| 1And Hiram the king of Tyre sent emissaries to David and cedar wood and masons and carpenters to build him a house. |
|
אוַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם (כתיב חיּרָ֨ם) מֶֽלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֘ אֶל־דָּוִיד֒ וַֽעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָֽרָשֵׁ֣י קִ֔יר וְחָֽרָשֵׁ֖י עֵצִ֑ים לִבְנ֥וֹת ל֖וֹ בָּֽיִת: |
| And Hiram the king of Tyre sent. It is explained in Genesis Rabbah (85:4): "This man was accustomed to being friendly to the tribe of Judah; so was Hirah the Adullamite to Judah. |
|
וישלח.
חירם מלך צור מפורש בב"ר למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט יהודה כן עשה חירה העדולמי ליהודה:
|
| and masons and carpenters. craftsmen. |
|
וחרשי קיר וחרשי עצים.
אומנים:
|
| 2And David knew that the Lord had established him as king over Israel, because his kingdom had been exalted highly for the sake of His people Israel. |
|
בוַיֵּ֣דַע דָּוִ֔יד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־נִשֵּׂ֚את לְמַ֙עְלָה֙ מַלְכוּת֔וֹ בַּֽעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל: |
| And David knew that the Lord had established him as king. when he saw that the kings of the nations sent him gifts. |
|
וידע דויד כי הכינו ה' למלך.
כשראה ששלחו לו מלכי עמים תשורות:
|
| 3And David took more wives in Jerusalem, and David begot more sons and daughters. |
|
גוַיִּקַּ֨ח דָּוִ֥יד ע֛וֹד נָשִׁ֖ים בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיּ֧וֹלֶד דָּוִ֛יד ע֖וֹד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת: |
| and David took. All this was David’s strength. |
|
ויקח דויד וגו'.
וכל זה חזקו של דוד:
|
| 4And these are the names of those born whom he had in Jerusalem: Shammua, and Shobab, Nathan, and Solomon. |
|
דוְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הַֽיְלוּדִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָֽיוּ־ל֖וֹ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב נָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה: |
| 5And Ibhar, and Elishua, and Elpelet. |
|
הוְיִבְחָ֥ר וֶֽאֱלִישׁ֖וּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט: |
| 6And Nogah, and Nepheg, and Japhia. |
|
ווְנֹ֥גַהּ וְנֶ֖פֶג וְיָפִֽיעַ: |
| 7And Elishama, and Beeljada, and Eliphelet. |
|
זוֶֽאֱלִישָׁמָ֥ע וּבְעֶלְיָדָ֖ע וֶֽאֱלִיפָֽלֶט: |
| 8And the Philistines heard that David had been anointed as king over all Israel, and all the Philistines went up to seek David, and David heard and went out before them. |
|
חוַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־נִמְשַׁ֨ח דָּוִ֚יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑יד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔יד וַיֵּצֵ֖א לִפְנֵיהֶֽם: |
| And the Philistines heard that David had been anointed king over all Israel, and all the Philistines went up. because the Philistines had been ruling all the time until Saul and David came, as it is written (Jud. 15:11) concerning Samson: “Did you not know that the Philistines rule over us?” And likewise, (I Samuel 4:9): “Strengthen yourselves and become men, you Philistines, lest you serve the Hebrews, as they served you, etc.” Likewise, above in this portion (10:7): “And all the men of Israel saw, etc. and they abandoned their cities and fled, and the Philistines came and settled in them.” And in those seven years that David reigned in Hebron alone they did not say a word, and they were not concerned that David reigned over Hebron, because they said, “What do we care? Perhaps a governor or an officer appointed David over Hebron.” But when he was anointed king over all Israel, the Philistines all went up to seek David, for they did not want there to be a king in Israel, but that they should continue ruling over them. |
|
וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים.
לפי שפלשתים היו מושלים כל הימים עד שבא שאול ודוד כדכתיב (שופטים ט״ו:י״א) בשמשון ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים וכן (בשמואל א ד׳:ט׳) התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם וגו' וכן למעלה בפרשה זו ויראו כל איש ישראל וגומר ויעזבו עריהם וינוסו ויבאו פלשתים וישבו בהם באותן ז' שנים שמלך דוד בחברון לבד לא אמרו דבר ולא חששו על שמלך דוד על חברון כי אמרו מה לנו שמא נציב או שר מנהו לדוד על חברון אבל כשנמשח למלך על כל ישראל אז עלו כל הפלשתים לבקש את דוד שלא רצו שיהא מלך בישראל אלא שעוד הם יהיו מושלים עליהם:
|
| 9And the Philistines came and spread out in the valley of Rephaim. |
|
טוּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַֽיִּפְשְׁט֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים: |
| 10And David inquired of God, saying, "Shall I go up against the Philistines, and will You deliver them into my hand?" And the Lord said to him, "Go up, and I shall deliver them into your hand." |
|
יוַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֚יד בֵּֽאלֹהִים֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים (כתיב פְּלִשְׁתִּ֔יים) וּנְתַתָּ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר ל֚וֹ יְהֹוָה֙ עֲלֵ֔ה וּנְתַתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ: |
| And David inquired of God. through the Urim and Tummim. |
|
וישאל דויד באלהים.
ע"י אורים ותומים:
|
| 11And they went up to Baal-Perazim, and David smote them there, and David said, "God has broken my enemies in my hand like a breach of waters." Therefore, they named that place Baal-Perazim. |
|
יאוַיַּֽעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִיד֒ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד פָּרַ֨ץ הָֽאֱלֹהִ֧ים אֶת־אֽוֹיְבַ֛י בְּיָדִ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָֽרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים: |
| And they went up to Baal-Perazim. which was later called Baal-Perazim because of the incident that occurred there. |
|
ויעלו בבעל פרצים.
שנקרא אחרי כן בעל פרצים על שם מעשה אשר:
|
| God has broken my enemies in my hand. meaning that they fled and were broken off from one another. |
|
פרץ האלהים.
את אויביו בידו שנסו ונפרצו זה מעל זה:
|
| like a breach of waters. like waves of water that break from their place and fall somewhere else. |
|
כפרץ מים.
כגלי מים שנפרצי' ממקומם ונופלים למקום אחר:
|
| 12And they abandoned their deities there, and David commanded, and they were burnt with fire. |
|
יבוַיַּֽעַזְבוּ־שָׁ֖ם אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד וַיִּשָּֽׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ: |
| 13And the Philistines continued further and spread out in the valley. |
|
יגוַיֹּסִ֚יפוּ עוֹד֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְשְׁט֖וּ בָּעֵֽמֶק: |
| 14And David inquired again of God, and God said to him, "You shall not go up after them; circle them, and you shall come to them opposite the mulberry trees. |
|
ידוַיִּשְׁאַ֨ל ע֚וֹד דָּוִיד֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים וַיֹּ֚אמֶר לוֹ֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לֹ֥א תַֽעֲלֶ֖ה אַֽחֲרֵיהֶ֑ם הָסֵב֙ מֵֽעֲלֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל הַבְּכָאִֽים: |
| circle them. The Divine Standard of Justice said to the Omnipresent, “Lord of the universe, why did You dismiss Saul for David?” [God] replied, “Because he did not wait seven days for Samuel as he had commanded him” [as in I Sam. 13:8-14]. The Holy One, blessed be He, said [further], “Now I shall test David: Circle them.” And David observed this. |
|
הסב מעליהם.
אמרה מדת הדין לפני המקום רבש"ע למה העברת את שאול מלפני דוד אמר לה על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר צוהו אמר לה הקב"ה אנסה עתה את דוד הסב מעליהם וגו' וכל זה שמר דוד:
|
| 15And it will be when you hear the sound of steps in the tops of the mulberry trees, then you shall go forth in the battle, because God has gone forth before you to smite the camp of the Philistines." |
|
טווִ֠יהִי כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֚וֹל הַצְּעָדָה֙ בְּרָאשֵׁ֣י הַבְּכָאִ֔ים אָ֖ז תֵּצֵ֣א בַמִּלְחָמָ֑ה כִּֽי־יָצָ֚א הָֽאֱלֹהִים֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת אֶת־מַֽחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים: |
| 16And David did as God had commanded him, and they smote the camp of the Philistines from Gibeon until Gazerah. |
|
טזוַיַּ֣עַשׂ דָּוִ֔יד כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּכּוּ֙ אֶת־מַֽחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים מִגִּבְע֖וֹן וְעַד־גָּֽזְרָה: |
| 17And David's fame went forth throughout all the lands, and the Lord placed the fear of him upon all the nations. |
|
יזוַיֵּצֵ֥א שֵֽׁם־דָּוִ֖יד בְּכָל־הָֽאֲרָצ֑וֹת וַֽיהֹוָ֛ה נָתַ֥ן אֶת־פַּחְדּ֖וֹ עַל־כָּל־הַגּוֹיִֽם: |
