy of Eber, totaling 77. He worked 14 years for a wife, and at the end of the 14 years, Joseph was born, as it is said: “Now it came to pass when Rachel had borne Joseph, etc.” (Gen. 30:25). The total is 91. [Add to this] the 17 [years] until Joseph was sold, and it totals 108. (Moreover, it is explicit that from when Joseph was sold until Jacob came to Egypt, 22 years had passed, as it is said: “And Joseph was thirty years old, etc.” (Gen. 41:46), and the seven years of plenty and two years of [the] famine [had elapsed before Jacob’s arrival.] This totals 22. And it is written:“The days of the years of my sojournings are one hundred thirty years” (Gen. 47:9). [Since Jacob arrived in Egypt at age 130, 22 years after Joseph had been sold,] it follows that Jacob was 108 when he (Joseph) was sold.) [from Seder Olam, ch. 2]   ויגוע יצחק: אין מוקדם ומאוחר בתורה, מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק שתים עשרה שנה, שהרי כשנולד יעקב היה יצחק בן ששים שנה, שנאמר (לעיל כה כו) ויצחק בן ששים שנה וגו', ויצחק מת בשנת מאה ועשרים ליעקב, אם תוציא ששים ממאה ושמונים שנה, נשארו מאה ועשרים, ויוסף נמכר בן שבע עשרה שנה, ואותה שנה שנת מאה ושמונה ליעקב. כיצד, בן ששים ושלש נתברך, וארבע עשרה שנה נטמן בבית עבר, הרי שבעים ושבע, וארבע עשרה עבד באשה, ובסוף ארבע עשרה נולד יוסף, שנאמר (לעיל ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', הרי תשעים ואחת, ושבע עשרה עד שלא נמכר יוסף הרי מאה ושמנה. (עוד מפורש מן המקרא משנמכר יוסף עד שבא יעקב מצרימה עשרים ושתים שנה, שנאמר (להלן מא מו) ויוסף בן שלשים שנה וגו', ושבע שנים שובע ושנתים רעב הרי עשרים ושתים, וכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה נמצא יעקב במכירתו מאה ושמונה):